כניסת יצרניות הרכב הסיניות לשוק הישראלי הפכה אותו לעמוס ולכאורה תחרותי מאי פעם. תוך זמן קצר מצאו את עצמן כל יבואניות הרכב גדולות במאבק כדי שהציע לפחות מותג רכב סיני אחד באולמות התצוגה שלהן. אל שלל המותגים הסיניים שכבר קשה לספור ופעילים בשוק הישראל הצטרפה רגע לפני סוף שנת 2024 גם מכשירי תנועה שהחלה לשווק את דגמי צ’אנגן בישראל.
כמקובל אצל יצרניות הרכב הסיניות הגדולות (וצ’נגאן עם יצור יותר מ-2.5 מיליון מכוניות בשנה בהחלט יכולה להיחשב שכזו) גם לצ’אנגן ישנם מספר תתי מותגים באמתחתה וזה שעשה את הכניסה לישראל נקרא דיפאל (Deepal). מותג המייצר דגמים חשמליים בלבד ומנסה להשתייך גם הוא להגדרה הקצת לעוסה “פרימיום-טק”. במילים אחרות. גם דגמי דיפאל באים להציע הרבה מסכים, גאדג’טים ואבזור ולהגיש לכם אותם באריזה מהודרת ולא ממש מצטנעת למראה.
הדגם הראשון איתו נכנסת דיפאל לישראל הוא S07 שלפי חוקי הפורמט הוא עוד תואם טסלה מודל Y במידות (אורך 475 ס”מ, בסיס גלגלים 290 ס”מ) ולא פחות חשוב מכך, בתמחור. זה אומר במקרה של דיפאל S07 תג מחיר של 202 אלף שקלים שהוא כ-15 אלף שקלים יותר מקרוסאוברים מונעי בנזין מסגמנט C (ספורטאז’, טוסון, 3008) בעודו שייך לקטגוריית גודל אחת מעלה. עוד דיל סיני בשוק שכאמור כבר צפוף, ממש צפוף.
לא קל להתבלט בסביבה הצפופה הזו. דיפאל S07 מנסה לעשות זאת קודם כל בעיצוב החיצוני עם שילוב של קווים זוויתיים, תפיחות מודגשות על מכסה המנוע ובכנפיים וקו גג ודלת אחורית משתפל. אי אפשר גם בלי האלמנטים המוגרים של החשמליות כיום כמו יחידות תאורה ראשיות המוסוות בפגוש הקדמי, מופע לד ביחידות תאורת היום וכמובן ידיות דלתות נשלפות. איכשהו במקרה של דיפאל S07 הכל משתלב למראה נעים לעין ונכון פרופורציונלית. בצבע הצהוב הזרחני יש סיכוי גם לסובב ראשים פה ושם, ומישהו עם דמיון מפותח יותר מידי עלול לחשוב במבט חטוף שזו למבורגיני אורוס חרישית.
כניסה לתא הנוסעים של דיפאל S07 כבר מגלה גישה יותר מקובלת שראינו באינספור חשמליות מהדור האחרון. זה אומר מסך גדול במרכז ולא הרבה מעבר מסביב. מאחורי הגישה המינימליסטית בעיצוב תא הנוסעים של הדיפאל נמצאת כמובן החשיבה העכשווית לרכז את מירב תפעול מערכות הרכב המסך המרכזי. למרבה הצער בהיבט הזה בחרו בצ’אנגן לחקות את טסלה עד הסוף וזה אומר שכל התפעול מרוכז בתוך תפריטי המסך, מכיוון מראות הצד ופתחי המיזוג ועד אורות הדרך. בצ’אנגן ויתרו גם על לוח מחוונים ותצוגת המהירות מוצגת לנהג בפינה השמאלית באופן לא ממש קריא (על אף האפשרות להפנות את המסך).
בניסיון לאזן את התמונה ישנה מערכת תצוגה עילית מפורטת, שלא תמיד קריאה עם משקפי שמש, בורר ההילוכים נותר על מוט מימין לגלגל ההגה ואפילו ישנם שני מתגי גישה מהירה ניתנים לתכנות אישי על גבי גלגל ההגה. ועדין, גם האפשרות ליצור קיצורים על גבי המסך הראשי למשל לבחירת מצבי הנהיגה לא הופכת את התפעול בדיפאל לאינטואטיבי במיוחד תוך כדי נסיעה. לא כל רעיון של טסלה צריך להעתיק.
