לפני 50 שנה בדיוק ב-29 במרץ התגלגלה מפס הייצור בוולפסבורג מכונית אחת קטנה, בנטח במונחים של היום, שעל כתפיה הייתה מונחת משימה אחת גדולה: להציל את החברה שמייצרת אותה. אנחנו רגילים להתייחס אל פולקסווגן כאל יצרנית רכב ענקית וחובקת עולם, המייצרת עשרות מליוני מכוניות בשנה בעשרות מפעלים ברחבי הגלובוס, מובילה טכנולוגית שמחזיקה בבעלות על שלל מותגים, חלקם מהנחשקים ביותר בתעשיית הרכב. מול המציאות הזאת קצת קשה לשכוח שאת מעמדה היום, וגם את עצם קיומה חייבת פולקסווגן למכונית ההיא שנולדה לפני יובל. קוראים לה גולף.
אלא שפולקסווגן גולף היא מכונית חשובה לא רק עבור פולקסווגן. זה לא יהיה מוגזם להגיד שהגולף כתבה פרק נכבד בדברי הימים של תעשיית הרכב העולמית, ובעיקר עבור זו האירופאית. תעשיית הרכב הנפיקה במהלך השנים לא מעט דגמים שנמכרו באופן גלובלי ברחבי העולם במיליוני עותקים. מעט מאד מהדגמים הללו הפכו להיות מזוהים עם היצרן שלהם באופן מוחלט, ועוד פחות דגמים הצליחו לעשות זאת תוך שהם מביאים בשורה לעולם הרכב וגוררים אחריהם תעשייה שלמה של חיקויים. פולקסווגן גולף היא אחד מהדגמים הבודדים הללו, שבאופן מעורר הערכה גם שמרה על הנוסחה הבסיסית שלה לאורך כל אותם שנים. חתיכת משמעות עבור מכונית אחת צנועה.
באופן מעניין, הגולף שהפכה לאייקון עם למעלה מ-37 מיליון יחידות שנמכרו ממנה עד כה החליפה אייקון אחר של פולקסווגן שענה על אותן הגדרות. ההצלחה של פולקסווגן גולף היא לא רק בכך שהתעלתה על המכונית אותה החליפה שהיא סמל בפני עצמה, אלא בכך שכמו החיפושית היא גם תופעה תרבותית. כמה מכוניות עממיות-בורגניות שנועדו בראש ובראשונה לצרכים פרקטיים אתם מכירים שזכו לשלל מועדוני מעריצים ברחבי העולם, כולל מפגש שנתי רשמי בו לוקחים חלק עשרות אלפי משתתפים, כאשר הן הפכו לחביבות בקרב מנעד קהל רחב: מאנשי המעמד הבינוני, דרך צעירים שרק זכו לקבל רישיון ועד לחובבי נהיגה. גילוי נאות: כותב שורות אלו לא ממש בורגני, אבל המכונית הראשונה שלו הייתה ועודנה גולף.
הדרך של פולקסווגן גולף כדי להגיע למעמד וההצלחה שלה הייתה ארוכה. למרות שבבסיסה הגולף היא מכונית שמרנית, ההיסטוריה שלה כוללת לא מעט שינויים, חידושים טכנולוגיים ותפניות. כתבה שלפניכם לא באה לסקור את כל שמונה דורות הגולף, שכל אחד כבודו במקומו מונח, אבל היא באה לסקור על קצה הפגוש כיצד נולדה אחת המכוניות החשובות בתולדות תעשיית הרכב.
חבלי לידה
ההצלחה הגדולה לה זכתה פולקסווגן גולף מטעה לחשוב שהיא הביא לעולם את הבשורה של מכוניות האצ’בק עם דלת אחורית מלאה, בתצורה של מנוע קדמי והנעה קדמית. כל הרעיונות הללו הופיעו בלא מעט מכוניות לפני הגולף. הגדולה של הגולף הייתה בדרך בה הצליחה לארוז יחד את כל הרעיונות הללו שנחשבו חדשניים למדי בתחילת שנות ה-70. לעיצוב המודרני והמדויק של ג’יאוג’יארו הייתה תרומה גדולה לאטרקטיביות של הגולף, אבל היא חייבת את הצלחתה גם לטיימינג בו הופיעה, ממש לאחר פריצתו של משבר הנפט העולמי.
