ועכשיו, צל צילו של סתיו בפתח ופתאום אני מוצא את עצמי נמשך שוב אל האפריליה הקטן. מדמיין את הפוטנציאל ורוצה להתקדם. אם קראת את הפרקים הקודמים, אתה יודע כבר שעבודה עליו לא חסרה. ממש לא. כבר אחרי ניסוי הכלים הראשון ארגנתי סט צמיגים משי לב (רייסטראק), כאלו שאמורים להתאים יותר לאופי של הצרצר הזה וגם שוקלים פחות מהסליקס במידות הלא מקוריות שהיו עליו.

ואם נוגעים כבר במשקל, האפריליה עבר דיאטה רצינית. כל רכיב שלא קשור להאצה, בלימה או פניה הורד ממנו. כן הצרצר עכשיו הוא צרצר מופחת משקל. רק בשביל לסבר את האוזן, מהפנס הקדמי ועד האחורי,כל רכיב לא חיוני לרכיבת מסלול, הוסר מה-RS. אם זה מנעול הכיסא, המצבר, צמת החשמל או מיכל השמן. זה כולל גם את המתנע הכבד ומכסים מיותרים במנוע. הכל הוסר אחר כבוד.

זה נראה או נשמע זניח, אבל כמות החלקים, קטנים כגדולים אדירה, והחיסכון במשקל אדיר. הקופסה אליה נאספו רוב החלקים שוקלת 17.2 ק”ג עכשיו. זה פשוט מטורף. צריך לזכור שבאמת לא נשאר כלום על האפריליה. אין מצבר, אין מתגים, אין כלום. הצמיגים הפחיתו כ-2 ק”ג יחדיו ולקראת הדיווח הבא נבצע שקילה יבשה מדויקת של האפריליה הקליל. משקל היעד מדבר על 90 ק”ג. זה לא יהיה פשוט מצד אחד. מצד שני נותרו לא מעט אוזניים מיותרות לאורך האופנוע. גם שלדת הזנב ושלדת הפיירינג הקדמי מסתירות בתוכן עוד פוטנציאל גילוח.

פרויקט מסלול: פרק 1

פרויקט מסלול: פרק 2

פרויקט מסלול: פרק 3

האפריליה הזה, עבר חיים לא קלים. זה מתגלה בכל נגיעה או מבט בו. אחד הדברים שהפריעו ברכיבת הבכורה היו קליפ-און ורגלית עקומים בצידו השמאלי של האופנוע. זכר לנפילה לא נעימה ככל הנראה. עד סיבוב הזמנת החלפים הבא, עם רכיבים ייעודים, מכורסמים ואיכותיים, הותקנו קליפ-אונים וריר-סט פשוטים. רק בכדי לייצר תנוחת רכיבה סבירה. עכשיו צריך לחכות ליום מסלול ולנער אותו קצת. לאחר מכן יותקנו חלקי המנוע שהוזמנו עבורו – אלו אמורים להביא את המנוע לקצה הגבוה שלו. אחר-כך מתלים. ואח”כ עוד ועוד. הרשימה רק הולכת ומתארכת.

אז אחרי נמנום קיץ ארוך האפריליה התעורר, קיבל טסט וביטוח ומוכן להמשך ההרפתקאות שלו אצלנו. התכנית להשבת עשן דו”פ למסלולי האספלט הישראליים ממשיכה. צפו לעדכונים.

הפוסט פרויקט מסלול (דיווח 4): תרדמת קיץ הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

כרגיל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. החבילה מתעכבת כאן יותר מחודש במכס, נעלמת מהמעקב של חברת השילוח, צצה בחזרה יחד עם טלפון מהרשויות. הפקידה הנחמדה בישרה לי שהחבילה אכן כאן, אבל היא סובלת מנזקי מים, מלאה בחלודה והארגזים קרועים. עוד לפני שהספקתי להגיב, המדינה שלחה את החבילה לשולח. חברת השילוח נשאה באחריות וחלקים חדשים נשלחו בשנית.

בפעם הזו, העניינים תקתקו אחרת ותוך שבועיים הביא שליח את הארגז מלא התופינים אל דלת המוסך של גילי. בארגז, כל טוב היבשת הישנה, חלקי מנוע רבים, שסתומי כוח, מערכות יניקה וקרבורטור, רכיבי הצתה ועוד רבים וטובים. עלות תכולת הארגז כ-8,500 שקלים ועוד כ-700 שקלים שנגבו במיני עמלות שחרורים ותירוצים אחרים.