גישת הייטק המופרזת מעיבה על העובדה שבסך הכל תא הנוסעים של דיפאל S07 מרשים למדי. תחושת המרווח מצוינת מלפנים וגם מאחור, אם כי עיצוב הגג הנמוך קצת מגביל את מרחב הראש. איכות החומרים טובה והם נעימים ברובם למראה למגע והם מצטרפים לשילוב של תאורת אווירה מרשימה, מערכת שמע איכותית יחד עם פריטי אבזור לא אופייניים כמו אפשרות ליושבים מאחור לשלוט בפתיחת הגג ובתנועת מושב הנוסע הקדמי, יחד עם אזור בקרת אקלים נפרד. התלונה היחידה לפחות מבחינתנו הייתה דווקא למושב הנהג שהבסיס שלו התגלה כקצר ונוקשה מידי. ברכב המבחן המראה הכללי היה מעט קודר בגלל הצבע השחור הבולט, אך ניתן לקבל גם פנים בגווני לבן או כתום/חום נעימים בהרבה לעין.
כניסה למכונית חשמלית ויציאה לדרך דורשת סדר פעולות מינימלי כיום. במקרה של דיפאל אפילו אין צורך ללחוץ על מתג ההנעה. אבל כן יש צרוך לגשת לתפריט מערכות הבטיחות ולכבות את התרעת העירנות לנהג שהתגלתה כאחת ההיסטריות והמציקות בהן נתקלנו, כשגם הסטת מבט קלה הצידה לפני פניה מלווה בנזיפה קולית צורמת. בכלל, כמו ברוב הסיניות ההיטקיות כיום גם דיפאל S07 עמוס בשלל מערכות עזר לנהג. אלו האקטיביות פעולות בסדר גמור, אבל גם ללא התרעת העירנות הנהג מוצף ביותר מידי התרעות וזמזומים ברקע שלפחות את רובן אפשר לבטל.
תפריט מערכת ההנעה של דיפאל S07 די מקובל לדגמי הבסיס בקטגוריה אליה היא מכוונת. מנוע אחורי עם הספק של 218 כ”ס ומומנט של 32.6 קג”מ. נתונים ממוצעים ביחס למקובל, אבל די והותר כדי לספק ביצועים שהם מעבר לנדרש עבור הנהג המשפחתי הממוצע, עם זמינות כוח מיידית ורזרבות מספקות ברוב תנאי הדרך. הורדת הכוח לכביש טובה גם במצב ספורט בו תגובת הדוושה מעט אגרסיבית מידי ולמרות הבחירה לצייד את המכונית בצמיגי גיטי ולא במיטב התוצרת המערבית.
הסוללה של דיפאל S07 היא בעלת קיבולת נדיבה של 80 קוט”ש שאמורה על פי נתוני היצרן לספק טווח נסיעה של 475 ק”מ. בפעול צריכת האנרגיה במהלך המבחן הייתה באזור ה-19 קילוואט ל-100 ק”מ וזה אומר טווח נסיעה של כ-400 ק”מ ואולי קצת יותר מזה בתנאים מעשיים ולא קיצונים במיוחד.
ההיגוי התגלה כחד ובעל הפניה ראשונית נחושה, אבל כמקובל במכוניות חשמליות רמת התקשורת היא אפסית. בכל מקרה, דיפאל S07 למרות מראהו הוא לא הפרטנר לנהיגה דינמית. אל תחושת הניתוק המתקבלת מההגה מצטרפים מתלים בעלי כיול רך שמפגינים רכינה בולטת בפניות וסובלים מחובר ריסון מספק במהירויות גבוהות. דווקא בנסיעה עירונית ובשיוט נינוח השילוב הזה עובד טוב יותר עם רמת שיכוך זעזועים טובה למדי (למעט נדנוד מורגש לאחר מעבר על פסי האטה גבוהים) בשילוב בידוד רעשי רוח וכביש טוב יחסית.
בתוך המציאות הדחוקה דיפאל S07 יכול להתמקם ולמצב את עצמו כרכב חשמלי יעיל, מרווח ומעוצב שפונה בעיקר לשוחרי הטכנולוגיה, אלו שלא נרתעים מהתפעול והנדסת האנוש בסגנון טסלה שדורשת התמקדות במסך. אל העושר הטכנולוגי ורשימת האבזור המרשימה הוא מצרף תא נוסעים נעים לשהיה וביצועים טובים, הגם שכמו שלל אחיו הוא לא מתעלה דינאמית וגם לא מתיימר לכך.
במחיר של 202 אלף שקלים דיפאל S07 לא ישבור את השוק, אבל הוא מתמקם בדיוק באמצע כאלטרנטיבה לאקספנג וטסלה. ויש לו בדיוק את מה שצריך עבור קהל היעד הזה של נהגי דור המסכים והאפליקציות. לא מעבר לכך.
צ’אנגן דיפאל S07 – תעודת זהות
מנוע: חשמלי אחורי, הספק: 218 כ”ס, מומנט: 32.6 קג”מ, תמסורת: ישירה, הנעה אחורית, בסיס גלגלים: 290 ס”מ, משקל: 2,073 ק”ג , מ-0 ל-100 קמ”ש: 7.9 שניות, מהירות מרבית: 180 קמ”ש, צריכת אנרגיה ממוצעת (יצרן): 18.6 קילוואט ל-100 ק”מ, מחיר: 202 אלף שקלים
