שלום חברים, קוראים לי בר ברוך – קיבלתי מאוברדרייב את המקלדת, בכדי להעביר לכם את זווית הראיה שלי לעונה האחרונה. חבל שאי-אפשר להעביר את ריח הדלק 102 אוקטן דרך המסך…
עוד בשנת 2015 , קיבלתי את האפשרות להתחרות לראשונה בסבב אליפות איטליה למכוניות GT וניצחתי את המרוץ הראשון שלי. מיד לאחר המרוץ קיבלתי הזמנה להגיע למפעלי השור הזועם, למבורגיני. ג׳ורג׳יו סנה, יושב הראש של למבורגיני סקוואדרה-קורסה (שהיא חטיבת המרוצים של למבורגיני אוטומובילי), אמר בפני כי הוא מעוניין להכניס אותי לתוכנית פיתוח הנהגים הצעירים של היצרן ולשבץ אותי בליגה האיטלקית כשותף עם נהג מירוצים סיני בשם ג׳יאטנג ליאנג.
איך זה לנהוג בלמבורגיני מוכנה למירוצים?
אז, לנהוג בלמבורגיני הורקאן סופר טרופאו זו חוויה שונה לגמרי מגרסת הכביש של ההורקאן. גרסת הכביש, מונעת בעזרת הנעה כפולה והיא מבצעת ומתנהגת בצורה נשלטת ומדוייקת. לעומת זאת, גרסת המרוצים מונעת בהנעה (ואני בכוונה לא משתמש בסלנג ״הנאה״) אחורית בלבד.
בנוסף לכך, משקל מכונית המירוץ מופחת בכ-400 ק”ג, סה”כ כ-1200 ק”ג, תוספת קטנה לכוחות הסוס וכיול מחדש של בקרת היציבות, גורמות לה להפוך לחיית טרף שגורמת לך להזיע ולעבוד קשה כדי לא לקבל איזו נשיכה גסה. התחושה היא כאילו מצמידים לך סכין לעורף – איבוד אחיזה קטן – ואתה במפגש לא נעים עם קירות המסלול.
המנוע האטמוספרי מדהים, הכוח זמין כבר מסל״ד נמוך ומגיע ל-9000 סל״ד צווחניים. מערכת הפליטה היא בסה״כ 2 צינורות ישירים המתחברים לסעפות של מנוע ה-V10. אין שום דבר שסופג את הרעש, כך אני מחוייב להשתמש באטמי אוזניים כשאני נוהג בה. אטמי האוזניים שלי הם למעשה גם אוזניות, שדרכן אני מקבל הוראות תמידיות מהקבוצה שלי לגבי מהלכי מרוץ, הרכב והסיטואציה על המסלול. כמובן שאני צריך גם להחזיר תשובות ונתונים מהשטח.
אז דיברנו על הכוח, אבל הפרט הדומיננטי בלמבורגיני הזו הוא דווקא הבלמים, פה היתרון שלנו לעומת המכוניות האחרות על המסלול מסוג פורשה ופרארי, בלמי ה-6 בוכנות והדיסקים שעשויים מקרבון פייבר גורמים לטיפות מהעיניים לעוף לעבר משקף הקסדה. צריך להתרגל שאפשר לבלום כל כך מאוחר. אני רואה את הסיבוב מתקרב, אני קצת מעל 300 קמ״ש ובום, מכה על הבלמים (לחץ של בין 80 ל-120 ק”ג שאני מפעיל עם רגל שמאל) והיא בולמת (תוך מה שנראה כמו שבריר שניה) למהירות נמוכה מ-100 קמ״ש. למה רגל שמאל שאלתם? משום שלהעביר את רגל ימין מדוושת הגז לבלם לוקח מספר עשיריות שניה, שאסור לי להפסיד אותן.
