I30N – אוברדרייב – אתר רכב ואופנועים

יונדאי I30N (מבחן): כל המוסיף גורע

אריאל אלסיבוני — Sun, 01 Oct 2023 04:09:04 +0000

יונדאי I30N היא מכונית נדירה במציאות הנוכחית – אפשר כבר לסגור את זה עכשיו. קומפקטית חמה בביצוע משובח. כן היא שימושית ביום-יום, כן היא אורזת בתוכה ביצועים מרשימים. מה שהופך אותה לנדירה זה שהיא, עדיין, יודעת להגיב כמו שצריך, למי שעדיין יודע ומבקש יותר משני אלו. התקיפה המשמעותית הראשונה שלי איתה, בשטח הניסויים “אי-שם”, והיא עושה בדיוק מה שקיוויתי שהיא תעשה. אני דוחף אותה במהירות גבוהה מדי לפניה עמוקה למדי. משתמש בבלמים קצת מאוחר מדי.

האחוריים נשלחים הצידה, בצורה כל-כך טבעית, ועכשיו נשאר רק לתקן ולתזמן את החזרה לגז שתיישר אותה. לא משהו יוצא דופן עד לא מזמן, משהו נדיר לחלוטין היום. ההגה משתף פעולה גם כן – זה הגה קל מאוד ומדויק מאוד (מתעלם מהמצבים המוקשחים עם העומס הלא אחיד שלהם) וזה מצוין במונחי העידן הזה. אני לא יודע מי מרוכשי הקומפקטיות החמות נוהג כך את מכוניתו, אבל אני יכול להגיד לך חד משמעית – אני לא זוכר עוד מכונית בקטגוריה הזו שמבצעת את זה רהוט ונטול דרמות. והדברים האמורים מתרחשים, בואכה מהירות בת שלוש ספרות, עם קיר סלעים מכאן ותהום פעורה משם. נדירה בהחלט.

זה הדבר הראשון שביקשתי לבדוק עם יונדאי I30N בגרסתה המחודשת שנחתה בישראל. זכרתי איך התנהגה הראשונה שהגיעה לכאן לפני אי-אילו שנים, ורק רציתי לבדוק שהקסם לא עבר. יש כאן הרבה דברים חדשים לספר עליהם, אבל אני שמח לבשר לפני הכל שהיכולת הבסיסית הזו, לא נפגעה. השלדה הזו עדיין יודעת לדבר את השפה שלנו, מתייחסת בהבדל ראוי לליפט חלקי בצורה מתאימה ולעזיבה מוחלטת בצורה אחרת. נותנת לך לפרוט את המאסה שלה ולחלק אותה לפי ראות עיניך.

את המושבים להשאיר. תודה

המנוע הזה נשמע מספיק טוב גם בלי כל העזרים המלאכותיים

שלדה מוכשרת ואף יותר מזה

הפרוטוקול מחייב לפרוט משהו אחר עכשיו, את כל מה שחדש כאן. ויש לא מעט. אני מדלג ברשותך על תיאור מרווחי רגליים וספירת מחזיקי הכוסות או שקעי הטעינה. או עדכוני אבזור כאלו ואחרים. מה שכן מעניין אותנו מתייחס לשינויים משמעותיים יותר במקומות כמו מערכת ההנעה וכו’. זה הזמן אולי לציין – יונדאי I30N מגיעה לארץ במפרט הכי-הכי שלה. זה אומר שהמנוע המוגדש כאן מפיק 280 כ”ס, שהוא משודך לתיבה כפולת מצמדים עם שמונה יחסי-העברה ושיש ‘דיפרנציאל’ מוגבל החלקה מבוסס דיסקיות נשלט אלקטרונית. גם החישוקים הם הגדולים יותר שיונדאי מציעה כאן (19 אינץ’) עם צמיגים רחבים יותר ובעלי חתך נמוך יותר. יש כאן גם את מערכת הבלימה בעלת הדיסקים הגדולים יותר (360 מ”מ מלפנים ו-314 מ”מ מאחור).

