את ההישג הזה רשם הבלאקבירד (שקיבל את שמו ממטוס הריגול המפורסם SR71 שהוא המטוס המהיר ביותר בעולם) בזכות מנוע בנפח 1,137 סמ”ק, הגדול ביותר שהיה אי פעם בדגם מסדרת ה-CBR. המנוע סיפק 164 כ”ס ו-12.1 קג”מ שנחשבו למספרים אדירים באותה התקופה. ה-XX הסתייע בפרינג גדול שנחשב אווירודינמי במיוחד, אך למרות הביצועים לא היה מדובר באופנוע ספורט קיצוני ומושחז אלא יותר בסוג ספורט-טורר גדול וכבד יחסית (223 ק”ג יבשים). תהילתו של הונדה CBR1100XX הייתה קצרה כיוון ששנתיים לאחר מכן מהפציצה סוזוקי עם ההיאבוסה האיימתני, אבל ה-XX נותר ביצור עד שנת 2007 ובהחלט נחשב לאחד מאופנועי החלומות הבולטים של הניינטיז.

כמה יעלה
הבלאקבירד היה מאופנועי הספורט היותר יקרים של תקופתו, ובהתאם לכך הוא לא נמכר בכמויות גדולות כמו אחיו הקטנים. אופנועים רבים עברו שיפורים ושדרוגים מאסיביים אך ניתן עדין למצוא כלים שנשמרו במצב מקורי, בעיקר בארה”ב שם הוא היה פופולארי יותר. ניתן למצוא עם קצת תושיה וסבלנות אופנועים במצב טוב עם ק”מ לא גבוה במיוחד בטווח מחיר של 5-6 אלף דולר, וקצת יותר עבור אופנועים שמורים ממש. כך שתוכלו לרכב בארץ על אחד מהאופנועים הכי נחשקים של שנות ה-90 בפחות ממחירו של הונדה CBR650 חדש.

ימאהה YZF1000R ת’אנדראייס
ה-YZF1000R ThunderAce של ימאהה הוא דוגמא מצוינת לאבולוציה המהירה ותהליך ההקצנה של אופנועי הספורט בשנות ה-90. הת’אנדראייס הוצג בשנת 1996 כדי להחליף את ה-FZR1000R הוותיק כנציג של ימאהה בקטגוריית אופנועי הליטר, כשהוא מביא איתו עיצוב מודרני ומנוע עם ראש בעל חמישה שסתומים לצילינדר שסיפק 145 כ”ס, מה שהפך אותו לאחד מהאופנועים החזקים בקטגוריה ושדרוג משמעותי לעומת הדגם שהחליף.

אלא שזה כבר לא ממש עשה רושם במציאותש בה CBR900RR הקליל והקיצוני היה הלהיט של הקטגוריה הספורטיבית. זה אילץ את מהנדסי ימאהה לחזור לשולחן השרטוט, עד ששנתיים לאחר מכן שיגרו את ה-R1 שובר המוסכמות שרק הדגיש כמה הת’אנדראייס היה שייך לעידן קדום של אופנועי ליטר גדולים וכבדים. עם זאת, ימאהה המשיכה לייצר את האופנוע שנשאר כאופציית ספורט-תיור חזקה ומהירה בהיצע שלה עד שנת 2005.

כמה יעלה
למרות שהיה מהאופנועים החזקים והמהירים של התקופה, הת’אנדראייס לא השאיר חותם משמעותי כשהיה חדש. בהתאם לכך (ובניגוד להונדה בלאקבירד) הוא גם לא ממש מבוקש או נחשק במיוחד בשוק האספנות והמחירים בהתאם. ניתן למצוא אופנועים במצב טוב במחיר ממוצע של כ-3,000 דולר, וקצת יותר מזה עבור אופנועים מלוקקים. במונחים של אופנוע אספנות ספורטיבי מדובר במציאה של ממש, גם אם לא מדובר באופנוע שהוא אייקון נצחי כמו ה-R1 שירש אותו.

