הונדה CB500 (השקה עולמית): נפלאות הפלטפורמה
הונדה CB500 הזכיר לי שפלטפורמה משותפת היא חרב פיפיות. מצד אחד שימוש במכלולים דומים לכמה אופנועים, יכול לחלק את עלויות הפיתוח ולהביא למחיר אטקרטיבי יותר וגם לחופש יצירתי. מצד שני
הונדה CB500 הזכיר לי שפלטפורמה משותפת היא חרב פיפיות. מצד אחד שימוש במכלולים דומים לכמה אופנועים, יכול לחלק את עלויות הפיתוח ולהביא למחיר אטקרטיבי יותר וגם לחופש יצירתי. מצד שני
כמה בנאלי יהיה לפתוח את הכתבה הזו עם סיפור פיקנטי על סוזוקי קאטאנה המקורי? למרוח שורות ארוכות ומתחכמות על העיצוב שהרעיד את עולם האופנועים לפני כמעט 40 שנה. על האנס
קל מאוד להתעלם ממכונית כמו מרצדס C43 AMG קופה. כשיושבת לך על הראש אחות גדולה כמו ה-C63 שכל כולה טרור מוטורי משובח על ארבעה גלגלים, קשה לבלוט. אבל, מסתבר, להפתעתי
יש משהו מאוד מרענן כשמנחיתים עליי מבחן דרכים ברגע האחרון גם אם זה לא למכונית נפלאה כמו יגואר F-טייפ. כך מצאתי את עצמי בוקר אחד, מתעורר לקול הרטט של הטלפון
גיפ רנגלר רוביקון, לא באמת צריך להציג את המכונה הזו. הרנגלר הוא הרכב היחיד בעולם שראוי לשאת את השם ג’יפ. בעיקר כי הוא הג’יפ. האמיתי. המקורי. לא יהיה כאן שיעור
יגואר i-פייס הזכירה לי שכולם רוצים חשמל. מכונית חשמלית זאת אומרת. צריך לזכור, שמכוניות חשמליות קיימות לא פחות זמן משאר הרכבים שצורכים דלק מאובנים כזה או אחר. כבר ב-1884 נבנה
יונדאי I30N הזכירה לי, שיש המון דברים שאנחנו חובבי הרכב לא אוהבים. חלק גדול מהם קשור לאלקטרוניקה. היות ורובנו התעצב בעידן שבו מכאניקה עילית, הפכה מכוניות לנחשקות ומהנות, אנחנו די
אני אלך אחורה ברשותך לתחילת שנות ה-2000, לתקופה טרום מכשירי אנדרואיד ואייפון, כשהשוק הישראלי היה היה מחולק בין דגמי מיול לדגמי ריינג׳ר. שניהם היו בעלי אופי חלקאי מובהק הן בתנוחת
אם אתה זוכר את טויוטה ראב 4 הראשון מ-1994, אתה זוכר גם הסיבה למסיבה שהוא החל. באותה המידה, אתה בוודאי לא זוכר, או נרגש מהדור האחרון של אותו ראב 4.
ישוב בתוך יגואר I-פייס ומרגיש מלא ספקות. היה לי ברור מה אני עומד לעשות ממש עוד שנייה, אבל לא היה לי מושג איך זה ירגיש. המחשבה של התנסות במשהו קצת