אני כבר מתחיל להרגיש ששכחתי משהו. נכון! כמו שאמרתי הגרסה שמגיעה לארץ מצוידת בכל אופציה שיונדאי מציעה ב-N הזו וזה נוגע גם בבולמי זעזועים עם שליטה על עוצמת השיכוך, מערכת פליטה ספורטיבית, סטראט-באר לתושבות הבולמים האחוריים שנדחקה לתא המטען. וזהו. אני חושב. בכל מקרה – אלו הדברים העיקריים. התוצאה היא מכונית עם נתונים מרשימים מאוד ועם מחיר שנקרא לו כרגע מכובד – 270,000 שקלים.

העניין הוא, שכל המפרט המפואר הזה, הוא לא באמת הסיפור של יונדאי I30N. הסיפור האמיתי, קשור לסיבה שיונדאי בנתה את המכונית הזו לראשונה, וגם לאיך בנו אותה, האנשים שבנו אותה. ביונדאי סיפרו עם הצגתה של ה-N הראשונה, שהיא שוייפה, בין השאר, לאורך 10,000 ק”מ של הקפות בנורדשלייפה. מר בירמן, שהובהל אז מחטיבת M המבוססת לצקת את יסודות חטיבת N, הרגיש שם בבית ככל הנראה. התוצאה הייתה אותה I30N ראשונה, זו שהשאירה אותי עם לסת שמוטה. עם בסיס כל-כך משובח, כל תוספת עשויה רק לגרוע.

המנוע הזה נשמע מספיק טוב גם בלי כל העזרים המלאכותיים

כל התוספות שמניתי מעלה, ואלו ששכחתי, לא גורעות באמת כאן. אבל נוכח המחיר אני חייב לתהות האם הן לא מיותרות לחלוטין. מבחינתי הראשון ללכת הוא המנוע המחוזק. זו יחידת כוח נפלאה, שמתחילה לייצר תנע קצת מעל 2,000 סל”ד מתגברת משמעותית ודי לינארית משם וממשיכה לייצר כוח והיגיון עד אל מעבר ל-6,000 סל”ד. תגובת הדוושה טובה למדי, עם השהייה קלה שקיימת כאן, אבל קל להתרגל אליה. תיבת ההילוכים כפולת המצמדים, עושה עבודה חלקה ויעילה, גם אם לא תמיד מהירה כמו בנות מינה בספורטיביות אחרות. היא גם נותנת לך שליטה מלאה במקרה ואתה רוצה את זה. הכל טוב יפה מהיר ומרשים, אבל אני הייתי “מסתפק” בגרסת ההספק הצנועה יותר של המנוע הזה, עם 250 כ”ס שמחוברים לתיבה ידנית עם שישה יחסי העברה. הנה חסכון ראשון.

עוד משהו שהייתי מוותר עליו בלי לחשוב פעמיים הם הבולמים האדפטיביים, ועל הדרך על החישוקים המוגדלים, הצמיגים העדיפים ויודעים מה – גם על הדיסקים המשודרגים. לעניין הבולמים – אין לי שום בעיה עם זה שרכב מסוגה של יונדאי I30N מרגיש קצת קשוח על הכביש. להיפך, זה חלק מהסיפור מבחינתי. גם המצבים הנוח ביותר, ה-N הזו היא מכונית שמכוילת קשוח. לא תמיד סופגת ביעילות שיבושים חדים במהירות נמוכה, אבל מתגמלת את הנהג עם ריסון מצוין של משקל המכונה הזו. רק בעומס קיצוני מתגלה מעט חוסר ריסון בחלקה האחורי (זה לא בהכרח דבר רע). במצב הקשיח ביותר, היא הופכת לא נוחה בעליל, ובמצב הזה היא מתאימה למסלולים חלקים למשעי. מבזק: אין כאלו בישראל.

זה הזמן לציין שיונדאי עבדו על כיול מחדש של המתלים וההגה בין השאר במתיחת הפנים הזו, ואין לי ספק שהם יכולים למצוא תמהיל קצת יותר קשיח מהקיים שייתן מענה לכל דורש כך שאפשר לוותר על הכיוונון האמור. ואולי עם החישוק הקטן יותר (18 אינץ) וצמיגים במידה טיפה יותר שפויה של הגרסה הבסיסית יותר, הייתה הנוחות העירונית יוצאת נשכרת. ויש לזה גם יתרונות נוספים למי שמבקש ליהנות ולא רק למהר. הבלמים? תפקודם היה מצוין, ואני די בטוח שגם הוויתור על 30 מ”מ בדיסקים הקדמיים בגרסת ה-250 כ”ס לא היה פוגע בהתרשמות הזו.

