נתחיל אולי מהמהלך הפוליטי המהולל שהרוכב ממיורקה הצליח לחולל. שמועות סביב אליפות המוטוג’יפי יש בשפע וסודות קשה לשמור. על כך שהונדה שיחררה את פדרוסה כבר הוכרז רשמית. אבל גם הפרידה העצובה אחרי לא פחות מ-13 שנים יחד בקטגוריה הבכירה ו-16 שנים סך הכול עדיין לא נראתה כר פורה להגעתו של לורנזו לקבוצת הונדה.

שמועות החלו לצוץ לגבי פרישה אפשרית של לורנזו, אך הוא מיהר להפריחן ואמר כי הוא מתכנן להתחרות. עוד לפני ההכרזה על המעבר להונדה, לורנזו הצליח (ואתם תשפטו אם זה מזל, כישרון, או שילוב של השנים) לנצח לראשונה עם דוקאטי. להצליח במקום בו אחד מיריביך המרים נכשל, בטח אם הוא אחד הרוכבים הטובים בכל הזמנים, הוא בהחלט סימון V שהגיע בתזמון מושלם. למי שלא הבין – הכוונה לחוסר היכולת של ולנטינו רוסי לנצח עם הדוקאטי.

עם הניצחון הזה הצטרף לורנזו למועדון המכובד של רוכבים שניצחו עם שני יצרנים שונים. כמובן שהוא הקפיד לציין ולעקוץ כי ההישג הגיע בזכות שינוי במיכל הדלק שביקש מהיצרן ואיחר להגיע. אחרי הניצחון, הודיע לורנזו כי הוא נפרד מדוקאטי וכי ירכב על “אופנוע תחרותי”. אלא שהפוליטיקאי המדופלם הצליח לגרום לכולם להאמין לשמועה כי הוא ירכב עבור קבוצת לוין של ימאהה תחת חסות מלזית של מסלול ספאנג. אחרי שעשן השמועות התפזר, זה הפך לרשמי והגיע כרעם ביום בהיר: לורנזו יצטרף אל מארק מארקז בקבוצת המפעל של הונדה. ורעמים לא מגיעים ביום בהיר אחד, בטח לא במוטוג’יפי.

הצירוף של לורנזו ומארקז די מפחיד בסטטיסטיקות שלו: יש להם יחד 11 אליפויות עולם, 130 ניצחונות ו-255 פודיומים. בקטגוריה הבכירה, מאז הצטרפותו של מארקז, הם זכו יחד ב-62.5% מהמרוצים וזינקו מהמקום הראשון ביחס די דומה. משנת 2010 הם הרוכבים היחידים שניצחו באליפות ועדיין מתחרים, כשסטונר שפרש, ניצח אליפות אחת בשנת 2011. מעבר לאליפות רוכב, יהיה קשה מאוד לקחת מהונדה גם את אליפות הקבוצות והיצרנים.

האם המוסך של הונדה יוכל להכיל את כמות האגו של שני הרוכבים הספרדים? זאת כבר שאלה אחרת. נראה כי לורנזו, לפחות בצד הכלכלי, היה מוכן לוותר על האגו: על פי שמועות, שכרו של לורנזו בהונדה יהיה כ-4 מיליון יורו לעונה, שזה שליש ממה שהרוויח בדוקאטי, אבל גם הרבה פחות מההצעות שקיבל מדוקאטי וסוזוקי. רמז לבאות? לא בטוח.

מה שהכי מעניין הוא העתיד. ללורנזו יש כעת הזדמנות לתואר אליפות רביעי במספר, עם אופנוע תחרותי יותר. מבלי להיכנס לניתוח מעמיק של סיכויו של לורנזו להתאקלם לאופנוע שנחשב כאחד הפראיים בפאדוק, אני סבור שגם אם לא ישיג תואר נוסף, יש לו סיכוי טוב לנצח על גבי ההונדה. משמעות הדבר שהוא יזכה בקטגוריה הבכירה עם שלושה יצרנים שונים. הרוכבים שאנחנו מכירים שהצליחו להשיג הישג כזה הם אדי לואסון (ימאהה, הונדה, קאג’יבה), רנדי ממולה (סוזוקי, הונדה, ימאהה) ואחרון חביב לוריס קפירוסי (ימאהה, הונדה, דוקאטי). לא הצלחתי למצוא עוד. האם לורנזו יצטרף אליהם? כנראה שכן.

לורנזו לבטח לא הרוכב החביב בפאדוק, אבל על המהלך הזה אי אפשר שלא לומר לו שאפו!

הפוסט האם יש לו באמת סיבה לשמוח? הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

את כל אופנועי היצרן פיתחו כשהם מצוידים במערכת הבקרה האלקטרוניות של היצרנים (כי המערכת האחידה לא הייתה מוכנה) ועם צמיגי מישלין שבאותה עת נמצאו עדיין בתהליך פיתוח מהיר. כלומר, בעונה עצמה, היו צריכים אנשי הצוות הטכני בקבוצות היצרן להתאים את האופנועים למערכת אלקטרונית אחרת מזו סביבה פותח האופנוע, וצמיגים אחרים מאלו עבורם הותאם הסט-אפ הבסיסי, אופן העברת הכוח וחלוקת המשקל. עד כאן, כל התנאים והאתגרים היו זהים עבור כל קבוצות היצרן.

