למכוניות קונספט יש תוחלת חיים קצרה למדי. הן מופיעות לראשונה לרוב באירוע או תערוכה כדי למשוך את תשומת הלב של הקהל, נודודת לעוד מספר אירועים ותערוכות ולאחר מכן מוצאות את עצמן מאופסנות אי שם במחסני החברה, כשאלו שמזלן שפר עליהן מתגלגלות לתצוגה במוזיאון או מטה החברה שייצרה אותם.
הגורל של הונדה HP-X היה דומה. הונדה HP-X הייתה ממכוניות הקונספט האחרונות בעידן הטריז, שבו יצרניות הרכב וסדנאות העיצוב הציגו פרשנויות שונות למכוניות בעלות מראה זוויתי עם קווי חלונות וגג משופעים וגג נמוך. עידן הטריז החל בסוף שנות ה-60 והוליד כמה מכוניות בלתי נשכחות כמו אלפא רומיאו קארבו שעוצבה על ידי ברטונה ושימשה בסיס עיצובי ללמבורגיני קונטאש, לנצ’יה סטאטוס HF זירו, מזראטי בומרנג ומרצדס C111.
היא הוצגה בתערוכת טורינו בשנת 1984 כהצגת תכלית של הונדה בשיתוף עם סדנת פינינפארינה שהייתה אחראית על העיצוב ומכאן גם שמה שפירושו Honda Pininfarina eXperimental. לאחר שערכה את הבכורה שלה נצפתה המכונית בעוד מספר אירועים ואז אופסנה אי שם וגוועה לאיטה. אלא שלאחרונה החליטו בהונדה להחזיר את ה-HP-X לחיים ושלחו אותה בחזרה לסדנת פינינפארינה שם עברה שחזור מלא למצב תצוגה. את התוצר המוגמר תציג הונדה באירוע המוטורי היוקרתי בפאבל ביץ’ שיערך במהלך חודש אוגוסט. אגב, זו תהיה הפעם הראשונה שבה שמכונית הקונספט הזו תוצג בארה”ב.
גם במרחק של 40 שנה מצליחה הונדה HP-X להרשים במראה העתידני שלה, הודות למראה הזוויתי, הצללית הנמוכה וחופת תא הנוסעים השקופה והפלסטית שעוצבה בהשראת חופת תא הטייס במטוסי קרב, משמשת כגישה פנימה כשבזכותה יכלו המעצבים לוותר על הדלתות. אגב החופה הזו סיפקה עבור הונדה את בסיס לעיצוב של ה-NSX המקורית שהופיעה בסוף אותו עשור. לדעתנו היא נראית טוב יותר מכל מכונית שהונדה מייצרת כיום.
בהמשך מבנה החופה משולב בלם אוויר הניתן לשליטה על ידי הנהג, ואילו השלדה נבנתה במבנה של חלת דבש לטובת הקשיחות, תוך שימוש בחומרים כמו סיבי פחמן וקבלאר למרכב. ניתן דגש גם לפתרונות אווירודינמיים נסתרים במרכב כדי לאפשר את קירור המנוע המרכזי. מדובר גם במכונית קטנה למדי, עם אורך של 416 ס”מ, רוחב של 178 ס”מ מרשימים לתקופתה וממד גובה צנוע של 111 ס”מ בלבד.
מעבר לעיצוב המרהיב הייתה להונדה HP-X גם בשורה טכנולוגית. הוא הונעה על ידי מנוע V6 בנפח 2.0 ליטר בעל ראש עם 24 שסתומים נדיר לאותה תקופה, שמתבסס על מנוע ששימש את הונדה במרוצי הפורמולה 2. בתכנון תא הנוסעים נעשה שימוש במסך דיגיטלי עבור לוח המחוונים, מיקום רוב מתגי הפיקוד נמצא בין המושבים ובמכונית הותקנה מערכת שכונתה על ידי הונדה בזמנו Electronic Drive Support System שסיפקה לנהג נתוני טלמטריה בזמן אמת, אפשרה חיבור ל-GPS ואף נתמכה במערכת סונאר כדי לספק התרעות על מצב הכביש והתנועה. הרבה לפני שראדארים ומערכות התרעה הפכו לחלק בלתי נפרד מהמכונית המודרנית. והרי זה חלק מהעניין במכוניות קונספט.
