פולקסווגן גולף חוגגת השנה 50 שנה להולדתה, במהלכן לא רק המציאה את משפחתית ההאצ’בק הקומפקטית אלא גם התקבע כסוג של סמל סטאטוס בורגני. מכונית משפחתית סולדית אך עדכנית. כזו המסמלת מעמד והצלחה, אבל לא מנקרת עיניים או מתייגת את בעליה כלקוח של מותגי פרימיום (בשביל זה המציאו את אאודי A3). זה קצת סותר את העובדה שבמהלך הדורות האחרונים שדרגה פולקסווגן בעקביות את רמת האיכות וההגשה של הקולף כך שלא רק אילצה את המתחרים ליישר קו, אלא גם אילצה את יצרניות היוקרה לרדת אל העם ולהציג את הפרשנות שלהם למתכון המוצלח.
כל זה נכון לאירופה, אולי במידת מה לארה”ב. בישראל בה רמת המיסוי על רכב היא מופרזת פולקסווגן גולף מעולם לא הצליחה להפוך למכונית עממית באמת. למעט תקופה קצרה במהלך הדור הרביעי, הגולף תמיד הייתה יקרה מרוב המשפחתיות הקומפקטיות שנמכרו בישראל, מה שמיצב אותה במעין תת סגמנט משלה. בשנים האחרונות עם ההצלחה של דגמי הקרוסאובר האופנתיים הסתגרה הגולף בנישה של עצמה. במידה לא מעטה מי שעדין קונה גולף בישראל הפך להיות סוג של אנין טעם.
גולף דור 8 שעברה מתיחת פנים קלה בתחילת השנה והגיעה בשבועות האחרונים לישראל כבר לוקחת את הבדלנות הזאת צעד אחד רחוק מידי. גל ההתייקרויות בשוק הרכב הישראלי לא פסח על הגולף, שגרסת הבסיס המקומית שלה עם מנוע 1.5 ליטר המספק 116 כ”ס נמכרת במחיר של 170 אלף שקלים, מחיר של קורולה או אלנטרה היברידיות. על גרסת המבחן המאובזרת עם הספק משודרג של 150 כ”ס עם גג שמש נפתח, תצוגת נתונים עילית על השמשה, מושב נהג חשמלי וחימום למושבים כבר מתנוסס תג מחיר של 190 אלף שקלים. לא מעט כסף, אבל לא מעט אוטו?
שורת השדרוגים שנעשו במסגרת מתיחת הפנים לא ארוכה. זה לא מפתיע כי הגולף מעולם לא הייתה מכונית של מהפכות, בטח לא במתיחות פנים, אלא סמל לאבולוציה עקבית. יחידות תאורה מעט שונות, חישוקים בעיצוב חדש, ממשק מולטימדיה משודרג, מסך מרכזי גדול יותר ועוד כמה מערכות בטיחות ועזר לנהג. מי שלא יקרא את תיק העיתונות עלול לפספס את השינויים ההלו.
השינויים החיצוניים עוזרים לגולף להיראות עדכנית, בעירבון מוגבל. תצורת ההאצ’בק כבר לא אופנתית כמו פעם, אבל הפרופורציות של הגולף פשוט נכונות עבור מכונית משפחתית שלא באה למכור לכם סיפורים או חלומות על טיולי הרפתקאות בסופי השבוע. התכליתיות הזו ממשיכה גם אל תא הנוסעים שממשיך להיות נקודת החוזק של הגולף. אז נכון שהמהנדסים נכנעו לצו האופנה והמסך הגדול מקבל תשומת לב על חשבון פתחי האוורור הנמוכים מידי.
למרבה הצער במסגרת מתיחת הפנים השאירה פולקסווגן את הסליידרים הלא מוצלחים לבחירת טמפרטורת המיזוג ועוצמת השמע וגם את בורר מצבי האורות המשולב עם הפשרת האדים. אלא שמעבר לכך למרות, ריכוז רוב פונקציות התפעול במסך המגע הממשק ברור, הקיצור החיוניים נגישים וההמחשה הויזואלית עדיפה עשרות מונים על שיטוט וגלילת תפריטים אינסופיים. תוסיפו לכך מושבים תומכים עם תנוחת נהיגה מצוינת ואיכות חומרים גבוהה, ושוב מצליחה הגולף לגרום לנו להרגיש כקומפקטית פרימיום לכל דבר ועניין.
במסגרת מתיחת הפנים קיבל מנוע ה-1.5 המוכר מערכת תגבור היברידי קל. פעולתה לא ממש מורגשת, אבל במה שקשור לצריכת הדלק היא כנראה אפקטיבית כי במהלך המבחן עמדה צריכת הדלק הממוצעת על 13.5 ק”מ לליטר שיכולים להיות יותר מכך בתנאי נהיגה מתונים. מעבר לכך אין הפתעות, והשילוב היעיל של המנוע ותיבת ההילוכים כפולת המצמדים מוכיח את עצמו כאן שוב, כאשר המשקל הנמוך יחסית לדגמי הקרוסאובר של הקבוצה העושים שימוש ביחידת הנעה זהה עוזרים לגולף להיות נמרצת יותר וזריזה למדי. חובבי הגולף ישמחו לדעת שעם 8.4 שניות בזינוק ל-100 היא זריזה יותר מה-GTI של הדור הרביעי.
יעילות יחידת ההנעה משתלבת עם היעילות שמגלה הגולף בפן הדינאמי. כהרגלה, היא ממשיכה לספק חבילה מאוזנת בין נימוסי כביש לנוחות נסיעה, האחיזה גבוהה, התגובות צפויות, ההיגוי מדויק ובעל משקל טוב וחיבור כל הפרמטרים הללו במכונית משפחתית קצרה יחסית שלא מנסה לעמוד על עקבים אופנתיים יוצר מכונית שגם אפשר ליהנות מהנהיגה בה, הגם שהיא רחוקה מלהיות מערבת או חדה באופן ספורטיבי.
כאן שוב עולה שאלת המחיר. בשוק הישראלי כבר כמעט לא נותרו לגולף מתחרות ישירות, כך שהיא מוצאת את עצמה נאלצת להצדיק את מחירה מול קרוסאוברים שימושיים ואופנתיים יותר או מול משפחתיות סדאן שמספקות נוכחות טריטוריאלית/ויזואלית גדולה יותר על הכביש. וזה לפני שהזכרנו את שלל הסיניות החשמליות שמוכרות עושר דמיוני ומטראז’ים של מסכים.
פולקסווגן גולף לא משחקת את המשחק הזה. היא מכוונת לקהל שיודע להעריך את היתרון שבמידות קומפקטיות ומעדיף את המהות שבביצוע על הכביש מאשר את הנראות שבחניה. עבור האנשים הללו, למרות מחירה המאמיר, הגולף היא חבילה מלוטשת מאי-פעם.
פולקסווגן גולף 1.5 סטייל פלוס – תעודת זהות
מנוע: 1,498 סמ”ק, טורבו-בנזין, תגבור היברידי, הספק: 150 כ”ס ב-5,000-6,000 סל”ד, מומנט: 25.5 קג”מ ב-1,500-3,500 סל”ד, תמסורת: כפולת מצמדים, 7 הילוכים. הנעה קדמית, בסיס גלגלים: 262 ס”מ, משקל: 1,376 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 8.4 שניות, מהירות מרבית: 224 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 18.2 ק”מ לליטר, מחיר: 190 אלף שקלים
