אבארט 595 נובולארי – אוברדרייב – אתר רכב ואופנועים

הזדמנות אחרונה לקטנה חמה: אבארט 595 נובולארי S מוזלת ל-150 אלף שקלים

אופיר דואק — Mon, 06 Jan 2025 11:15:39 +0000

שנת 2025 נפתחה עם עליה במחירי המכוניות החדשות, כתוצאה מעליית המע”מ ועדכון נוסחת המיסוי הירוק. אלא שבניגוד למגמה, דווקא כעת יוצאת אבארט במבצע על ה-595 נובולארי S, הקטנה החמה האחרונה אותה ניתן לרכוש כיום מתחת ל-200 אלף שקלים לאחר שהופסק היבוא של יונדאי i20N ופולקסווגן פולו GTI.

השנה תהיה גם השנה האחרונה בהחלט של אבארט 595 שיצורה הופסק במקביל יחד עם פיאט 500 עליה היא מתבססת, כאשר אבארט מבצעת מעבר גורף להנעה חשמלית. בשנה החולפת מכרה אבארט 60 יחידות של ה-595, מתוכן 54 יחידות מדגמי הנובולארי הידניים. לעומת זאת מן האבארט 500e ששיווק החל במהלך השנה שעברה נמסרו עד כה 9 יחידות בלבד. במציאות הזו אבארט 595 היא ההזדמנות האחרונה לא רק לרכוש את הדגם עצמו, אלא לרכוש מכונית קטנה, חמה עם מנוע טורבו מתנשף ואפילו עם תיבת הילוכים ידנית. מסוג המכוניות שלצערנו כבר נכחדו מהארץ ומהעולם.

המבצע של אבארט הוא על 10 יחידות של אבארט 595 נובולארי S חדשות הנמצאות במלאי הקיים (לא רכבי 0 ק”מ). במסגרת המבצע ימכרו המכוניות במחיר התחלתי של 150 אלף שקלים, הנחה של 10,000 שקלים ממחיר המחירון של המכונית. מחיר משתלם בפרט לאור העליה גם במחירי המכוניות הקטנות כיום, כאשר פיג’ו 208 GT כבר נמכרת במחיר של 146 אלף שקלים.

אבארט נובולארי S היא הגרסה שהחליפה בשנה שעברה את הנובולארי הרגילה שקדמה לה. היא מוצעת עם אותו מנוע 1.4 ליטר טורבו בואריאצית הביניים (הדומה לזו שהוצעה בגרסת הסקורפיונה) עם הספק של 165 כ”ס ו-23.5 קג”מ בשידוך לתיבת הילוכים ידנית בעלת חמישה יחסי העברה. שילוב זה מביא את הנובולארי S ל-100 קמ”ש ב-7.3 שניות ומגיעה למהירות מרבית של 218 קמ”ש.
המפרט של הנובולארי S כולל קפיצים מונמכים ובולמי קוני FSD, צלחות בלימה מחוררות ורפידות מתוצרת ברמבו וחישוקי 17 אינץ’. מערכת פליטה משודרגת “מונזה” מוצעת בתוספת תשלום.

הפוסט הזדמנות אחרונה לקטנה חמה: אבארט 595 נובולארי S מוזלת ל-150 אלף שקלים הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

סוד הדברים הפשוטים

אופיר דואק — Thu, 10 Aug 2023 20:37:06 +0000

אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי. גם אחרי שנולדתי היה לא רע ודי פשוט, רק שעם הזמן הטכנולוגיה שבאה לעזור די קלקלה את הכל. כן, אני יודע שאני נשמע כמו בומר אבל הבוקר הלוהט, תרתי משמע, בפצאל עם שתי מכוניות ספורטיבית מזן נכחד פשוט מכניס אותך לפרופרציות בחיים. התרגלנו בשנים האחרונות למכוניות ספורטיביות עתירות ביצועים בזכות שפע של טכנולוגיה ואלקטרוניקה, וזה עוד לפני בכל פינה צצות מכוניות חשמליות עם תאוצה שוברת מפרקת שהייתה שייכת בעבר למכוניות העל.

