כשהוצגה ב.מ.וו M2 לראשונה היא גרמה לנו לאושר מסיבה מאוד פשוטה. ב.מ.וו חזרו למתכון שברא חלק גדול מהאגדות האייקוניות שלהם – גוף קטן, מנוע גדול. וכמובן שלדברים טובים מתרגלים מהר, אז ב.מ.וו, כהרגלה, ייצרה גרסאות מחודדות ונחשקות אפילו עוד יותר לשרירנית הקטנה שלהם.
המכונית שלפנינו התחילה את חייה על כבישי ישראל בשנת 2017 בצבע לבן ד”א. היא הגיעה אל ידיו של רן, בשנת 2018 ולא נשארה יותר מדי זמן במצבה המקורי. את רן פגשתי לפני יותר מעשור, על מגרשי אספלט נטושים. שם מצאו אנשי הדריפטים מזור מאז ומעולם. בתקופה האחרונה, מסתבר, הוא היה עסוק. רן התחמש בבימר האמורה, והחל משפר אותה ומתחרה איתה על המסלולים המקומיים.
ה-M2 שכבר מלידה לא הייתה תמימה, החלה את המסע שלה עם מערכת פליטה מושלמת של M פרפורמנס. המערכת הליברלית הזו, עמומה פחות וגם תאפשר לטיונינג שיגיע עוד רגע, להיות משמעותי יותר. את אותה מטרה ישרתו גם הדאון-פייפ והאינטרקולר החדשים של CSF, שהותקנו אחר כבוד.
עכשיו, אפשר להתקדם. המנוע קיבל תוכנת ניהול סטייג’ 2 פלוס של MHD וגם הגיר קיבל עדכון תוכנה מאותו הבית. משאבת דלק משופרת (ממנוע B58) דואגת להזרים 100 אוקטן בצורה סדירה. ה-M2 הזו עדיין לא עלתה על דיינו, אבל יש את הנתונים הרשמיים של MHD לייחוס. לפי החברה מכונית כמו של רן צריכה להוציא כ-430 כ”ס וכ-64 קג”מ. סה”כ עליה של כ-65 כ”ס וכ-13 קג”מ לעומת הנתונים המקוריים, עם שמירה על רכב מקורי יחסית. בריאות.
אבל מנוע הוא רק מרכיב אחד בכל סיפור של מהירות. המרכיב הבא שטופל הוא הבלמים. מלפנים הותקן קיט דיסקים קדמיים של סטופ-טק, צינורות הבלם כולם הוחלפו לכאלו מפלדה שזורה והותקנו רפידות של אנדלס.
עוד מרכיב שאמור לשמור על יכולת בלימה טובה ועקבית, הוא קיט קירור לדיסקים הקדמיים של לייט-ווייט הגרמנים. זו מערכת המורכבת מכונסי אוויר מקרבון וצינורות גמישים, שדואגים להזרים אוויר טרי אל הבלמים הקדמיים. אם נגענו בקירור צריך להזכיר עוד רכיבים שהגיעו מ-CSF, כמו קולר שמן מוגדל, קולר משופר לגיר, רדיאטור עם קיבולת גדולה יותר – הבנת את הראש. כל אלו, דואגים לשמור על ה-M2 הזו בטמפרטורת עבודה נכונה.
כל ההשקעה הזו, מגיעה עם מטרה אחת כאמור – להפוך את הרכב למהיר ועקבי יותר על המסלול. עם התחרות העזה בקטגוריית “M קאפ” בליגת MDC שהסתיימה זה מכבר, זה פשוט מתבקש. כולם בקטגוריה הזו חמושים בב.מ.וו M2 למעט מתחרה אחד, עם M4. כך רן מצא את עצמו במירוץ חימוש. במרדף אחר עוד מאית שנייה. גם הליווי הצמוד של המנטור דין אפפל, נותן את שלו, בדרך לזמן הקפה מהיר יותר.
השלב הבא שחוותה ה-M2 של רן, כלל טיפול במיתלים. סט של BC רייסינג הוזמן ובולמי הזעזועים עברו כיול וכיוון מחדש על ידי חברת EVCO המקומית, עד שרן בא על סיפוקו. הדרך להיות מהיר יותר, חייבת לעבור דרך הפחתת משקל כזו או אחרת. מכסה מנוע מקרבון נחת כאן בדיוק מהסיבה הזו. מאותה הסיבה, המושבים האחוריים ועוד חלקי פלסטיק מיותרים מתא המנוע, מצאו את מקומם במחסן.
מה נשאר? כנפונים קדמיים מקרבון הותקנו על הפגוש. רן יצר קשרים עם התעשייה האווירית ושם, במנהרת הרוח, נמצא המקום האופטימלי להתקנתם. לפי רן והמהנדסים איתם עבד, הכנפונים האלו מייצרים 250 ק”ג של הצמדה על הגלגלים הקדמיים במהירות של 100 קמ”ש. סתם. הם מתוצר עלום שם, תרומתם עלומה לא פחות והם בעיקר נראים טוב…
גם הדיפיוזר שהותקן, מדמה את זה של ה-M2 קומפטישן ונראה פשוט טוב ונכון כאן. גם המדבקה הכחלחלה שעוטפת את הרכב (מאומנות הציפוי) נראית כמו מיליון דולר ומבליטה את הקווים האגרסיביים הבסיסיים של המכונה הזו. פריט תכל’ס אחרון – על החישוקים יושבים צמיגי פירלי Pzero טרופאו R, שגם נראים טוב וגם מדביקים את הבימר הזו לאספלט.
בסוף עונת המרוצים, מוכיחים רן והמכונה הזו, שמהירות ועקביות מביאים לתוצאות. גם בזכות העבודה והתחזוקה המבוצעים במוסך יוסה בשוטף. מקום שני כללי בליגה צפופה עם מכוניות דומות ביכולתן, זו בהחלט דרך נאה לסיים עונת מרוצים ראשונה. על המסלול, מוכיחה המכונה הזו, עם התנהגות ניטראלית, תגובות חזקות ופס-קול מהגהינום, את המתכון הבסיסי המוצלח של ה-M2. גוף קטן, מנוע גדול, חיוך ענק.
