אודי אי-טרון הוצג לעיתונות העולמית לפני שנה פחות או יותר. יותר מ-1,500 עיתונאים מרחבי העולם הגיעו לארה”ב, בכדי להיחשף למכונית החשובה ביותר שאודי הציגה מאז הקוואטרו המקורית. לטענתה. גם אני הייתי בין המוני המוזמנים לאירוע האמור, נחשפתי לטכנולוגיה, שמעתי על תהליכי הפיתוח, על הקמת המפעלים המתאימים וכו’.
באירוע הגדוש האמור, עמדו 4 אודי אי-טרון ברגע החשיפה. מאות עיתונאים מנסים להיכנס בכל אחת מהן. אני לא אוהב לעמוד בתור, לא משנה כמה לוהטת הלחמניה שלפניו. בטח יהיה אירוע נהיגה בקרוב אמרתי לעצמי. לשבת במכוניות סטאטיות ולשחק בנדמה לי, הפסקתי קצת אחרי הבר- מצווה…
רק היום, בהשקה הרשמית שלה בישראל, התאפשר לי סוף-סוף לראות על מה המהומה. ומכונית חשמלית מלאה ראשונה של יצרנית מצליחה וחשובה, בהחלט מעורר מהומה. לא פחות מ-400 הזמנות נפתחו על אודי אי-טרון בישראל, למרות שאף-אחד לא נהג בה עדיין.
מה חדש?
היום כאמור זה עומד להשתנות. יש כאן שוב ארבע אודי אי-טרון, אבל הפעם הן מיועדת לנסיעה ולא למישוש בלבד. הנתיב לוקח אותנו מצומת גלילות (שטח המחייה הטבעי של מכוניות פרימיום…) לאילת (מעין אבן בוחן ישראלית לטווח נסיעה). זה לא מבחן דרכים מלא כמובן, אלא רק טעימה ראשונה, אבל גם זו מספיקה בשביל לתת תשובה לכמה שאלות חשובות.
עם סוללה אדירה, שמזינה שני מנועים חשמליים (אחד לכל סרן), הספק משולב מקסימלי של 408 כ”ס וטווח נסיעה מוצהר של עד 417 ק”מ לפי תקן WLTP העדכני – יש לא מעט שאלות. גם עמדת הטעינה המהירה שממתינה לנו בדרך ( זרם ישיר 150 KW), מעוררת עניין. עם יכולת למלא 80 אחוז מהסוללה תוך חצי שעה. עמדת הטעינה הרגילה בבית (11KW) תמלא את הסוללה בטעינת לילה של כמה שעות טובות.
אודי אי-טרון נראה מרשים למדי בסביבה נורמלית ולא על במה רחוקה. אלמנטים עיצוביים אופיניים של היצרנית נמצאים כאן, הממדים מציבים אותו בין Q5 הגיונית ל-Q7 אדירת הממדים. המפרט מרשים מעבר לשני המנועים האמורים, וההנעה הכפולה הטבעית (ומנוהלת המחשב כמובן) שנוצרת ממיקומם, עושה רושם שרשימת האבזור כוללת הכל. כבר מגרסת הבסיס (392,500 שקלים) מקבלים אבזור נוחות ובטיחות מלא. הרשימה ארוכה מאוד וכללת חישוקי 20 אינץ’, בקרת אקלים קוקפיט וירטואלי, מערכת בטיחות מתקדמת מלא ועוד. חבילת פרימיום (תוספת של 30,000 שקלים) מוסיפה אפילו יותר אבל העניין הבולט ביותר הן המראות הוירטואליות – שתי מצלמות המחליפות את המראות המקובלות ומקרינות את הנעשה מאחור על מסכים בגופן הדלת.
אודי אי-טרון היא מכונית עם המון מספרים מרשימים. אבל תרשה לי לא לשעמם אותך עם כתבת רשימה כזו או אחרת. במקום זאת אתרכז בשני נתונים, האחד מעורר מאוד והשני קצת מטריד. נתון התאוצה הרשמי ל-100 קמ”ש של אודי אי-טרון עומד על 5.7 ש’ (זוכר לאיזו קלאסיקה היה נתון כזה בדיוק?) קצרות ומרשימות. הן מרשימות עוד יותר כששומעים את נתון המשקל האדיר – 2,490 ק”ג. משקל מטורף שמתאר את הטירוף ההנדסי שמתרוצץ מתחת לגופה של האי-טרון. ואם מדברים על הגוף – אודי אי-טרון מייצרת מעט מאוד התנגדות לרוח – cd0.27. אמרתי לך אין סוף למספרים המעניינים כאן.
איך זה מרגיש?
אחרי שסיימת לשחק עם דלת הטעינה הנפתחת חשמלית, בחנת את תא המטען הקדמי הקטן – אין כאן מנוע מסורתי הרי, קלטת את חישוקי הענק (21 אינץ’ בפרימיום) ואת “המראות” העתידניות, אפשר להיכנס פנימה. אודי בנתה לעצמה שם של חברה שיודע לחבר תא נוסעים איכותי ומרשים והאי-טרון לא יוצא דופן.