אבל בעוד בימאהה פיתחו אופנוע בהתאם לדרישות של מי שכיהן כאלוף באותה עת, חורחה לורנזו, עם הגדרה ליציבות כיוונית גבוהה בהטיית לסיבוב ובעת בלימות, את ההונדה פיתחו כאופנוע “עצבני”, זריז ואגרסיבי – בהתאם לסגנון הרכיבה של מארק מרקז. אבל כשהוסרו מערכות הבקרה המתוחכמות של היצרנים והותקנה המערכת האחידה הפחות משוכללת, עם פחות חיישנים ומעבד מוגבל בביצועיו לעומת זה של היצרנים, רוכבי ימאהה נותרו עם אופנוע יציב, בעוד רוכבי ההונדה נותרו עם אופנוע שמנסה להשליך ממנו את רוכבו בכל פתיחת מצערת. וזו צרה אמיתית מאחר וחל איסור על פיתוח המנוע במהלך העונה. כלומר, היה על מהנדסי הונדה להמציא קסמים על מנת למתן את העברת הכוח האגרסיבית של האופנוע מבלי לשנות את המנוע או את הבקרות האלקטרוניות.

יתרה מזאת, מול מרקז עמדו צמד יריבים בקנון גדול מבית ימאהה. שני אלופי עולם, אחד אלוף מכהן והשני סגנו – לורנזו ורוסי. הספרדי עם 5 אליפויות עולם מסומנות בחגורה, האיטלקי עם לא פחות מ-9 אליפויות ועשרים שנות נסיון ולשניהם אופנוע עדיף. חורחה לורנזו היה הרוכב המהיר ביותר ב- 2015 ובאופן טבעי ימאהה הבטיחו את שרותיו גם בעונה שלאחריה. רוסי, הרוכב הפופולארי ביותר בכל הזמנים התקבל חזרה בימאהה כקלף השיווקי. השם “ולנטינו רוסי” יחד עם פוסטרים באולם התצוגה, הנם מקדמי מכירות מאד משמעותיים ליצרן. ולמען הסר ספק, כל היצרנים הם גופים מסחריים שמטרתם להרוויח כסף ממכירות אופנועים. אם לא הייתה הצדקה שיווקית, לא הייתה קיימת תחרות MotoGP בכלל. בעונתו הרביעית חזרה, רוסי רצה לפדות את הקלף וביקש לעצמו את התואר אלוף העולם שוב.

בדיעבד, ייתכן מאד שההחלטה של ימאהה לשלב שני קליברים בקבוצת צמרת אחת עלתה להם בתואר האליפות. כי לא רק שהיו חשופים ללחץ מצד מרקז הקוסם על ההונדה, גם התחרו והלחיצו האחד את השני. כי אלוף עולם יכול להיות רק אחד וללורנזו לא בא טוב לראות את רוסי זוכה באליפות העולם על חשבונו, כי הוא “רק” קלף שיווקי, ומצד שני לרוסי ממש לא בא טוב לראות את הספרדי מנצח אותו כמו ב-2015 ומונע ממנו אליפות עולם עשירית. זו הסיבה העיקרית מדוע הקדים רוסי לחתום בימאהה לשנתיים נוספות ובכך הבריח את לורנזו השנה לדוקאטי. רוסי אוהב תחרות, אבל יותר מכך הוא אוהב לנצח.

עם זאת, כפי שזה נראה כעת, ייתכן מאד שימאהה חזרו על הטעות שוב. את מקומו של לורנזו בימאהה תפס הרכש מסוזוקי – מאבריק וינאליס, ועל פי תוצאות מבחני טרום העונה, הבחור מצא מיד שפה משותפת עם הימאהה M1. בכל ארבעה מבחני טרום העונה הרשמיים היה הספרדי הצעיר מהיר מכולם, כולל ולנטינו רוסי,  חברו לקבוצה ומארק מרקז, האלוף המכהן.

בנתיים, מארקז מצליח לעיתים לזנב ביריב החדש, אך ההצלחות משולבות בלא מעט נפילות ואף כתף שפרק באחת מהנפילות. את מקצי טרום העונה האחרון הקטאר סיים מרקז אי-שם מחוץ לעשירייה הראשונה כרוכב ה-11 בטיבו בזמנים אך הצהיר שאילו מירוץ תחילת העונה היה נערך היום, היה לו סיכוי טוב להילחם על הפודיום. ולנטינו רוסי הצליח להשיג תוצאות פושרות עד יותר, בדרך כלל סביב החמישייה הראשונה (למעט פיליפ איילנד שם סיים עם הזמן ה-12 בטיבו בלבד).

את לורנזו על הדוקאטי, יחד עם אנדראה דויציוזו חברו לקבוצה ניתן לפגוש בין עשרת המהירים. היכולת של לורנזו לייצר הקפות מהירות על האופנוע האדום, היא מפתיעה לכשעצמה. הדוקאטי מהיר כשמשתמשים בו באגרסיביות, ראה מקרה יאנונה או סטונר (שהיה מהיר ביותר באחד מימי המבחן למרות שאינו רוכב פעיל מן המניין). ולורנזו הוא אולי הרוכב הכי חלק ומדויק בזירה כיום. סטונר אמר שהספרדי יתקשה להפיק תוצאות בדוקאטי, בנתיים לורנזו מוכיח את ההפך. עם זאת, ארוכה הדרך מיום מבחן לפודיום במירוץ, או לאליפות עולם – שזה מה שמצפים ממנו האנשים שחתמו לו על הצ’ק במשרדי ההנהלה בבולוניה.

