מזראטי לבנטה
בעד: יחידת הנעה, סמל
נגד: מיתלים בכביש משובש
סיכום: רכב פנאי עם טוויסט
מתחרים: פורשה קאיין, ב.מ.וו X6, ריינג’-רובר ספורט
מחיר (מבחן): 625,000 (725,000) שקלים
נתונים: 2,979 סמ”ק, 350 כ”ס ב-5,750 סל”ד, 51 קג”מ ב-4,500 סל”ד, 2,109 ק”ג
תן לאיטלופיל חולה הגה את מזראטי לבנטה – ג’יפ של מארקה מוערכת מאיטליה, ותקבל שיר הלל לאיטליה של פעם ומפח נפש עדכני. לא קל להיות איטלופיל בימים אלו, ואם אתה עיתונאי רכב מצבך קשה שבעתיים. צריך לבודד את הדעה הקדומה, לבוא נקי, נטול ציפיות, לבחון את המכונה לפי ייעודה. לא קל.
אחד מהייעודים שמזראטי סימנו למי שעומדת להיות בלי ספק רבת המכר שלהם מדברים על יכולת טובה בשטח. אז כשבני שאל מה מצלמים התשובה היתה פשוטה מאוד: “על הצד כרגיל אבל הפעם בשטח”. אז כן עוד לפני שנפרק את המזראטי לבנטה לגורמים (באופן רעיוני כן?), בואו נדבר שניה על שטח. אני לא מצליח לחשוב על אדם שישים את מיטב כספו על פנאי פרימיום ספורטיבי כזה ויצא לשייף אותו בשטח קשה. אולי קצת דיונות של השרון עם החבר’ה, טעימות של שבילים קלים, זהו במקסימום.
הלבנטה יכול יותר – לא שעמדתי לבדוק את זה עם חישוקי 21 אינץ’ וצמיגים דלי הדופן של רכב המבחן (ובלי צמיג חלופי). מתלי האוויר יודעים להרים את גחונו של המזראטי לבנטה לגובה של 24.8 ס”מ, מערכת ההנעה הכפולה הקבועה נשלטת אלקטרונית ומייצרת משיכה טובה – אבל למרות כל אלו, לא רציתי להיות זה שיגרד את ספיה של המזראטי הזו על סלע מזדמן.
בסתם נסיעה נינוחה על שבילים לא מאתגרים המזראטי לא מתרגשת מחד אבל גם לא מרשימה מאידך – למתלים שלה אין יכולת ספיגה טובה מספיק בשבילת להתמודד עם אבנים שתולות וקפלי קרקע משגעים אותה. המכונית הזו יכולה לזוז בשטח אבל מקומה – ואת זה קובעים המחיר וקהל היעד – הוא בלי ספק בכביש. אז קצת פוזות למצלמה באור אחרון של שקיעת סתיו יפיפיה וחזרה לחומר השחור.
גז
מזראטי לבנטה זורח כאן. מנוע ה-F160 (פיתוח של פרארי וזה מרגיש ככה) חזק למדי, התיבה (בעלת 8 יחסי העברה) זריזה באופן מספק והביצועים טובים מאוד. הנתונים מדברים על 6 שניות במיאוץ הקלאסי ומכשירי המדידה שלנו הראו תוצאה מציאותית ואמיתית שלא היתה רחוקה מזה (6.7 שניות). אין בעיה למזראטי הזו לצאת מהמקום, לא עם יחידת ההנעה הזו ולא עם ההנעה הכפולה שמייצרת משיכה טובה בכל מצב. גם קצב איסוף המהירות בהמשך מרשים מאוד.
אבל המספרים הם לא מה שמלהיב כאן – לחץ על כפתור הספורט פעם אחת, ויחידת ההנעה מבטלת חופשים, נמתחת ומחכה לסימן שיתן לה להתפרץ. וברגע שהסימן ניתן פורצת הפתעה נעימה נוספת. במצב הספורט, מערכת הפליטה משחררת רעשים שמתכתבים לגמרי עם מיטב האקזוטיקה האיטלקית.
במצב ספורט, מקבל ה-V6 צליל גרוני, מחוספס, נביחה ארוכה ומחשמלת שנמשכת כל עוד אתה על הגז, הופך את התאוצה לחוויה וואקלית לא פחות ממה שהיא דינאמית. הוא מתחיל לדחוף משמעותית ב-2,500 סל”ד מוסיף ומתגבר עם בעיטות כוח מוחשיות בהמשך הטיפוס ושש להגיע אל הקו האדום למרות שלא באמת צריך את זה.
הוסף לזה שני משוטי ענק מאחורי ההגה (שמגיעים ברמת הגימור הנבחנת גראנספורט ומרגישים כאילו הגיעו מפרארי בכבודה ובעצמה) שנופלים לך ישר לאצבעות ואם תעצום עיניים ותפנטז קצת אתה עלול לחשוב שאתה לא ב-SUV אדיר מימדים אלא במשהו נמוך, קל וסקסי הרבה יותר.
שני טון
הלבנטה היא לא מכונית קטנה כלל. היא ארוכה מאוד (קצת יותר מחמישה מטרים) וכבדה למדי (2,109 ק”ג) – המימדים האלו נותנים מרווח טוב מבפנים (למעט מרווח הראש מאחור שמשלם מחיר על קו הגג המשתפל) אבל גם תחושה כבדה למדי בהתנהלות רגילה.