שלדה מוכשרת ואף יותר מזה

נמשיך? אותו “דפרנציאל קדמי” יכול להישאר גם הוא ברשימת התוספת ולעזור לנו להוריד את המחיר. אין ספק – זה אביזר יעיל מאוד בהורדת הכוח לכביש ועבודתו גם עם שילוב בקרת המשיכה מורגשת מחד ודי לינארית מאידך. ועדיין, זו תחושה מאוד לא טבעית, כזו הגובלת ביצירת הרגלי נהיגה לא נכונים. ובכלל במכונית עם משיכה טבעית ברורה כל-כך, קל מאוד למנן את עוצמת המנוע הנכונה ולייצר יציאה חלקה ומהיר מכל פנייה. על זה בואו נוסיף אגזוז ספורטיבי שיחד עם מחוולל צליל אלקטרוני במערכת מייצרים שלל פיצוצים, שיהוקים וגיהוקים. פחות מהירות? אני לא מבקש לשבור שום שיא. רק להנות ממכונה שמדברת ומגיבה.

באיזה שלב, זה התחיל להרגיש לי כמו חילול של יצירת אומנות. כאילו בנקסי החליט לאלתר על המונה ליזה בכבודה ובעצמה. על כל הדברים שציינתי (ובטוח השמטתי כמה) אפשר לשלוט ממסך המולטימדיה שתחת תפריט N. הוא מציג טלמטריה וכמות מידע שלא תבייש קבוצת פורמולה 1 מלפני שני עשורים. בין השאר, אפשר לבחור בין 20 אפשרויות ואין סוף שילובים שנמצאים תחת סעיפי מנוע, מתלים, תיבת הילוכים, דיפרנציאל, הגה, בקרת יציבות וכו. אחרי כמה יעפים, אמרתי מספיק זה מספיק. הורדתי את כל האפשרויות למצב הכי נורמטיבי, פשוט וטבעי שלהן. אם הייתי יכול הייתי מפרק חלקים פיזית ומניח אותם בצד הדרך. כך, “כשתרשים העכביש” כמו שקוראים לו ביונדאי, נמצא כולו בצבע לבן ורגוע (מנוע הכי “רגוע”, תיבה נינוחה, מתלים הכי נוחים, דיפ’ מאולחש וכו’), ורק בקרת היציבות באדום מנותק שלה, המשכתי בדרכי. עונג צרוף. וגם קצת שקט (יחסית).

משום מה ההתעסקות הזו עם יונדאי I30N גרמה לי לחשוב דווקא על קולין צ’פמן ועל החלק הראשון במשפט המאוד מפורסם שלו: “Simplify, then add lightnes”. הקטע הזה של לפשט, ממש מתבקש עם בסיס כה מרשים כמו של המכונית הזו. לפעמים, רוצים להוסיף כמה שיותר, לתת הכול, לחגוג על כל העולמות, אבל יש מקרים שבהם זה מיותר לחלוטין. המחמאה הכי גדולה שאני יכול לתת למכונית הזו, זה שהיא פשוט לא צריכה את כל הרעש והצלצולים המיותרים הללו.

את המושבים להשאיר. תודה

תביאו לנו אותה עם השלדה המשובחת הזו, בלי כל השטויות מסביב. עם תיבה ידנית, עם מפרט קצת פחות בומבסטי. ותשאירו בבקשה את המושבים המעולים. היא תרשים הרבה יותר וגם תהיה זולה יותר. ואז אולי יוכלו יותר אנשים להיחשף למכונה הזו ולהבין איזה פגז יצרו הקוריאנים. כל המוסיף גורע? לגמרי.