למרות שנשענה על תכנון מלפני מלחמת העולם השניה, המשיכה החיפושית לזכות בשנות ה-60 להצלחה מרשימה וחובקת עולם הן כמכונית בסיסית וחסכונית למשפחה והן כאייקון אופנתי ורכב ראשון לצעירים. אלא שבפולקסווגן הבינו שהקונספט של מנוע אחורי והנעה אחורית כבר הפך להיות מיושן מכדי לבסס עליו כל היצע הדגמים של החברה, שכלל גם את דגמי משפחת ה Type 3הגדולים והיקרים יותר. ההבנה הזו הגיעה בעקבות ההצלחה של מיני מיינור שהביאה לעולם את בשורת ההנעה הקדמית בשילוב המנוע הקדמי הרוחבי – שילוב שהחל להפוך לנפוץ יותר ויותר.
מתוך הבנה שהנעה קדמית היא העתיד, החלו בפולקסווגן לפתח דור דגמים חדש. ההחלטה הזו שהביאה אותה לפסול את ההצעה של פורשה שתכננה יורשת לחיפושית עם מנוע בוקסר מרכזי ומוזרק הממוקם מתחת למושב האחורי. את הדחיפה הסופית למעבר להנעה קדמית קיבלה פולקסווגן מאאודי, שכבר יצרה מכונית משפחתית בעלת הנעה קדמית וגם התמזגה עם NSU פושטת הרגל, שכבר ביצעה את אותו תהליך של מעבר מתצורת הנעה ומנוע אחוריים למנוע והנעה קדמית והביאה איתה נדוניה של ידע ומכלולים. במקביל החלה לפרוח באירופה תצורת ההאצ’בק, שנראתה מודרנית וזורמת יותר מאשר מרכבי הסדאן המקובלים, וגם הייתה שימושית יותר הודות לגמישות בגישה לתא המטען. אגב, במקביל לפיתוח הגולף פותחה אאודי 50 שהייתה בעלת מנוע קדמי רוחבי והנעה קדמית, שתהפוך לימים לפולקסווגן פולו.
פולקסווגן מצידה עוד המשיכה לגבש את הקונספט הסופי ובחנה מספר אבות טיפוס ורעיונות שונים ליורשת המיוחלת של החיפושית. אב הטיפוס המוצלח ביותר שכמעט התגבש לתוצר הסופי נקרא EA276 וסביר להניח שאם היה מגיע לייצור פולקסווגן לא הייתה קיימת היום, בטח לא כפי שאנחנו מכירים אותה. ה-276 שהוצגה בשנת 1968 הייתה בעלת הנעה קדמית כמתוכנן אבל נשאה בחזית את מנוע הבוקסר 1.6 מקורר האוויר שהגיע מהחיפושית. בחירה טובה לחיסכון בעלויות, אבל פחות מספקת מבחינת ביצועים ולאור העובדה שקירור נוזל כבר הפך לסטנדרט מחייב. נוסף לכך, למרכב ההאצ’בק עם חלונות הצד המחודדים היה עיצוב לא ממש נאה לעין, וכשמציבים אותו ליד הגולף אפשר להגיד שהוא אפילו מכוער למדי.
ה-EA276 הייתה יכולה להפוך לגולף אלמלא לחיים היו תוכניות משלהם. כאשר יו”ר פולקסווגן היינץ נורדוף נפטר במפתיע גם ה-276 הלכה לעולמה איתו. התפנית הגיעה בשנת 1969 כאשר בתערוכת טורינו נחשף יו”ר פולקסווגן החדש קורט לוץ לעיצובים של המעצב הצעיר ג’יאורג’טו ג’יאוג’יארו שבדיוק פתח סטודיו משלו. לוץ שהתלהב מהקו המודרני של ג’יאוג’יארו וגייס אותו כדי לעבוד על דור הדגמים החדש של פולקסווגן, כאשר הפרי הראשון לשיתוף הפעולה היה הדור הראשון של הפאסאט שהופיע בשנת 1973. לוץ פוטר מתפקידו שנתיים קודם לכן ולמרות שמחליפו לא התחבר לקו של המעצב האיטלקי, הוא נאלץ להמשיך איתו כיוון שלפולקסווגן לא היה כסף וזמן להתחיל לעצב את הפאסאט והגולף מחדש.
