תמיד אומרים שלא קל להיות הילד האמצעי במשפחה. לפניו יש את הבכור שעליו מוטלת כל הלחץ וציפיה להצליח, להיות הדור הממשיך של ההורים ותמיד נדחף אל הקצה. מנגד יש את האח הקטן שזוכה ליחס החם והמחבק, שבעיקר יהיה שמח ומרוצה בחייו. ביניהם יש את הילד האמצעי, הסנדביץ׳, שנופל בין הכיסאות של אותו יחס אוהב לבין הדחיפה להצליח.
כל זה מביא אותי לנקודה שהתבהרה אצלי עוד יותר במבחן האחרון. במרדף אחרי כל נישה וסדק בשוק הרכב העולמי גרסאות שפעם היו חוד החנית של אותו דגם הפכו לעוד רמת אבזור או גרסת ביניים בים של אפשרויות מנועים ורמות אבזור שונות. אודי הוא דוגמה מצוינת לכך. בשנות ה-90 עבור להשתמש בסימול A לשמות הדגמים הרגילים או S לגרסה הספורטיבית של אותו דגם. אחר-כך התווספו גרסאות ה-RS לגרסאות עוד יותר ספורטיביות ודחקו את גרסאות ה-S להיות הגשר, אותו ילד אמצעי בין הדגמים הרגילים לדגמי הקצה.
זה מביא אותנו אל אודי S3 החדשה אותה בחנתי לאחרונה ולאותו תסביך ילד אמצעי שנגרר לאורך המבחן. אתחיל עם מעין סיכום מוקדם כי אודי S3 היא מכונית טובה. טובה מאוד אפילו. ובכל זאת לא הצלחתי להשתחחר מהתחושה שאודי יכלו לעשות אותה טובה יותר אבל העדיפו את דרך הביניים.
זה מתחיל מהמראה שלה. אי אפשר לפספס ולטעות שמדובר באודי עם הקווי עיצוב מאופקים אך חדים שמצליחים לשדר יוקרה באופן מאוד מעודן ו״גרמני״. גם אי אפשר לפספס את הפתח בין הפגוש הקדמי למכסה המנוע (שהוא לא באמת פתח לשום מקום) שמהווה הומאז׳ לאודי קוואטרו המקורית. ה-S3 מקבלת פגוש נמוך ועמוק יותר מדגמי ה-3 הרגילים שקצת נבלע בצבעים כהים. שאר הסממנים שזוהי גרסת S גם נמצאים, כמו ציפוי כרום למראות הצד ורביעית אגזוזים מאחור לצד דיפיוזר מודגש ביניהם וספוילר קטן למעלה. הכל נראה נכון אבל מרגיש מעודן מידי לטעמי, למרות שגם בעבר דגמי ה-S תמיד עוצבו כך.
פתיחת דלת הנהג מגלה תא נוסעים הייטקיסטי ומינימלי במבט ראשון, כיאה למותג ששם את נושא הטכנולוגיה כאחד המאפיינים הראשיים. עם לוח שעונים דיגיטלי מלא בגודל 12.3 אינץ׳ ולצידו מערכת מולטימדיה חדשה בגודל 10.1 אינץ׳, כן הלוח שעונים גדול מהמולטימדיה ומציע מגוון אפשרויות תצוגה. גם הבורר הילוכים צומצם לכדי מתג קטן. מבט מעמיק יותר מגלה יותר מידי פלסטיק קשיח ברכבי התא כולל רוב מעטפת הדלתות וכל חציו התחתון של הדשבורד, יותר מתאים למשפחתית רגילה ממשפחתית יוקרתית. כמו-כן הורגש מחסור במקומות אחסון, למשל לטלפון מבלי שהכבל טעינה יכופף מידי. כך או כך התא נוסעים מרגיש דומה מידי בעיצוב ובאיכות לאחיות האחרות של ה-A3 מהקונצרן (אהמ, אהמ, פולקסווגן גולף, סיאט לאון).
גם המושבים עצמם נראים חובקים למראית עין אך מתגלים כקשים מידי בנסיעה ארוכה ואותן תמיכות צד טובות רק לבעלי מידות גוף נדיבות. לפחות תנוחת הנהיגה טובה עם שפע כיוון למושב ולהגה. מאחור המושב מרווח מספיק לזוג אבל מעט קלסטרופובי בגלל סף חלונות גבוה. תא המטען שימושי אך מערכת ההנעה הכפולה גוזלת חלק מהנפח שלו.
תשאיר את בורר מצבי הנהיגה על מצב ״אוטו״ ורוב הזמן ה-S3 תדע לזהות ולהגיב לסגנון הנהיגה שלך מספיק מהר בנהיגה יומיומית. בין אם מדובר בנסיעה בפקק, שיוט רגוע או יציאה לעקיפה. כמעט ולא היה צורך במהלך המבחן לשנות את הבורר למצב נהיגה אחר.