מנוע: טורבו, 4 ציל’, 1,998 סמ”ק הספק: 280 כ”ס בין 5,500 ל-6,000 סל”ד מומנט: 39.8 קג”מ מ-2,100 עד 4,700 סל”ד תיבת הילוכים: רובוטית, כפולת מצמדים, 8 היל’ בסיס גלגלים: 265 ס”מ משקל: 1,455 ק”ג מ-0 ל-100 קמ”ש: 5.4 שנ’ מהירות מרבית: 250 קמ”ש צריכת דלק ממוצעת (מבחן): 8.1 ק”מ/ל’ מחיר: 270,000 שקלים

הפוסט יונדאי I30N (מבחן): כל המוסיף גורע הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

יונדאי I30N: נהיגה ראשונה

אריאל אלסיבוני — Thu, 31 Jan 2019 23:19:56 +0000

יונדאי I30N הזכירה לי, שיש המון דברים שאנחנו חובבי הרכב לא אוהבים. חלק גדול מהם קשור לאלקטרוניקה. היות ורובנו התעצב בעידן שבו מכאניקה עילית, הפכה מכוניות לנחשקות ומהנות, אנחנו די סולדים מכל מה שיש בו אפס ואחד.

הרי נהיגה ספורטיבית אמורה לקדש דבר אחד, את החיבור בין האדם למכונה. אם ניקח את זה שלב אחד למעלה, נגיע למקום בו החיבור הזה מספר לנהג מה קורה בכל מרכיבי המכונית, והיא מצידה, נענית לכל פקודה שלו. יש שפה בין מכונה לאדם, וכמו שנהג אמיתי צריך לדעת לדבר את השפה הזו, מכונית טובה צריכה להבין את השפה הזו. וגם לציית. הקדמה, האלקטרוניקה, לא אמורה להפריע לשיח הזה.

יותר מדי מכוניות בזמן האחרון, גם כאלו ספורטיביות, לא מבינות את השפה. אלו שמבינות, לא ממהרות לציית. אלו שמצייתות, מסמנות קו ברור ליכולת שלהן – דגל לבן ותחנונים להפסקה. אם יש מקום שבו אפשר לראות את זה בצורה ברורה, זה בקבוצת הקומפקטיות החמות. המהירות האבסולוטית של אלו, טיפסה למקומות עליהן יכלה החמה-האם, גולף GTI, רק לחלום. אבל באותה נשימה, רובן המוחלט (למעט יחידת סגולה אחת, גג שתיים), מנותקות ומפסיקות את המשחק כשהגעת למגבלות. לא כיף.

ורגע, יונדאי זו היצרנית שמשתמשת בערכים כמו תמורה, שימושיות, שמירה על הערך ומוניטין אמינות בכדי להפוך לאחת היצרניות הגדולות בעולם לא? אותם ערכים הפכו אותה למותג הנמכר ביותר בשוק הישראלי, חלומם של כל הייטקיסט מחד ועקרת בית מאידך. והיא עכשיו נכנסת למשחק שבו וותיקות, נחשבות ומנוסות ממנה שכחו את חוקיו? מעניין.

מרחוק, יונדאי I30N נראית כמו I30, בייחוד אם הראייה שלך גבולית כמו שלי. כשמתקרבים אפשר לראות את ההתחשבנות האווירודינמית שלה, את החישוקים הגדולים וגם את הקליפרים האדומים. בלי מדבקת ה-N הענקית על רכבי ההשקה, היא הייתה נראית, כמו יונדאי. מודרנית ונעימה לעין. השכן שלך היה יכול לחשוד שקנית איזו גרסה סופר-מאובזרת לכל היותר. יונדאי I30N היא לא המכונית למי שרוצה למשוך תשומת לב.

או שכן, בין כל הדברים שיש כאן, יש גם תגבור שעוזר לסאונד לזלוג לתא-הנוסעים וגם אפשרות לקבל בק-פיירים רועשים בכל מצב. בדיוק מסוג הדברים שהטהרנים לא מוכנים לקבל. יש כאן עוד, המון דברים. החל במנוע החזק, עובר דרך דיפרנציאל מוגבל החלקה, 7,008 אפשרויות כוונון לכל רכיב ועד מתלים אדפטיביים. בכלל, יש הרגשה שאין אופציה לוהטת שיונדאי לא סמנה עליה וי. וזה גורם לי לדאוג עוד יותר. מספיק קשה לפתח מכונית ספורטיבית טובה. קשה הרבה יותר לפתח מאפס המון רכיבים ולגרום לכולם לעבוד בהרמוניה בתוך אותה המכונית. הרעשים מהאגזוז ממשיכים בזמן שהקולגה שלי נוהג. בפעם האחרונה שנהגתי במכונית שהתאמצה להלהיב דרך האגזוז בצורה כזו – זה נגמר במפח נפש על הכביש המפותל.