לחץ פעם שניה על כפתור הספורט ושאר רכיבי המכונה הזו מצטרפים למצב הדרוך. עכשיו זה מרגיש טוב יותר, חד יותר, מלהיב יותר. קשה להאמין באיזו מהירות ונכונות נכנסת המכונית העצומה הזו לפניות, קשה לתפוס כמה אחיזה היא מייצרת (רושמת 0.98 G במעגל ההחלקה של אוברדרייב) ואיזה תגובות יש לשילדה הזו.
אם בקרת היציבות היתה מתנקת במלואה (מתנתקת לחלוטין רק במהירות נמוכה) זה היה עלול להיות קצת יותר מדי, כי לשני הטון הללו יש נכונות להגיב, לשחק, ולהענות בצורה עיוורת לדרישות הנהג. מערכת ההנעה הכפולה קצת מאפילה על התכונה הזו, גם במהירות איטית בכביש חלק קשה לצפות את פעולת המערכת (הנשלטת אלקטרונית) וליייצר החלקות נשלטות כשהיא מעבירה את הכוח בין הסרנים בצורה בלתי נתנת לשליטה. הבלמים אדירים, לא פחות ולא מתרגשים מלעצור את המאסה הזו שוב ושוב בכביש המפותל.
אם אתה שומע את זה וחושב שהכול מושלם אני חייב לתקן את עצמי ואותך. ההגה מוזר מאוד, מדובר בשריד נדיר למדי להגאים הידראולים – אבל הוא דוגמה מצוינת לאלו שחושבים בהכרח שישן והידראולי זה טוב. הוא קל וחסר פידבק ועל כבישים גליים מושפע מאוד מתנועת המתלים. גם על כבישים חלקים ואיכותיים משהו בתגובות שלו סביב נקודת המרכז מרגיש לא ברור ואלסטי.
עוד תלונה רושמים המיתלים – על כביש איכותי ובמצב ספורט הם עושים עבודה מצוינת. על כביש עירוני שבור הם פשוט לא מצליחים לבודד בצורה טובה כשעליהם מתווספים גם רעשים מבתי הגלגלים. במהירויות גבוהות יותר הם מרגישים רכים מדי במצב הנורמלי שלהם. מעבר לזה הלבנטה הוא מקום שנעים מאוד להיות בו. בשיוט נינוח המנוע מגרגר עדין מאוד מרחוק ושאר הרעשים מאולחשים היטב.
עור, עץ וחברים
כאמור, תא הנוסעים של מזראטי לבנטה הוא מקום שנעים להיות בו. אני לא אוהב בד”כ ריבוי משטחים וסוגי חומרים אבל האיטלקים מצליחים לגרום לזה להיראות ולהרגיש טוב. רוב החומרים בתא, ובחירת הגוונים החכמה נותנים כאן תחושה איכותית, מוקפדת עם סטייל ברור מאוד. והם עושים זאת למרות השימוש במתגים פשוטים שאפשר למצוא בדגמים זולים יותר של הקונצרן, למרות הופעות אורח של פלסטיק נוקשה ולמרות שאין כאן תחושה סופר-טכנולוגית ומתוכחמת כמו ברכבים אחרים בסגמנט.
יש כמה דברים שלוקח זמן להתרגל אליהם עם מזראטי לבנטה, כמה מוזרויות איטלקיות – כדי שתזכור איפה אתה נמצא. מוט ההילוכים מפקד אלקטרונית על התיבה אבל התפעול שלו לא תמיד אינטואיטיבי. מיקום כפתור ההנעה מצד שמאל של ההגה גם לא מרגיש טבעי במיוחד. ואחרון, תנוחת הישיבה – אין שום בעיה לכוונן את ההגה והמושב (שלא מציע תמיכה מספקת, בטח שלא לאוטו עם יכולת כמו של הלבנטה הזו) ולהגיע לתנוחת נהיגה טובה. אבל אז אתה מגלה שההגה גדול מדי, ותפעול “לפי הספר” שלו גורם למרפק ימין לפגוע במשענת האמצע.
נגיעה אחרונה בעניינים שקשורים בהיגיון וצרכנות – צריכת הדלק, עם מנוע שנשמע ומגיב ככה הדוושה אצלנו הייתה רוב הזמן קבורה עמוק בשטיח העבה והאיכותי. בסוף המבחן הראה מחשב הדלק שעברנו 5 ק”מ על כל ליטר של דלק.
עולם חדש ומופלא
אם אתה שואל למה מזראטי מייצרים את זה, אני יכול להגיד לך שני דברים – הראשון הוא שאתה שייך לגזע נכחד והשני הוא שאתה לא חלק מקהל היעד. מזראטי מייצרים את המכונה הזו מאותה סיבה שפורשה מייצרים את הקאיין ומאותה הסיבה שלמבורגיני עוד רגע יציגו את האורוס. כל אלו רוצים למכור ולהמשיך לצמוח ולחיות. בלי קאיין, יכול להיות שלא היתה 911. בלי אורוס אולי לא תמשיך להיות למבורגיני.
בשביל כניסה ראשונה לסגמנט די צפוף ואיכותי מזראטי עשתה עבודה טובה מאוד. מזראטי לבנטה היא לא מכונית מושלמת ואני חושב שהמיתלים לדוגמה היו צריכים להציג יכולת ספיגה טובה יותר במהירות נמוכה על כביש שבור. מצד שני, הלבנטה נותנת קונטרה עם התנהגות לא נתפסת למכונית במימדים שלה ועם ביצועים שמגיעים עם פס קול שכולו מחווה לכל מה שטוב באיטליה. תארוז את היכולות הללו עם סמל ייחודי בחזית ובמחיר תחרותי ותבין למה מזראטי צופה, שהיא תגיע למכסת ייצור כוללת של 100,000 מכוניות, בשנה הבאה.