מאזדה CX90 הוא דגם חדש של מאזדה שנוחת כאן. אבל זה לא עוד דגם. מונחת עליו משימה כפולה – להציע אפשרות יפנית למי שמחפש רכב פנאי-פרימיום רב מושבים וגם להציג את מאזדה ללקוחות משכבת מחיר חדשה לחלוטין. כן, מאזדה מדברת כבר הרבה זמן על מיצוב גבוה יותר וכניסה לעולמות הפרימיום. XC90 יכול להיחשב כיריית פתיחה משמעותית אצלנו.
שנייה אחרי שמבינים שאנחנו עומדים מול מאזדה (שבנתה את מעמדה כאן כעממית סופר-נמכרת עד לא מזמן) שעולה 400,000 שקלים (מחיר של רכבי פרימיום מוכרים) ומבינים שיש כאן מציאות חדשה, אפשר להשתחרר מזה ולהתחיל להבין במה מדובר. הממדים אדירים יותר מחמישה מטרים לאורך, בסיס גלגלים של יותר משלושה מטרים וקצת פחות משני מטרים לרוחב, אבל מוצנעים היטב בתוך הקווים המעוגלים של הרכב הזה. כן הוא גדול, כן יש בו חלקי כרום נוצצים, אבל הוא לא נראה מוחצן או מצועצע.
המקום הברור ביותר בו ניתן להרגיש תחושה יוקרתית, הוא תא הנוסעים. זה לטעמי לפחות, אחד המבחנים החשובים ביותר במכונית שרוצה לכוון גבוה באמת. פתיחה של הדלת הגדולה מגלה את האווירה הנכונה. זה מתחיל עם הגוונים של בדי הריפוד והדיפון. תמהיל נכון של עור ואלקנטרה בגוון חום שמרים מאוד את התחושה בתא. בגרסת הסיגנ’צר הבכירה שנבחנה ישנם בשורה השניה שני מושבים נפרדים, עם קונסולה מרכזית משלהם – גם מסוג הדברים שתורם לאווירה הנכונה. גם בשורה השלישית ניתן להתרשם מאותם גוונים נכונים ואיכות ההרכבה טובה ששוררת בכל תא הנוסעים.
מה שפחות מרשים כאן הוא הממשק בין האדם למכונה. הנדסת האנוש טובה בסך הכל וכך גם תנוחת הנהיגה. עיקר התלונות נבעו מתפעול החוגה של מסך המולטימדיה ומתצוגה קצת מינימליסטית שלא להגיד ארכאית שלא עומדת בשורה הראשונה ומזכיר מאוד מערכות ישנות יותר. מינימליזם יפני הוא אהוב ומבורך, אבל כאן מתקבלת דווקא תחושה לא עדכנית. בכל הקשור לאבזור, בין אם נוחות או בטיחות, מרגישים שהרכב הזה מיועד לקהל האמריקני עם רשימת אבזור ארוכה ממערכות בטיחות מתקדמות ועד לקצה חלון הגג הגדול.
את העומק ההנדסי של מאזדה אפשר להרגיש כבר מהמטרים הראשונים. זה מתחיל במנוע שהוא לא פחות מנהדר. שישה צילינדרים בטור, מוגדש טורבו, שהוא חלק ונעים מחד ומטפס לסל”ד גבוה בתאווה. זה מסוג המנועים שמזכירים לנו למה אנחנו אוהבים בנזין כל-כך והוא לגמרי מאלו שהופכים להיות מחזה נדיר וגורמים לנו להצטער על כך. יש גם מערכת מיקרו היברידית (48V) שמאפשרת כיבוי של המנוע בגלישה במהירות גבוה לדוגמה כמו שכבר פגשנו בעבר. לא היה שימושי בימי הקיץ הקשוחים היות ובזמן הגלישה המזגן חדל מלעבוד. גם תחת עומס בסל”ד גבוה הרגשנו ירידה בתפוקה של המזגן, אם כבר נגענו בנושא הזה. בכל מקרה, זה לא ממש עזר לצריכת הדלק הממוצעת שעמדה על 7.5 ק”מ לליטר במהלך המבחן.
הביצועים שמתקבלים מיחידת הכוח הנדירה הזו הם לא פחות ממצוינים. יש השהייה קלה מאוד ביציאה מהמקום ולאחר מכן הרכב הכבד הזה פשוט מאיץ בנחישות, נסמך גם הנעה כפולה יעילה מאוד. גם תאוצות ביניים או סתם נהיגה מהירה לאורך זמן מרגישים קלים כשהביצועים הללו נגישים בכל מצב. הגיר עצמו מתפקד בצורה טובה רוב הזמן. זהו גיר אוטומטי בו מחליפות דסקיות את ממיר המומנט לטובת תגובה ישירה יותר בין השאר. התוצאה יעילה אבל לא מעודנת מספיק. הורדת הילוכים לקראת עצירה לא חלקה ומורגשת לעיתים.
בכל הקשור למנהגי כביש, חוזרים המוחות של מאזדה למחוזות המוכרים שלהם. הכיול לדעתי מוצלח מאוד. כן זה רכב גדול כבד ורך יחסית. הרכות הזו מייצרת נוחות טובה ברוב המצבים למעט כבישים עירוניים שבורים במהירות איטית. על הכביש המהיר מתקבלת נסיעה נינוחה מאוד. נעימה. ברור שעם ממדים כאלו יש רכינה מורגשת בתוך הפניות אבל ההגה המדויק, התגובות המדודות והאחיזה שמייצרת ההנעה הכפולה, הופכים את מאזדה XC90 למכונית שאפשר גם למהר איתה מבלי להרגיש כאילו מדובר במעשה לא ראוי.
בשורה התחתונה מאזדה CX90 הוא צעד ראשון ברור וגם מוצלח למקום אליו מבקשת מאזדה להגיע. בכל הקשור למשימת המיצוב היוקרתי היא בהחלט יכולה להיות שם, אך היא צריכה לטפל בפרטים קטנים ומתבקשים כמו עידון תיבת ההילוכים ואת האינטרקציה/גרפיקה במסכים. מעבר לזה, ה-CX90 נכנס לשוק המקומי לסגמנט מאוד ברור שאין בו הרבה מתחרים. עם תא נוסעים מחניף, ביצועים טובים ומנהגי כביש מפתיעים הוא בהחלט מציע אלטרנטיבה מעניינת להיצע הקיים בקטגוריה.
מאזדה CX90 סיגנצ’ר – תעודת זהות
מנוע: 3,283 סמ”ק, 6 צילינדרים טורבו, תגבור היברידי, הספק: 345 כ”ס ב-5,000-6,000 סל”ד, מומנט: 51 קג”מ ב-2,000-4,500 סל”ד, תיבת הילוכים: אוטומטית, שמונה יחסי העברה, בסיס גלגלים: 312 ס”מ, משקל: 2,182 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 6.9 שניות, מהירות מרבית: 196 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 10.6 ק”מ לליטר, מחיר: 399,000 שקלים