בדיוק לפני 75 שנים, ליתר דיוק ב-8 למרץ 1950, ירד מפס הייצור פולקסווגן טרנספורטר הראשון. מדובר באחת מסדרות הרכבים המסחריים הוותיקות והמצליחות בתולדות תעשיית הרכב, אבל זה לא מה שמייחד אותו. פולקסווגן טרנספורטר יוצא דופן בכך שהוא הפך ברבות השנים להרבה יותר מעוד רכב מסחרי יעיל ואפרורי, אלא לאייקון תרבותי וצבעוני מבלי שמתכנינו בכלל התכוונו לכך.
מה שהפך אותו לכזה מעבר לעיצוב העגלגל והחביב היה הדבר החמקמק והקשה להגדרה שנקרא אופי. זה עזר לו להתגבר על העובדה שהוא היה ספרטני להפליא ואיטי להחריד. הדבר נכון בעיקר לדורות 1 ו-2, שהיו הדבר הנכון בזמן הנכון עבור דור ילדי הפרחים שחיפשו תחבורה יעילה וזולה שאפשר לנדוד בה למרחקים ואל המרחבים. אבל גם הדור השלישי הפגין את קיסמו שהמשיך במידה מסויימת קדימה גם כשהמנוע של הטרנספורטר כבר לא היה מאחור.
ההיסטוריה של פולקסווגן טרספורטר עמוסה בדגמים וגרסאות, חלקן היו פורצות דרך כמו הסינכרו שחגג לא מכבר יום הולדת 40, חלקן שיכללו את הקונספט של רכב טיולים על בסיס מסחרי וחלקן פשוט הצטיינו במה שטרנספורטר נועד לו כרכב עבודה. אז לכבוד יום ההולדת של הטרנספורטר, מגיעה לו סקירה היסטורית קצרה וממצה.
דור ראשון T1 – 1950-1967
כמו הרבה מכוניות שהפכו לסמל, גם פולקסווגן טרנספורטר נולד מתוך הכרח. אחרי הניצחון במלחמת העולם השניה חיפשו הבריטים דרכים לשקם את כלכלת גרמניה. בתחילה השתמשו הבריטים בתוכניות של החיפושית מלפני מלחמת העולם והביאו אותה לייצור סדרתי מלא. כלכלת גרמניה התחילה להתעורר והיית הזקוקה גם לרכב מסחרי כדי שיכול להניע אותה. המהנדסים בפולקסווגן החליטו להשתמש במכלולים המוכחים של החיפושית ולבנות סביבם רכב מסחרי בעל מרכב אחוד. אב הטיפוס נקרא פשוט Type 2 כיוון שהחיפושית כונתה Type 1 והחל להתגלגל בשנת 1949.
בפולקסווגן בחנו כמה אבות טיפוס עד שהגיעו לתצורה הסופית שהחלה להתגלגל מפס היצור כאמור בדיוק לפני 75 שנה. לטרנספורטר הראשון היה מרכב ואן סגור בעיצוב עגלגל בעל חלון קדמי מפוצל באורך של 410 ס”מ. לטרנספורטר הראשון היה מנוע בוקסר שהגיע מהחיפושית עם הספק של 25 כ”ס, מה שהביא אותו למהירות מרבית של 80 קמ”ש. מבנה המנוע השטוח אפשר להגדיל את חלל המטען שהגיע לנפח של 4.5 מ”ק למרות האורך הצנוע. חודש לאחר מכן כבר הוצע גרסת קומבי בעלת חלונות אחוריים עם אפשרות להסעת נוסעים, גרסת טנדר עם ארגז מטען אחורי פתוח והוצגה גרסה חזקה יותר עם מנוע בהספק של 44 כ”ס ומהירות מרבית של 105 קמ”ש.
ביוני 1951 הוצגה גרסת ה-Bus הראשונה שהפכה ברבות הימים לאייקון. היא הציע מקום ל-9 נוסעים, אפשרות לעד 23 חלונות כולל חלונות גג פנורמיים ואופציה לצביעה דו-גוונים אותה ניתן להגדיר כמיניואן הראשון. ההצלחה של ה-Bus הייתה בשנות ה-60 כשהפך לבן הלוויה הצמוד של ילדי הפרחים בדור הבייבי בום שקיבל רישיון ויצא לגלות את העולם בדרכו המרדנית. לימים יפכו דגמי T1 חבוטים למבוקשים בקרב אספנים, כאשר כיום מחירם של הדגמים המוקדמים מרובי החלונות יכול לחצות בקלות את רף ה-100 אלף דולר, הרבה יותר ממכוניות אקזוטיות, נחשקות וצעירות יותר.
