עבר כבר חצי עשור מאז הגיח לעולם לנד רובר דיפנדר בגלגולו המודרני. חצי עשור ועדין הוא מצליח לפצל את נאמני לנד רובר לשני מחנות. מצד אחד ישנם אלו ששמחים לקבל את היכולות והתחכום מדגמי לנד רובר הבכירים, באריזה בעלת עיצוב רטרו עתיר אישיות. מן הצד השני טהרני השטח, שעדין מתקשים לקבל את העובדה שהדיפנדר הפך מרכב חקלאי קשוח וסגפני למוצר אופנתי במיתוג יוקרתי, שתולה את יכולת השטח שלו על מחשבים ואלקטרוניקה ופחות על ה”ברזלים” ויכולות הנהג.
כך או כך, אין מחלוקת וספק אם מישהו יתלונן על כך שהדיפנדר הפכך לרכב עם נימוסי כביש ועידון שמאפשר לחיות איתו ביום יום. לצד השיפור באיכות החיים יש לדיפנדר את כל מה שצריך כדי לא לבייש את הפירמה: שלדת סולם, הילוך כוח ונעילות דיפרנציאל. אלא שהביצוע, כפי שכבר יצא לנו לספר לכם במבחנים קודמים, שונה לחלוטין.
מתלי אוויר נשלטים אלקטרונית, מערכת Terrain Response שמתאימה את הורדת הכוח לסוג הקרקע ומחשב סופר מתוחכם שמחליט בשבילכם איך לחלק את הכוח, אם ומתי לנעול דיפרנציאלים ולכל היותר מבקש מהנהג רק ללחוץ על מתג כדי לשלב הילוך כוח ו/או בקרת ירידה במדרון ורק לכוון את ההגה לאן שצריך. אפילו לא צריך להביט החוצה כי מערך מצלמות היקפי יספר לנהג בכל רגע איפה הגלגלים והיכן זרועות האבנים במעלה המאובק. הכי רחוק שאפשר מהדיפנדר המקורי.
אלא שתשמחו לדעת שבלנד רובר לא שכחו לגמרי מהיכן הדיפנדר הגיע, כשבתוך היצע הגרסאות העצום ניתן לרכוש דיפנדר ללא מתלי אוויר, גימורי עור שראויים לריינג’ רובר, צמיגים בחתך ופרופיל שמתאים לנהיגה בשטח ואפילו חישוקי ברזל. למרבה השמחה היבואן המקומי הנחית בישראל גרסת כניסה שפויה שכזאת, שלמען האמת תתקשו להבדיל בינה לבין הגרסאות היקרות יותר.
הגרסה הזו מגיעה עם מנוע הדיזל הבסיסי בהיצע של הדיפנדר וללא מתלי האוויר, מוותרת על שורת המושבים השלישית וכמה פריטי אבזור בתא הנוסעים ומתגלגלת אמנם על חישוקי 19 אינץ’ קלים, אך עם צמיגי A/T בחתך 65 שפוי. היא גם תשאיר לכם בעו”ש כמעט 100 אלף שקלים בהשוואה לגרסה הבאה שמעליה. זה כבר מעניין.
פחות זה יותר
המנוע בגרסת הכניסה החדשה הוא אותו מנוע טורבו דיזל בתצורת שישה צילינדרים בטור, אך בהספק מופחת של 200 כ”ס. זה לא הרבה כשמדובר בג’מוס שמשקל כ-2.5 טון, אבל על הכביש זה עובד טוב יותר מאשר שזה נשמע. אמנם אין כאן תחושת נמרצות יתרה, אך הדיפנדר רוכב על המומנט הנדיב בקצב מספק ועומד בנינוחות גם בקצב התנועה המהירה בכביש 6. מההיבט הזה, דווקא האופי החלק של המנוע הזה יחד עם תיבת ההילוכים מייצרים רכב שנעים מאד להתנהל איתו בשגרה. לכך מצטרפת גם פעולת ספיגה מוצלחת ונעימה של המתלים שמצליחה להשכיח ברוב המקרים את העובדה שאין כאן מתלי אוויר.
תא הנוסעים של לנד רובר דיפנדר הבסיסי לא מספק הפתעות מיוחדות. אותו תפעול מוכר המשלב מסך גדול עם שפע אופציות אך ממשק שלא חף ממוזריות ופאנל פיקוד עם חוגות בעלי מספר מבצי פעולה. תנוחת הנהיגה שלטת וזקופה, מיקום בורר ההילוכים מצוין ונוח לתפעול במצב ידני כאשר נדרשים לכך בשטח וההבדל המורגש היחיד באופן מידי לעומת הדגמים המהודרים יותר הוא היעדר כיוון חשמלי מלא למושבים.
אלא שעם כל הכבוד לכך שהדיפנדר בימנו הוא רכב לגיטימי לשימוש בכביש, המבחן האמיתי ועצם קיומו הוא ביכולות השטח משלו. מכיוון שנהיגת שבילים רגילה היא לא אתגר עבור הדיפנדר, עם או בלי כריות אוויר, בחרנו לבדוק אותו במקום האמיתי שבו יכולה להיות לכך משמעות והיא בשטח טכני. הצטרפנו לטיול בהובלת אתר השטח הישראל למנזר המרסבא וג’אבל חרמון, תוואי שידרוש מהדיפנדר לשנס את מותניו, מתליו ודיפרנציאליו, עם הילוך כוח בכוננות מלאה ולחץ אוויר נמוך בצמיגים.
בשטח זה לנד רובר דיפנדר הרכוב על כריות אוויר ישנו יתרון מובנה עם אפשרות להגביה את עצמו ולקבל כמה סנטימטרים נוספים למרווח הגחון ושיפור לזוויות המרכב. זה אומר שעם הדיפנדר בעל מתלי הברזל צריך לתת תשומת לב גדולה יותר לתכנון תוואי ההתקדמות, ואכן לעיתים הסלעים צרובי השמש החליטו להכיר מקרוב את מיגון הגחון היעיל. ועדין, זה לא פגם ביכולת ההתקדמות של הדיפנדר שהמשיך להסתמך על יכולת הורדה וחלוקה מעולה של הכוח לקרקע במצבים של איבוד אחיזה. הכניסה להצלבות והרמות גלגלים היו שכיחות יותר, מה שהוסיף קצת עניין ודרמה מהסוג שג’יפאים אוהבים – אבל רק תחת שליטה, כי בסופו של דבר המחשב בדיפנדר מחליט בשבילך גם אם במקרה הזה הנהג קצת יותר מעורב. במפתיע, ואולי לא, דווקא מתלי הברזל הציעו יכולת ספיגה טובה יותר של הזעזועים על פני כריות אוויר כשהן שמתוחות למקסימום. וביננו, זה גם פחות מקום לתקלות שיכולות להגיע בדיוק כשאתם לא רוצים אותן.
פחות זה יותר
הדיפנדר בגרסת הכניסה שלו מוכיח עד כמה המתכון והתכנון הבסיסי שלו מצוינים. כמו כל דיפנדר מודרני אי אפשר להתעלם מכך שהוא הפך להיות צעצוע הייטקטיסטי בעיצוב נוסטלגי, אבל דווקא בגרסה הזו, עם מתלים סטנדרטים שעובדים מצוין וקצת פחות טווסיות מהודרת הוא מרגיש כמו חבילה קרובה יותר למה שהוא אמור היה להיות מלכתחילה – רכב שטח שימושי, יעיל ובנוי היטב כדי להגיע רחוק בשטח, ומעניק לנהג את הכלים לבצע זאת בעצמו. מבחינת היכולות וגם המהות הג’יפאית זו הגרסה השלמה והנכונה ביותר של הדיפנדר.
אלא שלמרות שמדובר בדגם הבסיסי במשפחה, לנד רובר דיפנדר בתצורה הזו עדין לא זול. מי שיש לו יותר מחצי מיליון שקלים כדי לשים על רכב שטח יעשה את המאמץ לקפוץ מדרגה לגרסה הבאה שמגיעה עם מתלי האוויר, שורת המושבים השלישית ורשימת אבזור הולמת יותר רכב במחוזות המחיר הללו. וזה חבל כי עם מחיר קצת יותר נגיש מתחת לרף חצי מיליון השקלים הדיפנדר הזה היה לקרוץ ללקוחות של רנגלר, ברונקו ולנד קרוזר שיכולת השטח היא גבוה בסולם העדיפויות שלהם.
לנד רובר דיפנדר 110 S200 – תעודת זהות
מנוע: 2,997 סמ”ק, טורבו-דיזל שישה צילינדרים בטור, הספק: 200 כ”ס ב-4,000 סל”ד, מומנט: 50 קג”מ ב-1,250-2,500 סל”ד, תמסורת: אוטומטית, 8 יחסי העברה. הנעה כפולה, הילוך כוח, בסיס גלגלים: 302 ס”מ, משקל: 2,499 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 10.2 שניות, מהירות מרבית: 175 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 11.2 ק”מ לליטר, מחיר: 553,500 שקלים
