דודג’ וייפר GTS
בתחילת שנות ה-90 היממה קרייזלר את העולם כשהפכה את הוייפר מקונספט מתריס למכונית אמיתית שנמכרה באולמות התצוגה של דודג’. עם עיצוב כוחני, מינימליזם ספרטני ובעיקר עם מנוע V10 עצום הפכה הוייפר לאחד מהאייקונים של שנות ה-90. 4 שנים לאחר החלה ייצורה, הציגה דודג’ את הדור השני של המכונית שהיה למעשה מתיחת פנים שבה זכתה הוייפר לכמה שינויים טכניים כמו העברת פתחי הפליטה מצידי המכונית לחלקה האחורי, שימוש באלומיניום לרכיבי המתלה והספק מנוע צמח ל-415 כ”ס.
הבשורה היותר חשוב של הוייפר II הייתה באיכות החיים כאשר מעתה ניתן היה לקבלה עם גג קשיח פריק, כשלצידו הוצגה לראשונה גרסת קופה בשם GTS בעלת גג “דאבל באבל” ייחודי למראה ועיצוב שונה חלקה האחורי. גרסת ה-GTS גם הסגורה אפשרה להציע גם פריטים שבדגמי וויפר מוקדמים היו בגדר אופציה אם בכלל כמו חלונות (עם הפעלה חשמלית) ומזגן שהיה אופציונלי – מה שהפך את ה-GTS למכונית שאפשר גם לנסוע בה ביום יום.
כמה יעלה?
טווח המחירים של הוייפר GTS ומושפע מאד ממצב הרכב ומספר הק”מ שצבר. המחיר הממוצע על פי אתר Classic.com עומד על כ-75 אלף דולר למכונית במצב טוב עם פחות מ-40 אלף ק”מ על השעון, שזה אומר כ-700 אלף שקלים עם מספר רישוי צהוב כאן בארץ, אבל ישנן גם מכוניות עם אלפי קילומטרים בודדים על מד הנסועה שנמכרות במחירים של למעלה מ-100 אלף דולר. עם זאת מחפשי מציאות יכולים לאתר גם GTS עם קילומטראז’ גבוה של יותר מ-50 אלף ק”מ שזקוקות לקצת אהבה בטווח של כ-50 אלף דולר לפני עלויות היבוא והמיסים. אגב, גרסאות ה-R/T הפתוחות יהיו זולות יותר בכ-20%, למרות שהן נדירות יותר ביחס ל-GTS.
בדרך לנמל: המכוניות שנכנסו לסטאטוס אספנות ב-2025
בדרך לנמל: המכוניות שנכנסו לסטאטוס אספנות ב-2024
בדרך לנמל: המכוניות שנכנסו לסאטאוס אספנות ב-2023
ב.מ.וו Z3
ב.מ.וו הייתה מהראשונות לזהות את אופנת הרודסטרים המתעוררת מחדש בתחילת שנות ה-90. אחרי ה-Z1 הייחודית והיקרה החליטו הבאוורים ללכת על רודסטר פחות עתידנית ויותר סטנדרטית, עם עיצוב מסוגנן ששאב השראה מה-507 הקלאסית ומכלולים שנלקחו מהמדף. בקיץ 1995 חשפה ב.מ.וו את המכונית שנקראה Z3 דווקא בארה”ב כדי לקרוץ לקהל המקומי, וגם כיון שבאופן חריג שם יוצרה המכונית במפעל החדש של ב.מ.וו שנחנך שנה קודם לכן.
ה-Z3 החלה להיות משווקת באותו הסתיו כדגם 96′, כשליחסי הציבור של המכונית תרמה הופעתה בסרט “גולדן איי” כמכונית האישית של ג’יימס בונד שיצא במקביל לאקרנים ועורר מחאה על כך שסוכן הוד מלכותה נטש את האסטון מרטין לטובת מכונית גרמנית. זה לא ממש הפריע ללקוחות שחטפו את מהדורת ה-007 של ה-Z3 יצרנו למכונית רשימת המתנה. לאירופה הגיעה ה-Z3 רק בתחילת 1996.
כמה יעלה?
