בשנה הבאה יחזה העולם ברכב פנאי החדש של למבורגיני. זו לא הפעם הראשונה שיוצא ג’יפ מסנטה-אגתה אבל הסיפור הפעם שונה לגמרי.
רכב הפנאי החדש מגיע בכדי להכפיל את המכירות של למבורגיני ולהגדיל את נתח השוק שלה. הג’יפ הקודם? נו, הגיע מסיבות אחרות לגמרי.

1. הצ’יטה
רכב השטח הראשון שלמבורגיני בנתה היה אמור להתחרות במכרז שהוציא הצבא האמריקאי לרכב שטח מהיר ועביר (לא סתם הוא נראה כמו האמר). למבורגיני גם חשבו למכור אותו לחברות שמתעסקות בחיפוש נפט. המנוע כאן ממוקם מאחור, והוא בכלל לא של למבורגיני אלא V8 של קרייזלר. הצ’יטה היה כישלון ואחריו בנו למבורגיני את ה-LM001 (Lambotghini Military) שהיה מאוד דומה לצ’יטה, והשתמש גם הוא במנוע V8 אמריקאי, ולא הצליח גם הוא להרשים אף אחד או להגיע לשום מקום.
2. הפך להיות LM002
ב-1986 הציגה למבורגיני את ה-LM002 שישב על שילדה חדשה לגמרי, עם מנוע שממוקם מלפנים. והסיפור כאן הוא לגמרי המנוע. V12 שנלקח היישר מהקונטאש. כן כן, ג’יפ במידות מופרכות עם מראה לא נתפס (אנחנו בשנות ה-80′ כן) עם 450 כ”ס. משוחררת מאשליות לגבי שוק הרכב הצבאי – העמיסה למבורגיני על הסופר-ג’יפ שלה כל תוספת אפשרית לרבות שטיחים עבים ודיפון עור משובח לכל תא הנוסעים.

3. היה מנוע
אחרי שמפנימים את המימדים – רוחב שני מטרים, 2.7 טון משקל ו-290 ליטרים במיכל הדלק, אפשר להגיע למנוע. V12 שהגיע כאמור מהקונטאש. 5.2 ליטרים 450 כ”ס שמזיזים את המפלצת הזו ל-100 קמ”ש תוך 7.8 שניות ולמהירות מירבית של 210 קמ”ש. בדגמים הראשונים התקינה למבורגיני מנוע פשוט יותר עם שני שסתומים לצילנדר ושלושה קרבורטורים. דגמים מאוחרים יותר כבר הגיעו עם ראש ארבעה שסתומים לצילנדר והזרקת דלק. למבורגיני יצרה גם LM004 אחד – עם מנוע V12 בנפח 7.2 ליטרים (מנוע שנבנה עבור סירות מירוץ בכלל) – לבקשת לקוח, שה-V12 הסטנדרטי פשוט לא הספיק לו. כל ה-LM ד”א, יוצרו עם תיבה ידנית עם 5 יחסי העברה.

4. והיו גם מי שקנו אותו
אוטו שנראה כמו רכב צבאי לכל דבר, מציע את כל האבזור וההידור של מכונית יוקרה מפנים, עם סמל אקזוטי, יחידת הנעה פסיכית ותג מחיר הזוי (120,000 דולר לפני שלושה עשורים) – ברור שקנו אותו כמה טיפוסים מיוחדים מאוד. הראשון שקנה את המגה-ג’יפ הזה היה המלך חסן ממרוקו. גם מועמר קדאפי קנה אחד וכך עשה גם פאבלו אסקובר. שמועה מספרת שקדאפי ביקש לקנות 40 כאלו עבור היחידה ששומרת עליו – אבל זו רק שמועה. אבל לא רק דיקטטורים, ברוני סמים ובני מלוכה מהמזרח התיכון רצו את המכונית הזו, שהיתה מהירה גם בכביש וגם בכל שטח. גם סילבסטר סטאלון קנה אחד, טינה טרנר, מלקולם פורבס, מייק טייסון – רשימה חלקית בלבד.

5. אבל לא היו הרבה כאלו
סה”כ בין 1986 ל-1993 ייצרה למבורגיני רק 328 יחידות מה-LM002, לא ידוע כמה נמצאות עדיין בעולם היום. אבל יש אחת, די מפורסמת, שכבר בטוח לא איתנו. עיראק, 2004, בין כל הדברים שהסתובבו ידיים של חיילי צבא ארצות הברית היתה גם LM002 שהיתה שייכת לעודאי חוסיין, כן, הבן של סדאם. החיילים לא הבינו מה עומד מולם בדיוק והשתמשו ברכב בכדי להדגים פיצוץ של מכונית תופת. אז זו אחת שלא תחזור כבר.

6. רמבו-למבו
ה-LM002 לא דמה לשום דבר אחר שהיה אז על הכביש או בשטח. הדבר הזה גרם לעיתונות הרכב להמציא לו שפע של סופרלטיבים. מגזין קאר הבריטי טבע את המושג ‘רמבו-למבו’. וזה באמת נראה כמו הלמבורגיני שמתאימה לרמבו. הכינוי הזה דבק ב-LM002, כשכל העולם וגם עיתונאי רכב ישראלים משנות השמונים, מעתיקים את הכינוי הזה ומנציחים אותו.

7. בין אטליה לדקאר
עם כל ההייפ אפשר לשכוח של-LM002 היתה יכולת שטח מצוינת תודות להנעה כפולה קבועה (עם דיפרנציאל מרכזי ננעל והילוך כוח) ולצמיגי הענק (65\325 על ג’אנט 17 אינץ’) שפירלי פיתחו לכבודו. למבורגיני בנתה גרסת ראלי, מופשטת לחלוטין, עם יחידת הנעה ששודרגה ל-600 כ”ס, אלוף הראלי הוותיק סנדרו מונארי ליד ההגה והעיניים לכיוון דקאר. אבל התקציב נגמר עוד לפני שהמירוץ התחיל והרמבו-למבו למרות השהשתתף בראלי הפרעונים ובעוד אירוע ביוון לא רשם שום הישג תחרותי תחת הקבוצה הרישמית של למבורגיני (או אפילו סיום).
