זה הרגע אולי לספר שבעברי הייתי הבעלים של מיני קופר S 3 דלתות (מהדור הקודם), בדיוק כמו זאת שקיבלתי למבחן, ידנית בצבע שחור עם גג לבן. לעומתה המיני החדשה זכתה לתיבה כפולת מצמדים חדשה (עליה ארחיב המשך), גג בצבע שחור ולבשה צבע כתום בולט שמעט מכוניות ירגישו איתו בנוח בסביבה עירונית. אבל מיני קופר S מקבלת יחס שונה מהסביבה, יחס מועדף זה מרגיש לאור התגובות האוהדות שאני מקבל איתה. וכך גם הצבע, נראה שאנשים מגיבים בחיוב למיני עם צבעים בולטים.

המשך הנסיעה הביתה הפתיע אותי לטובה. אם יש משהו שלא אהבתי במיני קופר S הישנה שלי זאת נוחות הנסיעה בעיר, או ליתר דיוק אי הנוחות. היא הייתה קשיחה וקיפצה על כל בור ושבר באספלט. המיני החדשה לא מעלימה את אותם בורות ושברים לחלוטין, גם היא לא שיא הנוחות אבל ההבדל עצום ורק על השברים האכזריים ביותר היא מרימה ידיים ומעבירה אותם לתא הנוסעים.

מה חדש?

מיני קופר S החדשה עשתה גם שיפור ניכר בתא הנוסעים. הכוונה לכל הדור הנוכחי כי לעומת הגרסה טרום מתיחת הפנים ההבדל מזערי אם בכלל. למראית עין ראשונה ניכר כי הדגש היה על עיצוב לפני הכל, ועם זאת לא קשה להתמצא בתא הנוסעים כך שתפעול המערכות השונות וביניהם מערכת המולטימדיה אינטואיטיבי. אגב מולטימדיה, היא מציעה תפעול במגע או עם חוגה (סטייל איי-דרייב של ב.מ.וו) ולמעט אופציה לאפל קארפליי או אנדרואיד אוטו שהיו חסרות היא עבדה מעולה וכמוה מערכת הסאונד. מה שהיה קצת תמוהה זאת בחירת מיקום הרמקולים בדלתות שכן הוא היה צמוד לברך הנהג ועשוי רשת מתכתית לא נעימה שהפריעה בנהיגה דינמית. שאר תנוחת הנהיגה דווקא מעולה עם שפע אפשרויות כיוון להגה ולמושב שלעצמו התגלה כנוח מאוד גם בנסיעות ארוכות. איכות החומרים טובה וכוללת שפע פלסטיק רך ברחבי תא הנוסעים ועור במושבים. האחוריים מיועדים רק ל-2 נוסעים והגישה אליהם מעט קשה. אך אחרי התמקמות בתוכם למעט מחסור במרווח לכפות רגליים ומרווח גבולי לברכיים (אם היושבים מקדימה גבוהים מהרגיל) שאר המרווח והנוחות הכללית הפתיעו לטובה, ולא תהיה בעיה לקחת ילדים לנסיעות ארוכות שם. תא המטען מנגד קטן (211 ליטר מוצהר) ויתקשה אפילו עם קניה שבועית בסופר.

איך זה מרגיש?

בדרך לכבישי הנהיגה האהובים עלינו בדרום אני מציין לעצמי כמה נקודות. הראשונה, שהאוטו לא שקט במיוחד למרות ששעון הסל״ד מראה 1,600 בשיוט ב-100 קמ״ש, עם הרבה רעש שמגיע מכיוון בתי הגלגלים ומעט מהמראות. הנקודה השנייה היא נוחות נסיעה מעט קופצנית ועסוקה. אך עם זאת היא לא מעייפת בשום צורה בשיוט בכביש 6. בקרת השיוט אמנם לא אקטיבית אך עושה עבודה טובה ובעיקר לא זכור לי רכב בו התפעול של בקרת השיוט היה כה קל ונוח.