ימאהה TDM850
היום שוק האופנועים מוצף בדגמי אדוונצ’ר מכל סוג ומין לכביש ולשטח, אבל בשנות ה-90 הקונספט של אופנועי אדוונצ’ר לא היה ממש קיים. מי שעזרה לעצב את הרעיון כפי שאנחנו מכירים אותו כיום היא ימאהה עם בסדרת ה-TDM שלה, שניתן לראות בה את הגלגול המוקדם של אופנועי האדוונצ’ר כביש תוך התבססות על מנוע הטווין המקבילי של הסופר טנרה 750, שהיום היו קוראים לו אדוונצ’ר ראלי, אבל אז הוא היה פשוט דו”ש גדול.

ימאהה TDM850 היה הדור השני בסדרה ששמר על סידור של חישוקים יצוקים (הקדמי בקוטר 18 אינץ’) וצמיגי כביש, אך הציג עיצוב מודרני יותר, שלדת אלומיניום “דלתא בוקס” משופרת ועוד כמה חידושים טכנולוגיים. הבולט שבהם הוא ביחידת ההנעה שקיבלה גל ארכובה בסידור פיני טלטלים של 270 מעלות שנועד לדמות אופי פעולה של מנוע V טווין, פטנט שמקובל כיום אך בזמנו נחשב חידוש מסעיר. בנוסף קיבל ה-TDM מתלים משופרים וגם אפשרות כיוון לעומס הקפיץ בבולם האחורי באמצעות הזזת מנוף פשוטה ללא צורך בכלי עבודה.

כמה יעלה?
היום ימאהה DTM850 היה יכול להיות להיט מכירות, אך בזמנו הוא היה חייזר לא ברור ורוב האנשים התקשו להבין את הקונספט של אופנוע ספורט תיור, אך עם תנוחת רכיבה של דו”ש. זה אומר שה-DTM לא נפוץ כל כך, אבל מצד שני רוב הכלים עברו שימוש מתון לאורך השנים מה שעזר להם לשרוד את תלאות הזמן. מחירי השוק מצחיקים. 2-3 אלף יורו לאופנוע במצב טוב מה שיאפשר לכם לרכב על אחד האופנועים השימושיים והמיוחדים של התקופה בפחות ממחירו של אדוונצ’ר 500 סמ”ק חדש.

ימאהה TRX850
בימאהה החליטו לצאת מהתבנית המוכרת של אופנועי ספורט יפניים עם מנועי ארבעה בשורה ולהציג בשנות ה-90 משהו שונה. הם לקחו את מנוע הטווין המקבילי של ה-DTM850 שקיבל גל ארכובה של 270 מעלות והחליטו להשתיל אותו בתוך שלדת מסבך צינורות, עם חצי פרינג או פרינג מלא כשהם יוצרים את התשובה היפנית  האמינה לדגמי הסופר ספורט של דוקאטי.

לתוצאה המוזרה קראו TRX850 שהוצג ביפן בשנת 1995 ויצא לאירופה ב-1996. אם ל-DTM היה עוד היגיון מבחינה שימושית, ה-TRX כבר היה ממש יציאה לא ברורה שכן היו אלו שנות הפריחה של אופנועי הספורט היפניים המוכרים שהיו מהירים יותר ופופולאריים יותר, ומצד למה לקנות אופנוע יפני שמנסה להיות איטלקי? גם בימאהה הבינו בסופו של דבר שלקונספט הזה אין עתיד והפסיקו את יצור ה-TRX בשנת 2000 כשהם לא טרחו להציג לו יורש.

כמה יעלה?
ימאהה TRX850 הוא דוגמא מצוינת לאופנוע נדיר שלא זכה להצלחה שנמכר במחירים נמוכים, אבל חוסר הצלחתו הופכת אותו לפריט אספנות מעניין. כזה שלא כולם מכירים ובטח ימשוך לא מעט התעניינות ומבטים מהסובבים במפגשי אספנות מאשר אופנועים יקרים בהרבה. ההיצע לא גדול, אבל אפשר לאתר באירופה TRX במצב טוב עם קילומטראז’ נמוך בכ-3,000 יורו ולפעמים גם בפחות מכך. לא הרבה כסף בשביל אופנוע שכולם ישאלו אתכם ברמזור “מה זה?”

הונדה XR400R
שנות ה-90 היו שנות הזוהר של אופנועי הדו”ש, רגע לפני שאופנועי אנדורו קיצונים עם אמינות שמחייבת לספור שעות מנוע השתלטו על השוק. משפחת ה-XR של הונדה הייתה אחת ממשפחות הדו”ש הבולטות בעולם האופנועים מאז הופיעה אי שם בשנות 70, ובשנת 1996 החליטה הכנף האדומה לתת חיזוק להיצע בטווח הנפח הבינוני כשהציגה את ה-XR400R.

