שניה לפני שנדבר על דגמי פיאג’ו 2017 בוא נדבר על פונטדרה. כמו בכל מקום באיטליה גם הרחובות המרוצפים באבנים של פונטדרה מסתירים בין חריציהם הרבה מאוד סיפורים והיסטוריה. אבל בניגוד לכל מקום אחר במגף האיטלקי בפונטדרה נעוצים עמוק סיפורים והשורשים של פיאג’ו. עם וותק מקומי של 132 שנה (נוסדה ב-1884 והתחילה מייצור רכבות בכלל) אפשר להבין למה קיים החיבור הזה.
העיירה הזו היתה מחוברת בעורקים למפעל – יחסי גומלין שהיו מקובלים פעם בין בעלי ממון ולערים עליהן פרסו את חסותם. כך שכשאתה עובר בעיר כחלק משיירה של ווספות וקטנועים אחרים של פיאג’ו אתה מרגיש את החיבה של הקהל. לא כל תושבי פונטדרה עובדים במפעל של פיאג’ו – אבל אין ספק שהם גאים בו.
וכך בין הרחובות של העיירה הזו לבין פיזה – רכבתי על כמה דגמים חדשים של החברה במסגרת השקת דגמי פיאג’ו 2017. במקום בו היא נולדה ובמקום שהוא עדיין לב ליבה. הרכיבה לקחה את קבוצת העיתונאים סביב מסלול של כ-150 ק”מ, אבל היות והוצגו בפנינו 6 קטנועים אי אפשר להתייחס לסיבוב הזה כמבחן אמיתי. טעימה קטנה משישה כלי רכב שבכל אחד מהם יש הרבה מסורת וידע.
מדלי 125/150
המדלי הוא מסוג הקטנועים שהם להיט באירופה ולא כל כך מובנים בישראל. הקהל המקומי אף פעם לא הלך אחר אופנת הגלגלים הגדולים בקטנועים – למרות שאלו הכלים הנמכרים ביותר באירופה. שם מעריכים מאוד את הבונוס של גלגלי ה-16 אינץ’ עם התנהגות וספיגה שמציגים עליונות על כל קטנוע עם גלגלים בקוטר קטן. אצלנו מאוד לא אוהבים את העובדה שגלגלים גדולים מתבטאים בד”כ בנפח אחסון קטן מתחת למושב.
אז המדלי גרר יצירתיות ממהנדסי פיאג’יו והוא יושב על שני גלגלי 16 אינץ’ כאמור וגם מכיל מספיק מקום מתחת למושב בכדי לאכלס שתי קסדות. אבל אני חייב להודות שזה לא הדבר הראשון שבלט בו. הדבר הראשון שהיה ברור בקטנוע הזה זו האיכות. איכותם של החומרים והרכבתם, חלקות התפעול, ופעולה הנעימה הכללית.
ויברציות, רעשים, קירקושים, מיני רעידות קלות או סימנים אחרים שיש לכל רכב מנועי נעלמים מהמדלי. הוא עגול, שקט ונעים. התנהגות הכביש משרת ביטחון מחד וזריזה מאוד מאידך עם יכולת צידוד מצוינת של הכידון. גם הנוחות הרשימה בזכות הספיגה ולמרות המושב הקשיח יחסית. עד כמה הוא עובד חלק? במדלי קיימת מערכת עצור וסע שמדוממת את המנוע בזמן עצירה ומפעילה אותו מחדש בזמן משיכה של ידית הגז – פעולת המערכת שקופה לחלוטין מיידית ולא מורגשת. לא עניין של מה בכך.
צמד המנועים (125 ו-150 סמ”ק,12.2 ו-14.9 כ”ס בהתאמה) של המדלי הם מנועים חדשים לגמרי מסדרת ה-IGET של פיאג’ו (קירור מים, ארבע שסתומים, הזרקת דלק). זה אומר בעיקר שהם שקטים ונקיים מספיק לעמוד בתקן יורו 4. ותקן יורו 4 הוא הסיפור בגדול מאחור דגמי פיאג’ו 2017. ה-125 סמ”ק הרגיש שהוא צריך קצת יותר עקשנות מיד ימין בשביל לייצר תאוצות מספקות – ה-150 סמ”ק (שלא יגיע אלינו) היה עדיף מהבחינה הזו ובהחלט אפשר להרגיש כאן את נחת זרועו של התקן החדש. פיאג’ו מספרים שה-125 סמ”ק מסוגל לעבור 47 ק”מ לליטר. מרשים.
בוורלי 350
הבוורלי 350 הוא הגלגול העדכני של הדגם, שמקבל מנוע שמקורו ב-X10 ושעומד גם הוא בתקן יורו 4 ( זה שעומד לחנוק את אירופה החל מהשנה הקרובה). זה מנוע חזק למדי, מפיק 33 כ”ס שמרגישים חזקים, הביצועים טובים מאוד גם התאוצות וגם המהירות המירבית (ראיתי כמעט 150 קמ”ש על השעון אבל לא היה יותר מקום…).
אם יש קטנוע שמדגיש את היתרונות של צמד גלגלים גדולים זה-זה. הוא מרגיש יציב, משרה ביטחון גם במהירויות גבוהות – מרגיש הרבה יותר קרוב לאופנוע מאשר לקטנוע מהמובן הזה. ועם האחיזה והכוח מתחילים המשחקים. על הבוורלי רכבתי באיזור עירוני וצפוף למדי מרובה בכיכרות. אלו נתנו כר ניסוי מעולה ליציבות שלו וגילו שניתן להשכיב את הקטנו-פנוע הזה נמוך ובטוח עד שג’ק האמצע מתחיל לשייף את האספלט.
בהזדמנות הזו – בסדרה של פתיחות גז אגרסיביות הראה הבוורלי עוד יתרון שלו – מערכת בקרת יציבות (ברת ניתוק) שתפקודה חלק ויעיל ומצליח להתגבר בקלות על החלקות תחת כוח בזוויות הטיה קיצוניות של הגלגל האחורי. זה יהיה רלוונטי על אספלט מקומי חלקלק או מעברי חצייה (אומרים שעוד מעט יתחיל כאן גשם…).
ווספה פרימוורה וספרינט
שתי אלו מהוות את כרטיס הכניסה לעולם של ווספה. ואי אפשר להתייחס לווספה בלי להתייחס לעבר, למשמעות, לעיצוב האייקוני. בסיסו של העיצוב הזה ב-1946 (ומיובאת על ידי עופר אבניר לישראל מאז 1956 ד”א) ואני יכול למנות על כף יד אחת, דוגמאות מעולם הרכב שמצליחות לשחזר את אותו עיצוב בסיסי לאורך כל כך הרבה שנים.
הפרימוורה והספרינט קודם כל נאמנות לעיצוב הזה ואחד כך הן גם שתי דרכים יעילות מאוד להתקדם בתוך אזורים אורבניים. המידות של שתיהן קטנות יחסית – אין בעיה להשתחל איתן בכל מקום וכמו בכל ווספה זווית הצידוד של הכידון מפתיעה כל פעם מחדש.
שתיהן מקבלות את מנוע ה-125 סמ”ק החדש ונבדלות במעט פרטים. לספרינט גלגלים גדולים יותר (12 לעומת 11 אינץ’) ובחזיתה ישנו פנס רבוע להבדיל מזה העגול של הפרימוורה. הדגמים עם המנוע החדש יגיעו גם הם לישראל (כמו כל הקטנועים שהוצגו בפנינו למעט המדלי 150 סמ”ק) כשהם מצוידים ב-ABS.
ווספה GTS300 סופר
גם הווספה הגדולה קבלה את עדכון יורו 4 המתבקש וגם היא מוסיפה על ה-ABS מערכת בקרת משיכה ברת ניתוק. יש כאן 22 כ”ס שמייצרים ביצועים טובים – שמעדיפים תאוצות ביניים חזקות על מהירות סופית גבוהה.
אז מה זה הסופר? זו רמת גימור עיצובית שמביאה נגיעות קטנות שנותנות עוד קצת ייחוד למראה הייחודי בלאו הכי. הגלגלים לדוגמא מגיעים בגימור שחור במרכזם וכסוף בשפתם, הקפיץ בזרוע הקדמית מגיע באדום, המושב מקבל טיפול שמזכיר יותר רכבי ספורט איטלקיים מאשר קטנוע. יש להם סטייל לחבר’ה האלה והסופר היא דוגמא מצוינת לטעם הטוב שלהם.
מעבר לאלו זה מרגיש כמו אותה GTS מוכרת עם תנוחת הישיבה הזקופה והכידון הנמוך, עם הגיאומטריה המצוינת לעיר וקצת תזזיתית מדי במהירות גבוהה. וגם כאן כמו בכל הדגמים עליהם רכבתי בולטת האיכות, התחושה החסונה (שמודגשת על ידי המונוקוק של הווספה) והתפעול העגול. זה אולי נראה ישן אבל זה מרגיש מודרני לגמרי – כולל שקע USB בתא הכפפות מלפנים.
שונים אבל קשורים
ההשקה של דגמי פיאג’ו 2017 נחתמה בסיבוב במוזיאון פיאג’ו. מהווספה הראשונה, דרך כאלו שחצו עולמות ועד לכאלו שנבנו בשביל להתחרות בפריז דאקר. היסטוריה מגוונת מאוד שמתחברת יופי לליין אפ המגוון שהוצג בפנינו. מקטנוע עירוני יעיל ומרשים כמו המדלי ועד לחתיכת אייקון תרבות כמו ה-GTS סופר. למרות שהכלים הללו שונים בבירור אפשר להעביר דרכם חוט מקשר.
בכל אחד מהם מרגישים את המסורת שיש לחברה הזו בייצור קטנועים. בכל אחד מהם אפשר להרגיש את איכות התפעול של המכלולים השונים – בייחוד מול עדרי הקטנועים מהמזרח. בכל אחד מהם יש עדכנות ומודרניות אבל גם מסורת הנדסית ברורה – וותיקה, כמעט כמו האבנים ברחוב הראשי של פונטדרה.