נעשה לכם קצת סדר. אני מתחרה במסגרת סבב ה-RCN שזהו סבב מירוצי סיבולת (כל מירוץ לוקח כשעתיים וחצי) המתקיים במסלול הנורבורגרינג המפורסם בגרמניה. רוב התחרויות מתקיימות על התוואי הקלאסי, כמו שרשמתי שאורכו כ-21 ק״מ, וחלקן מתחברות יחד עם מסלול הגרנד פרי (בו התחרו מתחרים בין היתר באליפות הפורמולה 1) למסלול ארוך במיוחד של כ-25 ק״מ. עם מעל 70 פניות בכל הקפה, את רובן חייבים ״לקחת על עיוור״ במהירות גבוהה במיוחד ומחסור במרווחי ביטחון (מאיפה שנגמר האספלט ועד איפה שממוקמת גדר הביטחון), זהו לא מסלול למתחילים.

כמו ברוב מירוצי הסיבולת בעולם, גם ה-RCN מאופיין במגוון קטגוריות רכבים שונים. כל הרכבים מבוססים על שלדות של רכבי ספורט שעברו הסבה מלאה לרכבי מירוץ כאשר במוו ופורשה מאכלסות את רוב הגריד. אני נוהג השנה על פורשה 911 קאררה שביומיום זהו אולי דגם הבסיס בסולם ה-911 אבל הוא המתאים ביותר להגדרות של הקטגוריה בה אני מתחרה.

זה הרגע אולי להודות שהגעתי למירוץ הזה מאוד לחוץ. השילוב מצד אחד של לפספס כמה מירוצים העונה ומנגד גם אלו שכן התחרתי בהם היו מלווים בתקלות מכניות למכונית. כך מצאתי את עצמי חלוד לגמרי לפני הזינוק לתחרות ללא שום הקפה אחת אמיתית ואיכותית על המסלול כשהוא יבש. זה אומר שאני אצטרך ללמוד את ההתנהגות והתגובות של המכונית תוך כדי תנועה.

מוזנקים למירוץ ומיד דוושת הגז מרגישה טבעית עם מהלך מעט ארוך שאני אוהב שכן זה עוזר לי לדייק את כמות הגז שאני צריך ביציאה מהפניות. גם תיבת ה-PDK עובדת מצוין ללא השהיות מרגע בקשת ההילוך במשוטים מאחורי ההגה. התחלה טובה. החשש מהבלמים שעשו לי צרות בעבר נעלם מהר מאוד גם הוא, ורק תחושה מעט מוזרה מההיגוי גורמת לי לעשות הרבה מיקרו תיקונים בכניסה ותוך כדי הפניות. אחרי המירוץ יסתבר שאכן הייתה בעיה (לא משמעותית) עם המסרק הגה עצמו.

בחזרה לתחרות ועם כל הקפה שעוברת אני מצמם את הרווח מהמוביל, זאת לאחר שההקפות הראשונות שלי היו קצת איטיות יותר ממנו. אני יכול לטעון שזה בגלל הרבה רכבים שהפריעו לי לייצר קצב, אבל בתכלס המצב הוא שהוא מוביל ואני רודף אחריו. סביב אמצע המירוץ אני נכנס לפיטס לתדלוק והקבוצה מעדכנת שהפער בינינו הוא רק 5 שניות לטובתו. אני מחייך לעצמי כי אני יודע שזה לגמרי בידיים שלי. עוד חצי מירוץ לשמור על הריכוז, לדייק בנקודות הבלימה שלי, לא לפספס אייפקסים, לא לבזבז זמן בעקיפות של רכבים איטיים יותר וזה שלי, המירוץ יהיה שלי.

שעה וקצת מאוחר יותר ואני חוצה את קו הסיום. הזמנים היו פיקס ואני מחכה לשמוע הקשר שאין הפתעות כלשהן לא צפויות. ואני מחכה ומחכה מה שמרגיש כמו נצח אבל בפועל זה היה אולי 2 דקות עד ההודעה המיוחלת שאני המנצח של המירוץ! ואו וואו וואו. כמה זמן שחיכיתי לרגע הזה ועכשיו אחרי שנים של עבודה קשה והתמדה סוף כל סוף אפשר לחגוג. אז זה כמובן הזמן להודות לקבוצה שלי על הרכב והטקטיקה בזמן המירוץ וגם להודות למשפחה שלי שתומכת ודוחפת אותי כל הזמן – אוהב אתכם.