עצירה קצרה לקפה של בוקר מאפשר להעיף מבט נוסף על העיצוב החיצוני. אני רושם לעצמי פנסי חזית מעט חדשים בעיצובם הפנימי והפנסים האחוריים שזכו לעיצוב כמו דגל אנגליה – אין מותג יותר פטריוטי ממיני, אפילו יש אופציה לדגל אנגליה על הגג (הרגיל או הנפתח) רק אם לא בחרתם בסנרוף הכפול כמו שהיה ברכב המבחן. פה בערך מסתכמים ההבדלים לפני ואחרי מתיחת הפנים. ולפני שיוצאים לדרך אני מסמן לעצמי לחיוב שבטמבון הקדמי יש 2 פתחים להזרמת אוויר קר לכיוון הברקסים הקדמיים, ומסמן לשלילה שכונס האוויר במכסה המנוע סתום ומהווה רק אלמנט עיצובי להבדיל את מיני קופר S מאחותה הרגילה. יניקת האוויר מגיעה מהגריל הקדמי.

בדומה להרבה רכבים מודרנים גם למיני קופר S בורר מצבי נהיגה. מצב ״גרין״ למקסימום חיסכון בדלק שלמעט דוושת גז פחות מגיבה ועוד תצוגת חיסכון לא הרגישו הבדל אמיתי לעומת מצב הביניים ״מיד״ (MID). שניהם אגב מאפשרים בשיוט לחסוך בדלק על-ידי הפרדת הקלאץ’ ושיוט ללא הילוך.

אבל עכשיו אני כבר בכבישים האהובים עליי בדרום והגיע הזמן להרים את הקצב אז את הבורר אני מעביר לספורט ומייד מרגישים את החידוד בדוושת הגז, התיבה מורידה הילוך וההגה מקבל יותר משקל. לא שזה הופך אותו לדברן, הוא לא. כרגיל ברכבים מודרניים עם הגה חשמלי אין כמעט מה לדבר על פידבק אמיתי, שזה מפתיע כי ב-2 הדורות הקודמים של המיני ההגה, למרות שהיה חשמלי, היה אחד הטובים שיצא לי לחוות מבחינת תקשורת בין נהג למכונה.

אני מתקרב לפניה בקצב מהיר, בולם חזק ורושם לעצמי בראש את הבלמים לחיוב. עם יכולת ורגש טובים מהדוושה, אך מורגש מחסור ביכולת התאוטה – בגלל צמיגי מישלין פרמסי 3 ירוקים ולחץ אוויר סופר גבוה של 40 קדימה ו-37 מאחור. גם הפתיעה הדעיכה והדוושה המעט רכה שנותרה אחרי מקטע כביש שכלל מספר בלימות חזקות. מפנה את ההגה האילם במתינות, מנסה להרגיש דרך דוושת הברקס והמושב את כמות האחיזה שיש לי. הנטייה לתת-היגוי קל בכניסה לא מפתיעה אותי, מעבר לגז בתוך הסיבוב מיני קופר S מגבירה את דחיפת האף הצידה. קליק אחד למעלה במשוט מאחורי ההגה והאף חוזר לקו הנבחר כשאני מנצל בעיקר את המומנט באמצע עקומת הסל״ד בשביל להאיץ. ויש הרבה ממנו.

מיני מספרים על 28.5 קג״מ שזמינים החל מ-1,350 סל״ד מגרדי רצפה. בפועל המנוע מתחיל לדחוף אחרי השהיה קטנה של הטורבו מ-2,500 סל״ד וב-3,500 סל״ד הדחיפה מקבלת עוד קצת עוצמה וממשיכה ככה עד שהמנוע מאבד אוויר סביב 5,700 סל״ד קצת לפני המנתק ב-6,000. המנוע עצמו עשוי לתת תחושה מטעה שכן הוא לא בועט בך בשום שלב, אלא הוא מאוד לינארי ונעים עם סאונד באסי נוכח ופיצוצים קטנטנים מהאגזוז בעזיבות גז. למרות שההספק נותר זהה (192 כ״ס) הוא עבר מספר שדרוגים במתיחת הפנים במערכת החשמל, הזרקה ישירה בלחץ גבוה יותר ושימוש בשאריות קרבון משולבות פלסטיק שנשארו מתהליך הייצור של דגמי ה-i של ב.מ.וו. כל זה לטובת חסכון בדלק של עד 5%.

