תסתכל על התמונות. הספרינט נראית גם היום נכון כל כך. מתחת למראה הזה, שכנה אחת משלדות ההנעה הקדמית הטובות ביותר שיוצרו אי-פעם. אבל המכוניות שבתמונות כאן, לא רגילות בלשון המעטה. הן מסתירות יותר מעוד ספרינט, כי יש כאלו, שרצו יותר. אנשים בתוך אלפא לדוגמה. בתחילת שנות השמונים, גרסת V6 קיצונית של הספרינט נבנתה עם גרופ B בין הכוונות.
הרעיון היה (לא) פשוט. מנוע ה-V6 המופלא של אלפא בנפח 2.5 ליטרים הוצב במרכז הרכב והניע את הגלגלים האחוריים דרך תיבת הילוכים שהגיעה מלנצ’יה 037. שאר הרפרטואר כלל את כל הטוב של התקופה ההיא, עם הרחבות מתבקשות לגוף, שלל כונסי אוויר וכולי.
מה שהתבקש הוא גם הספק גבוה לקבוצה ההיא, אבל עם 230 כ”ס לגרסת המרוץ (158 כ”ס, 990 ק”ג בגרסת הכביש), זה לא היה מספיק. בחברה תכננו לבנות אבטיפוס עם הנעה כפולה. אבל כל הסיפור הזה, נשאר בגדר רעיון. המכונית הזו לא באמת הגיעה למסלול או לכביש. קל להבין למה המכונית הזה, למרות הרקורד הלא קיים שלה, מלהיבה אנשים עד היום. יש שני אבות טיפוס ידועים ששרדו, את אחד מהם פגשנו לא מזמן במרתפי מוזיאון אלפא.
זה הזמן לציין את הניסיונות הפרטיים, לייצר משהו בסגנון. ג’יאקטולו ייצרו באוסטרליה 15 מכוניות מבוססות ספרינט ב־1986. הם גם כינו אותן בהתאם: גרופ B. גם האוסטרלים התחילו את הסיפור שלהם עם מנוע V6 אבל מהר מאוד, הם החליטו לפתור את “בעיית הכוח” בצורה אופיינת. הם פשוט דחפו V8 בנפח 5.0 של הולדן מאחורי המושבים. התוצאה הייתה ככל הנראה מאתגרת למדי עם מוות מתועד של נהג במסלול מירוצים. ה-14 האחרות עדיין קיימות.
אולי היציאה השלמה והנכונה ביותר מבחינת מוצא, נבנתה דווקא באי הבריטי. נהג ראלי מקומי החליט לדחוס אל תוך הספרינט שלו V8 של פרארי 308 GTS. המכונית החד פעמית הזו זכתה ללא מעט הצלחות במרוצי ראלי מקומיים בין השנים 1986 ל-1996 עד אשר המנוע שלה שבק חיים. מאז היא שכבה לה בשקט באחסנה.
לאחרונה הופר השקט והמכונית יצאה לאור יום אחרי 28 שנים ארוכות. המכונית החד-פעמית הזו נשמרה במצב שלם, והיא צפויה לעבור שיפוץ מלא ולחזור לחיים. אולי כדאי לציין שלמרות החיבור הטהור בין גוף איטלקי למנוע איטלקי, מדובר בכל זאת עדיין ביצירת-סככה בריטית. כך שמסתתרים כאן חלקים שונים כמו מתלה אחורי מפורד RS200, חלקי מרכב בייצור עצמי, תיבת הילוכים שונה ומכסה מנוע מאופל מנטה 400.