שנות ה-30 היו תור הזהב בהתפתחות המוטורית, כאשר מרוצי מכוניות שימשו הזדמנות להביא לידי ביטוי לא רק שאפתנות טכנולוגית אלא גם שאפתניות לאומניות. תעשיית הרכב הגרמנית באותן שנים היא הביטוי המובהק לכך, עם הניסיונות פורצי הדרך מרוצי הפורמולה 1 של מרצדס ואוטו יוניון. חיצי הכסף הרועמים של אותן שנים נחשבים עד היום לפלא מכאני בו ניתן לחזות גם כיום בעיקר האירועים קלאסיים כמו פסטיבל המהירות של גודווד.
לקראת פסטיבל גודווד השנה החילטו באאודי, שכידוע היא גלגול של אותה אוטו יוניון, לחפור בארכיוני החברה ולהוציא משם יצירה חד-פעמית המכונה Type 52 שערכה בה תצוגת בכורה 90 שנה אחרי שנהגתה על שולחן השרטוטים. וכשאנחנו אומרים “בכורה” מדובר בבכורה אמיתית, שכן אוטו יוניוו טייפ 52 היא אבטיפוס ראשוני של פרויקט שנגנז, שלבי הפיתוח שלו לא הושלמו וכמובן שלא הגיע לייצור סדרתי כלשהו.
אוטו יוניון טייפ 52 נולדה בסוף שנת 1933 כפרויקט ליצירת מכונית ספורט טורינג חוקית לכביש הציבורי על בסיס מכוניות הגרנד פרי של החברה, שנועדה להתחרות במרוצים כמו מיליה מיליה. שם הקוד לפרויקט, ממנו הייתה אמורה להיוולד גם גרסת כביש שתימכר ללקוחות אמידים במיוחד, היה שנלספורטוואגן כשהמשימה הוטלה על משרד התכנון של פרדיננד פורשה שביצע את סקיצות העיצוב הראשוניות. התכנון היה לבנות את המכונית על שלדת סולם של דגם הגרנד פרי עם מנוע V16 בעל מגדש על המותקן במרכז המכונית, כאשר הנהג יושב במרכז ומכל צד שלו ישנו מושב נוסף – בדיוק כמו הסידור במקלארן F1 שהופיעה 60 שנים מאוחר יותר. מכונית העל של שנות ה-30 אם תרצו.
מנהלי הפרוייקט החליטו לבנות אב טיפוס אחד על בסיס העיצוב המקורי של פורשה, אך מהר מאד זנחו באוטו יוניון את הרעיון, הטייפ 52 הפכה לקוריוז היסטורי ומעולם לא הבשילה לאב-טיפוס נוסע. לפני מספר שנים החליטו באאודי להחזיר אותה לחיים על בסיס השרטוטים והתוכניות המקוריות שנמצאו בארכיונים. לטובת המשימה רתמו באאודי את סדנת Crosthwaite & Gardner המתמחה בשחזור מכוניות קלאסיות וגם שיחזרה עבור אאודי את דגמי חיצי הכסף שבאוסף החברה.
התוצאה הסופית נאמנה למקור עם מספר שיפורים טכניים מתבקשים ושומרת על המראה האווירודינמי המתקדם לתקופתו, עם חיפוי מלא לגלגלים האחוריים, קשת גג היוצרת חלק אחורי דמוי טיפה וזנב מוארך. למכונית אמנם יש 4 דלתות הנפתחות נגד כיוון הנסיעה, אך אלו האחוריות נועדו עבור גישה למקום בו שוכן הגלגל החלופי וציוד הכרחי נוסף לתחרויות טורינג ארוכות טווח כמו מיכל דלק נוסף. במקור תוכנן לעשות שימוש במנוע ה-V16 השוכן מאחורי תא הנוסעים שהיה אמור לספק לאחר התאמות לדלק רגיל 200 כ”ס ב-3,650 סל”ד, שיניעו מרכב השוקל 1,300 ק”ג ויאפשרו להגיע למהירות מרבית של 200 קמ”ש יוצאי דופן לתקופתה של הטייפ 52.
בגלגולה הנוכחי של אוטו יוניון טייפ 52 הוגדל הנפח ל-6,005 סמ”ק, הזהה לנפח מנוע ה-V16 של אוטו יוניון טייפ C שכיכבה במרוצי הגרנד פרי של התקופה, והותאם בחזרה לשימוש בדלק מרוצים המורכב מ-50% מתנול ו-10% טולואן. התוצאה היא הספק שקפץ ל-520 כ”ס ב-4,500 סל”ד ומועבר לגלגלים האחוריים באמצעות תיבת הילוכים ידנית בעלת חמישה יחסי העברה שנלקחה ממכונית הגרנד פרי של אוטו יוניון. כדי לגרום ליצירה הזו לנוע בצורה בטוחה, נאלצו המשחזרים לבצע כמה התאמות הנדסיות כמו הארכת בסיס הגלגלים והחלפת תצורת המתלים מקפיצי עלה רוחביים למוטות פיתול בשילוב בולמי זעזועים הידראולים.
התוצאה הסופית הפגינה את ביצועיה כאמור בפסטיבל גוודווד שנערך בסוף השבוע לצידה של האיטרון GT RS המחודשת שמחווירה לצידה ולא בטוח שמישהו ירצה לשחזר אותה בעוד 90 שנה כמו את הטייפ 52 המדהימה הזו.