בסוזוקי הצמידו ליאנונה המופרע את רינס שעלה מה-Moto2. למעט הבלחה של יאנונה בספאנג, לא הצליחו השניים להראות יכולת תחרותית אמיתית. עם זאת גם בטרום עונת 2016, לא ציפו מסוזוקי להצלחות אותן ראינו במהלך העונה. מה שעוד יותר קשה לומר על שני הגיוסים החדשים לקבוצת טק-3, יוהאן זרקו, אלוף ה-Moto2 המכהן ויונס פולגר בשנתו העשירית בזירה הבינלאומית ללא אף אליפות או סגנות. איכשהו דווקא רוכבי לוויין של הונדה, כמו קראצ’לו או רוכבי לוויין של דוקאטי כמו ברברה ופטרוצ’י, אפשר לצפות לפגוש על הפודיום פה ושם. אה, כן וגם את דני פדרוסה נפגוש על הפודיום (עם ניצחון אחד או שניים כמו כל עונה).

אבל המאבק על תואר האליפות יסוב שוב בין שני רוכבי ימאהה לבין מרקז על ההונדה. הפעם מרקז יצטרך יותר מאשר להמציא את עצמו מחדש ברכיבה טקטית וחכמה. הוא יצטרך יותר מאשר מאבקים פנים קבוצתיים בין רוכבי ימאהה. הוא יצטרך יותר מאשר פתרונות קסם מצד המהנדסים שמנסים לעקוף את מגבלות איסור השימוש בכנפיים. הוא יצטרך את כל אלו, בשילוב עם המון מזל – וגם זה לא בטוח שיספיק. בא לשכונה בחור חדש בשם מאבריק וינאליס, והוא בא רעב לטרף!

עוד כתבות של אלון על עולם MOTOGP – כנסו ל-https://gpblog.co.il

הפוסט MOTOGP: בא לשכונה בחור חדש הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

רוסי זו דוגמה טובה, הוא גם מככב בדרך קבע ב-‘מונזה ראלי שואו’ (שיערך בסופ”ש הקרוב דרך אגב), כשהוא מחזיק בהגה ולא בכידון. אז לא ממש הופתעתי כשראיתי בסרטון שהחבר’ה במרצדס די התרשמו מהיכולת של לורנזו ומעקומת השיפור אותה הוא הציג.

לפני שנכנס למכונית עצמה, הוא התאמן על סימולטור מתוחכם במשרדי הקבוצה, רק לאחר מכן הגיע למסלול והחל לצבור הקפות. המכונית בה נהג היא לא האלופה העדכנית אלא זו מעונת 2014 זו שהעניקה ללואיס המילטון אליפות. ה-FW05  אורזת בתוכה כ-800 כ”ס על משקל של 691 ק”ג (כולל נהג). לא רק לתאוצות האדירות היה צריך לורנזו להסתגל אלא בעיקר לכוח ההצמדה, שמייצר ביחד עם הצמיגים כוחות G אדירים בבלימה ובפניה. כמו שתוכלו לראות בווידאו, לורנזו בסוף עשה עבודה לא רעה. ועדיין, יש לנו הרגשה שהוא ישאר על שני גלגלים.

הפוסט מה קורה כששמים רוכב MotoGP במכונית פורמולה 1 הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

זכה בזכות ולא בחסד. בשנת ה-50 של הונדה בזירת אליפות העולם, במסלול בבעלות היצרן. ניצח מרקז בפעם הראשונה שלו בקטגוריה הבכירה במסלול זה (על גבי אופנוע שנחשב נחות בהרבה מיריביו בתחילת העונה).

זה ניצחון חמישי של הכוכב הצעיר ובכך חתם אליפות עולם חמישית בסך הכל. שלישית מתוך ארבע העונות שלו בקטגוריה הבכירה. על גבי אופנוע שנחשב נחות בהרבה מיריביו. או לפחות כך פתח ההונדה את העונה.

שני מאפיינים עיקריים עיצבו את עונת 2016, שניהם שינויים טכניים מאד משמעותיים. שנוי ספק הצמיגים מברידג’סטון המוכרים למישלין חדשים, ותיבת אלקטרוניקה אחידה בעלת מערכות בקרה ושליטה מוגבלות ביכולתן לעומת המערכות מהן נהנו רוכבי המפעל עד כה.

כך, עוד לפני ההקפה הראשונה במירוץ הפתיחה בקטאר היה ברור כי לא הרוכב המהיר מכולם הוא מי שיזכה העונה באליפות, אלא הרוכב שיסתגל מהר וטוב מכולם לשינויים הדרמאטיים בתקנות ינצח.

וכאילו שהאתגר לא היה גדול מספיק, סופקה התיבה האלקטרונית רגע לפני מירוץ הפתיחה והצמיגים החדשים התבררו ככאלו שאינם עומדים בדרישות. מישלין נאלצה לתכנן ולייצר צמיגים חדשים ערב מירוץ פתיחת העונה. העניין הוא שבפועל, פיתוח האופנועים התבצע תוך כדי התבססות על מערכות העזר המשוכללות של היצרנים וצמיגים חדשים, מערכות שלא היו רלוונטיות עם פתיחת העונה עם צמיגים חדשים בעלי אופי שונה.

העיניים של כולם נישאו אל רוסי. הדוקטור, בשנתו ה-20 בזירה הבינלאומית הוא בעל הנסיון העשיר ביותר ואחרי שהיה קרוב כל-כך לתואר בשנה שעברה, הוא נחשב פייבוריט חזק מאד לתואר. גם חברו לקבוצה והאלוף המכהן, חורחה לורנזו, עם שלוש אליפויות בקטגוריה הבכירה, גם כשלצידו החבר לקבוצה הכי קשה בעולם – ולנטינו רוסי, נחשב למישהו עם סיכוי טוב לקחת את האליפות העונה.