ה-XR400R היה למעשה גרסה מוגדלת נפח של ה-XR250R הקטן יותר, עם בסיס גלגלים מוארך ומנוע מקורר אוויר שצמח לנפח של 397 סמ”ק אשר סיפק 34 כ”ס נאים יחסית לתקופה. קטגוריית אופנועי השטח עברה הקצנה ושינוי מהיר בשנים לאחר מכן, אך ה-XR400R נותר אופנוע פופולארי במיוחד בארה”ב בגלל פשטותו המכאנית והיצע השיפורים הנרחב ונשאר בייצור עד אמצע העשור הראשון של שנות ה-2000.

כמה יעלה
הונדה XR400R נפוץ בעיקר בארה”ב אך ניתן למצוא אותו די בקלות גם באירופה. עם זאת כמו כל אופנוע שיועד לשטח חשוב לבדוק היטב את ההיסטוריה של הכלי, כמו גם האם ואילו שיפורים נעשו בו. בכל מקרה לא מדובר באופנוע יקר, וכלים במצב טוב מתומחרים סביב ה-3.5 אלף דולר. עם זאת חשוב לוודא שהאופנוע הוא בעל רישוי ותקינת כביש, שכן למרות שהיה מדובר באופנוע דו”ש בסיסו, בהונדה מכרו את ה-XR400R בארה”ב כאופנוע שטח ייעודי ללא תקינה שכזו. רוכשים רבים התקינו לאחר הרכישה קיט ייעודי (מראות, מאותתים וכו’) שאפשרו לו לנוע גם על הכביש הציבורי, כך שחיוני לוודא לפני הרכישה ותהליך היבוא שהאופנוע שבו אתם מעוניינים אכן עבר את ההסבה הזו ונרשם בהתאם.

דוקאטי מונסטר 750
אחד האופנועים המשמעותיים ביותר של דוקאטי בעידן המודרני הוא כמובן המונסטר, שהביא פרשנות ספורטיבית שונה ומסוגננת במיוחד לקטגוריית אופנועי העירום. המונסטר הוצג בתחילה בגרסת ה-900 סמ”ק ולאחר מכן הצטרפה גם גרסת ה-600 ככרטיס הכניסה למשפחה. בשנת 1996 יצאה לשוק גרסת ה-750 שנועדה לגשר על הפער בין שתי הגרסאות הקיימות, עם יותר כוח מגרסת ה-600 אבל מחיר אטרקטיבי מזה של המונסטר 900.

העיצוב נותר זהה לשני הדגמים המשפחה, כשהמאפיין העיקרי שמבדיל את גרסת ה-750 הוא שלדת הצינורות בצבע זהוב ועיצוב החישוקים. המנוע מקורר האוויר הגיע מה-750SS וסיפק 64 כ”ס ומערכת הבלימה היא מתוצרת ברמבו, אך בעלת דיסק קדמי בודד במקום שנים בגרסת ה-900. דוקאטי ייצרה את המונסטר 750 עד שנת 2001 והשמיטה אותו מהמבחר לאחר שהוא לא זכה לפופולאריות כמו יתר הדגמים במשפחה.

כמה יעלה?
דוקאטי מונסטר 750 היה אמור להיות פתרון מוזל לקטגוריית הנפח הבינונית, אך כאמור הוא לא זככה להצלחה כמו גרסת ה-900 הפופולאריות והיה יקר משמעותית מגרסת ה-600 העממית. כתוצאה מכך הוא לא ממש נפוץ, אבל זה אולי מוסיף לייחודיות שלו. בכל מקרה הנדירות לא באה לידי ביטוי במחירי השוק שעומדים על בין 2,500 ל-3,000 יורו בממוצע לאופנוע במצב טוב, וקצת יותר לכלים שמורים בעלי ק”מ נמוך, כך שיש כאן הזדמנות עם קצת סבלנות לאתר אופנוע אספנות איטלקי מגניב במחיר נמוך מזה של קטנוע 350 חדש.

הפוסט בדרך לנמל: 6 אופנועים שנכנסו לסטאטוס אספנות בשנת 2026 הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים