לא מעט שינויים טכנולוגיים חלו השנה באליפות הגרנד-פרי, אחד מהם הוא שינוי במספר המנועים המוקצה לכל רוכב למשך כל העונה. השנה מותרים לשימוש שבעה מנועים לעומת חמישה שהיו מותרים בעונות הקודמות. מסיבה זו איבוד המנועים של ימאהה במוג’לו (אחד התפוצץ ללורנזו בעת מקצי האימון, ואחד איבד רוסי במהלך המירוץ) לא ממש מלחיץ אף אחד בימאהה. עדיין מדובר ביותר מנועים לכל רוכב לעומת השנה שעברה. בימאהה עידכנו את מגביל הסל”ד להיכנס לפעולה מעט מוקדם יותר – בכדי לא לפוצץ עוד מנועים – וזהו.
אבל יש שני שינויים שהוכנסו העונה לתקנות, וכבר מחייבים בדיקה קצת יותר מעמיקה. להזכירכם, העונה עברו הרוכבים להשתמש בצמיגי מישלין לעומת ברידג’סטון בעונות הקודמות. מעבר שהתברר כקשה יותר מהצפוי. רוכבים מתלוננים, צמיגים מתפוצצים במקצי אימון – שישו ושמחו. השינוי השני הוא השימוש במחשב ניהול מנוע אחיד לכולם. זה שמנהל בין השאר את עבודת מערכות הבקרה. לרוכבי המפעל המובילים מדובר בשינמוך מאד משמעותי של יכולות אלקטרוניות. אחרי שבעה סבבי אליפות, כבר הצטבר מספיק מידע בכדי לעמוד על המשמעות של השינויים בתמונת האליפות.
ראשית נבדוק את הובלת הטבלה. סקירת ראש הטבלה מגלה את מרקז מוביל עם 125 נקודות בלבד. 13 נקודות פחות מאלו שהיו למוביל הטבלה בעונה הקודמת בשלב הזה. בשנה לפני כן, מרקז בכלל שרף את המסלולים והשיג את מירב הנקודות האפשריים 175, אחרי הסבב השביעי באליפות. אפילו ב-2013, כשפדרוסה הוביל את הטבלה, הוא צבר כבר 136 נקודות בשלב זה של העונה.
אלוף העולם המכהן נמצא במקום השני בטבלה עם 115 נקודות, 22 פחות ממספר הנקודות בהן החזיק במקום השני בעונה הקודמת. ולנטינו רוסי עומד על 103 נקודות בלבד, 33 פחות מהנקודות בהן זכה בעונה הקודמת. לצורך קבלת קנה מידה, ב-2013 עמד לורנזו בשלב זה על 127 נקודות.
מטרת השינויים הטכנולוגיים היתה, בין היתר, גם השוואת תנאים לרוכבים וקבוצות “עניות” יותר מרוכבי קבוצות המפעל. טבלת האליפות מציינת מספר נקודות נמוך יותר באופן משמעותי בחבורת החוד מאשר שנים קודמות. אז אפשר להגיד שהתקנות כן גרמו ליותר רוכבים לאסוף יותר נקודות? באופן חלקי, כי דוקאטי וסוזוקי התקדמו מאוד לדוגמא, אבל לא רוכבי הלווין.
בטעות ניתן לחשוב על כך שהנקודות שמאבדים לורנזו ורוסי מתחלקים בין שאר הרוכבים. אבל כדי לעבד את המידע טוב יותר, נזכיר משתנה נוסף בטבלה שלא היה קיים (לפחות לא בשלב זה של העונה) השנה שעברה – מארק מרקז. אלוף העולם לשעבר אמנם רוכב על אופנוע נחות משמעותית, אך מצליח להוביל את טבלת האליפות לפני שני רוכבי ימאהה. עם “רק” שני נצחונות לזכותו מרקז מצליח בטקטיקה שאמורה היתה לאפיין את העונה של רוסי השנה.
רוסי כבר יודע שאינו המהיר ביותר על המסלול. עם זאת, הוותיק והמנוסה מכולם. אחרי 20 שנות מירוצים מאתגרות הוא זה שכבר ראה את כל הטריקים האפשריים. את רובם, הוא כתב בעצמו. הוא יהיה הרוכב שיידע להימנע מטעויות שיריביו ינסו להתמודד עם התוצאות שלהן. במירוץ פתיחת העונה סיים רביעי, מרוצה מהתוצאה הטובה ביותר שיכול היה להשיג באותו יום. בארגנטינה גם כבר הסתפק במקום הרביעי מבלי לנסות להסתכן יותר מדי. רק אלת המזל שהתערבה ודחפה את יאנונה לתוך האופנוע של דויציוזו, איפשרה לרוסי לזכות במקום השני.
אבל רוסי יודע שהקרב האמיתי שלו הוא מול חברו לקבוצה, חורחה לורנזו. לשם כך הוא ילחיץ את עצמו ואת חוקי הפיזיקה, כדי לגבור את האלוף המכהן. הוא הזדרז לחתום בימאהה, כדי להלחיץ את לורנזו (והצליח בכך להבריח את הספרדי מהקבוצה שיעזוב לדוקאטי). הלחץ הפסיכולוגי שמפעיל רוסי על לורנזו מורגש ועם הלחץ מגיעות הטעויות. כמו רוסי, גם לורנזו לא סיים שניים מתוך שבעת המירוצים העונה.
לעומתם מרקז אמנם נפל בצרפת, אך הרים את האופנוע והצליח להציל 3 נקודות אליפות יקרות. בקטאר ובספרד הסתפק במקום השלישי. בקרבות ראש בראש, כמו זה מול רוסי במירוץ האחרון בקטלוניה, הוא ידע מתי להיכנע ולא להתעקש על תיקוני טעות וקרב אבוד. יש שיקראו לכך בשלות. בשנה שעברה מרקז היה ממשיך להילחם, לגרור את עצמו לטעויות וליפול. בעונה הקודמת היה בשלב זה במקום החמישי בטבלה עם 69 נקודות בלבד ושלוש פרישות. עכשיו הוא מוביל את הטבלה. הילד לומד…
הצפייה לקראת העונה היתה שמרקז יחרוק שיניים הרבה יותר. ההונדה פשוט לא אופנוע תחרותי לעומת הימאהה. אפשר היה לראות בהקפות הסיום בקטלוניה את רוסי ומרקז בולמים בסוף הישורת האחורית כשימאהה יציב כאילו יצוק אל תוך האספלט ומאחוריו מרקז עם ההונדה מתפתל לכל הכיוונים ונראה כאילו רגע לפני להשליך מעליו את הרוכב. אבל כבר אמרנו לא פעם שמארקז הוא יורש ראוי לרוס, והוא מצליח העונה להמציא את עצמו מחדש וכנגד כל הסיכויים, אפילו להוביל את טבלת האליפות.
השאלה היא האם יוכל להחזיק בטקטיקה זו למשך שארית העונה. האם יוכל לקטוף את הנקודות שרוסי ולורנזו מאבדים בקרב ביניהם? תסריט האימים של ימאהה הוא שהקרב בין שני הכוכבים שלהם, יסייע למארקז לזכות באליפות העולם. נשמע מופרך? בעולם הגרנד-פרי כבר נחזו תסריטים הזויים מזה.
רוצים לקרוא עוד כתבות של אלון על עולם ה-MOTOGP? כנסו ל-https://gpblog.co.il