פורשה 911 חדשה, כל פורשה 911 חדשה, היא נושא מסובך, עמוס אמוציות והיסטוריה. כזה שבחוגים מסוימים הוא סלע מחלוקת, לא פחות. כבר נדרשתי לנושא הזה בעבר, עם ה-997 וה-991 שהגיעה אחריה. את השינויים של שתיהן חוויתי בעצמי, כולל מבחנים שגרמו לי לאבד לילות ארוכים של שינה.
מועצת חכמי פורשה 911 – האוהדים השרופים של הדגם לאורך חייו – לא תמיד שמחים בסיטואציות כאלו. הם כאבו את המעבר לקירור מים. הזדעקו על השינוי הרגעי בפנסים הקדמיים, ולא ידעו לאן להוליך את הבושה עם הצגת תגבור ההיגוי החשמלי. ליבי איתם.
איתם-איתם, אבל צריך לזכור, שאותם חובבי הגה, ואני ואתה בתוכם הם לא בהכרח אלו, שנכנסים לסוכנות של פורשה ומזמינים מכונית חדשה. אם פורשה בעבר התבוננה אל אלו, כעת היא יודעת שלא מעט מהרוכשים יגיעו מפורשה מודרניות אחרות. אנשים שהיו על מקאן, קאיין, על פנאמרה ואולי רוצים משהו אחר. וגם הם צריכים להרגיש בבית בתוך פורשה 911 חדשה.
ועוד מילה בנושא, עוד לפני שניגש לפרק את הדור החדש. בעוונותיי, זכיתי להשתתף בחגיגות 50 השנה של ה-911, בסלובקירינג. עיתונאי ישראלי יחיד, מסתובב בין עשרות מכוניות מכל הדורות, נוהג ומנסה להבין את הקסם. קל מאוד להבין את הקסם. קל לראות את הקו נמתח לאורך השנים. באותה מידה, ברור לחלוטין שכל 911 התאימה את עצמה לעידן שאליו הוצגה. ושכל אחת מהן, עולה בהיבט הדינאמי על הקודמת. מכאן שגם זו שלפנינו אמורה לשקף את העדפות הצרכן העדכניות. ועל הדרך לקבוע את הסטנדרט.
דור 8
בתמונות, פורשה 911 העדכנית לא הצליחה להלהיב אותי. כלל לא. פנים אל פנים זה היה סיפור אחר לגמרי. קודם כל היא רחבה יותר מהדור היוצא, מקבלת בתי גלגלים שהיו שמורים לגרסאות מיוחדות בעבר. היציבה שלה נמוכה, רחבה, מחבקת את האספלט. הבסיס מזכיר ודומה לגמרי לזו היוצאת, אבל המראה מתאים לגרסאות הכוחניות יותר.
חלק מסודותיו של הדור הזה, וחלק מהדילמות שמלוות כל 911, מסתתרים בין דפי הנתונים. הדור החדש קצת כבד יותר מקודמו למרות עליה של 30 אחוז בשימוש באלומיניום. לדברי פורשה, הדור החדש היה אמור לכלול אפשרות לתגבור הנעה חשמלי. לכן יש כאן רכיבים מאסיביים יותר מלפנים, לכך מותאמת גם תיבת ההילוכים שהותקנה כאן. רק שלבסוף מישהו בפורשה החליט, שחשמל הוא לא פתרון נכון כרגע, לא ל-911 הזו בכל אופן. אולי בדור הבא?
בכל מקרה הנתונים האחרים על הדף גורמים לך לשכוח את אלו. פורשה עשו רביזיה רצינית לבוקסר המוגדש שלהם, שינו את אורך הסעפות, את מיקום רכיבי מצנן הביניים ועוד. כל אלו במטרה לשפר לא רק את ההספק אלא בעיקר את התגובה. וכמובן, כצו הימים האלו, יש כאן כל מערכת נהיגה מתקדמת המוכרת לאדם, כאלו ששומרות עליך מלפנים, מאחור מלמעלה ומהצדדים. שומרים עליך, ושומרים על חמוקיה החושניים של מכונית הספורט המוכרת.
פורשה לא הסתפקו באלו והוסיפו עוד מכשף אלקטרוני רב יכולת. חיישני אודיו בבתי הגלגלים הקדמיים, יודעים לזהות אספלט רטוב. מרמה מסוימת המערכת משנה את הגדרות יחידת ההנעה ובקרת המשיכה בכדי לשמור על הגלגלים אוחזים ואותך עם האף לכיוון הנכון. אבל אותי ואותך יעניינו יותר השלדה שהתקשחה, הצמיגים שצמחו במימדים (21 אינץ’ מאחור, 20 אינץ’ מלפנים) ואיתם המפשקים המורחבים.
כוחה במותניה
אירוע ההשקה כלל שני חלקים. הראשון על מסלול אלמוני בפאתי אתונה, השני על כבישים כפריים צפופים בסביבה. לרשות העיתונאים עמדו שלל גרסאות S בתצורת קופה וגג פתוח ואפשרות לבחור הנעה טהורה לכפולה. מיותר לציין שקפצתי על גג קשיח והנעה אחורית ברחבת הטיפולים. זו התצורה הנכונה במכונית הזו.
הנסיעה, במתכונת “ברווזים” – מדריך של פורשה מוביל וכולם אחרי. ומה שקרה בהקפות הבאות, מסביר יותר טוב מהכל, מה הסיפור של פורשה 911 החדשה. המדריך נמצא ממש לפני ומכתיב קצב מתון, כזה שמשאיר את הקבוצה יחד פחות או יותר. למרות שהרגע נכנסתי לפורשה הזו, התחושה בטוחה מאוד. מספיק בטוחה בשביל ללמוד את המסלול הזה במהירות, לזהות שני קווים שגויים של המדריך מלפנים ולהתחיל ללחוץ אותו מאחור.
דחיפת אף רבת משמעות מכאן, בלימה מאוחרת משם ועוד כמה איתותים ברורים והוא מתחיל ללחוץ. מהר מאוד הוא מתקן את בחירת הקו השגויה שלו. או… עכשיו אנחנו מדברים. אנחנו דוחפים את המכונה לקצה ומתרחקים מאוד משאר הקבוצה. בסוף הסשן הזה הוא ניגש אליי ואמר לי שזו הפעם הראשונה שלו כאן וגם שרואים שאני מכיר את המסלול הזה. אמרתי לו שזו מחמאה גדולה – מעולם לא הייתי כאן בעבר.
המור”ק האיזוטרי הזה מובא כאן מסיבה אחת – להבהיר לך באיזו נונשלנטיות המכונית הזו נעה, על המסלול. בלי משחקים ובלי הפתעות. אתה יכול להגיד שזה המנוע שמאיץ אותה בצורה חזקה ולינארית. את יכול להגיד שזו האחיזה אדירה, אולי זו האווירודינמיקה האקטיבית של פתחי האוורור מלפנים או הכנף מאחור? אולי. השורה התחתונה מרשימה מאוד על המסלול, כמעט חסרת מאמץ.
איך זה קורה?
כשיושבים ב-911 החדשה התחושה מוכרת למדי. תנוחת הנהיגה, מיקום ההגה, היחס של אלו לדוושות מרגיש דומה לדור היוצא. וזו בשורה מצוינת. לעומת זאת, מה שרואים חדש לגמרי. יש כאן את חמשת המכוונים המוכרים עם אינטרפרטציה עדכנית ודיגיטלית. הקונסולה המרכזית נוכחת מאוד ומזכירה את זו שבדגמים עדכניים אחרים. מוט ההילוכים הפך למתג זעיר שמפקד על ה-PDK. דומה, אבל שונה ובעיקר סופר טכנולוגי. אלו הדברים שמביאים את ה-911 לעידן החדש, אבל הם לא אלו שהופכים אותה למהירה כל כך.
שחרר את כל הסוסים אל הגלגלים האחוריים ותקבל תאוצה אדירה וחסרת תפרים. המנוע הזה מייצר כמות מגוכחת של כוח כבר מתחת ל-2000 סל”ד. מצד שני הוא יודע לשיר נעימה כמעט אטמוספרית עד ל-7500 סל”ד. זה מנוע מוגדש עם תיבה כפולת-מצמדים, נכון, אבל יש לו את התגובה הטובה ביותר שחוויתי מיחידת הנעה, כזו. השהיית הדוושה, על גבול הלא קיימת.
מהצד השני יש כאן אחיזה אדירה כזו שלא ניתן לקרוע בקלות על כביש סביר ומעלה. הפורשה הזו אוחזת כעלוקה, נשענת על אחיזה מכאנית אדירה ולא זזה מהקו הנבחר. גם מול פרובוקציות שגובלות בטמטום גמור היא לועגת לאלו ולחוקי הפיזיקה. אפשר להבין איך היא מקיפה את הנורבורגרינג ב-7:25 דקות, 5 שניות מהיר יותר מהדור הקודם. בקלות.
עוד אלמנט שזורח ככל שהזמן עובר הוא ההגה. על לחשושי צמיג אל קצות האצבעות כבר ויתרנו בעידן הזה. ההגה של הפורשה הזו מסביר למה התרגלנו גם לזה. הוא מהיר, משקלו טבעי ונכון והוא מדויק מאוד. חבר, את אלו יחד ותבין איך אתה צולף אתו אייפקס אחרי אייפקס. על המסלול ומחוצה לו. במקומות האלו השיוף הארוך של המכלולים האלו מתבטא ומורגש.
אם זה נשמע כאילו אתה לא מודע לעובדה שזו 911 כשאתה נוהג אותה זה ממש לא כך. מיקומו של המנוע נוכח כל הזמן. בייחוד כשאתה מועך את הדוושה והפורשה נשענת עם כל המשקל הזה על גלגליה האחוריים, נדרכת לתאוצה ומעקמת לך את הצוואר. וזה עיקר הזיכרון מהנהיגה בה. היא שולחת את גלגליה בארבע פינות המרכב, מייצרת אחיזה. אתה – נמעך מצד לצד במושב.
רק דבר אחד חסר לי כאן. רעש. המכונית הזו מרגישה רהוטה, הדוקה, חנוטה. הבוקסר מאחור עדיין מפריח נעימה כזו או אחרת אל החלל שלה. אבל העוקץ של הנביחה המתכתית אבד כאן. עוד תלונה? כמויות כאלו של גומי ואחיזה מרימות את היכולת למעלה, מפחיתות בזמינות ובמשחקיות של מכונה כזו. לא הייתי מתנגד לקצת יותר יכולת אבסולוטית ואפשרות לשחק איתה במהירות שפויה יותר.
עם הפנים קדימה
כמובן שבסוף היום זו מכונה, עם אופקים רחבים יותר. יש בה ארבעה מושבים (ילדים בלבד מאחור), יש תא מטען מפתיע, יש אפשרות להגבהה אוטומטית לטובת מעבר על פסי האטה מוגזמים. יש גם מתלים אקטיביים, כאלו שבנסיעה רגועה יודעים לייצר נוחות טובה.
כל זה עטוף באיכות המוכרת של פורשה. כל מתג וידית משדרים עומק ומאחוריהם מסתתרת מלאכת מחשבת. לכל אלו אתה מצפה בפורשה. השמחה הגדולה היא, שגם בעידן הזה, עם דרישות ואופנות עדכניות, ה-911 היא עדיין מכונית ספורט אייקונית. כזו ששומרת על ערכי העבר ומביטה בבטחה לעתיד.
נתונים: 2,981 סמ”ק, 450 כ”ס ב-6,500 סל”ד, 54 קג”מ ב-2,300 סל”ד, 1,534 ק”ג, 12.5 ק”מ לליטר (יצרן),3.7 ש’, 308 קמ”ש מחיר: 1,031,000 שקלים