הארכיטכטורה מוכרת מה-A6 ולא בכדי. מסך מגע אדירי מידות, חומרים משובחים ומרווח טוב, כל אלו הגיעו מהפלטפורמה המוכרת. ויש כאן, מספיק תזכורות להיות אודי אי-טרון שונה מחד, אבל לא כאלו שיהפכו אותה למוזרה מאידך. לוח השעונים הוירטואלי מכיר מד סוללה, אפשרות לכוון את עוצמת הבלימה הרגנרטיבית, ועוד נגיעות חשמליות. ידית ההילוכים ייחודית לדגם גם היא. יש עוד נקודות כאלו או אחרות אבל זו מרגישה כמו אודי יוקרתית, מודרנית וסופר-מאובזרת.
כבר מתחילת הנסיעה, היה לי ברור. יום חם לא אמור לעשות טוב לסוללות, גם אם הן מקוררת נוזל כמו אלו שמצויות כאן. אבל, במילים פשוטות, זו לא בעיה שלי. מערכת בקרת האקלים מכוונת ל-17 מעלות כדי שיהיה קריר ונעים בתא. גם האוורור בכיסאות עובד בעוצמה מלאה. אפשר לצאת לדרך.
אם יש משהו שהאודי אי-טרון אוהב זה לצאת לדרך. שום דבר לא מכין אותך לקפיצה הנחשונית של הטונאז’ הזה ברגע שאתה לוחץ על הדוושה. הוא פשוט מזנק קדימה. עם המשקל הזה, הצמיגים האלו והנעה כפולה אין מה לדבר על איבוד אחיזה. גם במצב דינאמי, עם תיבה על מצב S, הקפיצה האמורה חוזרת על עצמה – רק עם יותר כוח ונחישות. הדחיפה החזקה הזו, אחידה, עמוקה, חסרת תפרים. והיא לא מתמתנת עד לכ-180 קמ”ש. ככה שמעתי בכל אופן.
אתה יכול להבין עכשיו, שהנסיעה לא הייתה מכוונת חיסכון. מהירות השיוט גבוהה עם תא ממוזג, תאוצות חוזרות ונשנות – הן ממכרות. אחרי 250 ק”מ בעצירה הראשונה בצוקים, הראה מד הטווח על עוד 60 ק”מ אפשריים באותו אופי נסיעה. זה אומר טווח אמיתי וריאלי של 310 ק”מ בעומס נאה. נתון שאמור לנתץ כל חרדת טווח – ישראלית בכל אופן. בצוקים קיימת אחת המעמדות הטעינה הבודדות שקיימות כרגע בארץ. באופן תיאורטי תוך חצי שעה אמורה העמדה לטעון את הסוללה עד 80 אחוז. עם 100 ק”מ עד לאילת הספיקה לנו טעינה קצרה משמעותית.
רובה של הנסיעה התבצעה בכבישים מהירים בדרך המשעממת יותר לאילת, כביש הערבה אתה יודע. במעט הקטעים המעניינים יותר בדרך, ייצרה האי-טרון המון ביטחון. זו מכונית גדולה, אוחזת, כזו שתשמור על הקו הנבחר גם אם יעמוד מולה מחסום מבוטן. ככה זה מרגיש בכל אופן. לצד זה, זו מכונית שמתקשה להסתיר את המשקל הגדול שלה במקומות האלו. היא רהוטה, למרות ההגה המלאכותי והמחסור בריסון תחת עומס, אבל לא נלהבת. מהירה, אבל מעדיפה שלא להידחק אל פניות במהירות גבוהה מדי.
היא מתאימה יותר לשיוט מהיר. היא שקטה באופן מופתי בתנאים האלו, כשרק צמיגי הענק מייצרים רעש בעיקר על כביש שבור ומשובש. במהירות שיוט גבוהה על כבישים כאלו היא גם חומת הנוחות של המתלים נסדקת, אבל רק במעט. אני משער שעל צמיגי ה-20 אינץ’ היא תהיה נוחה אפילו יותר, גם בפינות הלא מושלמות שציינתי.
שורה תחתונה
השורה התחתונה במקרה הזה קשורה ישירות ללקוח הישראלי. זה שהצביע עם האצבעות ושם מקדמות על מכונית בה לא נהג, אולי אפילו לא ראה. זה אומר שהמכסה שמיועדת לישראל בחודשים הקרובים, מכורה מראש. אחרי טעימה ראשונה מהיכולת אפשר להבין את הנהירה הזו. התמורה למחיר מצוינת לא משנה מאיזה כיוון אתה מסתכל על זה: ביצועים, אבזור נוחות, בטיחות, פטור מתחנות דלק ועוד.
כן, אודי אי-טרון מכונית מרשימה מאוד. חזקה, מהירה, נקייה, מאובזרת. המשקל שלה עומד לרועץ רק כשאתה מתחיל לדחוף אותה לתוך פניות במהירות שמתאימה ל-RS3 ופחות ל-SUV. וזהו החיסרון החשמלי האחרון כאן, המשקל. השאלה הגדולה ביותר – טווח הנסיעה, נענתה בצורה משכנעת למדי בנסיעה הזו.
נתונים: 408 כ”ס, 67.5 קג”מ, 2,490 ק”ג, 5.7 שנ’, 200 קמ”ש, 422,400 שקלים