אז כמו שספרנו כאן בעבר, החלטנו לבנות אופנוע מסלול דו”פ על בסיס אפריליה RS125. אם אתם זוכרים את זה, אתם בוודאי זוכרים שהאופנוע שנפל לידינו היה במצב נוראי ובעיקר הגיע עם מנוע מפורק ונקישות ברורות ממיסב הטלטל.
אז לפני שהתכניות הגרנדיוזיות יוצאות לדרך, צריך קודם כל להגיע למצב נסיעה. נכון אפשר לבנות אופנוע מאפס מבלי שרכבת עליו אי-פעם, אבל להניע אותו בתצורתו המקורית הרגיש לנו כמו הדבר הנכון.
אז כרגע, בלי שום שיפור או יחס מיוחד, צריך להחזיר את המנוע לחיים. זירת ההתרחשות היא כמובן משכנו של גילי עוז מוסך אופנועים, שהוא גם חבר גם אח וגם משהו שלא מתרגש ממנועים מפורקים מכל סוג או גודל. אז קדימה, בואו נעיר את ה-RS הזה.

קלי-קלות
להוריד את המנוע מהאופנוע לקח לנו עשר דקות בערך, בלי למהר יותר מדי. ובכלל, קבענו לעבוד על האפריליה אחרי שנגמר יום העבודה. זמן טוב לקחת את הדברים באיזי, עם חיוך. גם הזדמנות טובה לחברים להעביר זמן ביחד, מה שלא תמיד יוצא לפועל עם אופי החיים שלנו.
מהרגע הזה, שהמנוע למטה, אני לוקח צעד אחורה ונותן לגילי לעשות את שלו. מהר מאוד מפורק המנוע הזה לשני חלקיו מאפשר טיפול בטלטל והמיסב הסורר. הטלטל החדש הגיע עם שני מיסבים עלומי שם. זה לא מרגש אותנו יותר מדי כרגע, רק להניע. בדרך לשם הקומבינות וההזנחה שפגשנו כבר בחלקים אחרים של האופנוע, ממשיכה לככב. כאן ברגים חסרים, שם ברגים לא מתאימים וכמה הברגות שעברו מן העולם.

גילי לא מתרגש, מתאים, מבריז, מנקה ומסדר. הוא מציין כמה המנוע הזה פשוט לטיפול מהסוג הזה. הקלאץ’ לדוגמה נשלף כולו הקלות, מספר החלקים הנעים נמוך יחסית. רואים שרוטאקס, מי שבנתה את הבלוק הזה, יודעת דבר או שניים על מנועי שתי-פעימות (בלשון המעטה של המילניום).
אני מעריך ששעתיים לאחר שירד במנוע מהאופנוע הוא חזר אל בין קורות השלדה. בעבודה נינוחה מאוד, בלי טיפה של לחץ. הוא הורכב בחזרה בלי יותר מדי תשומת לב, עם החלקים שאיתם הוא הגיע. תיבת האוויר חזרה למקומה, יחד עם הקרבורטור הסיני “המשופר” שהורכב על ידי הבעלים הקודם. המנוע גם הורכב ללא שסתום הכוח שאמור להיות בפתח הפליטה. כמו שסיפרנו בדיווח הראשון – מישהו פשוט ניסר אותו וגם אטם את הפתח שלו עם סיליקון (שחור לפחות…). גם אגזוז האירו חובר אל פתח הפליטה וזהו, אפשר להניע.

איפה האוזניות?
רגע, לא. למעשה ההנעה הראשונה נערכה לפני חיבור מערכת הפליטה והרעש היה פשוט מופרע. צרחה אלימה ומתכתית, של מנוע ששכב יותר מדי זמן בחוסר מעש. “יוצא לסיבוב?” שואל גילי ואני עונה:”לא אחי” אני עונה… “חושך קר… אין זה… ולא עשיתי הוא…”. עוד לפני שנגמר המלמול הלא ברור מצאתי את עצמי ברחבת המוסך משחרר קלאץ’ ומחכה.
הכתבה הראשונה בסדרה – פרויקט מסלול: יוצאים לדרך
את האמת? לא ציפית לכלום. אני רוכב כבר 25 על כלי קצת יותר חזקים ומרשימים מהאפריליה הזה. ובאמת, הילוך ראשון, המנוע מטפס בסל”ד בעצלנות, מצ’עמם. ואז המחט מגיעה ל-8,000 סל”ד וה-RS נותן כל מה שיש לו ישר לתוך הפרצוף. מכה חדה, אלימה ובעיקר מפתיעה. וכנראה שאופי בסגנון ה-ON\OFF הזה מגיע גם “בזכות” ביטול שסתום הכוח. אלוהים אדירים, אם זה נוסע ככה עכשיו? איך זה יזוז שנסיים איתו? שאלה מצוינת.
עכשיו, אחרי שנרגענו, וגילי גרם למאייד הסיני הזה לעבוד כמו דל’אורטו, אני רוצה לעשות עליו כמה ק”מ על המסלול. לקבוע זמן הקפה שיהווה את המדד לתהליך השיפור שהאופנוע הזה עומד לעבור.

דבר הבנק
פנו אליי לא מעט אנשים בעקבות הכתבה הראשונה ורצו לדעת מה העלויות. אז הבטחתי להם והנה אני מקיים כאן רשימת עלויות זמנית של הפרויקט הזה. אני אעדכן אותה מדי פעם, עם כל התפתחות. אבל אני מתאר לעצמי שבסוף יגיע שלב שאני לא ארצה לדעת כמה כסף הושקע באופנוע ה-125 סמ”ק הקטן הזה:
אופנוע אפרילה RS125 מפורק במצב מחפיר: 4,000 שקלים
קיט טלטל מתוצרת עלומה: 1,200 שקלים.

עוד משהו שצריך לזכור – עיקר העניין כאן הוא העבודה והיכולת של גילי ואת אלו באמת שאין לי יכולת לתמחר. מעבר לזה, הוזמנו כרגע חלקים בשווי כ-10,000 שקלים (לפני מכסים ומיסים) שמתרכזים כולם במנוע עצמו. כמו שכתבנו בעבר, כל חלק שיש למנוע הזה, מיועד למירוצים וברמה גבוהה הוזמן. פירוט של אלו והעלויות שלהם בכתבה הבאה, כשכבר יגיע המשלוח ונדע כמה המדינה תגבה עבור הארגז המיוחד הזה. הראשון מבין ארגזים נוספים, תרתי משמע, שיגיעו לאופנוע הזה.