כמו עם הדורות הקודמים של סמארט פורטו, שוב מצאתי את עצמי עם אותה התחושה. איך אדם במימדים הפיזיים שלי מוצא את עצמו בוחן מכונית מיקרו שכזאת. היא הרי מתאימה למישהו, מישהי, דקת גיזרה וקלת משקל, ואני לא עונה לאף אחד מהתיאורים הללו.
בניגוד לדורות עברו, אני שמח לדווח שיש לי כאן מקום. מצד אחד רזיתי קצת מצד שני לא רזיתי כל כך הרבה… בציר האורך לא היתה לי בעיה עם סמארט פורטו מעולם, אבל הרוחב – זה כבר היה סיפור אחר. בדור השני הרגשת ממש צפוף על הדלת ואם היתה נוסעת מימינך הייתם צריכים להיות ביחסים טובים.
הדור החדש, השלישי, זה שעליו אנחנו מדברים כעת, שמר על מידת האורך של הדור הקודם, אבל מימד הרוחב קיבל עוד 10 סנטימטרים. זה אומר שאני ושחר אלגזי הצלם יושבים בסמראט בלי בעיה ובלי לגעת אחד בשני (תודה לאל). ולמען הסר ספק אדגיש את הנקודה הבאה: לא אני ולא שחר אנשים קטנים, בשום מימד.
השחלות
טוב, זו עדיין מכונית קטנה מבחוץ. מאוד. מבט מהצד יגלה שהדלת מכסה איזה 70 אחוזים מהאורך הכללי. ובעיר זה עדיין תענוג. סמארט פורטו משתחלת בקלות למקומות שלא חשבת לעבור בהם, גורמת לך לזרום עם התנועה במקומות שהיו מחייבים עצירה במכונית עם מימדים סטנדרטים.
למכונית קטנה יש את הכיף ששמור לה, והסמארט היא הכי קטנה בסביבה. על היתרונות המובנים מבחינת חניה וכו’ לא אתעכב יען כי ברורים הם.
כן שווה להתייחס, לקוטר הסיבוב, פחות מ-6 מטרים. זה פשוט משנה את כל מה שאתה יודע לגבי איפה אפשר להסתובב ואילו תמרונים צריך לבצע בשביל להגיע מכאן וחזרה לשם. אני מכיר אופנועים עם קוטר סיבוב גדול יותר וזו בהחלט אחת מנקודות החוזק של הפלטפורמה הזו, גם בדור הזה. מבט אל הגלגל כשהוא מופנה במלואו מגלה זווית צידוד שמזכירה לי מכוניות שמיועדות לדריפטים ואם אמרנו את זה – צריך לעשות את זה.
החלקות
סמארט פורטו החדשה חולקת את בסיסה עם הרנו טווינגו, אבל זה לא אומר חלילה שהמנוע עבר לפנים ואיתו ההנעה. הסמארט (כמו הטווינגו החדשה) נשארת עם מנוע מאחורי הנהג שמניע ישירות את הגלגלים האחוריים. רגע לפני שאתה מתלהב ביחד איתי, אספר שבקרת היציבות והמשיכה אינן מתנתקות. אבל זה לא יעצור אותנו. הפיוז הנכון נשלף מהלוח ומנורה מבליחה בלוח השעונים.
המנוע הוא אותו משולש ציל’ (שמקורו במיצובישי) שאנחנו מכירים מהדור הקודם. גם כאן הוא מפיק 71 כוחות סוס, אבל תשמח לגלות שאת התיבה הרובוטית החד-מצמדית של הדור הקודם מחליפה תיבה רובוטית כפולת-מצמדים (של רנו). המנוע הזה נוכח בתא – הוא הרי ממוקם ממש מאחורי אוזני הנהג, בייחוד כשאתה דורש ממנו את מלוא כוחו שמגיע בסל”ד גבוה יחסית. התיבה מצידה חלקה רוב הזמן אך העברות קצת איטיות ובתחילת נסיעה היא קצת חובטת.
אבל זה לא ממש מעניין אותי עכשיו. יורד גשם, הפיוז של בקרת היציבות נותק ולי נשאר רק לייצר כמה תמונות של סמארט על הצד למען הקוראים שלי. אבל זה לא עובד. בקרת היציבות מנותקת, ומאפשרת החלקה של הישבן תחת העברת משקל (אחרי שהתגברנו על תת-היגוי בולט) אבל בקרת המשיכה לא נותקה ולא ניתן להמשיך את ההחלקה. חפירה ארוכה ברשת מגלה שלא ניתן למשוך פיוז שמבטל את בקרת המשיכה. אולי בגרסת הבראבוס.