נ.ב.
בכל זאת הצלחתי לפקשש משהו כמו שצריך בסופ״ש הזה. הקדימו את טקס הענקת הפרסים ואני לא שמתי לב. אז כשבאתי לאסוף את הגביעים כולם כבר התחילו להתפזר. הנה עוד משהו לעבוד עליו לפעם הבאה. עכשיו הראש כבר במרוץ הבא והמוטיבציה בשיא להיות שוב על ראש הפודיום.

הפוסט יומן מרוצים: הסבלנות משתלמת הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

הסבב כולל 8 תחרויות הנפרסות על פני השנה, כאשר בכל תחרות יש קטגוריות רכבים שונות אשר מתחרות במקביל. מה שהופך אותו למעניין יותר בגלל הבדלי היכולות בין הרכבים השונים שנאבקים בו זמנית על המסלול. ואם במקרה חייתם במערה או מתחת לסלע אז מדובר במסלול, ככל הנראה המהיר, הארוך והמסוכן בעולם ומשמש קרקע לקרבות התרברבות בין יצרני הרכבים השונים לגבי מי מחזיק בשיאי ההקפה בו. אני מזנק מהמקום ה-24 בקטגוריה מתוך 28 בגלל מקצה מדידת זמנים לא טוב שלי ושל הנהג הנוסף שחולק איתי את הרכב, כל אחד מאיתנו נוהג חצי מה-3 שעות תחרות.

אתם מצטרפים למשרד שלי בהקפת החימום לפני ההזנקה, במוו 325i מהדור האטמוספרי האחרון (E90) – מנוע 2.5 ליטר עם כ-220-230 כ״ס ותיבה ידנית וכמובן ללא שום בקרות בטיחות ויציבות. היא שייכת לקטגוריה הנקראת V4 שהייתה בשנים האחרונות הגדולה ביותר (30-40 רכבים) בכל מירוץ. היא גם הקשה ביותר מבחינת רמת הנהגים והנכונות של כל קבוצה להוציא עוד ביצועים (דרך המנוע, התנהגות או מערכת הבלימה) בצורה שעדין נחשבת כשרה. כל נהג עושה את ההכנות האחרונות שלו בין אם זה חימום הצמיגים והבלמים ובין אם זה להתרכז לאות הזינוק.

אני בעיקר עסוק במערכת הקשר עם הקבוצה כי יש מספר בעיות שלא היו לפני-כן במדידת הזמנים. יש ויברציות בהגה בפניות תחת עומס, כמה אורות צהובים בלוח השעונים (שלא אמורים לדלוק) ודוושת ברקס רכה למרות שהחליפו את הבלמים רגע לפני זה. אנחנו בעיקר תוהים אם נכון ובטיחותי להיכנס מיד לרחבת הטיפולים או לנסות למשוך הקפה אחת. אני בוחר באופציה השניה. וגם מחליט בגלל המיקום הנמוך בקטגוריה שהמקום בו נסיים בסוף התחרות פחות משמעותי – אני הולך להנות!

וככה, דקה וחצי בערך לתוך הסרטון אנחנו מזנקים בשיטת רולינג סטארט (זינוק תוך כדי נסיעה ולא עמידה). הקטגוריה שלי יחד עם רכבים ממספר קטגוריות נוספות. קו הזינוק עצמו הוא מתחת לגשר ב.מ.וו M Power אבל האור הירוק ניתן קצת לפניו ולכן אפשר לראות אותנו חוצים אותו בפול גז וכבר לא במבנה מסודר. ללא ספק יש עוד הרבה מה לשפר וללמוד אבל בינתיים מוזמנים לצפות ולהנות יחד איתי. כשהגיע הזמן להעביר את ההגה לנהג השני של הקבוצה כבר היינו במקום ה-14. כך שנהיגה הזו סיפקה לי המון הנאה בעקיפות על המסלול.

נ.ב. מתנצל על האיכות הנמוכה. זאת איכות מערכת הטלמטריה-וידאו באוטו.

הפוסט חייו של נהג מרוצים: כשהחיים נותנים לך לימון תעשה לימונדה הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים