מירוץ אמצע העונה נערך בגרמניה תחת שמים כהים והתאפיין במזג אוויר הפכפך מאד. גשם בשישי ושמש בשבת, סיבכו את מצב העניינים לקראת יום המירוץ שהיה גשום מאד. אבל העניינים התחילו להסתבך באמת כשהגשם פסק וקו יש (ודק) הופיע על המסלול.
תנאי המסלול המשתנים גרמו לכך כי שניים מתוך ארבעת רוכבי מפעל רשמיים בקבוצות המובילות, חורחה לורנזו ודני פדרוסה זינקו אי-שם ממרכז השדה בשורה הרביעית אחרי מקצה דירוג מזעזע. אך בעוד לורנזו התרסק פעמיים במקצי המוקדמות, דני פדרוסה התאושש בבוקר המירוץ ובתנאי מסלול רטובים מאד מצליח לקבוע את הזמן המהיר ביותר בחימום הבוקר. יתרה מזאת, האלוף המכהן היה איטי ממנו בכמעט 4 שניות שערורייתיות להקפה. בנתיים, מארק מרקז בדק את האחיזה על הקו הלבן, ומצא שהיא איננה כשהתרסק. כך שבסיכום הדברים, רגע לפני הזינוק, נראה כי מבין הרוכבים הבכירים, רוסי הוא זה שנראה בעל הסיכוי הטוב ביותר לסיים עם תוצאה טובה.
בתנאי מסלול רטובים כאלו, יש שתי אפשרויות להצלחה: הראשונה היא לרכב כמו מטורף כשאין לך מה להפסיד – טקטיקת מירוץ אופיינית לרוכבים שלא משחקים תפקיד בטבלת האליפות ומנצלים את ההזדמנות בה הרוכבים הבכירים נזהרים ונמנעים מסיכונים. האפשרות השנייה היא להיות עם הכי הרבה נסיון. 20 שנות הניסיון של רוסי היו המשענת עליה נשען האיטלקי כשהשמיים מתכסים והעננות מתעבה. פיגור של 42 נקודות ממוביל הטבלה, מרקז, הוא פער קשה לסגירה – אך אפשרי. צריך לשלב ניסיון, כשרון, טקטיקה, אגרסיביות… אומנות. ורוסי הוא אומן, על כך גם הגדולים שבמתחריו לא מתווכחים. יש עוד עשרה מירוצים עד לסיום העונה. אבל עם שלושה מירוצים בהם סיים ללא ניקוד, לרוסי נגמר האשראי. אין יותר מקום לטעויות.
אבל רוסי היה רק שלישי בגריד על קו הזינוק. אחרי מארק מרקז והקטור ברברה. מרקז ניצח את המירוץ הזה בכל קטגוריה בה רכב בשש השנים האחרונות. לפניו דני פדרוסה ניצח שלוש פעמים, גם הוא על הונדה. עד הנפילה של מרקז, בחימום הבוקר, הוא היה המועמד הטבעי לניצחון. אחרי הנפילה, כבר לא כל כך בטוח. מה גם שמזג האוויר התחיל לתעתע. הגשם הפסיק והשמיים החלו להתבהר. דבר שגרם לבחירת הצמיגים להיות יותר ניחוש מאשר ידע כי המסלול הלך והתייבש מדי דקה ולקבוצות אין ידע מוקדם משנים קודמות על התנהגות המישלנים. עדיין לא יבש בכדי להשתמש בצמיגי סליק, אבל די ברור שלשם נושבת הרוח, תרתי משמע.
ואכן, רוסי זינק היטב והקפיד להישאר בהקפות הפתיחה במרחק נגישה מדויציוזו ופטרוצ’י, שני רוכבי דוקאטי שהובילו. מרקז, שזינק מהפול פוזישן, התדרדר לאחור, אי שם עד למקום העשירי בטרם החליט להיכנס לפיטס בהקפה ה-18 ולהחליף אופנוע לכזה עם צמיגי סליקס. פטרוצ’י בינתיים נפל ורוסי התמקם במקום השני מאחורי דויציוזו. אבל מרקז כבר היה בדרך אליהם.
העילוי רכב על פס יבש ברוחב של לא יותר מחצי מטר שהופיע על המסלול. קו דק מפריד בין ניצחון הירואי למפלה כואבת, אבל מרקז לחץ את האופנוע על הפס הדק וקיצץ 6-7 שניות להקפה מהמובילים. שלטים נשלפו מקבוצת ימאהה וקראו לרוסי להיכנס לפיטס אך האיטלקי שהיה עסוק בקרב על הובלת המירוץ התעלם מהם. בינתיים הצטרפו לקרב גם קרצ’לו, ברברה, פדרוסה ומילר. רק שש הקפות מאוחר יותר, החליט רוסי שכדאי להיכנס לפיטס יחד עם כל החבורה. אבל זה כבר היה מעט מדי ומאוחר מדי.
כי בעוד הימאהה קרטע על צמיגי ביניים מרקז פשוט טס מלפנים על צמיגים חלקים. פתח פער עצום שבשלב מסויים הגיע גם ל-20 שניות, חצה לפני קרצ’לו ודויציוזו את קו הסיום – וחגג ניצחון שביעי ברציפות במסלול הגרמני. רוסי מצליח להגיע במקום השמיני ועל לורנזו לא נעים לדבר בכלל (מקום 15, אבל לא אמרנו לכם כלום). חשוב מכך, מרקז יוצא לפגרת הקיץ כשהוא מוביל את טבלת האליפות בכמעט 50 נקודות על פני לורנזו (48, ליתר דיוק) וכמעט 60 נקודות (59, אם תתעקשו) על פני רוסי.
מארק מרקז – 170
חורחה לורנזו – 122
ולנטינו רוסי – 111
דני פדרוסה – 96
מאבריק וינאליס – 83
רוצים לקרוא עוד כתבות של אלון על עולם ה-MOTOGP? כנסו ל-https://gpblog.co.il