אפשר להתחיל להרכיב?

ככה חשבתי בכל אופן. גילי, חשב אחרת. היות ובארגז נחים חלקים חדשים וייעודיים, הוא מעדיף לעשות את הכיוונים הראשוניים על הרכיבים הבלויים שמצויים במנוע המקורי. “מבחינתי סע עליו עד שהוא יתפוצץ” כך אמר והוסיף: “עדיף ללמוד ולהבין אותו על המנוע הישן ולהגיע מוכן לחלקים החדשים”. קשה שלא להסכים.

מה שכן ניאות האדון לבצע, זה כיוון מחדש והתקנה של שסתום הפליטה החסר. הרכיב החסר הזה, שמישהו פשוט ביטל באופנוע שלנו, גרם לרצועת הכוח להיות ענייה ודקה מאוד. אחרי כמה משחקים וכיוונים בנסיעת המבחן הראשונה – עולם אחר. זה עדיין שתי פעימות שאוהב וצריך סל”ד אבל הוא עובד גם למטה, בסל”ד נמוך יותר. מרגיש בשרני פתאום לאורך המיד-ריינג’ ומפוצץ כצפוי מעל 8,000 סל”ד. תענוג. פתאום אפשר לרכוב עליו.

עכשיו אני כבר רוצה לעלות למסלול איתו. זה מרגיש כאילו אפשר לעבוד איתו. ואכן סמוך לסיום השלב הזה, התבשרתי על יום מסלול של אפריליה בפצאל בניהול רייסטראק של שי לב. אין הזדמנות טובה יותר מזו, לחנוך את ה-RS חשבתי לעצמי. הצמיגים היבשים חייבים להיות מוחלפים אמרתי. היות ולא מצאתי שום סליקס במידות הנכונות, הרכבתי צמיגים במידות גדולות יותר – רק בשביל לגלגל אותו על המסלול.

בגדול – מעשה שלא ייעשה. צמיג גדול מדי על חישוק קטן מדי עשוי לפגוע בשטח המגע של הצמיג באספלט. גרוע מכך, בגלל כיפוף לא טבעי של הצמיג עלול להיווצר אובדן אחיזה פתאומי. כל אלו לא ממש עניינו אותי. לא הגעתי בשביל לדחוף אותו לקצה. המטרה היתה להריץ אותו, לתת לו להגיע לטמפרטורת עבודה ולחזור עם רשימת ריג’קטים מסודרת, כזו שתטופל בפעימה הבאה.

פרויקט מסלול: פרק 1.

פרויקט מסלול: פרק 2.

מה שטוב ומה שלא

גילי לא רק כיוון קרבורטור והתקין את שסתום הפליטה מחדש, הוא גם ליטף את מערכת ההצתה ארוכות. השינוי הזה, לקח את המנוע צעד אחד קדימה. הוא פתאום מגיב כמו מוטוקרוס, טס מהר וחזק במעלה הסל”ד. החסרון – אין התנעה חשמלית יותר. אופנוע מסלול או לא אופנוע מסלול.

ועל המסלול, מהשנייה הראשונה, הכלי הזה מראה ממה הוא בנוי. אני יודע מה אופנוע מסלול קל יכול לעשות על מסלול טכני כמו פצאל. אבל לא האמנתי שבמצבו הנוכחי האפריליה הזה יצליח להרשים אותי. עם רגליות עקומות ורועדות, עם מנופים סיניים לא מכוונים, מתלים שלא נגעו בהם, רפידות שאלוהים יודע מה מצבם, צמיגים לא מתאימים ובוכנה חרוטה עד עמקי נשמתה (רשימה חלקית מאוד). למרות כל אלו הרגיש האפריליה לא פחות מנפלא על המסלול. קליל, מתמסר עם יציבות כיוונית מפתיעה לזבוב כזה. גם בקטעי האספלט המאתגרים יותר של פצאל הוא ספג, הגיב והמשיך מבלי למצמץ.

המגבלה הגדולה ביותר היתה הצמיגים. בלי יכולת לדעת איפה נמצא הגבול, עם הפרשי טמפ’ של עשרות מעלות בין הקדמי לאחורי, אי אפשר היה באמת לדחוף אותו. בכל פנייה יש תחושה שאפשר לבלות כאן בעוד עשרה קמ”ש לפחות. ויש גם את המגבלה שלי, פשוט לא מצליח למצוא תנוחה נכונה עליו. זמני ההקפה, שנעו סביב 54 שניות, מראים טוב את הבעיות האלו. בצד המשמח – אלו דברים שקל יחסית לפתור.