אני מחזיר את הפיקוד של התיבה למצב ספורט (יש מצב ספורט לתיבה בנוסף למצב ספורט לשאר מכלולי הרכב) ותוך כדי בלימה לפניה הבאה מרגיש שחסר לי משהו. רק בתוך הפניה כשהתיבה סופסוף מורידה הילוך אני מבין שגם במצב הזה היא לא מכוילת מספיק טוב לצרכי נהיגה אמתיים. היא תמשוך הילוך לתאוצה אבל בבלימה חסרה הורדת הילוכים כדי להכניס אותך למוד נהיגה המתאים. התיבה עצמה היא עוד חידוש של מתיחת הפנים ועתה היא כפולת מצמד בעלת 7 הילוכים. בהשוואה לאוטומטית (6 יחסים) הפלנטרית הקודמת היא בהחלט צעד קדימה. חלקה, ללא רעידות בפקקים ומהירת תגובה בהעלאת הילוכים.

שורה תחתונה

בסוף קטע הנהיגה אני לא יכול שלא לחזור להשוואה בינה לבין מיני קופר S שהייתה לי. בדור הקודם ה-S נחשבה לגרסה הספורטיבית, זאת שגם יודעת להאיץ אבל גם יותר לפנות אבל בעיקר יודעת לערב את הנהג בכל רגע של נהיגה בה. בדור הנוכחי וגם במתיחת הפנים הזו, זה השתנה. זו מכונית בוגרת שפונה לקהל רחב יותר כעת. היכולת גבוהה אבל נראה שמישהו בחברה עשה ארגון מחדש למיצוב גרסאות מיני השונות. מעתה דגמי ה-one, קופר והקופר S הם אותה גברת בשינוי הספק ותוספת אבזור. מכונית טובה מאוד לאנשים שיודעים לזהות איכות, סטייל ודורשים כמויות מאלו במכונית שלהם. ועבור אותם אנשים המיני תבצע, ותגרום להם להרגיש הכי מיוחדים על הכביש. חובבי הרכב, אלו שהעריצו את מיני קופר S  הישנה, עדיף שיבדוקו את ה-JCW האגרסיבית יותר, בשביל מנת הריגוש שלהם.

נתונים: 1,998 סמ”ק, 192 כ”ס מ-5,000 עד ל-6,000 סל”ד, 28.5 קג”מ מ-1,350 עד ל-4,600 סל”ד, 1,280  ק”ג, 10.7 ק”מ/ל’ (מבחן), מחיר: החל ב-210,000 שקלים

הפוסט מיני קופר S: נהיגה ראשונה הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

הקאנטרימן החדש יושב על הפלטפורמה המוכרת של מיני, זו המשרתת גם את דגמי ב.מ.וו בעלי ההנעה הקדמית. אם בעבר הוא היה אחד מכלי הפנאי הקטנים, הדור הנוכחי כבר מתקרב מאוד לטרטוריה של כלים דוגמת אודי Q3 וב.מ.וו X1 עם כ-20 ס”מ שנוספו לאורך (431 ס”מ סה”כ), 3 ס”מ לרוחב (182 ס”מ) ובסיס גלגלים שצמח ל-267 ס”מ (תוספת של 7.5 ס”מ).

מיני קאנטרימן החדש מיישר קו עם דגמי מיני העדכניים במראה החיצוני, אך מוסיף איפור שטח בולט יותר ביחס לקאנטרימן היוצא. גם בתא הנוסעים תמצאו מראה מוכר משאר דגמי היצרנית, אך מיני מרבה לספר כי מערכות המולטימדיה ומסכי המגע הם מהדור החדש שככל הנראה יחלחל בהדרגה לשאר דגמי היצרנית.