הצוות המקצועי של ימאהה פיתח את ה-M1 כשהוא מתרכז ביציבות ואילו צוות מהנדסי הונדה התרכזו בזריזות האופנוע. לכן תוכנן ה-RC213V  כאופנוע לא יציב בכוונה עם העברת כוח גסה וברוטאלית. כך שעם הרכבת הצמיגים החדשים בעלי האחיזה הירודה, ושידוך תיבת האלקטרוניקה בעלת בקרות אחיזה פחות משוכללות שריסנה הרבה פחות את העברת כוח המנוע לכביש – יצא כי בעוד ימאהה נהנים מאופנוע יציב, סבלו רוכבי הונדה מאופנוע תזזיתי ועצבני שמאד מקשה על רכיבה חלקה ומהירה.

האורות במשרדי הונדה נותרו דלוקים במשך לילות לבנים רבים. היה עליהם למצוא כיצד לרסן את התנהגות האופנוע והעברת הכוח מבלי שיכלו לטפל במנוע עצמו (אסור על פי התקנון) ומבלי שיכלו למצוא פתרונות אלקטרוניים (תיבת אלקטרוניקה אחידה, זוכרים?)

מרקז יוכל, אולי, להתבלט ואף לנצח מירוץ או שניים – אבל התחרות העיקרית היא בין שני רוכבי ימאהה, ניבאו המומחים – כולל אנחנו. ואכן, מארק מרקז סיים “רק” במקום השלישי בעוד לורנזו מנצח במירוץ הפתיחה בקטאר. לאחר מכן הגיעו שני המירוצים בהם היה ברור כי מרקז יהיה חזק, ארגנטינה ואוסטין. מכאן והלאה יחרוק מרקז שיניים, כתבנו בצדק.

מרקז באמת לא ניצח מירוץ נוסף במשך חמישה מירוצים עד למירוץ בגרמניה. מה שאף אחד לא שיער היה כי רוכבי ימאהה ירשמו חמש פרישות במשך אותם מירוצים – כשההצלחות והכשלונות נחלקו בין רוסי ללורנזו באופן כמעט שווה.

מנקודה זו בעונה והלאה אפשר היה לראות כי הפער הטכנולוגי הצטמצם. הימאהה נותר אופנוע עדיף בהרבה, אך לא באופן כזה שיכולת רכיבה מופלאה של מארק מרקז לא תוכל לכפר עליו. עד למירוץ היום במוטגי מרקז זכה בעוד מירוץ אחד בלבד, אבל לא רוסי ולא לורנזו הצליחו לנצח אף לא פעם אחת!

במוטגי היה צריך רוסי לזכות ב-2 נקודות או לורנזו בפודיום בכדי לשמור על סיכוי מתמטי לנצח את מרקז בדרך לתואר האליפות, וגם זה רק אם מארק מרקז ינצח במירוץ. במשך כל העונה נחלקו הכשלונות בין שני רוכבי ימאהה וגם היום, כשמרקז ניצח, שני רוכבי ימאהה פרשו כתוצאה מהתרסקויות.

לפני 10 שנים רוסי היה יכול למחוץ ולרסק על המסלול ומחוצה לו כל יריב. כמו שמחץ בעבר את ביאג’י, ג’יברנאו, סטונר (בהצלחה חלקית) ולורנזו. אבל את מארק מרקז לא הצליח רוסי לשבור. בעונה שעברה נראה כאילו אפילו ההיפך הוא הנכון.

מארק מרקז אינו “רק” אלוף העולם, אלא שהוא יורש ראוי, לגדול מכולם. מרקז מצליח לשכפל את ההרגשה שרוסי נטע בנו שוב ושוב כשהוא מדהים אותנו ומבצע, בקלילות מרגיזה לפעמים, את הבלתי אפשרי. כנגד כל הצפיות, שלושה סבבים לפני סיום העונה, מארק מרקז הוא אלוף העולם 2016. ואין לנו ברירה אלא להוסיף – המלך מת, יחי המלך החדש!

רוצים עוד סקניה? כנסו לבלוג שלו!

הפוסט מארק מרקז – אלוף העולם 2016 הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

לורנזו יכול היה ללמוד מטעויות של אחרים. למעט קייסי סטונר, שנחשב אחד הגדולים אי-פעם, אף אחד לא הצליח להצליח בדוקאטי. אפילו רוסי, שנחשב בעיני רבים כרוכב הטוב ביותר בכל הזמנים, לא ייצר הצלחות במדים האדומים, ובמשך השנתיים ש”בילה” בקבוצה האיטלקית עלה רק פעמיים על הפודיום ולא רשם אף לא ניצחון אחד. קאפירוסי, גיברנאו, צ’קה, מלאנדרי לכולם היתה הקבוצה תחנה לפני פרישה מהזירה. לורנזו, במקרה הטוב, יצליח לשחזר את הקאמבק של רוסי לקבוצה תחרותית אחרי השנתיים בדוקאטי. אבל לורנזו הוא לא רוסי, וכלל לא בטוח שיהיה לו לאן לחזור. רוסי חזר עם קלף של כסף שהכניס לימאהה מספונסרים.

ללורנזו, אחרי שנתיים במקומות 6-7, לא תהיה תמיכה כלכלית כזו. בסיום הרכיבת המבחן הראשונה שלו על דוקאטי ירד רוסי חיוור מהאופנוע והבין מיד עד כמה גדולה הבעיה אליה נכנס. ביום המבחנים הראשון של עונת 2017 בולנסיה, למחרת מירוץ סיום העונה, יכוונו המצלמות לתפוס את ארשת פניו של לורנזו בסיום הרכיבה הראשונה. תחרויות “תן כותרת” לתמונת הפנים המבוהלים שלו נפתחות כבר עכשיו.

אחד לא תם (כי אנחנו אוהבים אותו ולא נקרא לו תחמן) – ולנטינו רוסי
אף אחד לא זכה באליפות העולם מתוך “נחמדות”. לא כל שכן, תשע אליפויות עולם. רוסי, למרות הפנים החייכניות, רחוק מלהיות קליל ו”זורם”.מדובר במניפולטור חזק שמבין ויודע לנצל את הכח שלו (כולל כוחו הפוליטי) על המסלול ומחוצה לו. מוביל שיירה של מעריצים סוגדים לכל מקום בו דורכת רגלו. הוא מרפקן שדחף מתחרים אל מחוץ לזירה (ביאג’י, ג’יברנאו וסטונר),דחף אותם בתוך הזירה (ביאג’י, סטונר ומרקז) ודחף אותם אל מחוץ לקבוצת המפעל הכי תחרותית (לורנזו).

כבר 20 שנים הוא בין המהירים ביותר בעולם. כשרון-על, גאון מירוצים, אלוף האלופים ועוד שלל תארים וסופרלטיבים לכולם הוא יותר מראוי. אבל תמימות היא לא אחת מהם. להיות חברו לקבוצה של רוסי היא כנראה משימה מאד מורכבת. משימה שאפילו אלוף עולם חמש פעמים (מתוכן גם בעונה הנוכחית) כמו לורנזו לא יכול ולא רוצה להתמודד עימה, יהיה המחיר אשר יהיה.

רוסי, כך נטען, כבר אמר שאין לו העדפה על מי יהיה הרוכב שימלא את מקומו של לורנזו בתא הסמוך בימאהה. אך אין שום סיכוי שימאהה יפתיעו את הדוקטור במינוי שלא מקובל עליו. כלומר, גם אם יתהפך העולם, לא נראה את מרקז,למשל, חוצה את הקווים למתחרים בכחול, וחבל שכך יכול דווקא היה להיות מעניין…

אחד לא רשע (אבל גם לא בדיוק שה תמים) – מארק מרקז
לא משנה מה רוסי ועדת מעריציו יטענו – מארק מרקז לא רוכב כאילו הוא נמצא במלחמה מיוחדת נגד רוסי. לא היה בעונה הקודמת, ולא כעת. נכון, אחרי ספיגת האשמות כבדות מאד מצידו של רוסי, אפשר היה לראות במלזיה את מרקז מציק ונטפל לימאהה מספר 46, אבל קשה היה לחשוב שהבוץ שרוסי הטיח בפני הספרדי (שהיה אז אלוף עולם מכהן כבר פעמיים) יעבור ללא תגובה. הספורטאים הללו מונעים מרמת תחרותיות מאד גבוהה, והמון אגו מעורב שם. גם מעריציו האדוקים והצהובים ביותר של רוסי לא באמת ציפו ממרקז לספוג את העלבון בהכנעה.

השנה מרקז מתמודד עם הונדה לא תחרותי, לעומת הימאהה (ואפילו לעומת הדוקאטי). בעזרת כישרון-על לרכוב מעבר למעטפת הביצועים של האופנוע, יכול מרקז להתמקם בחבורת החוד כרוכב ההונדה היחיד בסנדוויץ’ בין כחול-ימאהה לאדום-דוקאטי. במסלולים בהם אין להונדה יתרון, הוא יחרוק שיניים וימשיך לחייך אל מול המצלמות. אבל רוכב כמו מרקז לא יירק לבאר ממנה הוא שותה. את הביקורת שלו ישמעו רק בתוך ישיבות סגורות של מהנדסי הונדה. לסיכום – גם מרקז לא צדיק, זה בטוח. אבל בהחלט לא הרשע שכמה חברים בצהוב מתארים אותו.

אחד שלא יודע לשאול (זה פשוט זה) – דני פררוסה
דני הוא בחור נחמד, אולי נחמד מדי. במירוץ האמריקאי, כשהפיל בטעות את אנדראה דוויציוזו ניגש אליו והתנצל התנצלות כנה ואמיתית. הוא לא עשה את זה כדי לצטלם טוב, לא כדי לצבור ניקוד ביחסי ציבור. מעריצי דויציוזו לא ממלאים את הטריבונות בקנאות לאלילם ויאיימו על מי שיפגע בו. לא – דני התנצל כי הרגיש שזה מה שהיה רוצה שיקרה אם המצב היה הפוך ואנדראה היה מפיל אותו בטעות. כבר11 שנים מקבל צ’ק מהונדה אך מעולם לא הצליח לפרוע אותו ולזכות באליפות ה- MotoGP. השנה הגיעה הסבלנות שלהם לקיצה. הוא יפנה את מקומו ולא יקבל הזדמנות נוספת, ה-12 במספר. גם דני הבין שזה כבר מוגזם. וגם די נמאס לו לנגן כינור שני.

דני יקבל אחד משני המושבים היוקרתיים, בימאהה או בסוזוקי. זה עוד לא הוחלט וזו לא החלטה שדני יקבל. מי שיקבל אותה במקומו הוא מאבריק וינאליס. רוכב הסוזוקי עוד לא קיבל החלטה אם להישאר בקבוצה שהעניקה לו את ההזדמנות בקטגוריה הבכירה, או לקפוץ על ההזדמנות לטפס למושב התחרותי ביותר בזירה היום, לצד הגדול מכולם – ולנטינו רוסי. דני יקבל כל אופנוע שיתנו לו והקבוצה שתקבל אותו תהנה מרוכב עתיר נסיון, מהיר מאד, אינטיליגנט. כזה שיכול לקדם את סוזוקי למעמד של אופנוע תחרותי עם הופעות פודיום, או לתמוך כחבר לקבוצה לא מאיים בולנטינו רוסי שרודף אחר אליפות עולם עשירית. הוא לא שואל שאלות, דני בא לעבוד.

