זהו, אין תירוצים יותר. יש שלושה מסלולי אספלט בישראל יש ליגות מסודרות (בעיקר זו של APEX) ואין סיבה שלא להעמיד כלי מירוצים ייעודי. כמו שצריך. אבל איזה? הפנטזיה דורשת ללכת עד הסוף בכל אספקט של המכונה. מנוע, מתלים, הפחתת משקל, אופנוע מירוץ כדת וכדין.
ויש עוד משהו שהיה ברור לנו, רצינו ללכת על שתי-פעימות. בגלל המשקל, הרעש, הריח ובגלל שאלו אופנועי המירוץ שגדלנו עליהם. כאילו, אנחנו היינו על הספה והם היו בטלויזיה, אבל הבנת את הרעיון.
וזה משאיר אותנו עם שני אופנועים פחות או יותר. יש בדיוק שתי רפליקות מירוץ עם מנוע שתי פעימות שהגיעו לישראל. הראשון היה סוזוקי RGV250 שיחידות ספורות ממנו הגיעו לישראל ב-1993 השני הוא האפריליה RS125 שקל יחסית למצוא וזול יחסית לקנות. לאפריליה יש גם אין סוף שיפורים, היות והוא היווה הבסיס ללא מעט סדרות מירוצים. למעשה לא מעט מהרוכבים האירופאים המובילים החלו את דרכם על כלים דומים.
וככה, אחרי שיחה, סשן יו-טיוב, חפירה, מחקר, שיחה וחוזר חלילה, מצאנו את עצמנו מחפשים אפריליה RS125 שיהפוך תחת ידנו למכונת מירוצים מושחזת. כזו שתהיה קרובה ככל האפשר לאופנוע גרנד-פרי מקטגוריית ה-125 השם יקום דמה.
השוק מציע לא מעט כלים למכירה, שנסחרים בין 8,000 שקלים ל-20,000 שקלים, תלוי במצב. היות ואנחנו עומדים לבנות את האופנוע הזה מהתחלה בשביל ייעוד מאוד ברור ובהשקעה נרחבת, מצבו של אופנוע הבסיס לא ממש עניין אותנו. היינו צריכים שלדה ישרה ובלוק מנוע. זהו בערך וזה גם פחות או יותר מה שמצאנו.
חיים חדשים
הפור נפל על אקזמפלר משנת 2009 שכל העדויות הצביעו על חיים קשים למדי. הוא עבר די הרבה ידיים והוא נראה ככה. המנוע תפוס, יש חופש במיסב הטלטל, אין פיירינג אחד שמצליח להיות גם שלם וגם מחובר, הזנחה פושעת. כשפרקנו אותו במוסך ושדי של גילי עוז בהרצליה, לא הפסקנו לגלות עוד ועוד פרטים שגרמו לנו לבחילה קלה.
מישהו החליט לנתק את מיכל השמן ולהפסיק את אספקת השמן למנוע. מישהו אחר החליט לבטל את שסתום הכוח בסעפת הפליטה תוך ניסור התריס ואטימת הפתח בסיליקון שחור. נראה לי שאותו אחד גם בחר לנסות לחבר את הפיירינג למקום שבו מהנדסי אפריליה תכננו לשים משכך היגוי דווקא. מישהו גם התקין קרבורטור מוגדל שנראה סיני לחלוטין ועליו יצרן עלום שם. לפחות השלדה ישרה. עוד בשורה משמחת – יש כאן מערכת פליטה מושלמת של אירו, כזו שנחשבת להכרחית בכדי לחלץ הספקים משמעותיים מהמנוע הזה.
אבל כאמור, כל אלו פחות עניינו אותנו. גם ככה, שבור ולא מניע, הכלי הזה חושף את הפוטנציאל האדיר שגלום בו. בלוק המנוע, הצילנדר והראש נראים כאילו ירדו מאופנוע מירוץ, שלדת הקורות הכפולה מאלומיניום והזרוע האחורית נראות שמי שמסוגלות לטפל בהספק של סופרספורט עדכני.
רק כשעומדים מולו כך, וחוקרים אותו מגלים כמה עומק ותכנון יש בתוכו. אפשר בהחלט לראות את ההבדל בין רפליקת המירוץ הזו לבין עוד “אופנוע עד 500”. אפשר להעריך את הניסיון וההצלחה של אפריליה בגרנד-פרי ואת הידע שהוביל לבניית האופנוע הזה.
שלב א’
התוכניות כאמור, גרנדיוזיות. המטרה היא לא רק להביא אותו למצב נסיעה, אלא באמת להשקיע, לחפור חלקים מסדנאות בחו”ל ולהגיע לרמה של אופנוע גרנד-פרי 125. זה תהליך ארוך למדי שבסופו האפריליה הזה יאבד חלק ניכר מ-126 הק”ג שלו ויגיע להספק מרשים. האופנוע המקורי הפיק, ללא מגבלות, 29 כ”ס. ואנחנו מכוונים גבוה יותר. משמעותית יותר.
עד אז, אנחנו רוצים קודם כל להניע אותו ולהבין עם מה אנחנו מתעסקים כאן. המנוע המקורי ישופץ בימים הקרובים ואנחנו מתכננים לקחת אותו לפצאל ולקבוע כמה הקפות, כאלו שיהוו מדד להתפתחות השיפור של האופנוע הזה. מי שיעשה את כל הקסמים הללו, הוא גילי עוז ממוסך ושדי בהרצליה. גילי הוא לטעמי הטיונר הטוב ביותר שיש לנו כאן, בטח בכל הקשור למנועי שתי-פעימות. המוסך שלו מלא בגביעים שמוכיחים את זה ואני עדיין זוכר את העקיפות שלו על מסלולי המירוץ המאולתרים של העשור הקודם, בדרך כלל על גלגל אחד.
במקביל, רכבת אווירית של חלקים כבר יצאה לדרך. בשלב הראשון אנחנו מתרכזים במנוע ובו בלבד. הוא יקבל קיט צילינדר ובוכנה שמיועד למירוצים. איתו מגיעים כל האביזרים שמסביב לרבות שסתום כוח ייעודי, קרבורטור מגופה שטוחה, שסתום עלים וסעפת יניקה שיתאימו לשני אלו, מערכת הצתה, גלגל תנופה קל ועוד. למעשה חלק מירוצים ייעודי שיש למנוע הרוטקס הזה, ברמה הגבוהה ביותר, נמצא כבר בדרך לארץ. זול זה לא, אבל זה אמור לסגור את הפינה של המנוע. זו רק ההתחלה כאמור, דיווח נוסף, בקרוב.