היצע המנועים מוכר לנו מדגמים אחרים של מיני וב.מ.וו – דגם הבסיס (‘קופר’) יוצע עם מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.5 ל’ (3 ציל’) המפיק 136 כ”ס ו-22.6 קג”מ. הקופר S יוצע עם ה-2.0 ל’ המוגדש המפיק 192 כ”ס ו-28.5 קג”מ. שני המנועים ישודכו לתיבת הילוכים ידנית כסטנדרט או אוטומטית-פלנטרית כאופציה (6 היל’ בקופר, 8 היל’ בקופר S). מיני מספרת כי השיגה שיפור משמעותי לביצועים ונותנת כדוגמה (אחת ויחידה) את גרסת הקופר S כפולת ההנעה האוטומטית שתאיץ ל-100 קמ”ש ב-7.2 שניות – 0.9 שניות מהר יותר מהגרסה המקבילה של הקאנטרימן היוצא.

נכון להיום (ועד להצגת גרסת ה-JCW), הקאנטרימן החזקה ביותר היא גם הירוקה ביותר. גרסת הפלאג-אין ההיברידית מעמידה לרשות הנהג 224 כ”ס ו-39.2 קג”מ המגיעים משילוב של מנוע הבנזין הבסיסי (1.5 ל’, טורבו, 136 כ”ס) ומנוע חשמלי המפיק 88 כ”ס. טווח הנסיעה החשמלי לא נמסר, אך מיני מבטיחה מהירות מרבית בנסיעה על כוח החשמל בלבד של 125 קמ”ש (ויותר בשילוב מנוע הבנזין, כמובן). ישנן גם שתי גרסאות דיזל, אך ספק אם אלה יגיעו אלינו שיתחיל השיווק המקומי בשלהי הרבעון הראשון של 2017.

הפוסט מיני קאנטרימן – כבר לא קטנה הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

בעד:

עיצוב טוב הוא אלמותי והמיני היא אחת הדוגמאות המוטוריות שממחישות את זה. למרות שלא נותר כבר דבר מהמידות הזערוריות של המיני המקורית של איסיגוניס, מול אחת כזו חדשה, הסימנים עוד שם, והמוח מגיב אליהם בחיוב. הפנסים העגולים מלפנים, הגריל, המרכב הקצר והדחוס שנגדע באבחה אחת מאחור. גם הפנסים האחוריים. כולם עושים מספיק בשביל להזכיר את האייקון מחד ולשדר מראה עדכני ופרימיומי מאידך. ובעיקר – זה גורם לך לחייך. אי אפשר לכעוס מול מיני, עם גג פתוח או בלי.

מה זה?

זה בדיוק מה שאתה חושב שזה. מכונית מיני פרימיום עם גג פתוח, היחידה בעולם בסגמנט הזה לדעתי. הסיבה למסיבה היא כמובן היכולת של הגג להעלם ויש כמה דברים שצריך להגיד על זה. הפעולה חשמלית לגמרי, אורכת 18 שניות וניתן לפתוח או לסגור את הגג עד למהירות 30 קמ”ש. אפשר גם לפתוח רק את חלקו העליון ולקבל מעיין גג שמש גדול מעל הראש, אבל למה לעשות חצי עבודה – אפשר לפתוח את הגג לגמרי וזה הדבר הנכון לעשות כאן.

לגרסה הזו, מיני קופר S קבריו, יש עוד דובדבן מעבר לעיצוב האייקוני (שהוא נחלתה של כל מיני) ולגג הנפתח (שיש בכל מיני קבריו) – יש כאן גם מנוע, שני ליטרים מוגדש עם 192 כ”ס. חבר את זה לאחת משלדות ההנעה הקדמיות הטובות ביותר שיש בביזנס היום ותקבל תמהיל משולש – שאני לא מצליח לחשוב על עוד מכונית שיודעת לענות עליו. גם אביזר אופנה, גם גג פתוח, גם מכונית מאוד מהנה לנהיגה ספורטיבית.

איך זה מרגיש?

כמו מבחוץ גם מבפנים זה מרגיש כמו מוצר פרימיום אופנתי ומוקפד שקורץ קריצות גדולות ומשמעותיות לדורות הקודמים של המיני. גם כאן אתה מוצא את עצמך מעריך את סידור ועיצוב הכפתורים המקורי, את מסך המידע הגדול והעגול במרכז התא ואת האווירה הכללית. הכיסאות מצוינים, נוחים, תומכים עם בסיס מתכוונן לאורך. החומרים משובחים ברובם אך יש פינות שהפלסטיק הרגיש קצת זול במפתיע. גם לאיש גדול מידות יש המון מקום מבפנים (כן כן, גם עם גג סגור ולא, לא במושבים האחוריים) ומבט אל הגג הנפתח מראה גימור נאה שלא תמיד אפשר למצוא במכוניות עם גגות כאלו.

