היצע מכוניות הספורט האמיתיות הולך ומדלדל בשנים האחרונות, ובקרוב תיכנס לרשימת הז”ל המוטורית מכונית נחשקת נוספת: טויוטה סופרה. הסופרה עשתה קאמבק ב-2019 כחלק מהניסיון של טויוטה להתנער מתדמיתה האפרורית, וחלק
מכוניות קלאסיות שכיכבו בסרטים או בסדרות פופולאריות הופכות לא פעם לאייקון תרבותי, כזה שמוליד רפליקות המנסות להתחקות אחרי המקור. אלא שבסופו של דבר, למרות שיש רפליקות ברמת השקעה קפדנית, הן
אליפות הפורמולה 1 היא באופן מסורתי זירת קרב בין יצרניות הרכב האירופאיות והיפניות. יצרניות הרכב האמריקאיות נעדרו מאליפות הפורמולה 1 באופן עקבי ומופגן ומעדיפות להתמקד במרוצי האינדי, אם כי לאורך
בשנים האחרונות עם השתלטות האלקטרוניקה על מערכות הרכב, השתנתה הדרך בה תופסים רוכשי המכוניות את המונח “אמינות”. על אחת כמה וכמה כשמדובר במכוניות חשמליות. בסקרי שביעות רצון ואמינות כמו סקרי
חברת ליפמוטור הייתה מיצרניות הרכב החלוצות בשוק הישראלי בתחילת עידן החשמל, אך היא עשתה זאת באופן מוגבל עם מכונית עירונית ננסית שיובאה בתקינה וכמות מוגבלת. חלפו קצת יותר משנתיים, וליפמוטור
מדי כמה חודשים נוחת בישראל דגם רכב חדש מסין שקוטף את התואר המכובד, המגובה בלא מעט יומרה, “המכונית הסינית היקרה ביותר”. עד כה נע התואר בין מכוניות סאלון מפוארות לרכבי
מאז ימי ה-911 טורבו המקורי יש למכונית הספורט של פורשה קטע עם ספוילרים, ובעיקר עם כנף אחורית גדולה. בעשורים האחרונים הפכה הכנף האחורית של ה-911 טורבו לסולידית יחסית לזו שבגרסאות
למרות שמדובר באחת מקטגוריות הרכב השמרניות ביותר מבחינה טכנולוגית, רוח הזמן מאלצת גם את יצרניות הטנדרים ליישר קו מול תקנות זיהום האוויר המחמירות. בטח כשמדובר בשווקים המערביים בהם המודעות הסביבתית
יונדאי ממשיכה להרחיב את משפחת דגמי האיוניק החשמליים שלה עם דגם שלישי, הגדול והיקר ביותר בסדרה שנקרא איוניק 9. ניתן לראות באיוניק 9 מאין אח לקיה EV9 שהוצג בשנה שעברה,
הירידה ביקושים למכוניות חשמליות באירופה ממשיך להכניס את יצרניות הרכב האירופאיות לצרות. אחרי שפולקסווגן הפחיתה כמויות יצור, אאודי סגרה את מפעל הייצור של ה-Q8 ופיאט נאלצה להשבית את מפעל הייצור