אודי TT באה להזכיר, להצהיר, מה זו מכונית קופה. המונח הזה, שעבר התעללות ארוכה בשנים האחרונות על ידי עולם הרכב, כמעט ונעלם. יצרניות שונות, לא מתביישות להצמיד את המילה קופה למקומות לא מכובדים בלשון המעטה. היצירתיות לא יודעת גבול מהבחינה הזו. ועדיין, לא נולד האדם, שיוכל לקשור בין המילה האמורה ל-SUV גדול מידות עם חמש דלתות נניח.
מכוניות קופה, כמו האודי TT, הן אולי הביטוי האלגנטי ביותר לדבר הזה שנקרא מכונית. הצללית הנמוכה, החתוכה (נחש את פירוש השם קופה בצרפתית…), עם שתי דלתות ובלי הרבה היגיון. צריך להיות ממש ציני בכדי להדביק את השם הזה על סאלון עם ארבע דלתות (עוד דומה), וצריך להתנער ממנה בכדי להעריך את התצורה הזו.
כי מכוניות קופה אמיתיות, זונחות את ההיגיון לטובת המראה. ככה הן עשו, וככה הן צריכות לעשות. הכל מקדש את העיצוב החיצוני. והדבר לא מחייב, ד”א, גם יכולת ספורטיבית יוצאת דופן. למרות שזו מושגת במקרים האלו, ולו רק בגלל הפיזיקה העדיפה של תצורת המרכב הזו.
לוקחים מידות
השינויים במתיחת הפנים הזו, מינוריים בלשון המעטה. מבחוץ צריך ממש להתאמץ בכדי לגלות את השינויים הקלים בחזית, או את אלו הקלים אפילו יותר באחוריים. גם מבפנים קשה לשים את האצבע על משהו ספציפי ששונה. דף הנתונים מספק את השינוי העיקרי. את המנוע הבסיסי, 1.8 ל’ מוגדש, מחליפה יחידה בנפח 2.0 ל’ (מוגדשת לא פחות) שמפיקה יותר כוח ואתו מגיעים ביצועים טובים יותר.
יחידת הכוח החדשה, היא גרסת הכניסה לעולם ה-TT ומשודכת לתיבה כפולת-מצמדים בעלת 7 יחסי-העברה ששולחת את הכוח לגלגלים הקדמיים. ויש כאמור, יותר כוח, ההספק טיפס ב-17 כ”ס ל-197 כ”ס המושגים בין 4,400 סל”ד ל-6,000 סל”ד. היחידה הזו גם מציעה מומנט מכובד, 32.6 קג”מ החל מ-1,500 סל”ד.
שאר התפריט, מוכר. מקפרסונים מלפנים, מתלים אחוריים רב חיבוריים. אבל בזמן שהפלטפורמה עצמה (MQB) מוכרת ולא מפתיעה, צריך לעבור על המידות בשביל להבין למה מכונית כזו, מרגישה עדיפה דינאמית מול עוד האצ’בק. גם בגרסה חסרת יומרות כזו. בהשוואה לגולף שיושבת על אותה הפלטפורמה (לדוגמה), תגלה שאודי TT קצרה יותר, רחבה יותר ונמוכה משמעותית. אתה כבר יכול לדמיין, שמכונית שפרושה על האספלט באופן כזה, תשחק עליו טוב יותר.
המימדים האלו, גם עושים עבודה מבחינה ויזואלית. אם הדור הראשון של ה-TT היה נשי מדי, והשני נראה קצת אנמי, הדור השלישי מביא את השפה העיצובית הזו לבגרות, כמעט שלמות. היא נראית טוב מכל זווית, אגרסיבית מבלי להתלהם, יפה מבלי להיראות חלשה. אלגנטיות קוראים לזה, וזה מתאר את המראה של ה-TT בדיוק.