בשנותיה הראשונות הוצעה ה-Z3 רק עם מנוע 4 צילינדרים. למרות הפיתוי לבחור בגרסת ה-1.8 החלשה, הפחות מבוקשת והזולה (כ-5,6 אלף יורו למכונית במצב טוב), אם כבר אתם טורחים לייבא Z3 עדיף להתמקד בגרסת ה-1.9 ליטר שלה 140 כ”ס, וכמובן רק עם תיבה ידנית ולא עם האוטומטית המסרסת. עבור גרסאות ה-6 צילינדרים וה-M הנחשקות והביצועיסטיות תצטרכו לחכות עוד שנה. למרות שהיא נפוצה גם בארה”ב, עלויות השילוח מאירופה יהיו נמוכות משמעותית, ועדין משני עברי הים ניתן לאתר Z3 שמורות בטווח מחיר של 10-12 אלף יורו שהם כ-100 אלף שקלים בישראל. קצת יותר ממחירון של Z3 מקומיות, אבל עם קילומטראז’ ובלאי נמוכים משמעותית.
ג’יפ רנגלר TJ
שנות ה-90 הביאו פריחה בביקוש לרכבי SUV, וג’יפ הייתה אחת מהמרוויחות הגדולות של התקופה, אך היא לא זנחה את הרנגלר הקלאסי. דור חדש של הרנגלר הוצג בתערוכת דטרויט 1996 והביא את רכב השטח האייקוני לעידן המודרני. העיצוב שמר על הקווים הקלאסיים ואפילו חזר להציג חזית עם יחידות תאורה עגולות, אבל החידוש הגדול נעשה מתחת למרכב עם מעבר לשימוש בקפיצי סליל בכל ארבעת הפינות במקום קפיצי העלים הארכאיים, מה שהביא לשיפור בנוחות על הכביש, ובמהלך מתלים לטובת יכולת השטח.
יחידות ההנעה המוכרות מהרנגלר YJ (2.5 ליטר 4 צילינדרים ו-4.0 ליטר שישה צילינדרים בטור) עברו עדכונים קלים, אך תא הנוסעים חודש לחלוטין עם לוח מכשירים מודרני ואבזור שלא נראה קודם לכן ברנגלר הספרטני. כמו בעבר, הוצע הרנגלר החדש עם גג סגור או פתוח, אופציה לתיבה אוטומטית, וגרסת מרכב ארוכה. בפסגת הגרסאות בשנים הראשונות שכנה גרסת הסהרה שהציעה כנפיים מורחבות, אופציה לסרן דאנה 44 מחוזק, יחס עברה מקוצר וצמיגי שטח בקוטר 30 אינץ’ שנחשבו לפריט קיצוני באותה תקופה.
כמה יעלה?
למרות שהוצג בתחילת השנה, בג’יפ בחרו לדלג על שנת הדגם 96 וחלו לשווק את ה-TJ כדגם 97. עם זאת, ניתן להביא את הרנגלר גם מאירופה שם הוא נרשם בשנתון הנכון. החיסרון? רוב הכלים באירופה הם מגרסת ה-2.5 ליטר החלשה. כיוון שמדובר בג’יפ, צריך לבדוק טוב את העבר של כל כלי ויש לא מעט כלים שעברו שיפורים שונים ומשונים שלא תמיד יתקבלו בעין טובה בשחרור מהנמל, כך שעדיף לחפש כלים שהם מקוים ככל האפשר. בכל מקרה, עם קצת תושיה אפשר למצוא גם רנגלר 4.0 ליטר בגרסת סהרה הנחשקת. המחירים נעים בין 15 ל-20 אלף יורו בממוצע. גם במקרה הזה, מי שיוכל להמתין שנה נוספת להגשמת החלום יוכל להביא רנגלר מארה”ב במחיר קניה נמוך משמעותית.
יגואר XK
אחרי 21 שנים ארוכות, בשנת 1996 הציגה יגואר סוף סוף יורשת ל-XJS הקשישה. באותן שנים הייתה יגואר כמו גם אסטון מרטין תחת בעלות פורד, לכן כדי לצמצם עלויות הוחלט כי המכונית החדשה שכונתה XK (חזרה לצמד האותיות שליווה את דגמי הספורט של יגואר מתחילת דרכה) תחלוק בסיס גם עם אסטון מרטין DB7 שהוצגה שנתיים לפניה. יגואר XK הייתה קפיצת דרך משמעותית עבור יגואר. העיצוב המפוסל היווה קריצה מסוימת לקווים של ה-E טייפ ותא הנוסעים המוקפד עתיר העור והעץ עם נגיעות רטרו הלם את מעמדה היוקרתי מול מרצדס SL.
