הוסקוורנה 701 אנדורו גרם לי להיזכר באופנוע השטח החדש הראשון שלי. זה היה ב-1997 וה-400 סופר-קומפטישן היה הכלי הכי מקצועי בישראל אז. הביקורות גמרו עליו את ההלל, שלחו אותי לסוכנות עם 47,000 שקלים משם יצאתי עם אופנוע שלא היה לי מושג מה לעשות איתו. אחד הזיכרונות הראשונים ממנו הם קצות אצבעות מחפשות את האספלט. פשוט בקושי הגעתי לריצפה ומהר מאוד התרגלתי להישען על גדרות, אוטובוסים וסתם עוברי אורח.
באחת מרכיבות השטח הראשונות תפסו אותי שני חבר’ה, נדב לוגסי ואמיר ניר, שידעו כבר אז דבר או שניים (או שלושת אלפים) על רכיבת שטח ונזפו בי. הטענה הבסיסית שלהם היתה שקניתי את האופנוע הלא נכון. “ככה אף פעם לא תלמד לרכוב בשטח, האופנוע עושה את כל העבודה בשבילך” הטיחו בי, והמשיכו: “לא מתחילים ישר מהכי טוב שיש, אתה צריך לטעות, ללמוד, לתקן ורק ככה תלמד מה זו רכיבת שטח”.
מאז תפס עולם השטח כיוון ברור מאוד ויצר כלים ממוקדים, קלים, מקצועיים. ואנחנו הלכנו עם הזרם וקנינו מה שמכרו לנו. יחד עם היכולת המשופרת של הכלים, השתנתה גם הרכיבה. אופנוע אנדורו מודרני מעביר גם רוכב ממוצע במקומות שסופרמן בעצמו לא היה עובר לפני שני עשורים – וכך הפכה רכיבת השטח להארד-אנדורו. מטיסה מהירה על שבילים התחלנו לטפס על סלעים. עכשיו אני צריך להגיד לך משהו. הארד-אנדורו זה כיף, אבל מה עם ‘סתם’ אנדורו? למה לקחת את עולם השטח הדו-גלגלי ולדחוס אותו לכמה ק”מ של עבודת סבלות – אני חושב שפספסנו משהו.
האופנועים הממוקדים והחדשים הביאו איתם גם אילוצים. טנדרים, עגלות, לוגיסטיקה. פתאום לעלות על כביש בדרך לשטח נראה כמו סיוט. אני חושב שבתהליך הזה אבד משהו מהספונטניות. מלקפוץ על הכלי ולתת גז עברנו לחבר עגלות, להתקשר לחבר עם טנדר, לרכוב רק ליד הבית וכו’.
וכאן בדיוק נכנס הוסקוורנה 701 אנדורו. אופנוע שטח, אבל אחד שמנסה להרחיב קצת את הספקטרום. ועם איך שאני רואה את זה (וזה עניין אינדיבידואלי לגמרי – תרגיש חופשי לא להסכים) מכניס חזרה קצת שפיות לשטח.
קוקוריקו
עכשיו לקרוא לאופנוע שמרים גלגל בהילוך שלישי עם ליטוף על המצמד (ובהילוך רביעי עם משיכה הגונה של הכידון) שפוי זה קצת קיצוני. אני מודה. בסוף היום יש כאן את הסינגל הכי חזק בעולם (חולק אותו עם הק.ט.מ. 690 אנדורו R עליו הוא מבוסס). אנחנו מדברים על מנוע קטן וקל שמוציא 67 כ”ס ב-7000 סל”ד ו-6.8 קג”מ ב-6,500 סל”ד. ואם זה נשמע כאילו יש למנוע הזה כוח רק למעלה מהנתונים, זה לא ממש מרגיש ככה – הוא חזק, גמיש וכל נגיעה במצערת מטיסה אותך קדימה (או את הגלגל הקדמי למעלה או את האחורי הצידה – תלוי ברמת האחיזה). וכשמנסים לטפס על המושב הזה, מגלים עוד משהו קצת לא שפוי. גובה מושב של 910 מ”מ – כזה שגורם לך ללטף את האספלט עם קצות האצבעות ושלח אותי 20 שנה אחורה. והמושב הזה הוא לא שיא הנוחות. הוא אולי רחב יותר מחרגול שטח קטן אבל עדיין צר וקשה באופן אבסולוטי. על הכביש, זה התחיל להציק אחרי כמה עשרות ק”מ.
ואם כבר כביש אז אפשר להתלונן על מיגון הרוח שמרים ידיים בכ-120 קמ”ש (יש מגן תחליפי מקורי של האסקי). מה שלא מרים ידיים זה המנוע, שדוחף את ההאסקי הזה מעבר ל-170 קמ”ש בלי להתאמץ יותר מדי – אם יש לך כוח לסבול את הרוח (והויברציות) אפשר לשייט איתו במהירויות האלו כל היום, כי בניגוד לז’אנר הוא לא מעניש אותך עם נענועי ראש מוגזמים. הוא מרגיש בנוח במהירויות האלו, עם המלחמה מול הרוח – לך לא יהיה נוח. בעיר אופנוע כזה הוא חוויה מבחינתי. תכונות של אופנוע שטח, עם מגה-מנוע כזה, אומרים שאתה ראשון להגיע ולצאת מכל רמזור. למכלולים שלו אין בעיה להתמודד גם עם הגרועה שבסלילות, מדרכות ומדרגות נבלעות תחתיו בלי מאמץ וסינגל חזק עם צמיגי שטח מתורגם תמיד לחיוך בכל פנייה על אספלט.