המילה הזו, אלגנטי, ממשיכה גם לתא הנוסעים. הוא כאן כבר כמה שנים, אבל הוא עדיין גאוני בעיני. תשומת הלב לפרטים, החומרים וההרכבה – כל אלו מהשורה הראשונה. אבל מאודי במחיר הזה אתה לא מצפה לפחות. הגאונות מסתתרת במינמליזם מבלי שתרגיש לרגע שחסכו עליך. יש כאן הכול, וזה נראה כאילו אין כאן כלום. הדרך שבא אודי ויתרו על המסך המרכזי המקובל, ודחסו את הכול ללוח השעונים הוירטואלי – פשוט מופלאה. התפעול קל ואינטואיטיבי. מתגי מערכת המיזוג, סידור ההגה, הכל משדר את אותה מנימליסטיות שמצליחה להיראות שופעת ויוקרתית.
אני אוהב את תא הנוסעים הזה, את תנוחת הנהיגה, את המדרס המצוין לרגל שמאל. את תחושת התכליתיות. את המושבים האחוריים אני מבין פחות. הייתי מסיר אותם, ומרפד את החלל הנותר בבד האלקנטרה האפור היפיפייה שמפוזר בתא הנוסעים. מקסימום מעטר בעוד קצת אלומיניום – שגם אותו אפשר למצוא בחלקים שונים מסביב.
לוקחים זמנים
מכונית קופה היא לא בהכרח מכונית ספורטיבית, היא לא חייבת להיות מהירה, היא לא חייבת להציע תענוגות יוצאי דופן בכביש המפותל. היא חייבת, לפני הכול, להיראות טוב. זוהי כזכור לא גרסת S ולא RS – זוהי מכונית קופה שאמורה להתאים לאלו שחיים בערוץ החיים הטובים. כאלו שרוצים לשדר לסביבה שלהם “פונקציונליות לא ממש מעניינת אותי, אני אוהב דברים מיוחדים ומוכן לשלם על זה” או משהו בסגנון.
אודי TT היא כן. עם תאוצה ל-100 קמ”ש תוך 6.6 ש’ ומהירות מרבית ריאלית וזמינה של 250 קמ”ש היא מכונית זריזה למדי. שים את הדוושה ברצפה, השהייה קלילה, והמנוע הזה דוחף חזק דרך יחסי ההעברה הקצרים שוב ושוב לעבר הקו האדום. הביצועים זמינים מאוד, בכל מהירות בכל הילוך. תגובת התיבה מהירה, ההעברות מדויקות והמנוע הזה מספק כוח זמין בכל נקודה בקשת הסל”ד.
מה שחסר לו זה קצת אופי. מסירת הכוח רציפה ושטוחה, והצלילים אנמיים לעומת הדור הקודם. הנפיחות, הפיצוצים והדרמה בהעברות הילוך ועזיבת דוושה, נעלמו מכאן. כנראה שמשהו חשב שמכונית אלגנטית כזו, לא צריכה להפריח רעשי-דמה כאלו. כך שהביצועים נמסרים בצורה מרשימה, אבל לא מסעירה.
מהצד השני, יחידת הכוח הזו נותנת שיוט נינוח במהירויות אוטבאן. יש רעשי צמיגים הגיוניים ולא הרבה יותר מזה. איכות הנסיעה מהבחינה הזו, משובחת בהחלט. על הכביש המהיר המתלים גם מציעים ריסון טוב ולא מענישים יותר מדי על חיבורי רוחב וגלים מזדמנים. בתוך העיר, על אספלט שבור בחדות, דואגת האודי להזכיר לך שהכיול כאן על הצד הקשוח יחסית. ועדיין, התחושה בסה”כ נעימה.
לוקחים סיבוב
זוכר את המידות? אולי זה הזמן לספר גם את זה – אודי TT גם קלה יותר מאותה גולף GTI. שוב אין קשר בין השתיים רק בשביל לקבל מושג למה ה-TT מתנהגת כמו שהיא מתנהגת למרות שמדובר באותה הפלטפורמה. כי מכונית קטנה, קלה, רחבה ונמוכה מציבה את המגבלות שלה, רחוק יותר, מהר יותר. גם הצמיגים הרחבים יחסית (245/35R19) נותנים כאן עוד קמצוץ ליכולת.
