מירוץ 24 השעות של לה-מאן יזנק בפעם ה-84 מחר. המירוץ (שישודר ביורוספורט לכל אורכו) יוזנק בשעה 16:00 שעון מקומי ויגמר למחרת ביום ראשון, איך לא, בשעה 16:00. מבין 60 המכוניות שיאכלסו את הגריד, פורשה הם הפייבוריטים לזכייה אחרי שקבעו את זמני ההקפה המהירים ביותר במוקדמות ויזנקו מהמקום הראשון והשני. אחריהם, וקצת בהפתעה, הצמד של טויוטה שהצליחו להקדים את 2 המכוניות של אודי, שנחשבים תמיד למתמודדים חזקים על המקום הראשון הכללי.
מי שיצפה במירוץ יקבל לא מעט אקשן כמו בכל שנה, עם לא מעט הפתעות. מזג האוויר הסוער הצפוי, רק יוסיף שמן למדורת התאונות, ההחלקות והמתח. עד הזינוק, הנה כמה דברים שחייבים לדעת על המירוץ הזה.
1. הכישלונות
במירוץ של 1955 התרחשה התאונה הקשה ביותר בהיסטוריה של עולם המירוצים. מרצדס 300SL פגעה ברכב אחר והתעופפה ליציע המרכזי. התוצאה – 83 צופים והנהג פייר לבג’ נהרגו ועוד כ-120 נפצעו. מרצדס פרשה באותו הרגע ממירוצים. פרישה שתמשך עשורים ארוכים.
2. ההצלחות
יש הרבה יצרנים שיכול לזקוף לזכותם הצלחות במירוץ הזה אבל פורשה היא בלי ספק בעלת הבית כאן, עם 17 נצחונות שרשומים לזכותה. גם זמן ההקפה המהיר ביותר שנרשם בלה-מאן שייך לה, עם ה-962 והנס שטוק מאחורי ההגה, במירוץ של 1985 (3:14,843 דקות). ב-2015 הצליחה פורשה 919 להתקרב לזמן הזה (3:16,887 דקות). רק צריך לזכור שהזמן של שטוק וה-962 נרשם בתקופה בה לא היו שיקיינים בישורת מולסאן הארוכה ולפני עוד שינויים שנערכו במסלול. וזה מביא אותנו לנקודה הבאה.
3. המסלול
תוואי המסלול שונה 8 פעמים במשך השנים כשאורכו נע בין 13.6 ק״מ ועד 17.26 ק״מ. אחד המאפיינים הבולטים בו ללא ספק היא ישורת מולסאן האדירה, 6 ק”מ אורכה. לקראת סוף שנות השמונים המהירות אליה הגיעו המכוניות בסוף הישורת הזו, היו הזויות. המהירות הגבוהה ביותר, 405 קמ”ש, מדדה לרוג׳ר דורשי בפיג’ו בשנת 1988. ב-1990 הוספו שני שיקיינים זהים בישורת, שהורידו את המהירות באופן משמעותי. הנה סיבוב במסלול עם ג’וני הרברט והמאזדה 787b שחוגגים היום 25 שנים לניצחון המשותף שלהם בלה-מאן 1991:
4. הזינוק
1969 היתה השנה אחרונה בה זינקו למירוץ במה שנקרא עם השנים ‘שיטת לה-מאן’. שיטה בה היו רצים למכוניות, קופצים פנימה, מניעים ונוסעים. צורת הזינוק הזו בוטלה מסיבות בטיחותיות – היו נהגים לא מעטים שפשוט קפצו למכונית וזינקו מבלי לקשור את רתמות המירוץ. הנה הזינוק הקלאסי האחרון ללה-מאן:
5. הנהג
טום קריסטנסן הדני ניצח כאן 9 פעמים והוא הנהג המעוטר ביותר בלה-מאן. הוא עשה את זה עם פורשה, בנטלי ואודי. לפני שהתחיל לנצח במירוץ 24 השעות הזה כאילו אין מחר, הוא הספיק לרשום לזכותו אליפויות פורמולה 3, מכוניות סאלון וגם להיות נהג מבחן של כמה קבוצות פורמולה 1.
6. השעות
ב-24 שעות של גז עובר הרבה על הנהגים ועל המכונות. המרחק הארוך ביותר שעברה מכונית אחת ב-24 השעות של לה-מאן רשום לזכות האודי R15, שבמירוץ של 2010 עברה 5,410.713 ק”מ. היא שברה שיא שהחזיק 39 שנים, אותו קבעה פורשה עם ה-917 ועמד על 5,335.313 ק״מ. אותה 917 קבעה גם את שיא המהירות הממוצעת להקפה – 249.126 קמ”ש – שיא שעומד עד היום. לצורך השוואה ב-2015 הפורשה 919 (שניצחה) קבעה 222.23 קמ״ש ממוצע להקפה. במירוץ הזה הפורשה 919 חיסלה כ-1,900 ליטרים של דלק, החליפה הילוכים 25,293 פעמים, ובשלושת רכבי פורשה שהתחרו נעשו 90 החלפות נהגים והוחלפו 116 צמיגים.
7. השמפניה
קל מאוד לחשוב שמנצחים התיזו שמפניה מהפודיום מאז ומעולם, אבל האמת היא שמסורת הריסוס החלה בלה-מאן. זה היה דן גארני שניצח ב-1967 עם הפורד GT40 ובאופן ספונטני ניער את בקבוק המואט-שנדון וריסס את הנרי פורד (השני) וקרול שלבי. מאז זו מסורת.
8. הפסקרולו
הנרי פסקרולו הצרפתי מחזיק בשיא הזינוקים למירוץ המפרך. לא פחות מ-33 פעמים זינק פסקרולו ל-24 השעות של לה-מאן ולזכותו רשומים ארבעה ניצחונות במירוץ. פסקרולו גיוון והתחרה גם בפורמולה 1 ובפאריז-דקאר. בשנת 2000 הוא הקים קבוצת מירוצים הנושאת את שמו שהתחרתה עד ל-2013.
פעם במגזינים היו מחלקים פוסטרים, קבלו את האינטרפטציה המודרנית לאותו מנהג, תמונה של כל מנצחות הלה-מאן בין 1923 ל-2015.