רוצים לקרוא עוד כתבות של אלון על עולם ה-MOTOGP? כנסו ל-https://gpblog.co.il

הפוסט תם, חכם, רשע ושאינו יודע לשאול הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

שאלת המאה מליון דולר היא האם גאון המירוצים הזה יכול להשלים אליפות עולם עשירית (שמינית בקטגוריה הבכירה). מספר אליפויות סנסציוני בעולם המירוצים המודרני. אליפות כזו תבסס את מעמדו כ”עז” מוסמך. GOAT – הגדול בכל הזמנים (Greatest Of All Time).

בעונה הקודמת היה קרוב כמרחק נגיעה לזכייה בתואר הנכסף. עד לסבב האחרון בולנסיה, עוד הוביל את טבלת אליפות העולם. אפילו הוא עצמו קצת הופתע למצוא את עצמו במעמד הזה בשלב ההוא. ריב מטופש עם מרקז וסיום עונה מבריק של לורנזו מנעו מהפנומן האיטלקי את התואר. רוסי נאלץ להסתפק בסגנות.

גם בעונה לפני כן, סיים כסגן אלוף תוך שהוא צופה ביורשו, מארק מרקז, שורף את המסלולים וקובע שיא ניצחונות בעונה (13 מתוך 18). רוסי נהנה לנצל פתיחת עונה כושלת של לורנזו (שזכה בשני פודיומים בלבד בשמונת מרוצי פתיחת העונה) וסיום עונה מדשדש של פדרוסה (פודיום אחד בחמשת מרוצי סיום העונה) כדי לזנב במרקז. מרחוק.

אבל אם להודות באמת – רק ולנטינו רוסי יכול בגילו לחשוב עוד על מועמדות לתואר אליפות. ב-20 שנות קריירה, זכה ב-14 פעמים באליפות או בסגנות. אם נוציא את עונת הבכורה שלו מהמשוואה, ואת שתי העונות הכושלות בדוקאטי, נגיע לחישוב חולני של סגנות או אליפות בכל עונה, למעט שתיים בהן סיים במקום השלישי (מתוכן ב-2010 נפצע ונעדר למשך ארבעה מירוצים מהסדרה) ועונת החזרה שלו לימאהה אותה סיים במקום הרביעי. אבל בגיל 37 בדרך כלל רוכבים לא מתמודדים על תארי אליפות, אפילו לא פנסיונרים בסופרבייק.

אז יש סיכוי שהוא עושה את זה העונה?
רוסי יודע שהוא כבר לא המהיר ביותר על המסלול. ב-25 ימים מתוך חודש, מרקז או לורנזו, או שניהם יחד, יתנו לו בראש. בשאר הימים פדרוסה יראה לו את הזנב. רוסי יודע שכדי להביא את עצמו שוב למעמד מתמודד על התואר בשלבי הסיום של האליפות, יזדקק לכל הטריקים שהוא מכיר, ואפילו להמציא כמה חדשים. הוא נמנע מאד מטעויות. אפשר לראות את רוסי מסיים רביעי את מירוץ הפתיחה בקטאר ומשלים עם התוצאה. מעגל כל פינה, מותח את הקווים. מנסה לסגל סגנון רכיבה אחר. חלק יותר, פחות אגרסיבי ועם פחות נטייה להגזמות או לטעויות.

רוסי יודע גם להילחם מחוץ למסלול: הוא סגר עם ימאהה חוזה בשלב מאד מוקדם בעונה. המשא ומתן על השכר שיקבל היה כמעט סמלי. רוסי הוא טייקון ולא באמת זקוק לכסף מהקבוצה. חברת השיווק שלו VR46 מכניסה לו פי כמה יותר מאשר החוזה עם הקבוצה. שני מליון אירו יותר או פחות ממש לא עושים מבחינתו הבדל. מבחינת לורנזו כן. האלוף המכהן קיבל את ההצעה הנדיבה מדוקאטי ובסוף העונה יעבור לרכב על האופנוע שכמעט קבר לרוסי את הקריירה, כמו לרבים לפניו (למעשה, חוץ מסטונר – אף אחד לא באמת הצליח עם דוקאטי).

לפני החתימה עם דוקאטי התריס רוסי בלורנזו שאין לו האומץ לבצע את המעבר. הוא עשה זאת תוך כדי שהוא נוזף בחברו לקבוצה, לורנזו, האלוף המכהן – על המסלול ומחוצה לו. רוסי אותת חזק ללורנזו שבימאהה יהיה לו מאד לא נעים להישאר בשנתיים הקרובות. הסגן דחק את האלוף המכהן אל מחוץ לקבוצת המפעל הכי תחרותית היום. אז מתחרה אחד חזק יצא מהמשוואה בשנתיים הקרובות.
אבל יש את העונה הנוכחית לעבור. ורוסי לא נעשה צעיר יותר. אחרי שנתיים של סגנות, רוסי צריך את האליפות כבר השנה.