המיני קבריו מקבלת כיול משלה נוכח המשקל הכבד יותר לעומת אחיותיה הסגורות ובכביש המשובש היא קצת קופצנית ולא מצליחה לייצר רייד חלק לגמרי. הגרסה הזו, ה-S, מכויילת קשיח יותר מהדגם עם המנוע הצנוע יותר ומצוידת בגלגלים רחבים יותר בעלי חתך נמוך יותר – לא בדיוק מתכון שמשפר את הנוחות.  על הכביש המהיר המצב משתפר – הנסיעה נעימה יותר. ישנם כמובן רעשי רוח (מהגג) וכביש (מהצמיגים) ורק המנוע נותר חרישי על 2,000 סל”ד.

בשביל לחוות את המיני הזו במלואה אתה צריך שלושה דברים – כביש מפותל עם נוף משובח, להוריד את הגג ולהעביר את מצב הנסיעה לספורטיבי ביותר. טוב תעשה אם גם תעביר את התיבה למצב ידני (ורק אם תאלחש או תנתק את בקרת היציבות תקבל שליטה מלאה ואמיתית בתיבה הזו). עכשיו תן גז. המיני מושכת בהחלטיות, מייצרת המון אחיזה בין שני הגלגלים הקדמיים שלה, נכנסת לפניות בצורה נחושה ומציגה תגובות שלדה טובות.

בעומס גבוה יש תחושת ציפה קלה מהחלק האחורי, והחוויה כולה קצת יותר אלסטית מהאחות סגורת הגג, אבל עדיין, כיף כל כך לאלץ אותה בכביש צפוף מפותל ודורשני. אם הכביש משובש, הקצב יוגבל כי אותם מתלים שהיו קשיחים מדי במהירויות נמוכות הופכים נימוחים בעומס גבוה, משפיעים על ההיגוי ומטלטלים את המרכב ויגרמו לך בסופו של דבר להוריד את הקצב. הבלמים הם בדיוק מה שאתה מצפה מהקונצרן הזה – חזקים, לינארים ויעילים. בסוף מבחן הבזק הזה, הראתה המיני צריכת דלק של 9 ק”מ/ל’ על מחשב ניהול המנוע. סביר בהתחשב בעומס.

כמה זה עולה?

מיני קופר S קבריו דורשת תשלום עבור היכולות שלה. המנוע הזה, על ההספק המכובד שלו, הצליל הגרוני וקולות הפיצפוץ מהמפלט דורש 260,000 שקלים. הוא מנוע טוב, שמחובר לתיבת הילוכים בעלת שש מהירות שמתפקדת מהר, חלק ויעיל. אם אתה לא צריך להעפיל מעבר ל-200 בקלות, אתה יכול להסתפק בגרסת ה-1.5 ליטר ולחסוך יותר מ-50 אלף שקלים (וגם לקבל נוחות נסיעה טובה יותר).

שורה תחתונה
מיני קופר S קבריו מציעה תמהיל מיוחד שיתאים לאנשים מיוחדים. כמו שכתבתי בהתחלה, היא מציעה שילוב שלא קיים בשום מקום אחר בין מכונית מיני שהיא אייקון עיצובי, גג נפתח ויכולת לא מבוטלת להנות בכביש המפותל. יש מעט מאוד אנשים שצריכים את כל שלושת היכולות השונות האלו ביחד. אם חייבים מהירות וכוח בקונברטיבל המסוגננת – זה יתאים לך בול. אם לא, אז אפשר לגמרי להסתפק בגרסת ה-1.5 ליטרים, הזולה והנוחה יותר – ועדיין להנות מהעיצוב האלמותי ומרווח הראש הבלתי מוגבל שרק גג פתוח יכול להציע.

הפוסט מיני קופר S קבריו – נהיגה ראשונה הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים