בעידן בו מכוניות ספורטיביות, ועל אחת כמה וכמה מכוניות רודסטר, הולכות ונעלמות מן העולם יש משהו מעודד ומשמח בהצגתה והגעתה ארצה של MG סייברסטר. נכון, היא רודסטר חשמלית, והקשר ל-MG ההיא הוא רק בשם, אך יש משהו מעודד בכך שהסייברסטר היא מעין הצהרת כוונות וחזרה למקורות, במסגרת המגבלות המודרניות, של MG.
בגלגולה המקורי כיצרנית בריטית גאה הייתה MG לאחת ממחוללות אופנת הרודסטרים של שנות ה-60. כיום כש-MG היא יצרנית סינית לכל דבר ועניין, קריצה למקורות של המותג היא צעד מתבקש לשיפור התדמית והייחודיות, בטח בין שפע של יצרניות סיניות. מי שימשה השראה לסייברסטר, לפחות ברמה הרעיונית היא MG MGA – הרודסטר המודרנית הראשונה של MG שלא התבססה על מכוניות שתוכננו לפני מלחמת העולם השניה, ופרצה עבורה את הדרך כמובילת תנועתה רודסטרים של הסיקסטיז.
כמעט 65 שנים מפרידים בין שני הרודסטרים הללו, כך שמתבקש להשוות עד כמה MG סייברסטר נאמנה לעקרונות שהתוותה סבתא רבא שלה ועד כמה הפעם בין השניים גדול על הנייר.
מידות
זה לא הוגן להשוות בין מידות של מכונית שנולדה לפני כמעט 70 שנה לבין מכונית מודרנית. ברור שהמכוניות כיום פשוט גדולות, אבל ההשוואה מתבקשת גם כי בסופו של דבר רודסטר היא בעיקרה מכונית ספורט קטנה. ה-MGA הייתה אכן קטנה, אם כי עם אורך של 392 ס”מ ובסיס גלגלים של 239 ס”מ היא הייתה מעט יותר גדולה ממתחרות כמו אוסטין הילי וטריומף TR3, ואפילו בכמה ס”מ על פני מאזדה MX5 הנוכחית. רוחב של 147 ס”מ בלבד יוצר אינטימיות בין הנהג והנוסעת שלידו.
המידות של MG סייברסטר משייכות אותה לקטגוריה הרבה יותר גבוהה. היא ארוכה בכמעט 60 ס”מ מה-MGA בכ-20 ס”מ מב.מ.וו Z4 שהיא רודסטר נדיבת מידות יחסית. בסיס הגלגלים של MG סייברסטר דומה לזה של מכונית משפחתית כשהוא נמתח על פני כ-270 ס”מ ואילו מימד הרוחב הוא 191 ס”מ, כך שגם נהג מגודל אמור להתיישב בנוחות ברודסטר החשמלית.
ביצועים
מאחורי הקונספט של מכוניות הרודסטר עמדה תפיסה שהיא לא חייבת להיות חזקה ומהירה כדי לספק הנאה. אם כי גם ה-MGA הבסיסית נחשבה למכונית חזקה ומהירה יחסית לתקופתה. ההתחלה של MGA הייתה צנועה למדי. בתחילת דרכה צוידה MGA במנוע 1,489 סמ”ק שהניב 68 כ”ס שהספיקו כדי להאיץ ל-100 קמ”ש בכ-16.5 שניות ולהגיע למהירות מרבית של קרוב ל-160 קמ”ש. מאוח יותר הגיעו גרסאות 1,600 סמ”ק וגרסת ה-Twin Cam שהניבה 108 כ”ס מרשימים בשביל תחילת שנות ה-60 וזינוק ל-100 קמ”ש בקצת פחות מ-10 שניות.
MG סייברסטר שייכת לעידן אחר בתפישה של ביצועים. היום כשכל קרוסאובר חשמלי גנרי מציע מאות כ”ס ותאוצה ל-100 בקצב של מכונית ספורט הרודסטר החשמלית לא יכולה להישאר מאחור. כבר בגרסת ההנעה האחורית ישנם לסייברסטר 340 כ”ס שמביאים אותה ל-100 ב-5 שניות ומעמידים אותה ראש בראש מול פורשה 718 בוקסטר.
יש גם גרסת הנעה כפולה (שזה קצת סותר את כל הרעיון המקורי של רודסטר) עם 510 כ”ס וביצועים מעולם מכוניות העל, אבל אי אפשר להסתפק בפחות מזה במציאות שמקדשת מספרים.
משקל
משקל קל הוא כידוע מפתח להנאה. זהו עוד עיקרון שעומד מאחורי מכוניות הרודסטר הקלאסיות ועליו התבססה גם ה-MGA ששקלה מבלי להתאמץ מידי כ-900 ק”ג בלבד בתצורתה הבסיסית. בלי להיעזר בכל מיני חומרים קלים למינהם כשאפילו בבלוק המנוע עשוי מברזל.
היום כמובן המציאות שונה. הדרישות לבטיחות גבוהה מצד אחד ולאבזור נוחות רב מצד שניה הפכו את המכוניות כיום לכבדות מאי פעם. אפילו מאזדה MX5 מצליחה במאמץ רב לשמור את מחט המשקל קצת מתחת ל-1,100 ק”ג.
הסייברסטר מחויבת לדרישות השוק המודרניות, כשכמו כל חשמלית היא גם נושאת עימה סוללה גדולה שאמורה לספק טווח נסיעה הגיוני. התוצאה היא שמהנדסי MG רשמו הישג יחסי כששמרו את משקל המכונית מתחת ל-2 טון. 1,885 ק”ג ללא נהג ליתר דיוק לגרסת ההנעה האחורית. זה יותר מפי 2 ממשקלה של ה-MGA, אך מצד שני, משקלה של MG סייברסטר נמוך במקצת מלא מעט מכוניות סדאן חשמליות. הכל יחסי בחיים.
אבזור
המכוניות בתקופתה של MGA בעיקר במה שצריך, כשכל השאר הוא מותרות. בתאם לכך רשימת האבזור שלה מינימליסטית למדי וכוללת באמת את הבסיס שבבסיס. גג מתקפל, מראת צד אחת בצד הנהג, מד סל”ד, שטיחים ברצפת הרכב וזהו בערך. מערכת שמע? אפשר להקשיב מפלט או לציוץ הציפורים. מערכת ניווט? יש כיסים בדלתות למפות. היא הגיעה עם חישוקי ברזל בסיסיים כשחישוקי “שפיצים” מצפוי כרום היו אופציה יקרה. עוד ברשימת האופציות היו: מערכת חימום, צופר כפול, גלגל הגה מעץ וקשת התהפכות. ומה עם בטיחות? בתקופה ההיא אפילו חגורות בטיחות לא היו על הפרק.
הסייברסטר לעומתה מצוידת כל מערכות הבטיחות האקטיביות המקובלות כיום, שלל מסכים מרובי תצוגות ורשימת אבזור ארוכה עם פינוקים כמו מושבים מחוממים ומתכווננים חשמלית, בקרת אקלים מפוצלת, חימום להגה ומערכת שמע של Bose. הגג מתקפל חשמלית כמובן וכך גם דלתות המספריים.