רבים טוענים, במידה גדולה של צדק, כי אם זה לא קרה בעונה הקודמת בה למתחרים הישירים שלו היתה עונה זוועתית, אז זה כבר לא יקרה לעולם. אבל דווקא השנה יש לרוסי סיכוי לסתור את המספידים שלו, ולא בפעם הראשונה. כי השנה ישנם שני שינויים מרחיקי לכת מבחינת תקנון. שינוי ספק הצמיגים ושינוי במחשב ניהול המנוע אחיד לכולם (ובכך גם הגבלת כמות דלק אחידה ועוד). למעט החלפת אופנוע, אלו שני השינויים הכי מרחיקי לכת שיכולים להשפיע על מידת התחרותיות של רוכב.

מי שיזכה השנה בתואר האליפות לא יהיה הרוכב במהיר ביותר. האלוף יהיה הרוכב שלמד מהר יותר והסתגל לשינויים טוב יותר מיריביו. ניסיון של 20 שנים, על גבי מגוון עצום של אופנועים, בתצורות שונות עם צמיגים שונים, בטח לא יזיק לסיכויים של רוסי. האיטלקי נחשב בזכות ניסיונו העשיר כמפתח אופנועים מוביל. הוא יודע לבחון, לשנות ולבקש בדיוק את מה שיעשה את ההבדל בין האופנוע שלו לבין אלו של המתחרים. לרוסי נסיון במנועי שתי פעימות, ארבע פעימות, 800 סמ”ק, ליטר של יצרנים הונדה, ימאהה, דוקאטי על גבי צמיגים מבית מישלין וברידג’סטון. כשרוסי התחיל לרכב ב-MoToGP, למתחרים אחרים בזירה עוד החליפו חיתולים, במקרה הטוב. לרוסי השנה יש סיכוי אמיתי, וכנראה אחרון.

שלושת מרוצי פתיחת העונה לא באמת משקפים את יחסי הכוחות בין הונדה לימאהה. מאחר שלא ניתן לפתח מנועים במשך העונה (המנועים חתומים בסגירה ואסור לפתוח אותם כדי לשנות חלקים), יחסי הכוחות ערב פתיחת העונה, לפחות בהקשר המנועים, הוא מצב נתון שימשך לאורך כל העונה. והונדה, ככל הנראה, בצרות. כל מבחני טרום העונה, כולל תוצאותיו הלא מרשימות של דני פדרוסה (פודיום אחד בלבד, וגם זה רק תודות להתרסקות של לורנזו בארגנטינה) מצביעים על כך שבין הונדה לימאהה ישנו פער לטובת יצרן הכחול. דווקא השנה איבדו הונדה את רוכב המבחן שלהם קייסי סטונר, לטובת דוקאטי. ההונדה של 2016 גס ומחוספס מדי. בועט, עצבני ותזזיתי. פדרוסה איבד שליטה ונשלח לתוך האופנוע של דויציוזו. ריסק את שניהם בפניה מספר אחת של מסלול האמריקות.

מרקז מצליח איכשהו לרכוב מסביב לבעיות, תודות לכשרון רכיבה יוצא דופן. כראוי ליורשו של רוסי. היה ברור שהוא ינצח בארגנטינה ובאמריקה. אבל כשנגיע למסלולים בהם לימאהה ישנה עדיפות, מרקז יחרוק שיניים כדי להישאר בתמונה. גורלו של פדרוסה כבר נחרץ, ובעונת 2017, בתום 11 עונות במושב ההונדה הרשמי והיוקרתי, יפנה את מקומו. פדרוסה יעבור ככל הנראה אל סוזוקי, במקום וינאליס שיעבור כנראה לימאהה במקום לורנזו. אבל עוד נדוש במשחקי הכס האלו בהזדמנות אחרת.

בנתיים, רוסי מנסה להישאר בתמונה. תמיד. את כל השמחה לאיד על התרסקות לורנזו בארגנטינה (והמון תודות ליאנונה שריסק במהלך אחד את עצמו ואת דויציוזו ובכך העלה את רוסי למקום השני), קיבל רוסי בחזרה בהקפה השניה של המירוץ באמריקה כשהעלה ענן אבק בהתרסקות משלו. לורנזו סיים במקום השני. אירוני.

אם למישהו יש השנה בובת וודו עם סיכות עליה, זה רוסי. בעבר נטען בדיוק אותו דבר על המתחרים שלו, כשמוטט אותם אחד אחד. אבל לורנזו מהיר וחזק מרוסי על המסלול, ונהנה מאותו אופנוע בדיוק. האלוף המכהן ישמח להגיע לדוקאטי עם הספירה 1 ועם אליפות שישית (רביעית בקטגוריה הבכירה). והשנה הוא לא מתכוון לחרב את פתיחת העונה כמו בשנתיים הקודמות, למרות אותה נפילה בארגנטינה. נצחון בקטאר ומקום שני באמריקה, מעידים על כך.

אבל עשרות מליוני אוהדים אדוקים בצהוב רוצים לראות אליפות עשירית. והפול-פוזישן של מספר 46 במירוץ שייערך היום בחרז רק משלהב אותם יותר.

ואם להתלות בכוחות גדולים מכל מציאות, תסתכלו מה אומרים המספרים:
עשרים שנים על שני גלגלים (20/2 = 10)
בגיל 37 (3+7= 10)
עם אופנוע מספר 46 (4+6=10)
בונה עולם צריך עוד רמזים?