לצד גרסת הקופה הציגה יגואר גם גרסת קונברטיבל מסוגננת, שבניגוד למרצדס SL הייתה בתצורת 2+2 עם ספסל אחורי תאורטי. הבשורה החשובה הייתה מתחת למכסה המנוע, שם שכן מנוע V8 חדש לחלוטין שנועד להחליף את מנועי השישה צילינדרים בטור וה-V12 הוותיקים של יגואר. המנוע הוצע בגרסה רגילה עם 290 כ”ס ושנתיים מאוחר יותר הוצע בגרסה בעל מגדש על שתרמה עוד 80 כ”ס והותקנה בגרסה הספורטיבית שכונתה XK-R, כך שגם הביצועים היו הולמים והיו אף עדיפים על אלו של ה-DB7.
כמה יעלה?
כיאה למכונית קופה גדולה ויקרה, ה-XK לא נמכרה בכמויות גדולות אך עדין נפוצה יחסית, ובשנתון הראשון שלה הזמין ליבוא כעת היא זמינה בעיקר באירופה. XK שמורה תעלה בין 15 ל-20 אלף יורו, אך יחידות בעלות קילומטראז’ נמוך נמכרות גם במחיר גבוה ב-50%. זה לא מעט כסף, כ- 150 אלף שקלים לפחות בדומה למכוניות הבודדות שקיימות בישראל, אך עם זאת, זהו עדין חצי מחיר בהשוואה ל-DB7. באופן מפתיע, בארה”ב המחירים של ה-XK נמוכים משמעותית וניתן למצוא מכונית במצב טוב באזור של 10 אלף דולר, אך תצטרכו ממש להתאמץ כדי למצוא אחת שנרשמה בשנת 1996, או פשוט להמתין שנה נוספת.
מרצדס SLK
בשנות ה-90 החליטו במרצדס להתנער מהתדמית המבוגרת והשמרנית של המותג, תוך פניה קהלים ושווקים חדשים. ההחלטה הזו במקביל לחזרתן לאופנה של מכוניות הרודסטר הובילו גם את מרצדס לפתח מכונית דו-מושבית פתוחה משלהם, שתהיה אופנתית וזולה בהרבה מה-SL. הקונספט למכונית הרודסטר החדשה הוצג בתערוכת טורינו בשנת 1994 עם עיצוב שנהגה על ידי ברונו סאקו והציג קו מודרני והרבה יותר קליל מהמקובל במרצדס.
אבל החידוש האמיתי שהביאה איתה ה-SLK הוא גג קשיח מתקפל, פטנט שהופיע בעבר רק במכוניות קונברטיבל אמריקאיות גדולות ויקרות. במפתיע, הגג הקשיח והמורכב נותר גם בגרסה הסדרתית שנחשפה בשלהי 1995 ששמרה על דמיון גדול לדגם הקונספט. המכונית נבנתה על בסיס פלטפורמה מקוצרת של ה-C קלאס, כולל שימוש במנועי ה”קומפרסור” החדשים בעלי מגדש העל שאפשרו להציע ביצועים טובים מרוב דגמי הרודסטר החשים שהוצגו באותה תקופה, ובפרט ה-Z3.
כמה זה יעלה?
במפתיע, המחירים של מרצדס SLK עדין נמוכים למדי ובהתחשב בכך שהיא גם נפוצה יחסית אפשר למצוא מציאות מעניינות. למחפשי ההרפתקאות אפשר למצוא SLK במצב טוב עם קילומטראז’ גבוה במחיר של 4-5 אלף יורו, אבל יחידות שמורות יותר מדגם ה-SLK230 החזק אפשר לאתר גם בפחות מ-10 אלף יורו. מחירים נמוכים מאלו של מאזדה MX5. עם זאת, מומלץ לוודא שהגג הקשיח עובד באופן היטב ובאופן חלק כיוון שעלות השיפוץ שלו גבוהה, ותיקון גג תקול בישראל יכול לעלות הרבה יותר מהחיסכון על רכב שהוא פחות מתוחזק.