זה מתחיל באיך שהיא פונה, הטרן-אין מצוין, יש תחושה שאפשר להעמיס את ההגה עוד ועוד. לדחוף עוד מהירות לתוך הפנייה ולבצע אותה מאוחר יותר. בתוך הפנייה יש ניטרלאיות טבעית ומרגישה כשתגובות השלדה חיות וקיימות. ה-TT לא מתביישת לשחק עם הזנק שלה, שעשועים קצרים, שמספרים על הכיול הבסיסי הנכון.
ובעיקר היא מרגישה קלה על הרגליים, לא נלחמת בך עם מאסה מיותרת, ובהחלט מייצרת הנאה על הכביש המפותל. במצבים הספורטיביים יותר, התיבה מגיבה מהר וקצר יותר וגם ההגה מקבל משקל משמעותי יותר. זה מרגיש קצת מלאכותי, אבל טוב יותר מבעבר כשהדיוק והמהירות, הם הכלים היעילים האמיתיים כאן.
את מי זה מעניין? שאלה מצוינת. ה-TT, בוודאי שבגרסה הזו, היא מוצר לייף-סטייל ולא בטוח שמי שייקנה אותה יזדקק ליכולות האלו. הוא בוודאי יסתפק ביכולת שלה לכסות מרחק מהר ובצורה נינוחה, ובעובדה שהיא זוללת סוויפרים בכביש המהיר בלי שום דרמה. וזה מביא אותי לנקודה האחרונה. מוצר כל-כך שלם, איכותי ובוגר, ועל הדשבורד העיגול המצפצף של מובילאיי. אני לא מאלו שמחסור במערכות בטיחות ייגרמו לי לא לקנות את הרכב שאני רוצה. אבל אם אני משלם 300,000 שקלים על יצירה סופר-אלגנטית כמו ה-TT, אני ממש לא רוצה לראות חתיכת פלסטיק סינית מודבקת לחלון.
האחרונה
מכונית קופה אמיתית, כזו שתוכננה כך מההתחלה, זה משהו נדיר למדי. רוב מה שנשאר מסביב הן גרסאות קופה למכוניות ארבע דלתות משמימות. המתחרה הישירה האמתית שנולדה ל-TT, כבר לא קיימת. יש מכוניות קופה אחרות, ספורטיביות יותר וקיצוניות יותר, אבל אף אחת לא מהווה תחרות ישירה ל-TT. מי שרוצה קופה סופר-ספורטיבית יימצא את מבוקשו במקום אחר או בגרסות החזקות יותר. את התמהיל האיכותי והאלגנטי הזה יש רק לה.
ועוד מעט לא יהיה. מתיחת הפנים הזו, תיתן ל-TT חיים עד ל-2022, לאחר מכן ייצורה יופסק. באודי הודיעו שתחליף אותה מכונית אחרת באותו סגנון ובאותה רמת מחיר, שתתבסס על פלטפורמה חשמלית. ה-TT כמו שאנחנו מכירים אותה, תיעלם. עד אז אודי TT היא מכונית מרשימה ואיכותית מאוד. היא מציעה תחושת ייחוד אמתית בכל נסיעה, גם עם יחידת ההנעה הבסיסית הזו. היא גם מהנה לנהיגה גם אם לא מלהיבה או מלשהבת. המחיר גבוה, אבל המכוניות כאלו, לא מכוונות לאנשים המונעים מהיגיון.
נתונים: 1984 סמ”ק 197 כ”ס מ-4,400 סל”ד, 32.6 קג”מ מ-1,500 סל”ד, 1,270 ק”ג, 6.6 שנ’, 250 קמ”ש, 10.4 ק”מ/ל (מבחן), 299,000 שקלים