מספיק סיבוב קצר בעיר בשביל להרגיש שה-S3 מגיעה עם מתלי S ספורט של אודי. הם בהחלט על הצד הנוקשה יותר ומתקשים לבודד שברים חדים שעוברים ישירות אל הנוסעים, בעיקר שיכוך החזרה של הבולמים שהרגיש מהיר מידי ונתן תחושה קופצנית מעט אחרי מעבר על פסי האטה לדוגמה. מחוץ לעיר המצב המתלים עבדו טוב יותר עם ריסון טוב למרכב ומערכת השיוט האדפטיבית עושה עבודה נהדרת בשמירת מרחק עם בלימות חלקות וללא טלטולים מיותרים. התיבה מצד אחד רצה מהר אל יחסי העברה הגבוהים אבל בזכות מנוע חזק יחסית אין תחושה של העברת הילוכים מוקדמת מידי ובסך הכל השילוב ביניהם עובד טוב וחלק בנהיגה רגועה. רק רעשי רוח מבתי הגלגלים שהופיעו כבר ב-90 קמ״ש הפריעו לעידון הכללי בשיוט מהיר.
הגיע הזמן להפנות את ההגה החד, 2 סיבובים מנעילה לנעילה, והמהיר לעבר כבישים יותר מעניינים. חבל שאותו הגה עדין נעדר פידבק כלשהו לנהג אבל התרגלנו לזה מרוב הרכבים כיום כך שזה לא באמת הפריע. מצב הנהיגה עובר לדינאמיק, הספורטיבי ביותר, ובקרת היציבות למצב ספורט שמאפשר קצת יותר חופש לפני שהיא תופסת פיקוד. הקפיצה הגדולה ביותר של הדור החדש של אודי S3 היא בפן הדינמי. בדור הקודם ההרגשה הייתה מאוד בטוחה אבל לא ספורטיבית בשום אופן עם הרבה תת היגוי במגבלות ותחושה כללית של משפחתית רגילה טיפה יותר אוחזת ומהירה בפניות. הפעם ניכר שאודי השקיעו יותר זמן בכיול השלדה לצד מערכת ההנעה הכפולה שאותה אפשר להרגיש נכנסת לפעולה מרגש שחוזרים לגז בשלב יחסית מוקדם של הפניה, מעבירה את הכוח גם אל הגלגלים האחוריים שהיו פסיבים עד לאותו רגע, ותחת גז עוזרת לצמצמם משמעותית את הדחיפה הקלה לתת היגוי שעדין קיימת אבל ניתנת לתיקון מהר משמעותית מבעבר. הבלמים עצמם עשו עבודה מצוינת בהתחלה עם רגש טוב (אפילו בנהיגה עם רגל ימין על הגז ושמאל על הברקס – ״ראלי סטייל״) וטיפה איבדו מיכולת הנשיכה לאורך נהיגה דינמית ממושכת אבל לא דעכו באופן משמעותי.
אותם מתלי S ספורט שמנמיכים את המרכב ב-15 מ״מ לעומת הרגילים שומרים על ריסון מצוין בסיבובים וכתוצאה מכך שמרו על הביטחון של הנהג להמשיך לנהוג בקצב מהיר באופן מפתיע ביחס לצמיגי פירלי P-Zero במידה צנועה של 225-40/18, לא המידה והגומי האידיאלי לנהיגה אגרסיבית – שוב בחירה בדרך הביניים.
לקצב המהיר עוזר המנוע הנהדר שתוגבר קלות מהדור הקודם ומפיק עתה 310 כ״ס (10 סוסים יותר מבעבר). יש מעט השהיית טורבו מרגע הלחיצה אבל כל עוד תשמור אותו מעל 3,000 סל״ד והוא ידחוף חזק עד שיתנגש במנתק ב-6,500 סל״ד ללא שום היחלשות בדרך. ואת כל הדרך ילווה בצליל נעים ביחס למנוע 4 צילינדרים מה שחסר לרובם גם בגרסאות ספורטיביות אצל יצרנים אחרים. צריך להתרגל לנהוג את ה-S3 הילוך אחד גבוהה ממה שרגילים בזכות המומנט הנדיב (40.8 קג״מ) שזמין יחסית נמוך בקשת הסל״ד ובגלל היחסים הקצרים בתיבת ה-DSG. הילוך שני נגמר ב-90 קמ״ש ושלישי סביב ה-120 אומרים שמלבד פניות הדוקות במיוחד את כל קטעי הנהיגה הדינמיים עדיף לעשות בהילוכים שלישי-רביעי.
כמו שרשמתי כבר באמצע הכתבה, אודי S3 היא מכונית טובה. טובה מאוד. היא מהירה, משרת ביטחון, מאובזרת, איכותית ומי שיקנה אותה יהנה ממנה מאוד. ההתנהגות גם קפצה מדרגה. הבעיה העיקרית של ה-S3 החדשה היא אותו תסביך ילד סנדביץ׳. היא לא הכי ספורטיבית ולא הכי מפוארת בריינג’ של אודי וקצת היינו רוצים יותר קצוות חדים כאן. באותה נשימה, מי שלא צריך את היתרונות שיש במערכת ההנעה הכפולה, יימצא מענה נגיש יותר אחיותיה בקונצרן. מצד שני, יש כאלו שהסמל , תא הנוסעים וההנעה הכפולה ייגרמו להם לשלם את הפרמיה בנוספת בשמחה.
נתונים: 1,984 סמ”ק, 310 כ”ס ב-5,450-6,500 סל”ד, 40.8 קג”מ ב-2,000-5,450 סל”ד, 8.5 ק”מ/ל’ (מבחן), 4.8 ש’, 250 קמ”ש, 368,500 שקלים