על כל אלו יש לי זמן לחשוב במושב הנוסע כאמור. כרגיל באירועים מעין אלו, אנו מחולקים – שני עיתונאים לכל רכב מבחן. היות ותחילתה של הנסיעה הייתה באזור ראש העין, בחרתי לקפוץ לפצאל לכמה הקפות ומשם להמשיך לנקודת המפגש בצרעה. עד לשם הקולגה על ההגה, אני רוצה לנהוג בה בפעם הראשונה על המסלול. הזמן קצר, הק”מ מעטים ומסלול, כל מסלול, מקפיץ מיד את הרעות והחולות של כל מכונית החוצה. בטח אחת כזו עם יומרות, כמו יונדאי I30N. גזר-הדין – יגיע מהר מאוד.

אני מוצא את עצמי משתהה, לא ממהר להיכנס אליה. מחליף עוד מילה עם מיקי, מקשקש עם החבר’ה בסביבה וגם מבקש ממישהו לנסות לתפוס כמה תמונות. למה אני מתמהמה? אני מבין שאני די מצפה לנהיגה הזו, המכונית הזו ממש מסקרנת אותי. זה סוג של יש מאין. ירייה ראשונה של קונצרן גדול ומחושב לכיוון הלב שלנו. שלי, שלך. כנס, כנס, תן גז.

כבר מרחבת הגישה למסלול, אני מזנק חזק, מדביק את הדוושה לרצפה, מעביר הילוכים במהירות ומתקרב לשמאלית הראשונה, לא מבזבז זמן על היכרות וגינוני נימוסים. המסלול חלק, יש עבודות שיפור תשתית סביבו (וקצת עליו), אני רוצה להוציא לה את המיץ. אני דוחף מהשנייה הראשונה, חזק, לא רהוט ואגרסיבי. מטלטל אותה, מפריע לה, בועט בה. העברות משקל אלימות, שולח אותה לקרבים בעומס גבוה. אני רוצה לראות אותה מרימה ידיים. עכשיו.

יונדאי I30N מתעניינת פחות ברצונות שלי. מהשנייה הראשונה דבר אחד ברור – היא מדברת את השפה, מבינה בדיוק מה היא צריכה לעשות ועושה זאת. דגל לבן? יותר בקטע של “אני כאן, תן לי עוד”. אני משנה תכנית. זה הזמן לקבוע כמה הקפות מהירות, חלקות, נקיות. הקפות כאלו, שכל-כולן דקויות והליכה על הגבול, ייחשפו בוודאי את הקשיים שלה. המהירות עולה, הפקודות נקיות יותר, אבל מציבות דרישות גבוהות בכל הקשור לדיוק ועוצמה. פתאום אני שם לב, שאני כבר לא מנסה להוכיח אותה ולהכשיל אותה, אני פשוט נהנה. אין רגע אחד שבו אני מרגיש שהיא נגדי. לא משנה כמה מאוחרת תהיה הבלימה וכמה לא הגיונית פקודת ההיגוי, היא פשוט נכנסת לפניה. אם רציתי שהזנב יישאר במקומו, או יפסע ליישור קליל או בכלל שייצא להיגוי יתר – היא פשוט שם. עונה לכל פידבק קליל ונותנת לי בדיוק את מה שביקשתי. גונב אייפקס על קרב גבוה? לא מזיז לה. אין הרמת ידיים, אין סימון קו. רוצה לשחק? בוא נשחק.