סוזוקי X90
סוזוקי אחראית לאחת המכוניות הביזאריות של שנות ה-90 שנכנסת השנה לסטאטוס אספנות. קוראים לה X90 והיא הייתה ניסיון לקחת את הויטארה הפופולארית ולהפוך אותה למעין מכונית רודסטר מוגבהת. או כפי שהיא הגדירה אותה במילותיה בתיק העיתונות” ה-SUV קופה הדו-מושבי הראשון בעולם”. יתכן מאד שגם האחרון. סוג של קרוסאובר עוד לפני שמישהו הבין מה זה.
על בסיס השלדה של הויטארה הקצרה, עם הנעה אחורית או כפולה, שלדת סולם וסרן אחורי חי הרכיבו בסוזוקי מרכב שתי דלתות עם גג טארגה פריק ודלת תא מטען נטולת חלון כמו במכונית סדאן. יחד עם עיצוב צעצועי, מידות הזעירות (אורך של 371 ס”מ בלבד) ומבחר צבעים עליז ה-X90 לא דמתה לשום דבר אחר על הכביש. אבל לא הרבה אנשים הצליחו להתחבר לקונספט הלא ברור הזה ותוך 3 שנים בסוזוקי עשו פניית פרסה והחליטו להפסיק את ייצור ה-X90.
כמה זה יעלה
למרות שה-X90 יוצרה בכמויות נמוכות (פחות מ-15 אלף יחידות) והיא נחשבת לנדירה למדי, נכון לעתה גם בתור מכונית אספנות היא לא ממש מבוקשת והמחירים בהתאם. ניתן למצוא באירופה אקזמפלרים במחירים שנעים בין 3 ל-6 אלף יורו. בארה”ב שם היא נפוצה בעיקר השוק של ה-X90 מעט יותר תוסס, אך עדין רוב המכוניות נמכרות בהרבה פחות מ-10 אלף דולר. אם אתם מחפשים רכב אספנות ביזארי ואמין במחיר של סוויפט משומשת, יכול להיות שה-X90 יכולה להיות התשובה עבורכם.
פורד טאורוס SHO
גם אם אתם חובבי אמריקאיות מובהקים, רוב הסיכויים שפורד טאורוס לא ממש עושה לכם את זה. בטח בדור השלישי של המכונית שהגיע לשוק בשנת 1996 ואמנם הציג קפיצת דרך משמעותית לעומת קודמו, אך גם עיצוב עגלגל וביזארי ועמוס באלמנטים עגולים שנדמה שנוצר על ידי מעצב שאיבד את מד הזווית שלו. אבל אם אתם מחפשים מכונית אמריקאית בעלת ערך אספני מעניין משנות ה-90, כדאי שתשימו לב לגרסת ה-SHO של הטארוס.
SHO הייתה חטיבת הביצועים של פורד בשנות ה-90 בארה”ב ובדור השלישי היא יצרה לראשונה גרסה ספורטיבית עם מנוע V8 לא ממש שיגרתי. בניגוד למנועים אמריקאים עתירי סמ”קים, המנוע הזה היה בנפח 3.4 ליטר בלבד, הוא השתמש בבלוק שתוכנן על ידי קוזוורט ובראש בעל על זיזים עילי יחיד שתוכנן על ידי ימאהה. למרות זאת הוא סיפק רק 235 כ”ס שלא נשמעים הרבה בימנו, אבל בזמנו היו ביג דיל, בטח עם הנעה קדמית, כך שלמרות תיבה אוטומטית ה-SHO זינקה ל-100 קמ”ש בפחות מ-8 שניות. מעבר למנוע הגיעה ה-SHO גם מערכת מתלים חצי אקטיביים המשנה את קשיחות הבולמים בהתאם לעומס והמהירות וגם את תגבור ההגה. לא משהו שהייתם מצפים למצוא במשפחתית אמריקאית המונית בשנות ה-90.