בשנת 1956 היצור של הדור הראשון עבר למפעל בהאנובר שם מיוצרות המסחריות של פולקסווגן עד היום. בשנת 1962 ייוצר הטרנספורטר המיליון והדור הראשן המשיך להיות מיוצר במערב עד שנת 1967 עם למעלה מ-1.8 מיליון יחידות. לאחר מכן המשיך היצור בברזיל עד שנת 1975.
דור שני T2 – 1967- 2013
הדור השני של פולקסווגן טרנספורטר יצא לדרך בדיוק בימי השיא של פסטיבלי המוזיקה הגדולים וילדי הפרחים. אבל הטרנספורטר נועד קודם כל לעבודה, לכן הוא עבר מודרניזציה מקיפה למרות ששמר על מבנה בסיסי דומה. בסיס הגלגלים (240 ס”מ) נותר זהה, אך המרכב הוארך וחוזק, דלת הזזה הפכה להיות סטנדרטית ושטח החלונות גדל לטובת ראות משופרת. המתלים שופרו, נוספו בלמי דיסק קדמיים ומנוע הבוקסר הבסיסי צמח לנפח של 1.6 ליטר עם 48 כ”ס. בשנת 1972 עבר הטרנפורטר מתיחת פנים ונוספו לו מנועי 1.7 ו-2.0 שהגיעו מפולקסווגן Type 4, מה שאפשר להציע בשוק האמרקאי תיבת הילוכים אוטומטית בעלת שלושה יחסי העברה.
אבל הבשורה הגדולה בדור השני הגיעה מכיוון דגמי קאמפר. סדנת וסטפליה יצרה גרסאות שכאלו כבר בדור הראשון, אבל הדור השני השתכלל הקונספט עם גג מתרומם במלואו שיצר תא שינה עליון והפך את הטרנספורטר לחביב עוד יותר על המטיילים וההיפים. בשנת 1968 החלה פולקסווגן לייצר את הטרנספורטר גם במקסיקו ועשר שנים לאחר מכן נרשם ציון דרך עם ייצור הטרנספורטר ה-4.5 מיליון. הדור השני הפסיק להיות מיוצר במערב בשנת 1979, אך הייצור המשיך בברזיל עד שנת 2013 כאשר במהלך השנים זכה לעוד שדרוגים ומעבר למנועים טוריים מקוררי מים, כאשר עוד 350 אלף יחידות נבנו אחרי הפסקת השיווק באירופה.
דור שלישי T3 – 1979-1992
קפיצת דרך משמעותית רשם הטרנספורטר בדור השלישי שלו שהוצג בשלהי שנות ה-70′. הנוסחה הבסיסית נשמרה, אך היה מדובר ברכב חדש לחלוטין עם בסיס גלגלים גדול יותר, חלל פנים גדול משמעותית ושיפורים גדולים בתחום הבטיחות ועמידות המרכב. בתחילת הדרך הוצע ה-T3 עם מנועים מקוררי אוויר, אך מהר מאד הם הוחלפו במנועי בוקסר חדשים מקוררי נוזל בנפחי 1.9 ו-2.1 ליטר כאשר לראשונה נוספה גם אפשרות למנוע דיזל ולתיבת הילוכים ידנית עם חמישה יחסי העברה. מאוחר יותר ניתן היה לקבל את הגרסאות המאובזרות והמהודרות שנקראו “קראט” או “מולטיואן” גם עם מנועי חמישה צילינדרים טוריים.
בשנת 1985 הצטרפה למבחר לראשונה גרסת הנעה כפולה שכונתה “סינכרו” והפכה לאייקון בזכות יכולת שטח מרשימה. בשנת 1988 החליטו בפולקסווגן לייצר לראשונה גרסת קאמפר בעצמם שזכתה לשם “קליפורניה” והפכו למבוקשים במיוחד בקרב המטיילים. גרסה יוצאת דופן אחרת הייתה ה-B32 שפיתחה פורשה, כאשר לקחה את גרסת הקראט המהודרת והשתילה בה מנוע בוקסר בנפח 3.2 ליטר שהגיעה מה-911 קאררה עם 230 כ”ס ומהירות מרבית של 217 קמ”ש. גרסה זו יוצרה בכמויות מצומצמות והפכה למבוקשת במיוחד בקרב אספנים. ייצור הדור השלישי בהאנובר המשיך עד שנת 1992, שנתיים לאחר הצגת הדור הרביעי, כשלאחר מכך יוצר טרנספורטר T3 בדרום אפריקה עד שנת 2022.