הקפיצה המוטורית הזו קדימה העלימה על הדרך את המכוניות הספורטיביות הקטנות, הפשוטות והעממיות בדיוק כמו הצמד שנמצא כאן. האחת תרד סופית מפס הייצור בשנה הבאה וכבר זכתה למחליפה חשמלית, עם רעש אגזוזים סינטטי. השניה היא היא כבר בגדר מוצג מוזיאוני לאספנים היישר משנות ה-90 שנראות פתאום כל כך רחוקות. למרות שמדגדג לבצע השוואה בין השתיים, זהו לא מבחן השוואתי למרות נקודות הדמיון הגדולות בינהן. זהו יותר מפגש פילוסופי על המסלול שמצית את משבר גיל ה-40.

בצד של הנייטיז נמצאת פיג’ו 106 ראלי. שנות ה-80′ וה-90′ היו השנים בהן פיג’ו הצליחה להפוך חובבי רכב רבים לפרנקופילים בזכות דגמים עממיים, נגישים, מאוזנים ומהנים להפליא גם אם לא נשאו את התג GTi. ה-106 תמיד חסתה בצילה של ה-205, על אחת כמה וכמה בגרסאות הספורטיביות. באופן מעניין דווקא גרסת הראלי של ה-106 הפכה ברבות השנים לנחשקת יותר מה-GTI.

כל הרעיון של גרסאות הראלי החל בפיג’ו עוד בשנות ה-80 ב-205, כאשר רצו להציע לציבור מעין גרסת הומולוגציה קלה, פשוטה לתחזוקה והכי חשוב זולה משמעותית מגרסאות ה-GTI כבסיס למי שמעוניין להתחרות בקטגוריות הראלי העממיות (גרופ N), וראלי הוא מענפי הספורט המוטורי הפופולאריים בצרפת.

פיג’ו 106 ראלי נולדה בשנת 1992 לאחר שגרסת ה-XSI הייתה עם מנוע גדול מידי עבור קטגוריית ה”עד 1,300 סמ”ק”. אז בפיג’ו פשוט לקחו את מנוע ה-1.3 ליטר בעל שמונה שסתומים מה-205 ראלי והשתילו אותו ב-106, עם הספק דומה של 100 כ”ס שהתקבלו ב-7,200 סל”ד גבוהים הודות לגל זיזים חם, אך עם שדרוג של הזרקת דלק במקום צמד מאיידים כפולים. תפריט המתלים היה זהה לגרסת ה-XSI המעודנת יותר, בתוספת מוטות מייצבים. רשימת האבזור כללה בערך כלום, החישוקים היו ברזל פשוטים ומשקל הנוצה עמד על 825 ק”ג בלבד, שזה קצת יותר ממשקל הסוללה בקרוסאובר החשמלי של השכן.

ה-106 ראלי של יובל שמככבת לפניכם שייכת לדור השני, או S2 לפי פיג’ו, שהופיע בשנת 1996 על בסיס מתיחת הפנים של ה-106. מתיחת הפנים נועדה לשפר בין היתר את פלסטיקת תא הנוסעים, נקודת תורפה די בולטת ב-106 ובצרפתיות מהתקופה בכלל, לכן הראלי S2 כבר הציעה איכות חיים משודרגת עם חלונות חשמליים, הגה כוח, אופציה למזגן ואפילו כרית אוויר. המנוע הוחלף לכזה בנפח 1.6 ליטר, עדין עם 8 שסתומים, ועם הספק של 103 כ”ס צנועים אבל עם גמישות משופרת. ההספק המרבי התקבל 1,000 סל”ד קודם לכן והמומנט צמח מ-11 קג”מ שהתקבלו ב-5,400 ל-13.4 קג”מ שהתקבלו ב-3,500 סל”ד הגיוניים יותר.