כמה זה יעלה
בעוד הטאורוס נמכרת במאות אלפי יחידות מידי שנה, ה-SHO יוצרה בכמויות מצומצמות בהרבה – כמה עשרות אלפי יחידות בודדות והרבה פחות מהן שרדו עד הלום כך שמדובר במכונית נדירה באופן יחסי. טווח המחירים נע בין 7 ל-10 אלף דולר למכונית במצב טוב, אך יכול להגיע גם למחיר כפול עבור מכוניות שמורות במיוחדת. אחת כזו עם פחות מ-3,000 מייל על השעון עומדת למכירה כיום במחיר של 23 אלף דולר, כן על פורד טאורוס. מה שאומר שבשוק האספנות יש לפעמים תופעות בלתי מוסברות.
פורשה בוקסטר
גם פורשה הצטרפו בשנות ה-90 לאופנת הרודסטרים הפורחת, אך למעשה היה מדובר עבור פורשה במחונית הרבה יותר חשובה. הבוקסטר נועדה להיות מכונית הספורט העממית של פורשה, שתחליף בהיצע את ה-944/968 המזדקנת, ותמשוך קהל צעיר למותג שנלחם על חייו באותו עשור. הבוקסטר הוצגה לראשונה כקונספט בשנת 1993 והביאה איתה גישה רעננה, עיצוב מודרני שראו בו אפילו קריצה ל-550 ספיידר הקלאסית. הפרויקט נתקל עם הזמן בקשיים, גם בגלל מחסור במוזמנים, מה שהוביל את פורשה להחליט לצמצם עלויות בכך שהבוקסטר תשמש כבסיס חלקי לדור הבא של ה-911 – כאשר כל החלק הקדמי ורוב תא הנוסעים זהים לאחות הגדולה שהוצגה שנתיים מאוחר יותר.
היצור הסדרתי, עם עיצוב נאמן לקונספט, החל באמצע 1996 ומה שייחד הבוקסטר בהשוואה למכוניות רודסטר אחרות היא תצורת ההנעה של מנוע מרכזי, בדומה ולהבדיל מה-MGF שהוצגה שנה קודם לכן. המנוע עצמו היה בוקסר מקורר מים בעל שישה צילינדרים בנפח 2.5 ליטר, אשר שימש גם הוא בסיס למנוע של ה-911. למרות הצל הגדול של ה-911, הבוקסטר זכתה להצלחה ולמעמד הולך ומתעצם כדגם בפני עצמו במשך שלושה דורות, עד שפורשה החליטו להפסיק את יצורה השנה לטובת מחליפה חשמלית שמתעכבת.
כמה זה יעלה?
הבשורות הטובות הן שהבוקסטר זולה משמעותית מכל 911 מאותה תקופה, בטח מאלו מקוררות האוויר, כך שאם חלמתם על פורשה בסטאטוס אספנות משנות ה-90 זו האופציה השפויה ביותר לכיס שלכם. ניתן למצוא מכוניות במצב טוב עם פחות מ-150 אלף ק”מ על השעון באירופה במחיר של כ-18-20 אלף יורו, כשהמחיר יכול לעלות בעוד כמה אלפים ככל שהקילומטראז’ יורד ומצב הרכב מוקפד יותר. אם יש לכם סבלנות לחכות שנה נוספת, תוכלו להביא בוקסטר מארה”ב (שם היא נרשמה כדגם 1997) שם ניתן למצוא בוקסטרים במצב טוב במחירים של 10-12 אלף דולר, ולפעמים אף בהרבה פחות, מה שיקזז את עלויות השילוח הגבוהות יותר.
פרארי 550 מראנלו
אי אפשר לערוך רשימת מועמדות לסטאטוס אספנות בלי נציגות לאקזוטיקה איטלקית. השנה נופל הכבוד בחלקה של פרארי 550 מראנלו שהוצגה בקיץ 1996. המראנלו בישרה למעשה את חזרתה של פרארי לייצור של מכוניות ספורט דו-מושביות עם מנוע V12 קדמי, 23 שנים מאז הופסק יצורה של ה-365 GT/B דייטונה, כשהיא יורשת את סדרת ה-512 ושמה קץ לשושלת הדגמים בעלי מנוע הבוקסר המרכזי.
העיצוב המשיך את הקו האלגנטי של פינינפארינה שהחל ב-456 שהוצגה מספר שנים קודם לכן (שהיא GT בתצורת 2+2), אך עם חיפוי זכוכית ליחידות התאורה הקדמיות במקום פנסים קופצים וחלק מרכב עשויים אלומיניום. מנוע ה-V12 בנפח 5.5 ליטר הגיע גם הוא מה-456, אך הספקו עלה ל-485 כ”ס, והוא מוקם לפני הסרן הקדמי כאשר תיבת ההילוכים הידנית בעלת ששת יחסי ההעברה מוקמה בצמוד לסרן האחורי. בקיצור, מיטב ההנדסה של פרארי רגע לפני העידן האלקטרוני והעזרים האווירודינמיים, מה שהופך את ה-550 לקלאסיקה מודרנית שערכה רק יעלה.
כמה זה יעלה?
לא מעט. כיוון שמדובר באחד מהדגמים האחרונים של פרארי שהם ידניים בלבד ונסמכים על מכאניקה קלאסית המחירים של ה-550 הולכים ועולים, למרות שהיא יחסית נפוצה לדגמי פרארי מוקדמים יותר, עם יותר מ-3,000 יחידות שיוצרו. היצע המכוניות בשנתון 96 הוא מצומצם, ושנה לאחר מכן ה-550 נפוצה יותר גם כיוון שהיא כבר זמינה ליבוא גם מארה”ב. בכל מקרה, המחיר הממוצע של פרארי 550 מראנלו כיום נע בין 120 ל-150 אלף יורו. כלומר כמיליון וחצי שקלים על כבישי ישראל אחרי תשלום המס הדרקוני. מצד שני זה פחות ממחירה של פרארי חדשה, והערך של ה-550 נכון לעתה צפוי להמשיך לעלות.
רנו ספיידר
בציר 96 פותח הזדמנות להביא ארצה גם מכונית רודסטר צרפתית. קוראים לה רנו ספיידר והיא שונה ממכוניות הרודסטר שנזכרו לעיל. הספיידר הוצגה לראשונה כקונספט בשנת 1994 כחלק מתהליך ההתחדשות של רנו, תוך שהיא מביאה לידי ביטוי את הקו העיצובי הנועז שהוביל פטריק לה קווימה. הספיידר זכתה לתגובות נלהבות בזכות הקו המינימליסטי שלה, כשהיא למעשה הייתה סוג של מכונית מסלול חוקית לכביש, נטולת גג ואפילו שמשה קדמית. לא מה שהייתם מצפים ממי שמייצרת מכוניות חיוורות כמו רנו 19.
באופן נדיר הספיידר הגיעה לייצור, תוך שהיא משלבת שלדת וחלקי מרכב מפלסטיק כדי להשיג משקל נמוך של 930 ק”ג בלבד, עם תא נוסעים שלא כלל הרבה חוץ מהגה, מושבים ולוח מחוונים. מנוע ה-2.0 ליטר שנלקח מהקליאו ויליאמס הותקן במרכז, וההנעה הייתה כמובן אחורית. הוא סיפק רק 150 כ”ס, אבל זה הספיק לה כדי שתאיץ ל-100 בפחות מ- 7 שניות. כיוון שהיה מדובר במכונית מורכבת שהורכב באופן ידני, מי שהייתה אחראית לבנייתה של הספיידר הייתה סדנת אלפין שבדיוק נותרה חסרת עבודה לאחר שהפסיקה ליצר מכוניות תחת שמה.
כמה זה יעלה?
רנו יצרה רק 1,726 יחידות של הספיידר, מתון 90 יחידות ייעודיות למרוצים, כך שמדובר במכונית נדירה בכל קנה מידה והמחיר בהתאם. אמנם לא גבוה כמו של אקזוטיקה איטלקית מיוחסת, אבל המחיר הממוצע של רנו ספיידר נע סביב 40 אלף יורו ולפעמים אפילו הרבה יותר עבור יחידות שנשמרו רוב הזמן במחסן סגור עם קילומטראז’ אפסי. לא כולם יהיו מוכנים לשלם מחיר שדומה לזה של אלפין A110 חדשה, אבל תהיו בטוחים שמי שיעשה זאת ימגנט אליו מבטים בכל מפגש שישי בצהלה, ולטווח ארוך יתכן שאף מדובר בהשקעה מוצלחת.