דור רביעי T4 – 1990-2003
המהפך הגדול של הטרנספורטר הגיע בדור הרביעי. רעיון המנוע וההנעה האחוריים שהחל את הדרכו החיפושית הגיע למיצוי, ועבור הדור הרביעי פיתחה פולקסווגן טרנספורטר חדש בתצורה של מנוע והנעה קדמיים. בסיס הגלגלים צמח בקרוב לחצי מטר ולראשונה הוצעה גם גרסת מרכב ארוכה יותר לטובת יכול הובלה משופרת. העיצוב הפך קובייתי עם שמשה קדמית משופעת וחרטום מובלט קדימה כדי לאפשר מקום למנוע שהותקן לרוחב.
היצע מנועי הבנזין כלל מנוע 2.0 ליטר 4 צילינדרים או 2.5 ליטר חמישה צילינדרים שהגיע מאאודי, לצד מנועי דיזל וטורבו דיזל. כמו בעבר הוצע הטרנספורטר במגוון תצורות מרכב פתוחות או סגורות, גרסת סינכרו כפולת הנעה וגרסאות נוסעים מהודרות עם אופציה לתיבת הילוכים אוטומטית בעלת ארבעה יחסי העברה. בשנת 1996 עבר הטרנספורטר מתיחת פנים והציע לראשונה את מנועי ה-TDI המתקדמים כשנוספה באופן חריג גם גרסת VR6 עם הספקים של עד 204 כ”ס. שני מיליון יחידות ייוצרו מהדור הרביעי של הטרנספורטר ב-14 שנות ייצור במפעלים בגרמניה, פולין, אינדונזיה, מלזיה והפיליפינים כשבניגוד לדורות הקודמים הדור הרביעי לא המשיך להיות מיוצר לאחר הצגת מחליפו.
דור חמישי T5 – 2003-2015
הדור החמישי של הטרנספורטר שמר על קווים דומים לזה של קודמו, אף במראה מודרני ומלוטש יותר. מהפכות גדולות לא היו בדור החמישי אלא שכלול של הנוסחה המוצלחת. היצע גרסאות המרכב גדל עם שלושה אורכי מרכב ובסיס גלגלים ושלושה גבהי גג שונים. על ההנעה היה אחראי דור חדש למנועי ה-TDI, אליו הצטרפו מנועי טורבו בנזין מודרניים. תיבות הילוכים בעלות שישה יחסי העברה, ידנית או אוטומטית הוצעו כאופציה, ולאחר מכך הצטרפה לראשונה גם תיבת ה-DSG. גרסאות קליפורניה ומולטיוואן הוצעו גם הפעם, לצד גרסת פאן-אמריקה עם הנעה כפולה (4Motion), צמיגי שטח וסממני עיצוב קרביים. 2 מיליון יחידות נוספות יוצרו מהדור החמישי.
דור שישי T6 – 2016-2024
הקדמה בדור השישי של פולקסווגן טרנספורטר באה לידי ביטוי בשני מישורים עיקרים. בתחום ההנעה הפכך הטרנספורטר לידידותי יותר לסביבה, עם מנועי 2.0 ליטר טורבו-בנזין או טורבו-דיזל עם מערכת דימום מנוע בעמידה כסטנדרט. ההיבט השני היה ההיבט הבטיחותי עם תוספות של מערכות בטיחות אקטיביות מתקדמות כמו בלימה אוטונומית, התרעת סטיה מנתיב ובקרת שיוט אדפטיבית. בנוסף כללה רשימת האופציות לראשונה גם מתלים אדפטיביים בגרסאות הנוסעים מהודרות. גרסאות המולטיואן והקליפורניה יוצרו על בסיס הדור השישי עד שנת 2021, אז הן נפרדו לדורות חדשים על בסיס פלטפורמת MQB המודולארית כדי להעניק רמת עידון גבוה יותר לנוסעים, יחד עם אפשרות להציע לראשונה יחידות הנעה היברידיות נטענות.