אחרי מכונה כזו ועומסים כאלו אתם בטח תוהים אם מרגש אותי עוד לנהוג בכביש. אז התשובה היא כן. לנהוג בכביש זו חוויה אחרת לגמרי, יש את החופש והרוגע. במרוצים מופעל עלי הרבה לחץ להצלחה, הרבה גורמים ואנשים שאני צריך להרשים כדי להתקדם. בכביש אפשר להיות חופשי, בלי לחצים ולהינות ממכאניקה טובה של מכונית ספורטיבית. רצוי אחת מהאייטיז – זוהי האהבה השניה שלי אחרי המרוצים, לנהוג במכונית הוט-האץ׳ מהאייטיז. גולף GTI MK1 לדוגמה – שנותנת שיעור ענק בהיסטוריה ואיך מכוניות צריכות להיות מכויילות היום, או אוטוביאנקי אברט שפשוט מרגישה כמו קארט עם חלונות.
הפודיום הראשון – מונזה גשום ומבולגן
המרוץ הראשון לעונת 2016 באליפות איטליה נערך במסלול המרוצים האגדי ״מונזה״. תמיד במונזה, ההרגשה שונה. אתה מרגיש שאתה מגיע למסלול פורמולה 1, הפיט, הישורות הארוכות, מתקן מהמדרגה הראשונה. המרוץ היה גשום וקשה ואני ושותפי סיימנו במקום השלישי. פודיום זה תמיד מרגש וכיף, במיוחד שדגל ישראל מתנופף מאחורייך ואני זוכר שחשבתי לעצמי שעונה רק החלה…
הנצחון הראשון – מיזאנו, תאונות וקרב מותח
מסלול מיזאנו מפורסם בעיקר כי הינו חלק מסבב מירוצי האופנועים היוקרתי ה-MotoGP, שם נערך הסבב השלישי לעונה. במרוץ הראשון באותו הסופ״ש, קיבלתי את המכונית במקום השלישי לאחר עבודה טובה של שותפי הסיני, הצלחתי לעלות למקום השני והייתי מהיר משמעותית בזמני ההקפה מהנהג במקום הראשון. בעוד שאני סוגר עליו את הפער, לרכב שהיווה סמן אחורי התפוצץ המנוע ממש לפניי. ואני, הרכב הראשון להגיע לאותו המקום שהיה נקודת בלימה ממהירות גבוהה לתוך פניה ימינה, הייתי הראשון לעלות על כתם השמן העצום ולאבד שליטה באופן מוחלט על הרכב.
הרגשתי כמו סביבון, לא הייתה לי שום אפשרות להגיב ולפעול, הרכב הסתחרר מספר פעמים כמו על קרח ונכנסתי בקיר במהירות גבוהה. למעשה, ללא התאונה, הייתי מנצח את המרוץ. הייתה אכזבה גדולה, ונוצר פחד קטן שצריך להתגבר עליו למרוץ למחרת. במרוץ השני לסופ״ש, זינקתי מעמדה מספר 1 אחרי שקבעתי את זמן ההקפה המהיר ביותר במקצה הדרוג. המרוץ זינק לתוך סופת ברקים ותנאי גשם קשים. אגב, אני אוהב תנאים רטובים וחלקלקים.
לאחר מספר הקפות, נהג המפעל המפורסם של למבורגיני, אדריאן זאוג, נצמד לזנבי והתחיל במהלכי עקיפה. אני והוא ניהלנו קרב מותח למשך מספר הקפות שבסופו הצלחתי לפתוח פער של מספר שניות ממנו ולהוביל את המירוץ. העברתי את ההגה לבן קבוצתי והוא הביא אותנו ראשונים אל דגל השחמט. ניצחון ראשון! כמובן שהשמיעו את התקווה והמנון סין על הפודיום. לשיר אותה שם מול האירופאים, הרגיש כמו חלום.
נצחון בגהינום הירוק
לאחר הישגים טובים בליגה האיטלקית, למבורגיני הודיעו לי שאני חייב לקחת חלק במרוץ אחד לפחות בליגה האירופאית. הם בחרו במסלול המרוצים המפורסם – נורבורגרינג. למבורגיני הכניסו אותי לשם כדי לראות מה יהיו הביצועים שלי בליגה , שנחשבת חממת נהגי מרוצי GT הרצינית והיוקרתית בעולם. למבורגיני סופר טרופאו.
למעשה, זוהי הפעם הראשונה שאני נוהג בנורבורגרינג. עולה למקצה האימונים החופשיים על מסלול הפורמולה 1, רק 40 דקות אימון לפני תחילת מדידות הזמנים לזינוק. אני מצליח לנהוג מספר הקפות בודדות עקב תנאי מזג אויר קשים. בבוקר יום שבת, נערך מקצה הדירוג למרוץ הראשון ואני עוצר את השעון על הזמן העשירי המהיר ביותר מתוך 42 מכוניות על הגריד. המרוץ היה קשה, הרמה מאוד גבוהה אך לבסוף סיימתי במקום השלישי מכלל המכוניות וראשון בקטגוריה שלי! זהו הישג מדהים למהלך הקריירה שלי, ולחיצות היד והברכות מהנהלת למבורגיני הראו לי שאני לא היחיד שהתלהב מהתוצאה הזו.
חזרה לאיטליה – לא רק מירוצים
בוקר אחד אני רואה מייל מלמבורגיני. במייל היה רשום כי אני מוזמן להצטרף לצוות הנהגים שבוחן את השינויים החדשים שלמבורגיני עושים לרכב המרוץ שלהם. הגעתי לסלול אימולה אשר נמצא ליד בולוניה וקרוב למפעלי היצרן. בדיקת האב-טיפוס ערכה לא מעט שעות של נהיגה כשמהלכה אני עוצר ונותן פידבק עליו. פתאום זה מרגיש הזוי, המהנדסים הרשמיים של יצרן כזה נחשק וגדול מתייחסים לדעה שלי באופן כל כך רציני, הולכים לקבוע תוכנית ייצור ע״פ הפידבק שאתן לחלקים מסויים. חלום שמתגשם.
מירוץ אחרון פודיומים והפתעה
המרוץ האחרון נערך במסלול מוג׳לו שהוא המסלול האהוב עלי באיטליה. במרוץ קיבלתי שותף חדש בשם יעקובו פאשיאונה. אני ויעקובו מכירים עוד מהמרוץ בשנת 2015, לכן החיבור בינינו היה טוב מאוד. באותו הסופ״ש סיימנו פעמיים על הפודיום. הראשון במקום השלישי והשני במקום השני! סיום מעולה לשנה. את העונה אני מסיים במקום החמישי והמכובד באליפות. בהפרש של מספר נקודות בודדות מהמקום השלישי.
עונה מדהימה ובסופה ציפתה לי הפתעה – בסופ״ש שלאחר המירוץ, נפגשתי עם יושב הראש של למבורגיני סקוואדרה קורסה, והוא פתח בפניי רשימה של תוכניות עתידיות שהיצרן מעוניין לבצע איתי. אני לא יכול לפרט על מה מדובר כרגע, אני מבטיח שתדעו כשאוכל.
שלום , שמי שלומי חכמון מהעיר אשקלון הדרומית.
ברצוני לשאול את בר איך הוא התחיל, כי גם אני החלום שלי זה להיות נהג מירוצים של חברה מוכרת כמו למבורגיני ופרארי.
אולי תאכלו לעזור לי בכך אני בתקווה. ראיתי הזדמנות לשתף אנשים לעניין בחלום שלי מקווה שתאכלו לעזור לי,תודה!
הי שלומי. בר, כמו כל נהג מירוצים מוצלח ומצליח התחיל לנהוג בקרטינג בגיל צעיר מאוד. אנחנו ממליצים לך להיכנס לתחום הקרטינג התחרותי בישראל. שיהיה בהצלחה.