תעבורה
אחרי שהרמתי ידיים בחיפוש אחר דרכים לבטל את בקרת המשיכה יצאתי לנסיעה ארוכה. אם את הפרק העירוני צלחה סמארט פורטו בהצלחה (עם קצת תלונות על עידון ווקאלי ועוד קצת תלונות על כיול קשוח מדי של הבולמים) הגיע זמנו של הפרק הבינעירוני. איכות הנסיעה של הפורטו השתפרה. היא קצת יותר שקטה מהדור הקודם (אבל עדיין לא חרישית), היא קצת יותר נוחה מהדור הקודם (אבל עדיין לא סופגת באופן מוצלח כל מהמורה) והיא מרגישה קצת יותר זריזה (גם אם עדיין לא מהירה באופן אבסולוטי). מכשיר בדיקת המהירות הראה על מהירות מירבית של 145 קמ”ש (מוגבלת מחשב) לעומת 152 על הספידומטר. גם בדיקת תאוצה מאפס למאה לא תשאיר אותך עם לסת שמוטה או כאבים בצוואר.
על הכביש המהיר סמארט פורטו מרגישה טוב ביחס למכונית קצרה וגבוהה כל-כך. פחות קלילה ופזיזה ממה שזכור לי מהדור הקודם. יש כאן לא מעט מערכות בטיחות מתקדמות (התרעה על רכב מלפנים וסטייה מהנתיב, לדוגמא), ויש כאן מערכות נוחות יעילות (בקרת שיוט, לדוגמא) אבל עושה רושם שהמערכות שעושות כאן את עיקר ההבדל הן המערכות ששומרות אותה על נתיבה גם נוכח רוחות הצד והעומס הכבד. זו לא מרגישה כמו מכונית קלה (880 ק”ג) היא מרגישה נטועה ביחס למימדים – אורך וגובה – הבעייתים מבחינה דינאמית.
בנסיעת המבחן נבחנה צריכת הדלק בשני אופנים. האחד – שימוש אלסיבוני אופייני והשני – הכי עדין ועגול שאפשר (אם זה לא היה ברור אלו שני שימושים שונים בתכלית). צריכת הדלק במוד ‘אלסיבוני’ עמדה על 10.2 ק”מ/ל’ במוד הרגוע והשליו היא עמדה על 15.8 ק”מ/ל’. אני מאמין שמי שיקנה אותה ימצא את עצמו איפשהו במרכז הספקטרום הזה.
גדולה תהיה
הרעיון של סמארט פורטו הקדים את זמנו. הסמארט הלכה על כיוון הפוך מזה שתעשיית הרכב צועדת בו בדרך כלל. מכוניות גדלות ומשמינות מדור לדור. לתוך המציאות הזו נולדה הסמארט ואמרה די! קטן וחכם זו הדרך. הדור השלישי מציג מכונית שהיא כבר הרבה יותר בשלה – גם אם לא חפה ממגרעות. ולטעמי היא מחדדת את המסר המקורי של הסמארט דווקא במקום שעדיין לא דיברנו עליו. זו מכונית מיוחדת מאוד והיא מרגישה כזו בכל רגע. מבחוץ היא שוברת את שגרת הרחוב וגורמת להרבה הפניות מבטים – היא עדיין גורמת לאנשים לחייך. אבל עיקרו של המסר שלה נוכח עם חיוך בתא הנוסעים – הסתכל בתמונות ותבין על מה אני מדבר.
כך שאנחנו נשארים עם שאלה אחת – למי היא מיועדת? כי ההצהרה הקטנה והחכמה הזו לא מתאימה לכל אחד. יש כאן מקום רק לשני אנשים, יש כאן מעט מאוד מקום בתא המטען. זו מכונית מיקרו – ולמימדים האלו יש חסרונות כשם שיש להם יתרונות. אני משער שאנשים מעודכנים אופנתית שגרים בכרך תהיה תשובה הגיונית למדי. ואם אתה אחד כזה בטח תשמח לדעת, סמארט פורטו היא עדיין מכונית אורבאנית חכמה שבדורה השלישי מציעה יכולת משופרת ומחיר שירד בכ-25 אחוזים.
נתונים: 999 סמ”ק, 71 כ”ס ב-5,800 סל”ד, 9.3 קג”מ ב-4,500 סל”ד, 880 ק”ג, 13.0 ק”מ לליטר (במבחן), מחיר: 99,000 שקלים
