ב.מ.וו 330e מתייצבת למבחן על אדמת ארץ הקודש וזה לא עומד להיות פשוט. הדור החדש של סדרה 3 נושא על גבו שושלת מפוארת של סדאן שהיו איכותיות ומרשימות מחד וביססו את את מעמדה של ב.מ.וו כמכונת הנהיגה האולטימטיבית מאידך.
והימים, ימי אוטונומיה, פקקים ופוליטיקלי-קורקט. חובבי ההגה מעטים ונרדפים. האם יכולה ה-3 החדשה להוות המשך ראוי לשושלת המפוארת תוך כדי מענה לצרכים של קהל הפרימיום הנוכחי. בסוף יומיים של מבחן, התשובה הייתה ברורה לחלוטין.
עם כל המחשבות האלו בראש, נכנסתי אל ב.מ.וו 330e ויצאתי אל הדרך. שמרתי על עצמי נקי ככל שיכולתי, כי כמוך, גם אצלי שילוב המילים סדרה ושלוש מעורר גלים של פנטזיות וציפייה. שמתי את אלו בצד והתייחסתי אליה כסדאן-פרימיום לכל דבר ועניין. עד כמה שאפשרי הדבר.
עידן חדש
המחשבות ממשיכות להתרוצץ וסדרה 3 כנראה קולטת את זה. היא לא מבקשת ממני ממש להיות חלק מהנהיגה על איילון הפקוק, מפגינה באגב את הכישורים שקיבלה בכדי להתמודד עם העידן החדש. בקרת השיוט האדפטיבית, השמירה על הנתיב, ההתראות שדורשות שתחזיר את תשומת הלב כולן עובדות בצורה הגיונית, איכותית, משובחת.
אני מנצל את אחת מהקריאות שלה אליי, בכדי להעביר את מערכת ההנעה למצב חשמלי לחלוטין. הכי קרוב לעתיד אוטונומי וחשמלי שהיא יכולה להציע. מה אומר ומה אדבר, שקט מופתי, אפס זיהום ישיר כרגע. אם היה לב.מ.וו פער מהמתחרות בסיטואציות האלו היא סגרה אותו.
והפער הזה נסגר בלי להעתיק או לשכפל הגשה קיימת. מלוח השעונים הדיגיטלי, הממשק שמורכב ממסך, כפתורים וחוגות, הכל שונה לגמרי ממה שהכרנו בסדרה 3 הקודמת, והכל ממשיך לדבר בשפה של ב.מ.וו. שפה חדשה. החומרים, המגע, משקל הכפתורים, הטיפוגרפיה וכל רכיב אחר בחוויה הזו, עשויים היטב, מרגישים טכנולוגים ואיכותיים.
חייב מספרים? אפשר לציין שהצלחתי לעבור 42 ק”מ על כוח החשמל בלבד בנהיגה רגילה וממוזגת. אפשר להזכיר שהמהירות החשמלית עומדת על 140 קמ”ש ושקל מאוד לזהות את הגבול, בו מנוע הבנזין עשוי להתעורר. הסוללה מנוהלת היטב, כך שהיא מתמלאת מהר למדי בזכות הבלימה הרגנרטיבית והמנוע הרגיל. צריכת הדלק המשולבת עמדה בסוף ימי המבחן עמדה על כ-12 ק”מ/ל’. כמובן שבשימוש חשמלי רצוף עם טעינה בכל לילה, אפשר להגיע לנתונים הזויים לחלוטין.
עוד קצת פרטים יבשים, ידברו על המרווח המצוין מלפנים והטוב מאוד מאחור. המושבים טובים, עמוקים, משובחים. תנוחת הנהיגה נמוכה כשאהבתי. מידותיו של ההגה מצוינות, הוא בעובי הנכון ונעים מאוד לאחיזה. סדאן-פרימיום? לחלוטין. ב.מ.וו מוכיחים כאן, משהו שכבר שכחנו – החבר’ה שם יודעים מה זו מכונית וגם בעידן הטכנולוגי הנוכחי הם יודעים בדיוק מה הם עושים.
פרמטרים ישנים
היכולת המרשימה במשחקים החדשים כמעט והשכיחה ממנה את הדברים הבסיסיים, המוכרים. הבידוד והנוחות טובים מאוד. עם הסתייגות הנוגעת לחתך הצמיגים הנמוך מול כבישים עירוניים שבורים באמת. מעבר לרגעים האלו, יש כאן תחושה טובה, מגובה ברמת NVH נמוכה. זה לרגע מרגיש כמו גרסה קטנה ומוזלת ל-7. גם השיוט הנינוח ותיבת ההילוכים החלקה, שמציבה את המנוע בסל”ד חרישי בשיוט מהיר, תורמים לתחושה הזו.
אבל כל אלו, רק הולכים ומטרידים אותי יותר, כשאני נזכר במחשבות שחצו את הפסקה הראשונה. כל ההוד-וההדר האלו, עלולים להתבטא בניתוק והתנהגות פלגמטית. הגיע הזמן, לבדוק את העניין הזה, מצב הנהיגה עובר לספורט הקיצוני ביותר, בקרות מנותקות לחלוטין, גיר במצב ידני. רגע, בקרות מנותקות לחלוטין? בהחלט. סימן ראשון חיובי. במתחרות אפשר לעשות את זה רק בגרסאות הקצה. אולי, רק אולי, זה הרמז הראשון?
שומרת מסורת
הדוושה נקברת בשטיח העבה ומבט מחוייך משתלט על הפנים. עם סוללה פעילה התגובות מהירות מאוד, החיפוי על השהיית הטורבו של מנוע הבנזין מוחשי ומרשים. הצלילים שמייצרת הבימר, מסונטזים או לא, ממלאים את התא במידה מורגשת אך לא מוגזמת. גם עם סוללה מרוקנת הרפרטואר הזה חוזר על עצמו, מייצר ביצועים מצוינים, רק מפגין השהייה ברורה יותר בדוושה. הריסון שמייצרת המכונה גם במהירות המתגברת מרשים. הגיע הזמן לראות מה הסיפור כאן. אם כל הכפתורים הנכונים לחוצים, השימוש הידני בתיבה נקי מהתערבות, גם אם לא נחוץ כאן באמת.
ההגה מדויק ומהיר למדי, אבל לא תזזיתי. התוצאה מציגה טרן-אין טוב, אבל לא כזה ששומט לסתות. אין בעיה לגלגלים הקדמיים למשוך אותך חזק ומהר לתוך הפנייה, מייצרים הרבה אחיזה לא מופרעת. המתלה האחורי מחומש הזרועות סופג את הכוחות שנוצרים בהפניה כזו בקלות וה-330e משרטטת קווים מדויקים וניטראליים בנונשלנטיות.
אוקיי. היכולת הדינאמית טובה. אפשר לנהוג מהר מאוד את המכונית הזו בכביש המפותל. אבל אנחנו כאן בכדי מה קורה שמסובבים עוד כמה קליקים בעומס, מגבירים, אולי מגזימים. שם מגלים שההגה לא מצטיין בפידבק, כנהוג בעידן הזה. מגלים גם שיש כאן 1.7 טון שצריך לשלוט בהם ביד רמה בעומס גבוה. היתרון שמתגלה במצבים האלו, הם תגובות השלדה הנכונות, הכל-כך טבעיות, שיש כאן. אלו עוזרות לך לרתום את המאסה לצרכים שלך. ואז קל מאוד, לשלוח אותה לטייל לרוחב הנתיב עם חיוך גדול מאוזן לאוזן.
צריך להתגבר על רמת האחיזה הגבוהה שיש כאן, אבל אחרי חציית הקו הזה, היא מרגישה פשוט בבית. מה שלא מתחבר לסיפור הזה הם הבלמים. העוצמה מצוינת ולא נרשמה שום דעיכה. אבל כרגיל עם מערכות בלימה רגנרטיביות, פעולת הדוושה לא לינארית. זה פחות חמור ממכוניות דומות עם מערכת כזו, אבל זה עדיין מרגיש לא טבעי או עקבי.
רמז לבאות
הסיכום שלפניך מכיל שתי בשורות. האחת חשובה יותר, לב.מ.וו וללקוח הפוטנציאלי. סדרה 3 החדשה היא סדאן-יוקרתית עשויה כהלכה שנותנת מענה מרשים לדרישות העדכניות. זה כולל יחידת הנעה היברידית אפקטיבית, יכולת סמי-אוטונומית יעילה ואריזה מחמיאה לעין ולישבן. הבשורה השנייה, מדברת על שמירת היכולת הדינאמית, וקריצה לנהג המנוסה. כזו שגורמת לי לרצות לראות איך ירגישו גרסאות בכירות יותר של הדגם. כזו שאולי לא משחזרת את העבר, אבל שומר משהו ממנו קיים, עם סמני דופק מוחשיים.
נתונים: היבריד פלאג-אין, 1,998 סמ”ק, 292 כ”ס (משולב מקסימלי), 42.8 קג”מ (משולב מקסימלי), 1,740 ק”ג, 12.1 ק”מ/ל’ (מבחן), 5.9 ש’, 230 קמ”ש, החל מ-298,000 שקלים