חזרה לשולחן השרטוט

איזה טריפ זה לשמוע את הצרצר הזה עף סביב למסלול. רק הפסקול הזה היה שווה את כל הדרך שעשינו עד עכשיו. הסיבוב הזה גם גרם לי להבין טוב יותר את מה שתאורטית ידעתי כבר קודם. עם כל הכבוד לחלקי המנוע המשופרים, יש שתי משימות עיקריות כרגע. האחת היא למצוא צמיגי מירוץ שמתאימים ל-RS והשנייה היא לייצר לי סביבת עבודה נוחה ונעימה יותר באוכף. על שתי אלו ועוד, בקרוב.

הפוסט פרויקט מסלול (דיווח 3): הקפות ראשונות בפצאל הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

אז לפני שהתכניות הגרנדיוזיות יוצאות לדרך, צריך קודם כל להגיע למצב נסיעה. נכון אפשר לבנות אופנוע מאפס מבלי שרכבת עליו אי-פעם, אבל להניע אותו בתצורתו המקורית הרגיש לנו כמו הדבר הנכון.

אז כרגע, בלי שום שיפור או יחס מיוחד, צריך להחזיר את המנוע לחיים. זירת ההתרחשות היא כמובן משכנו של גילי עוז מוסך אופנועים, שהוא גם חבר גם אח וגם משהו שלא מתרגש ממנועים מפורקים מכל סוג או גודל. אז קדימה, בואו נעיר את ה-RS הזה.

קלי-קלות

להוריד את המנוע מהאופנוע לקח לנו עשר דקות בערך, בלי למהר יותר מדי. ובכלל, קבענו לעבוד על האפריליה אחרי שנגמר יום העבודה. זמן טוב לקחת את הדברים באיזי, עם חיוך. גם הזדמנות טובה לחברים להעביר זמן ביחד, מה שלא תמיד יוצא לפועל עם אופי החיים שלנו.

מהרגע הזה, שהמנוע למטה, אני לוקח צעד אחורה ונותן לגילי לעשות את שלו. מהר מאוד מפורק המנוע הזה לשני חלקיו מאפשר טיפול בטלטל והמיסב הסורר. הטלטל החדש הגיע עם שני מיסבים עלומי שם. זה לא מרגש אותנו יותר מדי כרגע, רק להניע. בדרך לשם הקומבינות וההזנחה שפגשנו כבר בחלקים אחרים של האופנוע, ממשיכה לככב. כאן ברגים חסרים, שם ברגים לא מתאימים וכמה הברגות שעברו מן העולם.

גילי לא מתרגש, מתאים, מבריז, מנקה ומסדר. הוא מציין כמה המנוע הזה פשוט לטיפול מהסוג הזה. הקלאץ’ לדוגמה נשלף כולו הקלות, מספר החלקים הנעים נמוך יחסית. רואים שרוטאקס, מי שבנתה את הבלוק הזה, יודעת דבר או שניים על מנועי שתי-פעימות (בלשון המעטה של המילניום).

אני מעריך ששעתיים לאחר שירד במנוע מהאופנוע הוא חזר אל בין קורות השלדה. בעבודה נינוחה מאוד, בלי טיפה של לחץ. הוא הורכב בחזרה בלי יותר מדי תשומת לב, עם החלקים שאיתם הוא הגיע. תיבת האוויר חזרה למקומה, יחד עם הקרבורטור הסיני “המשופר” שהורכב על ידי הבעלים הקודם. המנוע גם הורכב ללא שסתום הכוח שאמור להיות בפתח הפליטה. כמו שסיפרנו בדיווח הראשון – מישהו פשוט ניסר אותו וגם אטם את  הפתח שלו עם סיליקון (שחור לפחות…). גם אגזוז האירו חובר אל פתח הפליטה וזהו, אפשר להניע.

איפה האוזניות?

רגע, לא. למעשה ההנעה הראשונה נערכה לפני חיבור מערכת הפליטה והרעש היה פשוט מופרע. צרחה אלימה ומתכתית, של מנוע ששכב יותר מדי זמן בחוסר מעש. “יוצא לסיבוב?” שואל גילי ואני עונה:”לא אחי” אני עונה… “חושך קר… אין זה… ולא עשיתי הוא…”. עוד לפני שנגמר המלמול הלא ברור מצאתי את עצמי ברחבת המוסך משחרר קלאץ’ ומחכה.

