אלפא-רומיאו סטלביו קוואדרופוליו הושק בישראל כבר לפני כמה חודשים. בהשקה העולמית לא ביקרו נציגים ישראלים. היא נערכה בדובאי ולמי יש כוח לעלות עכשיו על בגדי טניס ולחפש את מבחוח בשביל נהיגת מבחן בלעדית.
למרות ההתחלה הקשה, היבואן המקומי לא הרים ידיים וארגן השקה ישראלית מעבר לימים. במסלול באלוקו, לא פחות. למי שלא שמע או לא ידע – באלוקו הוא מסלול הניסוי האייקוני של אלפא רומיאו. הפעילות בו החלה כבר ב-1962 ובתוכו פעלה גם חברת אוטו-דלתה שהכינה מכוניות של אלפא למסלול. מקום עם הרבה מורשת והיסטוריה.
היום באלוקו הוא מתקן ניסוי רחב ידיים של קונצרן פיאט-קרייזלר. יש בו למעלה מ-55 ק”מ של מסלולים שונים אבל המסלול המקורי, מסלול אלפא, הוא המעניין אותנו היום.
מה חדש?
תלוי מאיפה מסתכלים. אלפא-רומיאו סטלביו קוואדרופוליו מבוסס על פלטפורמת הג’וליה וזו בשורה מצוינת. הוא חולק איתה גם את המנוע והגיר וזו עוד משהו משמח. למי ששכח מדובר ב-V6 בנפח 2.9 ל’ שמציב את שני המגדשים שלו בין גדות הציל’ בכדי לשפר את תגובות המצערת. הוא משודך לאותה תיבה אוטומטית בעלת 8 יחסי-העברה של ZF אבל כאן הכוח עובר אל ארבעת הגלגלים.
ההנעה הכפולה של אלפא-רומיאו סטלביו קוואדרופוליו מעבירה 100 אחוז מהמומנט לגלגלים האחוריים לטענת החברה ורק כשצריך היא יכולה להעביר עד 50 אחוז מהכוח אל הגלגלים הקדמיים. יש כאן גם טורק וקטורינג, צמיגים אדירי מידות על חישוקי 20 אינץ’ מדהימים ובלמים אדירי קוטר. יש כאן גם מימדים גדולים יותר לכל כיוון ונתון משקל מכובד למדי של 1.83 טון.
אם זה נשמע לך כבד מגיעים הנתונים הרישמיים וגורמים לך לחשוב שוב. אם זה המיאוץ הקלאסי שהסטלביו משלים תוך 3.8 שניות, המהירות המירבית (283 קמ”ש ב-SUV) או זמן ההקפה בנורבורגרינג 7:51.7 דקות, כל אלו גורמים לך להבין שזו מכונית רצינית למרות המימדים והגובה.
אלפא-רומיאו סטלביו קוואדרופוליו גבוהה יותר מהג’וליה ביותר מ-25 ס”מ, אבל אלפא עשו הכול בכדי שזה לא יפריע ליכולת שלה. הם דחפו את המנוע הכי רחוק ונמוך שאפשר בתא, מנסים לשמור על מרכז כובד נמוך ומאסה ממורכזת יחסית. יש כאן גם לא מעט חלקי גרבון שאמורים לתרום לעניין הזה. מצד שני, אתה אומר לעצמך, ואני מסכים איתך הנעה כפולה, משקל גבוה, כמה טוב זה כבר יכול להיות בכל הקשור לניהוג והתנהגות.
איך זה מרגיש?
המפגש הסטאטי לא מלהיב. תנוחת הנהיגה גבוהה מדי לטעמי וההגה לא עולה מספיק גבוה לטעמי. תא הנוסעים מרהיב עם שילוב של אלקנטרה פה והמון קרבון-פייבר שם. אבל אין כאן את התחושה החסונה שיש במתחרות הגרמניות, סביב הקונסולה המרכזית נניח. אבל זה לא ממש מעניין אותי כרגע. הזמן קצר מאוד, יש לנו סיבוב זריז בכבישים שמסביב לבאלוקו ועוד כמה הקפות ספורות על המסלול עצמו, ואני לא עומד לבזבז את הזמן הזה על מישוש משטחי או ספירת מחזיקי כוסות.
כפתור ההנעה שעלה ההגה עושה בדיוק מה שאתה חושב שהוא עושה. מעיר חיה בנביחה נוכחת. המנוע הזה יכול להיות מותקן בתוך מקרר מבחינתי, והוא עדיין יגרום לי לחייך. הביצועים, מהשנייה הראשונה, מצויינים לא פחות. בין הכפרים ועל הישורת הראשית של באלוקו המספרים רצים מהר. הוא מתחיל לייצר כוח רציני מאוד כבר מ-3,000 סל”ד ולא ממשיך לדחוף עד הקו האדום בואך 7,000 סל”ד. כל הטווח הזה אפקטיבי כמו שהוא ווקאלי וגורם לך לרצות לחוות אותו שוב ושוב. המהירות על הצג בהתאם ולאלפא הזו אין שום בעיה לחבוט באיזור ה-250 קמ”ש בקלות ובמהירות. במצבים הדינאמיים השליטה בהעברת ההילוכים מלאה והתיבה של ZF מוכיחה את עצמה כיעילה ושלמה מאוד. החלפות ההילוכים מהירות, יחסי ההעברה מחולקים נכון והזוגיות בין המנוע לתיבה פשוט פורחת.
הדבר השני שאתה שם לב אליו הוא ההגה. הוא מזכיר מאוד את זה של הג’וליה. זה אומר שההגה של אלפא-רומיאו סטלביו קוואדרופוליו ישיר, מהיר, נטול משקל אבל מרגיש טבעי מאוד. הטרן-אין מצוין באופן לא הגיוני למכונית בגודל ובמשקל הזה. הפידבק לא קיים אבל הנכונות להיכנס לפנייה גבוהה. ההתנהגות מאוזנת מאוד ומעבר לגבולות האחיזה הגבוהים ישנו תת-היגוי עדין ובטוח.
במקום הזה נגמר בד”כ תיאור היכולת של רכבים מהסוג הזה. הרבה מהירות, הרבה אחיזה, יכולת מרשימה שלום וביי. הסיפור של אלפא-רומיאו סטלביו קוואדרופוליו מתחיל שם. כי שם, על הקצה, נפתחת אפשרות למשחק. אפשר לגרום לישבן כאן לפסוע, יותר ויותר, על העברת משקל וגם להחזיק אותו במצב הזה עם דוושת הגז. היא רוצה להתיישר כמובן אבל נותנת לך לחייך קודם. כאילו עם דלק ושני נוסעים אתה לא משליך כאן שני טון לרוחב הפנייה. קריעת האחיזה עשויה להיות פתאומית על אספלט איטלקי משובח, החזרה לא תמיד לינארית, אבל אלוהים אדירים, זה SUV שחושב שהוא הוט-האצ’.
על המסלול, עם יותר ויותר מהירות ומשחקים הבלמים החלו להעלות ריח. לא הורגש אובדן יכולת, רק צל-צילה של דעיכה בחדות הדוושה. מעבר לזה הבלמים מרשימים מאוד, המהלך שלהם קצר, והם מלאי עוצמה כבר מתחילתו, אבל קל למנן את עוצמת הבלימה והתוצר המתקבל אפקטיבי מאוד.
לא אהבתי בכלל את תכונות הדוושה הימנית במצב דינאמיק ורייס. שם היא מתחדד מאוד, הופכת קצרה וצובעת את העולם בשחור ולבן. או שאין בכלל כוח או שיש את כל הכוח בעולם. גם את תחושת הניתוק מהגלגלים לא אהבתי במיוחד, אבל אפשר להבין את העניין הזה, ב-SUV גובה ומנותק יחסית.
שורה תחתונה
תרשה לי להתייחס לעניין הדינאמי, כי זו אלפא, וכי זה מה שמעניין אותנו בעיקר. אלפא-רומיאו סטלביו קוואדרופוליו בהחלט נושא בשורה בתוך הסגמנט שלו, לא רק מבחינת ביצועים אבסולטיים, אלא בעיקר בזכות היכולת לגרום לנהג ליהנות ולחייך. אלפא טוענים שזה ה-SUV הקומפקטי המהיר בעולם. נשמע הגיוני, אבל זה באמת לא העניין כאן. העניין כולו זו היכולת של אלפא לייצר מכונית שמצד אחד עונה לדרישות של העולם המודרני ולא מאבדת את הנפש האיטלקית שלה. בעשותה כן, היא הפתיעה אותי, וגרמה לי להאמין, אחרי הרבה שנים, שתעשיית הרכב האיטלקית עדיין לא אמרה את המילה האחרונה.
נתונים: 2,891 סמ”ק, 510 כ”ס ב-6,500 סל”ד, 61.2 קג”מ ב-2,500 סל”ד, 1,830 ק”ג, 9 ק”מ/ל’ (יצרן), מחיר: 750,000 שקלים