שלום, אני בר ברוך, נהג הבית של קבוצת אודי ספורט איטליה בשת”פ עם אודי ישראל, למרוצי ה-GT3 באיטליה. אני נוהג ומתחרה ב-R8 LMS GT3 מול רכבי-על אחרים: למבורגיני הורקן, פרארי 488, ב.מ.וו M6 , בנטלי קונטיננטל, פורשה 911 ועוד.
זו אליפות צפופה ועיקשת ואני שמח להגיד שאני והקבוצה שלי מצליחים להביא תוצאות טובות. את הסבב השלישי, האחרון, במסלול מיזאנו בסבב השלישי לעונה נצחנו. לאחר הנצחון הזה קיבלתי הצעה מהקבוצה – לבצע מרוץ צדדי שלא קשור לאליפות, בליגת ה-Time Attack Italia.
הרכב שקיבלתי למשימה, אודי RS5 Super Star, לא בדיוק מוכר ומאוד שונה. וכבר עכשיו אני יכול להגיד לך – זו אחת ממכוניות המרוץ המדהימות שנהגתי בהן.
אז למה היא מרגישה כזו טובה? התשובה דיי ברורה. הנעת קוואטרו אמיתית, מנוע V8, משקל נמוך, כיול מהסרטים וקרבון-פייבר. המון קרבון-פייבר. המכונית הזו נוצרה בשביל להתחרות באליפות שהוקמה בשנת 2004, זו הייתה אליפות יצרנים למכוניות ספורט שכללו מנוע V8 המגיע מפס היצור. אודי היו שם עם הRS5, ב.מ.וו עם ה-M3, מרצדס עם ה-C63 AMG, פורשה פנאמרה טורבו ועוד.
קבוצת המרוצים Audi Sport Italia קיבלה את המשימה לבנות את מכוניות שמבוססת על RS5. אבל אל תיתן לזה להטעות אותך, מדובר במפלצת מרוצים ייעודית. השילדה מגיעה מגרסת הכביש של המכונית, ומקבלת חיזוקים, כלוב ועוד שינויים שמקשיחים את הגוף ומגבירים את הבטיחות על המסלול. פנים הרכב, הריפודים וכל דיפון אפשרי פשוט הוסרו ונזרקו. חלקי מרכב, דלתות, מכסה מנוע, פגושים מיוצרים מקרבון ועברו עיצוב אווירודינמי מחדש ע״י צוות אודי ספורט גרמניה. התוצאה? כ-400 ק”ג פחות מגרסת הכביש.
המנוע מגיע גם הוא מגרסת הכביש של המכונית, ותקנות האליפות לא אפשרו כלל לבצע בו שינויים. כך שהרכב מפיק 450 כ״ס, שעל 1300 ק״ג עם גיר קצר מרגישים משמעותיים מאוד. ואם הזכרנו את הגיר, הוא נבנה מאפס ע״י אודי ספורט איטליה. הוא עבר תכנון מחדש וממוקם בצמוד למנוע ולא מאחוריו. זה גם משפר את מרכוז המאסה ויוצר חלל פנוי מאחורי המנוע למיקום נכון יותר של הדיפרנציאל הייעודי. זה אחד מהדברים שנותנים לרכב הזה התנהגות ניטרלית שהרגישה טוב כל-כך.
סה”כ נבנו 7 מכוניות כאלו, כולן זהות. במהלך המרוצים הן היו כל-כך טובות בהשוואה למתחרים, שייצרני הרכב האחרים התלוננו. במהלך קריירת המירוצים הוטלו על ה-RS5 הזו מגבלות שונות כולל קנס של 100 ק״ג במשקל והגבלות על כניסת האוויר למערכת היניקה. אך כל אלו לא מנעו מהם לנצח 5 אליפויות עם 20 נצחונות במרוצים. נהגים מפורסמים רבים נהגו במכוניות הללו של לרבות ג‘יאורג’ו סנה, יושב הראש הנוכחי חטיבת המרוצים של למבורגיני.
ביום שבת האחרון נכנסתי למכונה הזו ויצאתי אל המסלול בתחרות טיים-אטאק כשאני חולק אותה עם נהג הבית האיטלקי של פורשה, מטיה דרורי, שנמצא בקשר טוב עם הקבוצה מספר שנים. התחרות הייתה מול רכבים מפלצתיים שנבנו בלי שום תקנות מגבילות, וכללו מערכות אירודינמיות הזויות, הספקי מנוע הזויים לא פחות ונהגים שמחליפים צמיגים לפני כל עליה למסלול, הכול כדי לנצח. התחרינו מול כ-70 מתחרים כשבסוף מטיה דרודי ניצח את המרוץ ואני אחריו במקום השני בפער קטנטן של פחות מ0.1 שניה.
המכונה הרגישה מצוין, היא מול מתחרים עם הספקים שמעל 700 כ”ס היא אולי חלשה יותר, אבל היא הוכיחה שחבילה מאוזנת חשובה יותר מכוח אבסולוטי. זו מכונית מרוץ אמיתית, כזו שצריך להוריד את היד מההגה כדי למשוך את ידית ההילוכים אלייך, להרגיש את החיכוך המכאני כשההילוך הבא נכנס, לשמוע את מנוע ה-V8 מטפס למעלה בסל״ד, להפליק בדוושת הגז בכל הורדת הילוך וכמובן לשלוט בה בלי שום בקרות אלקטרוניות. תענוג.
מערכת ההנעה הכפולה שלה מדהימה. היא מכונית מסלול, צריך לנהוג בה מדויק ונכון לתוצאות. אבל אם קצת מפספסים את האייפקס, חוזרים לגז מוקדם או אפילו מפספסים קצת את הבלימה, פתאום היא הופכת להיות חיה רעה ומרגישה כמו מעין מכונית ראלי בעלת הנעה כפולה, שפשוט מעלה לך חיוך כל פעם מחדש.