רוצים לקרוא עוד כתבות של אלון על עולם ה-MOTOGP? כנסו ל-https://gpblog.co.il

הפוסט ולנטינו רוסי רוצה להיות GOAT! הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

שינויים
יש לא מעט שינויים לכבוד 2016 ולפחות שניים מהם משמעותיים מאוד. הראשון הוא מחשב ניהול עם תוכנה אחידה לכל הקבוצות. את המערכת מספקת מגנטי-מרלי והיא תעדכן את התוכנה לפי פידבק מימאהה, הונדה ודוקאטי. התוצר של השינוי הזה משפיע לא רק על המנוע אלא גם עם תפקוד המערכות השונות – ובעיקר בקרת המשיכה – שינוי אדיר עבור רוכב. מעניין יהיה לראות איך מגנטי-מרלי מתמודדת עם הפידבק לאורך העונה והאם השינויים הללו ידגישו את הבדלי סגנונות הרכיבה של כוכבי ה-MOTOGP.

השינוי המשמעותי השני הוא מעבר לצמיגים של מישלין. בינתיים התגובות מעורבות, הרבה רוכבים מרגישים שבאופן אבסולוטי המישלין אוחזים מאוד בעיקר האחורי. חלק מהם טוענים שהיכולת של הצמיג הקדמי לא מספקת ומתלוננים על זמני חימום ארוכים יחסית. אפשר לצפות שלאורך העונה נראה את התקדמות הפיתוח של מישלין ומעניין לראות מי מהיצרנים או הרוכבים יקדים להתאים את עצמו להתפתחויות הללו. הקלפים בחסות השינויים האלו, נטרפו. במבחני טרום העונה נראה שיש רוכבים וקבוצות שהשינוי הזה עשה להם טוב. יש כאלו כמובן שחוו את הצד השני.

מבחנים
בשביל להדגיש כמה השינויים האלה משמעותיים אפשר להסתכל על תוצאות המבחן האחרון בקאטאר. במקום השני נמצא את מאווריק ויניאלס על הסוזוקי, במקום הרביעי נמצא אנדראה אינונה (דוקאטי) ובמקום החמישי נמצא סקוט רדינג (פרמק דוקאטי). מי שמחפש הונדה רישמית בדירוג הזה צריך להרחיק עד למקום העשירי שם ימצא את מארק מרקז. אנחנו מדברים על ארבע קבוצות שונות בחמישיה הראשונה כשהיצרן הכי גדול, חזק ומשפיע בגריד נמצא על סף העשירייה הראשונה. ברוכים הבאים לעידן החדש.
את הזמן המהיר ביותר עשה מי שהוא ככל הנראה הפייבוריט לעונה הקרובה, חורחה לורנזו. עושה רושם שהימאהה והרוכב הספרדי הסתגלו מהר מאוד לתנאים החדשים. בראיון שנתן לורנזו הוא סיפר כי “השינויים הם ענקיים, אולי לא נראים מבחוץ אבל משפיעים מאוד על הרוכב. גם הצמיגים שמציעים תחושה אחרת ובעיקר האלקטרוניקה שהיא זהה אצל כולם ופחות מתוחכמת – בייחוד על המצערת”.

רוסי סיים את המבחן האמור במקום השלישי ואמר דברים דומים מאוד לאלו של לורנזו: “העונה הולכת להיות מאוד מעניינת כי השינויים מורגשים, הצמיגים שונים והאלקטרוניקה קצת יותר בסיסית”. רוסי מספר כי במהלך העונה ילווה אותו לוקה קאדאלורה (איזה כיף לשמוע את השם הזה שוב), שאמור לשים עין מהצד ולנסות לעזור באופן כללי – “זה תמיד מעניין כשיש רוכב וותיק ובעל ניסיון כמו לוקה שמבין מה שהוא רואה על המסלול”.

מרקז, לא ממש הצליח להתחבר לאופנוע שלו אחרי השינויים האמורים. הוא טוען שהאופנוע לא נוסך בו בטחון. התוצאה המובאת מעלה מוכיחה באופן די ברור שהשילוב הונדה/מרקז הוא המפסיד הגדול בינתיים מהתקנות החדשות. מרקז טען שלקראת סוף המבחן הוא השיג פריצת דרך ששיפרה את המצב ושהם עובדים באופן עקבי על שיפור.

רוסי?

יש הרבה דברים לשים לב אליהם העונה. יש את ההתקדמות של דוקאטי בכלל ואת זו של אינונה כרוכב, ויניאלס הוא רוכב סופר מוכשר ששווה לשים עליו עין ועוד ועוד. אבל מעבר לכל אלו – עושה רושם שזו הולכת להיות העונה של ימאהה בכלל ושל לורנזו בפרט. מצד שני לפני תחילת העונה הקודמת חשבנו בדיוק את אותו הדבר על מרקז והונדה.
אבל בואו נדבר רגע על מה שמעניין אותנו – סיכויו של רוסי לזכות באליפות 10 ולפרוש עם חיוך (למרות שבכלל לא בטוח שהוא יפרוש בסוף העונה הזו). את יכולת הרכיבה של הדוקטור אין צורך להציג, וגם אם בגיל 37 הוא נחשב לחתיאר בספורט הזה הוא עדיין יכול לתת גז כמו שראינו לא פעם בעונה הקודמת.
בהתמודדות ראש בראש הדוקטור יתקשה לנצח את לורנזו על המסלול (ואני אשמח מאוד אם האמירה הזו תתגלה לאורך העונה כשגויה). אבל כמו שהספרדי הוכיח לא פעם החולשה האמיתית שלו היא הוא עצמו. אם ישכיל הדוקטור להכנס למרקז מתחת לעור, להלחיץ אותו, ולערער אותו – נוכל להיות עדים לעוד עונה מרתקת. רוסי יודע לשבור רוכבים מנטלית וזו לא תהיה הפעם הראשונה שהוא עושה את זה.
אם לא, כל הנתונים מצביעים על תואר נוסף לארון של לורנזו.

הפוסט MOTOGP 2016: טורפים את הקלפים הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים