לפני שניגש אל ב.מ.וו 135 החדשה, בוא נוריד את זה מהלב כבר עכשיו. אני אוהב מכוניות עם הנעה אחורית. שלא תבין אותי לא נכון, יש גם המון מכוניות עם הנעה קדמית וכפולה שאני אוהב. ובאותה נימה יש מכוניות שאוהב אותן גם אם יישארו חלודות לפני רסטורציה מבלי להניע גלגל אחד. לאהבה יש הרבה פנים.
אבל שלא יהיה לך ספק, אהבתי את סדרה 1 הקודמת, לא רק בגלל המעלות הדינאמיות שלה, אלא גם בגלל שהיא שמרה על הנעה אחורית בלעדית בקטגוריה. כי מסיבות שהמדע לא הצליח לפענח עדיין, חובבי רכב שואבים אין סוף הנאה מהחלקה תחת כוח נשלטת יותר או פחות. וכזו, טהורה ואמיתית, עם נעילה נגדית ועשן אפשר לעשות רק עם הנעה אחורית.
אחרי ששמנו את זה מאחורינו, אפשר להתייחס לקומפקטית הלוהטת העדכנית של ב.מ.וו, את דעתי על המעבר להנעה קדמית של הדגם כבר הבעתי בעבר ואני לא מתכונן לדוש בנושא הזה יותר. אז כן אין הנעה אחורית ויחידת ההנעה המשובחת של הדור הקודם. יש משהו אחר. האחרונה נעלמה גם היא. ב.מ.וו 135 החדשה היא ובכן, חדשה לחלוטין. ואנו ניגש אליה כעת בלי דעות קדומות. עד כמה שזה עשוי להיות קשה לאנשים כמוני וכמוך.
יוצאים לדרך
אני מתחיל ישר בתכל’ס, כי זה מה שמעניין במכונית כזו. על הכביש המהיר ובעיר הבימר הזו מתפקדת בדיוק כמו שאתה מצפה מקומפקטית פרימיום מסוגה. על מצב קומפורט המתלים מציגים יכולת ספיגה סבירה, השיוט נינוח והבידוד מצוין. לדוגמה, ב-100 קמ”ש המנוע מסתובב על 1,650 סל”ד נמוכים ושקטים.
אתה גם מוקף בהרבה אביזרי נוחות ובטיחות מתקדמים. כולם מוצגים ונשלטים על לוח שעונים דיגיטלי מרשים מכאן וממסך מגע מרכזי משם. התפעול של כל אלו מציג את הטיפוגרפיה העדכנית של ב. מ. וו, את ההגשה הטכנולוגית שנותרה ברורה וקלה לתפעול.
יש רמזים ברורים לבאות. ההגה לדוגמא מציע מעט מאוד שטח מת כבר במצב הזה, מגיב לכל נשימה שלך במידיות ודיוק. המושבים לופתים אותך ומקבעים אותך בתנוחת הנהיגה המצוינת. ליטוף דוושת הגז גורם לקו הנבחר להתהדק מעט. זו לא תגובה טבעית, זה הטורסן שמצוי מלפנים מרים קצת את ראשו וגורם לך לרצות לחקור עוד את המכונה הזו.
רגע, שכחתי את הדבר הכי ברור, המנוע. במוו אומרים שזה מנוע ארבעת הציל’ הסדרתי החזק ביותר שלהם והתחושות בהתאם. עם 306 כ”ס ו-40.8 קגמ הוא בהחלט מניע את הבימר הקטנה בהחלטיות. התחושה בשרנית מאוד, כל לחיצה קטנה או גדולה מניבה משיכה חזקה, רק תוודא שהוא מעל 2,500 סל”ד. המשיכה ההחלטית הזו ממשיכה אל מעבר לקו האדום ב6,000 סל”ד עם שיא הספק שמושג ב6250 סל”ד. יש כאן אפשרות לקצת אובררבינג עם מנתק נימוח ב-6700 סל”ד.
המנוע חלק באופי שלו כמעט מיידי בתגובותיו. כמעט, כי השהיית הטורבו קיימת ומורגשת, אך היא קלה למדי. הצלילים שממלאים את התא מורכבים מצליל יניק טבעי ומלהיב לבין גרגור מסונטז שבוקע מהרמקולים. זה נשמע טוב, אבל מהרגע שאתה מבין שזה מלאכותי, הקסם הווקאלי נחשף ואובד. כשמתחילים לדרוש יותר מגלים שדוושת התאוצה מרגישה קצת כמו מתג הדלקה או כיבוי. במצבי הנהיגה הספורטיביים התגובות מתחדדות, אולי מתחדדות מדי. השליטה על התיבה במצב ידני מלא, אבל היא לא באמת צריכה אותה מהבחינה הזו.
הגיר מהיר, אבל לא מהיר כמו כפול-מצמדים עדכני. בעומס מלא במצבים האמורים העברה בכל הדחף עלולה לייצר גם חבטה ברורה. לא כשל מכאני, אלא כל תפוקת המנוע שמשוגרת ברגע אחד אל מערכת ההנעה. צריך להיות מדויק מאוד כאן בכדי לייצר תנע חלק, כזה שדרוש בקצוות.
אל ההר ובחזרה
אם זה נשמע כאילו צריך ללטף את ב.מ.וו M135i בכדי לשטוף מהר כביש מפותל, אז זה נשמע לא נכון. השלדה לא ממש מתרגשת ממה שאתה והמנוע הזה מטיחים בה. היכולת לשנות כיוון טובה מאוד למכונית מהז’אנר הזה, התחושה בטוחה מאוד, אין כאן הפתעות.
ההפתעה היחידה היא האופן שבו כל זה מתבצע. מי שחשב שב.מ.וו תייצר קומפקטית שתרגיש כמו גרמניות אחרות בז’אנר – טעה. קודם כל ההגה, מהיר מאוד כבר אמרנו. המשקל סביר, הדיוק טוב ועיקר התלונות יהיו סביב תחושה מלאכותית סביב מרכוזו. מסוג הדברים שצצים בשינויי כיוון מהירים מצד לצד. אין הרבה כאלו. עוד הפתעה שנחה בפרונט היא פעולת הדפרנציאל הננעל. זהו דיפ’ מכאני מסוג טורסן, וכשמו כן הוא. כל נגיעה בדוושת הגז עם הפניה של ההגה מקבל תגובה ממנו. העוצמה משתנה לפי עומק ההפניה והלחיצה.
את התחושה הזו אתה מכיר, אולי, ממכוניות הנעה קדמית עם דיפ’ מכאני אחרות. תחושה של משיכה אל תוך הפנייה. לא משהו טבעי, כזה שגורם לך לחזור לפעמים מוקדם יותר לגז ולחפש את המשיכה הזו, לבנות עליה. אבל בלי ספק יעיל מאוד שצריך להעביר כל-כך הרבה כוח, דרך גלגלים קדמיים.
לזה מתווספת ההנעה הכפולה, ששולחת עד 50 אחוז מהמומנט לגלגלים האחוריים. המעבר הזה מורגש, ברור ומוסיף כאן עוד משהו להתייחס אליו. השילוב בין ההיגוי המהיר, הדיפ’ הקדמי הנחוש והתנע מהגלגלים האחוריים לא מרגיש דומה לשום דבר אחר. אתה מרגיש את הכוח עובר ממקום למקום, את המכונה כאילו מסתובבת סביב צירה ופונה בצורה נלהבת.
לזה אפשר, וצריך, להוסיף תגובות טובות מהשלדה להעברות משקל, תת-היגוי קל מאוד במגבלות ותוצאה מהירה מאוד על הכביש. על כבישים לחים או חלקים אפשר לגרום לישבן לפסוע פסיעה תחת כוח. משעשע, אבל לא יותר מזה. אפשר להשיג כאן היגוי יתר מחבק אייפקסים בעזרת העברת משקל. זה תמיד נחמד. הבלמים משלימים חבילה דינאמית מרשימה מאוד ובעלת יכולת אדירה. תמיהה אחת עולה מול בחירת הצמיגים החסכוניים של קונטי כאן. עם צמיגים אוחזים יותר, הקצב היה הופך למרשים אפילו יותר.
עולם חדש
לא נהגתי בגרסאות הפשוטות יותר של סדרה 1 החדשה. עניין אותי לראות איך ב.מ.וו יתקפו את נושא הקומפקטית החמה היוקרתית, עם הפלטפורמה הזו. עניין אותי לדעת אם זה יהיה חיקוי לדברים הקיימים, עוד חמה גרמנית לוהטת, או שהם יצליחו לייצר חוויה שונה, חדשה. בכל הקשור לאיך שהיא מרגישה ופונה, ב.מ.וו M135i בהחלט מייצרת גישה שונה וייחודית לה. למרות קבלת הפנים העויינת, התוצאה מרשימה בהחלט.
עבור רוב האנשים בסגמנט הזה, זו בשורה מצוינת. לקבל יכולת גבוהה, ביצועים משובחים וגם את השימושיות המשופרת שמציעה הפלטפורמה הזו. גם אי-אפשר לשכוח, שעבורם הבימר הזו, ביום-יום, תרגיש יוקרתית, מאובזרת, נעימה ובטיחותית. האם זה מצדיק את המחיר הגבוה? שאלה מצוינת. ואנחנו? אנחנו אף פעם לא נהיו מרוצים, אנחנו תמיד נרצה את סמל המדחף מעל שישה ציל’ בשורה, שמעבירים את כוחם אל הגלגלים האחוריים, רצוי דרך גיר ידני ודיפ’ ננעל. תקועים בעידן פשוט יותר, אחר.
נתונים: טורבו, 1,998 סמ”ק, 306 כ”ס מ-4,500 סל”ד עד 6,250 סל”ד, 45.8 קג”מ, מ-1,750 סל”ד עד 5,000 סל”ד, 1,525 ק”ג, 7 ק”מ/ל’ (מבחן), 4.8 ש’, 250 קמ”ש, 370,000 שקלים