עידן חדש
בסופו של דבר, אחרי שנים של פיתוח, פולקסווגן גולף הגיעה לפס הייצור בתחילת שנת 1974. העיצוב הנקי והמודרני גובה בפרופורציות נכונות, עם בסיס גלגלים ארוך יחסית של 240 ס”מ וסרחי עודף קצרים הודות לאורך כולל של 370 ס”מ בלבד. כן, הגולף המקורית הייתה מכונית משפחתית שהייתה קטנה מקיה פיקנטו של היום. נוסף לדלת אחורית מלאה ושימושית, הציעה גולף גם אופציה למרכב 5 דלתות שהיה נדיר באותם ימים. קצת פחות נאה אבל שימושי לאין ערוך לשימוש משפחתי, כשמבחר של צבעים נועזים ומודרניים השלים את החבילה שגרמה למתחרות כמו אופל קדט ופורד אסקורט להיראות בין לילה כמו האוטו של הדודה.
לגולף כאמור הייתה הנעה קדמית ומנוע רוחבי, בדיוק כמו שהציגה מיני עשור וחצי לפניה, מה שאפשר למקסם את המרחב בתא הנוסעים. המנועים היו מדור חדש, בעלי גל זיזים עילי וקירור נוזל בנפחי של 1.1 עד 1.5 ליטר, כאשר המנוע הבכיר הציע אופציה נדירה לתיבת הילוכים אוטומטית שגם קרצה לשוק האמריקאי, שם נמכרה הגולף תחת השם “ראביט”. השילוב של מרכב שימושי, מראה אופנתי, תא נוסעים בנוי היטב (אם כי מאובזר בקמצנות גרמנית אופיינית) והיצע גדול של גרסאות אפשרו לכל אחד למצוא את ה”גולף” שלו. בשנת 1976 הגיעה לעולם גרסת ה-GTI שמיצתה והעצימה את היכולות הדינמיות שהיו טמונים בשלדת הגולף, כשהיא הפכה למכונית קלאט ומייסדת קטגוריה בפני עצמה – אבל זה כבר סיפור לכתבה נפרדת, כאשר היא תחגוג יום הולדת 50 בעוד שנתיים.
הגעתה של הגולף לשוק בשיאו של משבר הדלק העולמי היה טיימינג מושלם, והגולף סיפקה לאירופאים בדיוק מה שהם היו צריכים: משפחתית שימושית ויעילה, אבל גם אופנתית ולא מדכאת. מהר מאד הגולף הפכה ללהיט מכירות בקצב ששחזר את החיפושית בשיא תהילתה. במפתיע, בטח בראיה היסטורית, הגולף לא זכתה בתואר מכונית השנה באירופה והפסידה את התואר בשנת 1975 לסיטרואן CX, שעם כל הכבוד לאוונגרדיות שלה אף אחד לא ממש זוכר אותה מחוץ לצרפת.
הדור הראשון של פולקסווגן גולף קיבל גם גרסת קבריו שיוצרה על ידי סדנת קארמן וירשה את גרסת הקבריולה של החיפושית. אליה הצטרפה גרסת סדאן בשם ג’טה שמותגה ובנפרד ואפילו גרסת טנדר בשם קאדי – מה שיצר משפחה שלמה ומגוונת עם בסיס דומה הפונה לקהל משתמשים רחב. ההצלחה הייתה ענקית עם כ-7 מיליון יחידות שיוצרו מהדור הראשון, מתוכן כחצי מיליון יחידות מדגמי ה-GTI. הדור השני של הגולף הופיע בשנת 1983, אך ייצור הדור הראשון המשיך הן בגרסת הקבריולה שיוצרה עד שנת 1994, הן בגרסת הטנדר קאדי שיוצרה עד שנת וגם ייצור הגולף האצ’בק עצמה המשיך במקסיקו, ובדרום אפריקה עד שנת 2009!