אני עוצר ברחבת הטיפולים בהלם. בפעם האחרונה שדחפתי קומפקטית חמה על מסלול מירוצים, היא הסבירה לי בצורה מאוד ברורה – אני לא רוצה להיות כאן. אותו תת-היגוי נורא ומוכר, אותה רכינה מוגזמת על המתלים, כל ההתפזרות המוכרת מכל-כך הרבה מכוניות אחרות עם ייעוד דומה – פשוט לא נמצאת כאן. מכל המכוניות בעולם, יונדאי I30N לא רק שממשיכה לתפקד, היא נותנת הרגשה שהיא יכולה הרבה יותר. אני מצליח לחשוב רק על מכונית אחת בסגמנט הזה, ששומרת על קור רוח כזה. וגם היא לא מציעה את המשחקיות שיש כאן. היא גם יקרה יותר.

אני מסדיר נשימה ומנסה להבין מה קרה כאן. ואז אני מבין ומחייך לעצמי, המוח שלי הוליך אותי שולל. בדיוק כמו המוח שלך. קראתי את הנתונים, הבנתי את הראש, הכרתי את היכולת של היצרן הזה, אבל פשוט לא האמנתי. שכחתי, שבמכונית אמיתית לנהג, הדברים החשובים באמת, לא נמצאים בטבלת הנתונים. אי-אפשר לכמת אותם.

איך זה קרה? כמו כל דבר בעולם הזה, גם זה קשור לכסף. גם אם בחיים שלך לא הכנת המבורגר, אתה יכול לשכור את גורדון רמזי ולייצר את ההמבורגר הכי טוב בעולם. לדרום-קוריאנים אין שורשים ספורטיביים עמוקים. אבל הם שכרו מישהו שיש לו. אלברט בירמן הוא האיש שאחראי על איך שהמכוניות של יונדאי עומדות להתנהג. על יונדאי I30N מתנוססת החתימה שלו (כדימוי כן?).

רק בשביל שתבין את הראש, אינג’ בירמן למד הנדסה ובתור סטודנט התחרה במרוצי סאלון. כשהתחיל לעבוד בב.מ.וו בשנות ה-80′, הוא הצטרף לצוות שפיתח את גרסת המרוצים של ה-E30 M3 לגרופ A. אחרי הרבה מאוד תפקידים, הוא כיהן כראש מחלקת M של ב.מ.וו.

עכשיו אפשר להבין, למה יונדאי I30N מתנהגת כמו שהיא מתנהגת, איך היא מגיבה כמו שהיא מגיבה. בראיונות שונים ציין בירמן שהוא לא תכנן לבנות מכונית שתשבור שיאי הקפה. הוא תכנן לבנות מכונית שתהיה מהנה לנהיגה. והוא שייף את היכולת שלה, במאות הקפות מסביב לרינג, בפיתוח ארוך ומדוקדק. לטענתו, זה המקום לבנות מכונית שתדע להגיב מחד, אבל גם לשמור על קור רוח מאידך. כשאדם בקליבר כזה מחליט לבנות מכונית לנהג, זה לא ממש משנה איזה סמל יש עליה. תכל’ס אם ב.מ.וו הייתה בונה קומפקטית חמה עם הנעה קדמית, כנראה שככה בדיוק היא הייתה מתנהגת. והיא לגמרי הוכחה, שגם בעולם מלא בעזרים אלקטרונים, ומערכות מפוקחות מחשב, אפשר לייצר מכונה שמבינה לליבו של הנהג. תוצאה מרשימה על הניסיון הראשון.

זה כמובן לא מבחן מלא, רק טעימה קטנה ממכונית גדולה. היה חשוב לי לספר לך איך המכונית הזו מרגישה בלי לצטט נתונים, מפרטים וכו’ (את אלו אתה מכיר כבר בע”פ אני בטוח). לנסות להעביר אליך את ההפתעה המוחלטת שחוויתי אחרי הנהיגה הראשונה בה. וביננו, נהגתי בכמה דברים מעניינים לאורך 15 שנות עיתונאות רכב. זה גם בא להזכיר לך, ולי, שיש דברים שלא רואים בדפי הנתונים. אני בטוח שיש לך מלא שאלות, על כולן נענה במבחן מלא ומסודר למכונית הזו. זה יקרה ממש בקרוב.

נתונים: 1,998 סמ”ק, 275 כ”ס ב-6,000 סל”ד, 36 קג”מ מ-1,450 סל”ד, 1,504 ק”ג, 240,000 שקלים

הפוסט יונדאי I30N: נהיגה ראשונה הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים