המעבר להנעה חשמלית מאלץ את יצרניות הרכב לפשפש בעברן כדי לייצר חיבור ולעורר רגש אצל הלקוחות במכוניות שהפכו לעוד מוצר טכנולוגי נטול נשמה. פולקסווגן עשתה את זה עם ה-ID BUZZ שעוצב בהשראת הטרנספורט הקלאסי, פורד לעומתה רק החייתה את השם קאפרי אך המירה אותו לקרוסאובר משפחתי ואילו רנו הלכה רחוק ויצרה סדרה של דגמים חשמלים בהשראת דגמי העבר שלה.
הדגם הראשון הוא רנו 5 שגם הבשיל השנה להגיע לייצור סדרתי, אך גם קיבלנו מרנו קונספט שהוא הומאז’ לרנו 4 ולאחריו גם גרסה מודרנית לרנו טווינגו – כאשר הובטח ששני הדגמים ילכו בדרכה של ה-5 ויגיעו לאולמות התצוגה במהלך העשור. כעת מחייה רנו דגם נוסף מההיסטוריה העשירה שלה כקונספט, אם כי בצורה מעט שונה.
מדובר ברנו 17, מכונית הקופה של רנו שיוצרה בין השנים 1971 ל-1979 יחד עם רנו 15 הכמעט זהה לה, כששתיהן התבססו על שלדת רנו 12 המשפחתית. לא אייקון מוטורי יוצא דופן, ואפילו מכונית די איזוטרית ממנה נמכרו בכל שנותיה פחות מ-100 אלף יחידות, אבל לפחות עבור הצרפתים ורנו יש משהו בהחלט נוסטלגי בצללית הלא שגרתית שלה בעלת חלון הצד הטרפזי והיעדר מסגרת הדלתות.
את הקונספט בנתה רנו בשיתוף המעצב הצרפתי אורה איטו, כשבניגוד לקונספטים של רנו 5, רנו 4 ורנו טווינגו החשמליות כאן לא מדובר בעיצוב מחודש על בסיס פלטפורמה חשמלית חדשה. רנו 17 קונספט היא למעשה בניה מחדש של רנו 17 המקורית שקיבלה גוף חדש לחלוטים השומר על קווי העיצוב המקוריים, ביחד עם שדרוגים כמו חזית חדשה בעלת תאורת LED שהיא הומאז’ ליחידות התאורה המקוריות של ה-17. הגוף החדש רחב ב-17 ס”מ והוא עשוי כולו מסיבי פחמן.
הקוקפיט נבנה גם הוא מחדש ועוצב בהשראת דגמי רנו בשנות ה-70, עם 4 מחוונים נפרדים שכל אחד מהם הוא בעצם מסך עם גרפיקה משנות ה-70, גלגל הגה בעל חישוק מלא אחד שהוא בכלל מרובע בקצוותיו ושילוב מסך מתפעול במרכז הקונסולה המרכזית במקום בו במקור הייתה מותקנת מערכת הרדיו. המושבים ודיפוני הדלתות גם הם עוצבו בהשראת המקור עם שילוב של עור ובד צמרירי בהיר שמזכיר את הסאלון של הדודה מפריז באותן שנים, שאותו בד עוטה גם את גלגל ההגה ושטיחי המכונית.
על ההנעה אחראי מנוע חשמלי אחורי בהספק של 270 כ”ס, זאת בהשוואה לרנו 17 המקורית שהייתה בעלת מנוע 1.6 ליטר קדמי והנעה קדמית שסיפק 108 כ”ס. למרות שמקל הסוללות ובזכות השימוש בנרחב בסיבי פחמן עומד משקל המוכנית על 1.4 טון, מה שאומר שהיא יכולה להציע ביצועיים ראויים, לבטח טובים בהרבה מאלו של ה-17 המקורית.
כרגע אין כוונה של רנו לייצר גרסה מודרנית של ה-R17 ולמען האמת זה לא כל כך נורא כיוון שמדובר במכונית די נשכחת שלא ממש הצליחה בזמנה, וביננו שנות ה-70 הולידו כמה מכוניות קופה אירופאיות הרבה יותר נחשקות.