הטהרנים הזדעקו על כך שהראלי התפנקה והשמינה ל-865 ק”ג, על אף שהתאוצה ל-100 קמ”ש התקצרה מ-9.6 ל-8.8 שניות. כפיצוי היא קיבלה את סטאפ המתלים של ה-106GTI ובלמי דיסק מאחור במקום בלמי תוף. הם גם יכלו להתנחם בכך שה-GTI שקלה 85 ק”ג יותר, והייתה יקרה יותר.

בצד המודרני נמצאת אבארט 595 נובולארי – המהדורה האחרונה של אבארט על בסיס הנובו 500 שנולדה בשנת 2008, כך שמודרני הוא מונח יחסי, בטח בהתחשב בעובדה שהבסיס ל-500 הוא פיאט פנדה שנולדה ב-2003. אבל איך שלא תהפכו את זה, אין שורשים יותר עממים מכך. מכונית הפוזה העירונית והאופנתית עברה תחת הטיפול של אבארט לקטנה חמה עם אופי איטלקי, לטוב ולרע.

אלסיבוני כבר נפרד בדמעות מהנובולארי לפני מספר חודשים כאשר בחן אותה, לכן נקצר את העניינים. במהדורה הזו נהנית ה-595 ממנוע 1.4 המשודרג בעל 165 כ”ס וחבילה דינאמית משודרגת מדגמי הטוריסמו/קומפיטציונה עם בולמי קוני FSD ומערכת בלימה של ברמבו והכי חשוב: היא מגיע עם תיבת הילוכים ידנית ונושאת תג מחיר של פחות מ-140 אלף שקלים. במילים פשוטות, זו הספורטיבית העממית באמת שניתן לרכוש עם ניילונים מיבואן.

כאמור, זה לא מבחן השוואתי. לא צריך להתייצב במסלול בחום של 40 מעלות כדי לדעת שהאבארט מהירה יותר, נוחה יותר לשימוש יום יומי (תודה למזגן), ובאופן אירוני ומשעשע אפילו שימושית יותר. כשמעמידים אותן אחת ליד השניה שתיהן נראות צעצועיות. האבארט שופעת הספוילרים הרבה יותר מוחצנת ואלמלא המדבקות הצנועות הפיג’ו הלבנה נראית כמעט כמו מכונית מהשכרה. מה שמפתיע הוא שהגובה והקימורים של האבארט יוצרים אשליה אופטית שהיא מכונית גדולה יותר, למרות שבפועל הפיג’ו ארוכה ב-2 ס”מ ויש לה גם בסיס גלגלים ארוך ב-6 ס”מ.

כשנכנסים פנימה מגיעה ההפתעה השניה. באבארט תנוחת הנהיגה בשילוב המושבים מעניקים תחושה גבוהה ודחוסה יותר. ב-106 אמנם הותקנו מושבי באקט ספורטיביים, אך התחושה היא שהתחת ממש צמוד לרצפה, תנוחת הנהיגה נכונה יותר והתחושה אוורירית יותר, לפחות עד ששולחים את הרגלים אל עבר הדוושות ומגלים שם אתם במידה 40 ומעלה עדיף לכם לנהוג יחפים. ידית ההילוכים דקיקה והפלסטיקה המינימליסטית היא אולי שדרוג לעומת ראלי S1, אבל עדיין רזה ונראית שברירית. והמזגן… פתאום האבארט נראית כמו פאר תוצרת גרמניה. טוב, מה נהיה ממני? ממתי נהייתי כל כך מפונק? זה לא אני שהתרפקתי לפני כמה פסקאות כמה פעם היה יותר טוב?

מנוע הראלי הניע בנגיעה והעיר גם חשש קל, האם באמת ניתן ליהנות על המסלול עם 100 וקצת כ”ס בלבד? תוך זמן קצר התברר שהשאלה היא לא האם אלא איך, והתשובה? איך שתרצו. ההילוכים קצרים והשילוב ישיר ומאפשר להרגיש את גלגלי השיניים משתלבים, המנוע עולה לסל”ד לא אופייני למנועים דלי שסתומים ומודיע לכם על כך לא רק דרך האוזן אלא גם דרך הגוף עם ויברציות בהתאם. למרות היכולת לעלות בסל”ד המנוע מספיק גמיש, לא כמו מנוע טורבו מודרני שמושך כמעט מאפס, אבל מספקי כדי לפצות כמעט תמיד במידה ופספסתם הילוך.

מגיעים לפניה ואז הנהג יכול לבחור אם לנהוג דרך ההגה או דרך הדוושות. ההיגוי של פיג’ו 106 ראלי מעט כבד במהירות נמוכה ועם יותר מ-3 סיבובים בין הנעילות דורש תשומת לב בפניות הדוקות, אבל עם כל כך הרבה דיוק ואינפורמציה קל לשים את הראלי בדיוק בקו שאתם רוצים. קל להחליט איפה ואיך אתם רוצים את המשקל של הראלי, וכאשר אין כל השגחה אלקטרונית קל להחליט עם רגל ימין אם אתם רוצים שהזנב רק יהדק את הפניה או יצא החוצה.

כיון שבידוד רעשים כמעט לא קיים, התחושה שהיא שהכל נעשה במהירות גבוהה, אלא שבפועל על המסלול יש מספיק זמן לתקן וללמוד. פיג’ו 106 ראלי היא פשוט בית ספר לנהיגה. לעבור מהראלי לנובולארי עושה לאבארט מעט עוול. המפלט אמנם צווח, גרגור המנוע בולט ושילוב ההילוכים קליקי ומהנה, אבל לעומת ה-106 היא מרגישה פתאום כל כך מיושבת.

איש אחד עם פרס נובל אמר פעם שבחיים הכל יחסי. זה היה הרבה לפני שהנובולארי והראלי נולדו, אבל הן ממחישות את האמרה הזו כל כך טוב. כל אחת מהן מספקת שפע של הנאה בדרך שלה, אבל למרות הפער הטכנולוגי ובדרך הביצוע שתיהן שייכות לעידן אחר ומראות שהנאה היא קודם כל מהנהיגה עצמה ולא כתלות במהירות או בקביעת זמנים, פשוט מהדרך שבה לומדים איך ליישם את חוקי הפיזיקה בקורדינציה וקצב נכון.

את הנובולארי אתם עוד יכולים לקנות כחדשה. פיג’ו 106 ראלי בודדות ושבעות קרבות עוד מסתובבות פה ושם בארץ אבל יצריכו אהבה וטיפול מסור (זו גם חלק מהנאה מהמכונה),כשגם בחו”ל הן הפכו נדירות למדי ומחירן עולה עם השנים. אבל לחיבור והתחושה הכיפית הזו אין מחיר, וזו חוויה שחובב רכב חייב כדי שיהיה לו מה לספר לנכדים שיבואו לבקר ברכב חשמלי אוטונומי.

תודה למסלול פצאל שאפשר לנו לבצע את הצילומים
ותודה גם ליובל לוי שהסכים להוציא עבורנו את קפסולת הזמן מהחניה

הפוסט סוד הדברים הפשוטים הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

אבארט 595 נובולארי במבחן דרכים

אריאל אלסיבוני — Thu, 16 Mar 2023 08:10:39 +0000

לאורך שני העשורים בהן אני כותב על כלי רכב, נאלצתי לא פעם להתפשר. לא אחת עמדתי מול דלתה הפתוחה של מכונית, בה רציתי לנהוג בכל מאוד ונדרשתי להקריב מעצמי. הממדים שלי, או שמה אלו דווקא הממדים שלהן, פשוט לא מצאו שפה משותפת. אני מדבר כאן כמובן על מכוניות שהן מאוד ספורטיביות, מאוד קטנות, מאוד לא מתפשרות. ואני לא מתכוון כאן למכוניות מוכרות, אלא לכאלו שמיוצרות בסדרות מצומצמות כמו המימדים שלהן. דונקוורט או ק.ט.מ אקסבואו, קייטרהאם או יס! בכל אחת מהן שילמתי בנוחות לקויה, בגב שבור, ולפעמים אפילו בסימנים שנשאתי על עצמי שבועות.

מי שמופיעה מולכם בכתבה זו, למזלי, לא דורשת כאלו פשרות כואבות. היא פשוט קצת קטנה וצפופה. לי קצת יותר כנראה. אני גם לא מת על הכיסא הגבוה יחסית שלה שגורם לי ללטף את הגג עם שיער הראש. ביננו, בגילי גם לא בטוח שלהיראות בקטנה צעקנית כזו, זה הדבר הנכון. ואם נדרש לגרסה הזו ספציפית, אני לא יודע למה אני נוהג בה שוב. בחנתי אותה כשרק נחתה בארץ ואח”כ בעוד עידכונים כאלו ואחרים. עכשיו גרסת הנובולארי הזו מגיעה לארץ ומוסיפה עוד שרירים (בין השאר) לאותה המכונית מוכרת. כן עם אותו מחיר נגיש. כבר כתבתי עליה שהיא היחידה שנשארה, שיכולה לגרום קצת חיוך, ולדרוש מעט בתמורה. מה כבר נשאר לומר?

כל אלו התרוצצו בראשי עת אספתי את אבארט 595 נובולארי הזו וביצעתי מנהלות שונות במהלך היום. לאחר מכן, בארבע בבוקר מצאתי את עצמי ער. קצת מוקדם מהרגיל גם בבוקר מבחן. משום מה מיהרתי לצאת, למרות שעוד חשוך בחוץ, לצאת אל הלופ הדרומי שהוא חלק מכל מבחן שלנו באוברדרייב. מצאתי את עצמי מדרים על הכבישים המהירים, שבשעות אלו עושה רושם שהם מהירים יותר. למרות הממדים הקטנים, הנובולרי אוהבת את המהירות הזו. היא מאיצה בחוזקה ושומר על קצב גבוה, למרות המתלים הקצרים והקשוחים, שלא ממש אוהבים כבישים משובשים. האוויר הקריר עושה טוב למגדש והקטנה ממלאת את נחיריה אוויר ואצה.

מהר למדי מצאתי את עצמי בכביש שלא נכלל בד”כ באותו סיבוב דרומי. כביש ערד מצדה יותר לפתות את הנוהג עליו למהירות גבוהה ואז לכפות עליו בלימה חזקה. רגע נמתח בין ההרים ורגע סוגר עליך. הקטנה הזו מרגישה כל כך נכונה כאן, שמצאתי את עצמי עובר כאן הלוך וחזור מספר פעמים. לאחר מכן, סדום ערד בגישה פתוחה יותר. עוד מעלה מטה אחד ואפשר לרוץ לאורך 90 צפונה. טעימה קטנה מהאספלט הצר המתפתל אל דרגות וחזרה, וממשיכים צפונה. בבקעה קינחנו בכביש 458 שבימים אלו נראה כמו חתיכת אספלט אירופית משובחת, עם רקע ירוק תואם. הק”מ ממשיכים לרוץ ואני קולט שלא עצרתי ממש. לא משהו לאכול, לא איזו עצירת שתייה. והאמת היא שהמקום הטבעי הבא להמשיך אליו הוא הגלבוע.

באותו רגע הסתכלתי על הפנקס וראיתי שהוא מלא בתובנות, רובן מוכרות מדגמי עבר של האבארט הקטנה. פה עוד כוח, שם עוד מחמאה למערכת המדמה דפרנציאל קדמי, משהו על נשיכה לא מספקת מהברמבו, חידוד על זה, תחושות מהקוני האחוריים. הפנקס מלא, והמשפחה מחכה בבית. וזה אומר שאני מסובב את האף החצוף והזריז של המכונה הזו ומתקדם נינוח אל עבר הבית. לא מעט ק”מ עבור מכונית קטנה ולא נוחה אני חושב לעצמי. לא מעט ק”מ עבור עיתונאי מזדקן שכבר נהג וראה כמעט הכל עצמי עונה לי בחזרה.

