פסטיבל האופנועים השנתי של ב.מ.וו בגארמיש הוא אחד האירועים הצבעוניים והמלהיבים שקיימים בעולם. עשרות אלפי מבקרים מגיעים אליו מדי שנה, משוטטים במתחם של עשרות רבות של דונמים. ויש שם הכל. מדברים צפויים, כמו תצוגת דגמים חדשים, איבזור וביגוד ועד עמדות קעקועים. יש גם עמדות של סדנאות קאסטום ושיפורים, הופעות חיות ועוד. עשרות אוהלים וכל אחד מהם עם הטוויסט הייחודי לו. יש גם מתחם פעלולים ענק שם אופנועים ומכוניות נותנים כל מה שיש להם ומעלים עשן. ויש אפשרות גם לרכוב על אופנועים שונים במסלולי שטח וכביש. הפנינג אדיר מימדים, מושך ומרתק.
לא יכולתי שלא לחשוב על הביקור האחרון שלי בגארמיש, בזמן שנכנסתי לשביל הגישה למסלול מוטורסיטי. שביל העפר מתפתל, הופך עמוק לרגע וחוזר לעצמו. מפתיע עם בור כאן ובליטה שם. בכניסה לגארמיש, יש כר דשא ענק המהווה מגרש חנייה לאופנועים המבקרים. האדמה בוצית וכל רוכב מקבל פלטת עץ בכדי שהג’ק לא ייטבע באדמה הלחה, בדרך לדומינו אופנועים אינסופי.
אז האבק של כאן שונה מאוד מהבוץ של שם, אבל המחזה שנגלה אליי במגרש החניה הסלול דומה למדי, גם אם בקנה מידה שונה. יש כאן כמו מאות אופנועי ב.מ.וו, מסודרים שורות-שורות בסדר מופתי. יש כאן משהו כמו 700 אנשים, ועושה רושם שרובם ככולם הגיעו על אופנוע וחנו לפי ההוראות.
הכניסה למתחם ממשיכה את הדה-ז’ה-וו הגארמישי רק עדיין בקנה מידה שונה. הפאדוק של מוטורסיטי קיבל אוהל ענק והתמלא ספסלים ושולחנות (בדיוק כמו באוהל האוכל בפסטיבל המקורי). יש כאן להקה שמנגנת מוזיקה חיה שמתאימה בול לאווירה, יש תצוגה של אופנועים חדשים, אביזרי מיגון, ביגוד ואפילו חייט שמבצע תיקונים במקום. בר גדול וחופשי במרכז הפאדוק דואג להרוות את צימאונם של המבקרים ומסביב פזורים דוכני אוכל, לרבות אותם פרעצלים המוכרים מהאוהל בגארמיש.
בהמשך, מתחם מגודר ובו הפתעה. מתי גריפין, הסטאנטר הרשמי של ב.מ.וו נותן הופעה מרשימה, קלות הביצוע פשוט לא נתפסת. ה-F800R מגיע לזוויות ומקומות שלא נראים אפשריים. מרתק. אליו חובר סטאנטר מקומי – אולג וסילקוב – שמשתלב במופע עם 240 ומעשן את צמיגיה האחוריים למוות.
בקצה הרחבה כניסה למסלול שם ניתן להירשם ולהקיף את מוטורסיטי על דגמי ב.מ.וו השונים. יש כאן אפשרויות די מגוונות, מדגמי ה-310 בעלי הציל’ הבודד ועד ל-K1600B עם ששת הציל’. על הנסיעה מנצחים מדריכי “אופנוען מאומן” ועושה רושם שהם מצליחים גם לתת לרוכבים להינות וגם לשמור על ביטחונם. יש כאן כאלו שזו פעם ראשונה עבורם על מסלול כלשהו והחיוכים בהתאם.
האירוע, שהתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ונמשך עד לשעות אחה”צ, היה מוצלח למדי לטעמי. זו גישה חדשה ושונה ביחס למקובל. בכל שנה ב.מ.וו התרכזה בארגון טיול מושקע עבור כמה מאות מלקוחותיה. פסטיבל שנתי כזה, מציע משהו שאין בעוד טיול, עוד נסיעה. זו חוויה שיכולה להתפתח מדי שנה, למשוך אליה אלפי רוכבים ולהוסיף גוון נוסף, לתרבות הדו-גלגלית הישראלית.