זה היה נראה כאילו הדרך למיזוג סלולה כמו כביש מהיר בין 4 נתיבים, אבל באופן מפתיע הודיעו הונדה וניסאן כי האיחוד בינהן לא יצא לפועל. לפני כחודש וחצי חתמו שתי ענקיות הרכב היפניות על מזכר הבנות בו סוכם על מתווה כללי שיוביל למיזוג שתי החברות ב-2026 עם אפשרות לכלול בו גם את מיצובישי הנמצאת בבעלות חלקית של ניסאן.
בעקבות החתימה על המתווה הכללי נכנסו צוותי שתי החברות למשא ומתן על אופי האיחוד, חלוקת הכוחות בתוכו והאסטרטגיה העתידית. אתגר לא פשוט לאור העובדה שלשתי החברות היצע דגמים חופף למדי ברוב השווקים. ניסאן כידוע הגיעה לשיחות המיזוג מעמדת נחיתות, זאת לאחר שהחברה נקלעה לקשיים פיננסיים משמעותיים לאחר שיצאה מהברית ארוכת השנים עם רנו כשהיא נמצאת עם היצע דגמים מצומצם יחסית בשווקי מפתח כמו השוק האירופאי ובפיגור בתחום החשמלי. מבחינת יחסי הכוחות ידה של הונדה היא על העליונה לאחר שבשנים האחרונות יצאה ממשבר, חידשה את היצע הדגמים שלה וביצעה פיתוחי משמעותי בתחום ההנעה החשמלית, בין היתר תוך שיתופי פעולה עם יצרניות אחרות כמו ג’נרל מוטורס.
בשנה האחרונה ייצרה הונדה ברחבי העולם 4.19 מיליון מכוניות לעומת רק 3.44 מיליון מכוניות שייצרה ניסאן. שווי השוק של הונדה עומד על 44 מיליארד דולר לעומת 10 מיליארד דולר לניסאן, ולא תתפלאו לשמוע גם שערך המניה של הונדה בבורסה היפנית גבוה יותר מפי 3 מזה של ניסאן. נתונים אלו הכתיבו את הלך הרוח בשיחות ואם כלפי חוץ החתימה על מזכר ההבנות הוצגה כברית בין שווים, בחדרי הדיונים דחפה הונדה להשתלטות על ניסאן.
ההודעה לעיתונות שפורסמה מאשרת את הדברים, כאשר מצוין בה כי הונדה הציעה לשנות את מבנה החברה המשותפת על בסיס החלפת מניות כשהיא תהיה חברת האם, כאשר היא תמנה את המנכ”ל המשותף ואת רוב הדירקטורים. במילים אחרות, אנשי הונדה יהיו בעלי הבית בפועל למרות החלפת מניות הדדית. אנשי ניסאן סירבו להצעה הנדיבה וסיכמו בג’נטלמניות כי “שתי החברות הגיעו למסקנה שעדיף לבטל את מזכר ההבנות”.
עם זאת צפויות שתי החברות להמשיך ולשתף פעולה בפיתוח טכנולוגיות ופלטפורמות הנעה חשמלית, זאת על סמך הסכם מוקדם יותר בינהן. מיצובישי אגב, ויתרה מהר מאד על האפשרות להיכלל במיזוג והודיע הכי תצא לדרך עצמאית תוך התמקדות בשווקים החזקים של החברה, בעיקר באסיה. במציאות הזו תצטרך ניסאן מעתה לחפש ומהר שותפה אסטרטגית חדשה כדי לשרוד.