הכתבה הראשונה בסדרה – פרויקט מסלול: יוצאים לדרך

את האמת? לא ציפית לכלום. אני רוכב כבר 25 על כלי קצת יותר חזקים ומרשימים מהאפריליה הזה. ובאמת, הילוך ראשון, המנוע מטפס בסל”ד בעצלנות, מצ’עמם. ואז המחט מגיעה ל-8,000 סל”ד וה-RS נותן כל מה שיש לו ישר לתוך הפרצוף. מכה חדה, אלימה ובעיקר מפתיעה. וכנראה שאופי בסגנון ה-ON\OFF הזה מגיע גם “בזכות” ביטול שסתום הכוח. אלוהים אדירים, אם זה נוסע ככה עכשיו? איך זה יזוז שנסיים איתו? שאלה מצוינת.

עכשיו, אחרי שנרגענו, וגילי גרם למאייד הסיני הזה לעבוד כמו דל’אורטו, אני רוצה לעשות עליו כמה ק”מ על המסלול. לקבוע זמן הקפה שיהווה את המדד לתהליך השיפור שהאופנוע הזה עומד לעבור.

דבר הבנק

פנו אליי לא מעט אנשים בעקבות הכתבה הראשונה ורצו לדעת מה העלויות. אז הבטחתי להם והנה אני מקיים כאן רשימת עלויות זמנית של הפרויקט הזה. אני אעדכן אותה מדי פעם, עם כל התפתחות. אבל אני מתאר לעצמי שבסוף יגיע שלב שאני לא ארצה לדעת כמה כסף הושקע באופנוע ה-125 סמ”ק הקטן הזה:

אופנוע אפרילה RS125 מפורק במצב מחפיר: 4,000 שקלים

קיט טלטל מתוצרת עלומה: 1,200 שקלים.

עוד משהו שצריך לזכור – עיקר העניין כאן הוא העבודה והיכולת של גילי ואת אלו באמת שאין לי יכולת לתמחר. מעבר לזה, הוזמנו כרגע חלקים בשווי כ-10,000 שקלים (לפני מכסים ומיסים) שמתרכזים כולם במנוע עצמו. כמו שכתבנו בעבר, כל חלק שיש למנוע הזה, מיועד למירוצים וברמה גבוהה הוזמן. פירוט של אלו והעלויות שלהם בכתבה הבאה, כשכבר יגיע המשלוח ונדע כמה המדינה תגבה עבור הארגז המיוחד הזה. הראשון מבין ארגזים נוספים, תרתי משמע, שיגיעו לאופנוע הזה.

הפוסט פרויקט מסלול (דיווח 2): הוא חי! הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

ויש עוד משהו שהיה ברור לנו, רצינו ללכת על שתי-פעימות. בגלל המשקל, הרעש, הריח ובגלל שאלו אופנועי המירוץ שגדלנו עליהם. כאילו, אנחנו היינו על הספה והם היו בטלויזיה, אבל הבנת את הרעיון.

וזה משאיר אותנו עם שני אופנועים פחות או יותר. יש בדיוק שתי רפליקות מירוץ עם מנוע שתי פעימות שהגיעו לישראל. הראשון היה  סוזוקי RGV250 שיחידות ספורות ממנו הגיעו לישראל ב-1993 השני הוא האפריליה RS125 שקל יחסית למצוא וזול יחסית לקנות. לאפריליה יש גם אין סוף שיפורים, היות והוא היווה הבסיס ללא מעט סדרות מירוצים. למעשה לא מעט מהרוכבים האירופאים המובילים החלו את דרכם על כלים דומים.

וככה, אחרי שיחה, סשן יו-טיוב, חפירה, מחקר, שיחה וחוזר חלילה, מצאנו את עצמנו מחפשים אפריליה RS125 שיהפוך תחת ידנו למכונת מירוצים מושחזת. כזו שתהיה קרובה ככל האפשר לאופנוע גרנד-פרי מקטגוריית ה-125 השם יקום דמה.

השוק מציע לא מעט כלים למכירה, שנסחרים בין 8,000 שקלים ל-20,000 שקלים, תלוי במצב. היות ואנחנו עומדים לבנות את האופנוע הזה מהתחלה בשביל ייעוד מאוד ברור ובהשקעה נרחבת, מצבו של אופנוע הבסיס לא ממש עניין אותנו. היינו צריכים שלדה ישרה ובלוק מנוע. זהו בערך וזה גם פחות או יותר מה שמצאנו.