כושריקו
כמו בקטע של רכיבה במהירות גבוהה גם בשטח ברור לגמרי עם הוסקוורנה 701 אין בעיה. הבעיות הן אצל הרוכב. זו מכונת אנדורו אמיתית, עם שלדת מסבך צינורות כרום-מולי קשוחה שמחוברת למיתלים איכותיים מאוד עם מהלך מכובד (275 מ”מ מלפנים ומאחור). ההאסקי משדר לך מהשניה הראשונה דבר אחד – אני יכול לאכול כל מה שתזרוק לעברי, השאלה אם אתה תצליח להתמודד עם זה.
אפשר לקחת את הוסקוורנה 701 הזה למקומות רעים וקשים, אבל זה מעייף, צריך הרבה הכוח וכושר פיזי בשביל להתמודד עם היכולות שלו ברכיבת הארד-אנדורו. זה קשור למאסה שלו, זה קשור לגובה, וזה קשור למנוע. בשביל לנצל אותו כמו שצריך במקומות הצפופים והקשים לאורך זמן צריך רוכב רוצח. וגם לאחד כזה מומלץ להעביר את המנוע לאחת המפות הרגועות יותר (מתוך השלוש) במקומות כאלו. במצבו החזק הוא פשוט מתפרץ בזעם עם כל ליטוף של הגז. ה-701 מבחינתו אוכל את הדברים הללו בלי מאמץ, המיתלים סופגים התעללות וטעויות בלי להתרגש (וזה לפני שנגענו באפשרויות הכיוונון), המבנה שלו מאפשר תנועה קלה לכל אורך המושב והוא מרגיש מאוד טיבעי בזמן עמידה.
אז יצאתי לשבילים המהירים וחזרתי לעידן אחר של רכיבת שטח. יש משהו מאוד מהנה בלכבוש נתיב צר, צפוף ורצוף מכשולים. אבל גם המון כיף במהירות גבוהה על שביל מתפתל וזנב שיוצא לרוחבו. היציבות שלו מעוררת השתהות, קטר. המכלולים שמטפלים בקלות בשטח קשה יותר מגלים על השביל המהיר עוד פן ביכולות הספיגה שלהם ומרסנים בקלות את המאסה. גיאומטרית ההיגוי, שברכיבה איטית הרגישה לא לגמרי ניטראלית (עם תחושת נפילה לתוך הפניה) זורחת על השבילים המהירים, שומרת על הנתיב הנבחר באדיקות, וגורמת לך להרגיש שאתה יכול לעשות פחות או יותר מה שאתה רוצה.
בעיות על השביל? המנוע האדיר הזה מניף את הקדמי לפי דרישה בלי שום מאמץ. ובסוג כזה של רכיבה, כשהמנוע דוחף אותך למהירויות מוגזמות על השבילים הפתוחים הללו, בולטת מערכת הבלימה עם עוצמה אדירה ונשלטת וגם עם ABS יעיל ומרשים מאוד. הוסקוורנה מייצרים דאנגל שמתחבר לשקע ייעודי מתחת למושב – הדאנגל הזה שומר על ה-ABS מלפנים ומנתק את זה שמאחור. רכבתי איתה בהשקה העולמית של הדגם הזה בפורטוגל וזה רעיון כל כך פשוט, יעיל ומוצלח – הקדמי לא ינעל בבלימה אף פעם ועם האחורי אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה – זה צריך להפוך לסטנדרט בכל מערכות ה-ABS.
דו”ש, אבל עם כזה
רגע רגע, שומעים דו”ש אז חושבים ישר על משהו רופס, עגול ונעים כמו DR650 נניח. הוסקוורנה 701 אנדורו הוא לא דו”ש, הוא דו”שק – דו-שימושי-קרבי. רק מלעמוד לידו ולהסתכל על המכלולים (מזלג ה-4CS של WP, ידיות, מנופים, הכידון) אתה מבין שיש כאן מכונה, מושחזת, קיצונית, מושקעת. באופן טיבעי כלי עם יכולות שטח אדירות כאלו, לא יהיה גולדווינג וגם את זה אתה יכול לקלוט מלוח השעונים המינימלי או פתח התדלוק הלא נוח לשימוש.
צילום וידאו: בני דויטש
אבל הוסקוורנה 701 , זה דו”ש, סליחה, דו”שק. כי אפשר להתסובב עליו ביום-יום, למרות שזה לא הסיפור כאן. אני לא חושב שאף אחד בהוסקוורנה תיכנן שתרכוב עליו לעשות קניות, או כל יום למשרד. אני כן חושב שהוא תוכנן כאופנוע שפותח את האופקים. כזה שאפשר לקפוץ עליו לרכיבה של 50 ק”מ על הכביש בדרך ליעד מעניין בשטח. לטייל, להנות, לתת גז ולחזור על הכביש, בלי להיות טרוד במרחקים או יכולת. אופנוע שמבטל את הצורך בלוגיסטיקה, אופנוע שפותח את אפשרויות הרכיבה שלך. על הדרך הוא מצליח להלהיב על הכביש ובשטח, בעיקר בזכות מכלולי הקצה והמנוע האדיר. בהחלט מסוג האופנועים שיכולים לקחת את הרכיבה למקומות חדשים. תרתי משמע.
נתונים: 690 סמ”ק, 67 כ”ס ב-7,000 סל”ד, 6.8 קג”מ מ-6,500 סל”ד, 145 ק”ג, 17.4 ק”מ לליטר (במבחן), מחיר: 69,900 שקלים