עולם הולך ונעלם

אפשר להשליך את הפנקס הישן, ואת התובנות גם הן, על המושב הימני ולשכוח מהם. ללחוץ על הכפתורים הנכונים בתא הנוסעים ולתת לאבארט לבטא את עצמה דרך אגזוז המונזה. אפשר להתפלפל לכאן או לכאן או לציין כמו שכבר עשיתי בעבר את האמת הבסיסית של המכונה הזו. מי שהתבססה על פלטפורמה פשוטה כשהוצגה וזכתה ללא מעט ביקורת, נותרה היום לבדה, אותה פלטפורמה ישנה, מרגיש חיה ונכונה כל-כך עכשיו. עם המנוע העקרבי הקטן שלה, ידית ההילוכים, ושלושת הדוושות שגורמות לחובב הגה לרצות להמשיך ולתופף עליהן. עבור מי שאוהב לנהוג, ומביט בעולם הולך ונעלם (רק לאחרונה הוצגה היורשת החשמלית, לא עלינו עם מחולל סאונד מלאכותי), לא יימצא שותפה טובה ממנה בצד הזה של רבע מליון השקלים. זה לא עקרב, זה אוטו נשמה.

אבארט 595 נובולארי
מנוע: 1,368 סמ”ק, טורבו, הספק: 165 כ”ס ב-5,500 סל”ד, מומנט: 23.5 קג”מ ב-3,000 סל”ד, תיבת הילוכים: ידנית, 5 היל’, משקל עצמי: 1,035 ק”ג, בסיס גלגלים: 230 ס”מ, מ-0 ל-100 קמ”ש: 7.3 שניות, מהירות מרבית: 218 קמ”ש, צריכת דלק (מבחן): 9.7 ק”מ/ליטר, מחיר: 139,900 שקלים

הפוסט אבארט 595 נובולארי במבחן דרכים הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים

מסיבת סיום: אבארט 595 נובולארי בדרך לישראל

אופיר דואק — Sun, 27 Nov 2022 09:49:26 +0000

החשיפה של אבארט e500 החדשה בשבוע שעבר הותירה לא מעט חובבי רכב מאוכזבים, לאחר שאחת מהמכוניות הקטנות החמות האחרונות שנותרו עברה להנעה חשמלית. גם “מחולל הסאונד” המובטח לא מהווה פיצוי הולם.

אלא שהאבארט 500e החשמלית תנחת בישראל רק בעוד כשנה והיבואנית המקומית סמל”ת נערכה בהתאם עם מלאי של 54 יחידות של אבארט 595 שאמור לנחות בארץ כבר בשבועות הקרובים. הבשורה האמיתית היא שהמלאי הזה יכלול את גרסת הנובולארי החדשה שתתפוס את מקומה של ה’סקורפיונה’ כדגם הכניסה במשפחת ה-595 שהקפיץ משמעותית את מכירות המותג בשנה החולפת.

אבארט 595 נובולארי, הנקראת על שמו של נהג המרוצים המהולל, היא בעלת מפרט משודרג ביחס לסקופריונה היוצאת. מנוע ה-1.4 ליטר המוגדש מספק בנובולארי 165 כ”ס ו-23.5 קג”מ לעומת 145 כ”ס ו-21 קג”מ בסקורפיונה, מה שמקצר את התאוצה ל-100 קמ”ש בחצי שניה ל-7.3 שניות. בנוסף מצויד הדגם בבולמי קוני FSD ומערכת בלימה משודרגת עם דיסקים מחוררים ורפידות מתוצרת ברמבו שהיו עד כה מנת חלקן של גרסאות הטוריזימו והקומפיטציונה.

מחירה של אבארט 595 נובולארי המגיעה למרבה השמחה עם תיבת הילוכים ידנית עומד על 135,900 שקלים שהם 6,000 שקלים יותר מאשר ה-595 סקורפיונה, תוספת פעוטה ביחס לשדרוג המשמעותי במפרט. בכל מקרה, עדין מדובר כקטנה החמה הזולה בישראל וביחס הכיף לשקל הטוב ביותר כיום בפרט לאור העתיד הלא מלבב.

הפוסט מסיבת סיום: אבארט 595 נובולארי בדרך לישראל הופיע ראשון באוברדרייב - אתר רכב ואופנועים