שושלת
הדור השני של פולקסווגן גולף שמר על מאפייני העיצוב הבסיסיים של הדור הראשון, כולל הקורה האחורית העבה שתהפוך להיות הסממן העיצובי המזוהה עם שושלת הגולף לדורותיה. גולף MK2 צמחה במידותיה כדי ליצור בידול משמעותי מהפולו ובעיקר גם השמינה. פולקסווגן החליטה לתת דגש על איכות תא הנוסעים מה שהעניק לדור השני את הכינוי “בייבי מרצדס”, בעיקר לאור העובדה שרוב מתחרותיה הישירות היו הורכבו ברשלנות או הציעו תאי נוסעים דלים. גולף דור 2 בסיסית שקלה כמעט 100 ק”ג יותר מגולף דור 1 וזה המון. מצד שני, במונחים של היום עדין היה מדובר במכונית קלילה ששקלה מתחת ל-900 ק”ג.
המגמה הזו של המשיכה גם לדורות הבאים של הגולף. הצמיחה במידות אמנם הייתה מתונה יחסית, אך התפיחה העקבית במשקל הייתה פועל יוצא של תפיסת עולם שבה הגולף הייתה וצריכה להיות אמת המידה של קבוצה בכל הקשור לאיכות הבניה ותא הנוסעים. במקביל לעליה במשקל, הגולף כבר לא הייתה הבחירה הראשונה של חובבי הנהיגה, ולפעמים הניסיון לחסוך בעלויות התגלה הפך בעייתי באמינות, כפי שהיה בדור הרביעי שהעניק תחושת איכות של מכונית סאלון אך לא הזדקן היטב בלשון המעטה. העלייה במשקל הייתה גם פועל יוצא של דגש שניתן על בטיחות, הרבה לפני עידן ה-Euro NCAP, תוך היותה מהראשונות בקטגוריה לאמץ ולהנגיש טכנולוגיות כמו מערכות ABS, בקרת משיכה וכריות אוויר.
גם המעידות שהיו במהלך יובל שנותיה של הגולף לא הצליחו לפגוע בהצלחתה. פולקסווגן המשיכה לשמור ולשכלל את התצורה הבסיסית של הגולף, כשהיא אילצה את יצרניות הרכב האירופאית ליישר קו אחריה. הם לא הסתפקו בכך ובמשך הדורות ניסו להרחיב את הקונספט ואת המשפחה. מצד אחד הופיעו גרסאות סטיישן ומיניוואן (גולף פלוס) כדי להרחיב את מעטפת השימושיות. מצד שני, הם גם ניסו להמציא את ה-GTI מחדש כששתלו מנוע שישה צילינדרים בזווית V צרה בגוף קומפקטי והולידו את ה-VR6, שהקדימה אותה הגולף ראלי בעלת מגדש על. לצד זאת, היא אף הקדימה את זמנה עם הגולף קאנטרי כפולת ההנעה המוגבהת כשהייתה האמא של רכבי הקרוסאובר.
הדור הנוכחי והשמיני של פולקסווגן גולף הוצג בשנת 2019 וזכה לאחרונה למתיחת פנים קלה. כפי שזה נראה כרגע, עם המעבר המהיר בתעשיה להנעה חשמלית, זה כנראה גם יהיה הדור האחרון בשושלת המפוארת. קשה להאמין שבפולקסווגן יזרקו לפח שם כל כך מוכר ומוצלח לטובת צירוף אותיות ומספרים חסר משמעות, אך אם כבר מכוניות הופכות לחסרות זהות אמיתית אז השם כבר לא באמת משנה. דבר אחד בטוח, קשה לראות כיצד תוליד תעשיית הרכב מכונית מתוות דרך עם שם כל כך חזק שיחזיק מעמד למשך יובל שנים.
פולקסווגן גולף – נקודות ציון
דור 1 (1974-1983) – תחילת הייצור ב-29 למרץ. גרסת ה-GTI הספורטיבית וגרסת הדיזל הופיעו בשנת 1976. בשנת 1979 הוצגה גרסת הקבריולה. בשנת 1982 קיבלה ה-GTI מנוע 1.8 ליטר והוצגה גרסת GTג עם מנוע טורבו דיזל. בסך הכל יוצרו מהדור הראשון 6.9 מיליון יחידות.
דור 2 (1983-1991) – הוצג בתערוכת פרנקפורט 1983. ב-1986 מופיעה גרסת 16 שסתומים ל-GTI וגרסת סינכרו בעלת הנעה כפולה. בשנת 1989 מוצגת גולף ראלי עם הנעה כפולה ומגדש על כגרסת הומולוגציה למכונית המשתתפת באליפות ה-WRC. גולף קאנטרי עם מרכב מוגבה מיוצרת על ידי שטייר פוך באוסטריה. הדור השני הציע לראשונה ממיר קטליטי ואופציה למערכת ABS. בסך כל יוצרו מהדור השני 6.3 מיליון יחידות.
דור 3 (1991-1997) – הוצג בקיץ 1991 וזכה בתואר מכונית השנה באירופה לשנת 1992. גרסת VR6 הראשונה עם מנוע שישה צילינדרים בקטגוריה הקומפקטית. בשנת 1993 הופיעה לראשונה גרסת סטיישן לגולף וסדרת מנועי ה-TDI עם הזרקה ישירה. שנה לאחר מכן הופיעה גולף קבריולה חדשה. בתחילת דרכו הציע הדור השלישי אופציה לשתי כריות אוויר ולאחר מכן לראשונה גם אופציה לכריות אוויר צדיות ובקרת שיוט. בסך הכל יוצרו מהדור השלישי 4.8 מיליון יחידות.
דור 4 (1997-2003) – הוצג באוקטובר 1997 והציע לראשונה מנועים עם ראש בעל חמישה שסתומים לצילינדר. עוד חידושים בדור הרביעי הם מנוע טורבו בגרסאות ה-GTI ומערכת ESP. גרסת הקבריולה נותרה על בסיס הדור השלישי אך קיבלה את חזית הדור הרביעי. בסוף חיי הדגם הוצגה גרסת R32 עם מנוע VR6 בנפח 3.2 ליטר ולראשונה עם תיבת הילוכים כפולת מצמדים. בסך הכל יוצרו מהדור הרביעי 4.9 מיליון יחידות.
דור 5 (2003-2008) – הוצג בתערוכת פרנקפורט 2003 שהוא מציע מנועי הזרקה ישירה (FSI) ולראשונה מתלה אחורי רב חיבורי. גרסת GT ציודה במנוע המשלב מגדש טורבו ומגדש על. תיבת ה-DSG עם 7 הילוכים הוצעה בדגמי ה-GTI. גרסת מיניואן בשם גולף פלוס הוצגה ב-2004. בסך הכל יוצרו מהדור החמישי 3.4 מיליון יחידות.
דור 6 (2008-2012) – הדור השישי היה למעשה מתיחת פנים מקיפה לדור החמישי של הגולף, עם הופעת בכורה למנועי ה-TSI המוגדשים. לראשונה הוצעו טכנולוגיות של חניה אוטומטית, מתלים אדפטיביים וסיוע לזינוק בעליה. הגרסה הספורטיבית הבכירה מכונה מעתה גולף R. בסך הכל יוצרו מהדור השישי 3.6 מיליון יחידות.
דור 7 2012-2019 – הוצג על בסיס פלטפורמה מודולארית MQB וזכה בתואר מכונית השנה באירופה לשנת 2013. אל גרסת פלאג אין הייבריד בשם GTE הצטרפה בשנת 2014 גרסה חשמלית מלאה ראשונה. הדור הראשון להציע מערכות בטיחות אקטיביות בהן תיקון סטיה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. בסך הכל יוצרו מהדור השביעי 6.3 מיליון יחידות.
דור 8 2019 עד היום – מבוסס על הפלטפורמה המודולארית של הדור השביעי. היצע המנועים כולל יחידות היברידיות קלות 48V וגרסאות פלאג אין היבריד.