חיים חדשים

הפור נפל על אקזמפלר משנת 2009 שכל העדויות הצביעו על חיים קשים למדי. הוא עבר די הרבה ידיים והוא נראה ככה. המנוע תפוס, יש חופש במיסב הטלטל, אין פיירינג אחד שמצליח להיות גם שלם וגם מחובר, הזנחה פושעת. כשפרקנו אותו במוסך ושדי של גילי עוז בהרצליה, לא הפסקנו לגלות עוד ועוד פרטים שגרמו לנו לבחילה קלה.

מישהו החליט לנתק את מיכל השמן ולהפסיק את אספקת השמן למנוע. מישהו אחר החליט לבטל את שסתום הכוח בסעפת הפליטה תוך ניסור התריס ואטימת הפתח בסיליקון שחור. נראה לי שאותו אחד גם בחר לנסות לחבר את הפיירינג למקום שבו מהנדסי אפריליה תכננו לשים משכך היגוי דווקא. מישהו גם התקין קרבורטור מוגדל שנראה סיני לחלוטין ועליו יצרן עלום שם. לפחות השלדה ישרה. עוד בשורה משמחת – יש כאן מערכת פליטה מושלמת של אירו, כזו שנחשבת להכרחית בכדי לחלץ הספקים משמעותיים מהמנוע הזה.

אבל כאמור, כל אלו פחות עניינו אותנו. גם ככה, שבור ולא מניע, הכלי הזה חושף את הפוטנציאל האדיר שגלום בו. בלוק המנוע, הצילנדר והראש נראים כאילו ירדו מאופנוע מירוץ, שלדת הקורות הכפולה מאלומיניום והזרוע האחורית נראות שמי שמסוגלות לטפל בהספק של סופרספורט עדכני.

רק כשעומדים מולו כך, וחוקרים אותו מגלים כמה עומק ותכנון יש בתוכו. אפשר בהחלט לראות את ההבדל בין רפליקת המירוץ הזו לבין עוד “אופנוע עד 500”. אפשר להעריך את הניסיון וההצלחה של אפריליה בגרנד-פרי ואת הידע שהוביל לבניית האופנוע הזה.

שלב א’

התוכניות כאמור, גרנדיוזיות. המטרה היא לא רק להביא אותו למצב נסיעה, אלא באמת להשקיע, לחפור חלקים מסדנאות בחו”ל ולהגיע לרמה של אופנוע גרנד-פרי 125. זה תהליך ארוך למדי שבסופו האפריליה הזה יאבד חלק ניכר מ-126 הק”ג שלו ויגיע להספק מרשים. האופנוע המקורי הפיק, ללא מגבלות, 29 כ”ס. ואנחנו מכוונים גבוה יותר. משמעותית יותר.

עד אז, אנחנו רוצים קודם כל להניע אותו ולהבין עם מה אנחנו מתעסקים כאן. המנוע המקורי ישופץ בימים הקרובים ואנחנו מתכננים לקחת אותו לפצאל ולקבוע כמה הקפות, כאלו שיהוו מדד להתפתחות השיפור של האופנוע הזה. מי שיעשה את כל הקסמים הללו, הוא גילי עוז ממוסך ושדי בהרצליה. גילי הוא לטעמי הטיונר הטוב ביותר שיש לנו כאן, בטח בכל הקשור למנועי שתי-פעימות. המוסך שלו מלא בגביעים שמוכיחים את זה ואני עדיין זוכר את העקיפות שלו על מסלולי המירוץ המאולתרים של העשור הקודם, בדרך כלל על גלגל אחד.

במקביל, רכבת אווירית של חלקים כבר יצאה לדרך. בשלב הראשון אנחנו מתרכזים במנוע ובו בלבד. הוא יקבל קיט צילינדר ובוכנה שמיועד למירוצים. איתו מגיעים כל האביזרים שמסביב לרבות שסתום כוח ייעודי, קרבורטור מגופה שטוחה, שסתום עלים וסעפת יניקה שיתאימו לשני אלו, מערכת הצתה, גלגל תנופה קל ועוד. למעשה חלק מירוצים ייעודי שיש למנוע הרוטקס הזה, ברמה הגבוהה ביותר, נמצא כבר בדרך לארץ. זול זה לא, אבל זה אמור לסגור את הפינה של המנוע. זו רק ההתחלה כאמור, דיווח נוסף, בקרוב.

הפוסט פרויקט מסלול (דיווח 1): יוצאים לדרך הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים