העוצמה הזאת של המדבר תמיד מצליחה לעצור לי את הנשימה. עוצמה של טבע שנוצר במשך אלפי שנים בעזרת השמש, הרוח והגשם. נוף בראשית של הרים, דיונות וודאיות. עוצמה של צבעים עזים, אדום ובורדו שמתחלפים בין זריחה לשקיעה. את העוצמה הקדומה הזאת של המדבר הפגשנו עם העוצמה המודרנית של המאווריק X3.
הצטרפתי לטיול מועדון של חברת עופר-אבניר בהובלת צחי כפרי, “טיול גבים” זאת הכותרת שנתנו לטיול. עקב הגשמים העזים שירדו בדרום הארץ וזרימת המים העזה אל הנחלים, ניתן היה לשוטט בין הגבים שהיו מלאים במים ולהפיג את החום הצורב במים קררים ונעימים. סביר להניח שאם תגיעו עוד כחודש הגבים יהפכו כבר לשלוליות, אם בכלל.
נקודת הכינוס הייתה מדרשת שדה בוקר, כולם פורקים את הכלים ובזווית העין פוזלים לכלים של האחרים, אין מה לעשות. חלק מהעניין של להיות בעלים של הכלים האלו, הוא השופוני. כל אחד מציג את התוספות והשדרוגים שהכניס לכלי ואם יש משהו שהוא יותר אינסופי מהחלל זה השדרוגים והתוספות שאפשר להכניס לכלים האלו.
הכלי שקיבלתי לטיול הוא דגם הקצה שיש לחברת קאן-אם בפורטפוליו, המאווריק X3 XRS Turbo, ה-X3 שנחשף לפני כשנתיים חולל מהפכה עם מבנה דמוי מכונית באחה, המונע ע”י מנוע רוטקס תלת-צילינדר מוגדש, שהפיק 154 כ”ס. במלחמה האינסופית מול המתחרה שהמציאה את קטגורית רכבי ה- Side By Side הספורטיביים, חברת פולריס, שהגיבה מיד בדמות גרסת טורבו ל-RZR, גם השנה חברת קאן-אם שידרגה את הכלי הקיצוני הזה ובעזרת כמה שינויים, כמו משאב דלק חדשה ומצנן ביניים (אינטרקולר) נוספו למנוע עוד 18 כ”ס והוא כרגע עומד על 172 כ”ס. כל הסוסים האלו מעיפים את הכלי השוקל רק 718 ק”ג מעמידה ל-100 קמ”ש תוך 4.5 שניות. המאווריק X3 במפרט XRS, מגיע עם בולמי פוקס פודיום, מהלך מתלה אחורי של 61 ס”מ ומהלך מתלה קדמי של 55.9 ס”מ. חישוקי 14 אינץ’ וצמיגים בקוטר 30 אינץ’.
אחרי תדריך בטיחות קצר, מניעים ויוצאים לדרך, התחלת הנסיעה איטית עד שמגיעים לכניסה לנחל צין. שם כבר אפשר לתת בגז. המאווריק מגיב מיד ועולם שלם של עונג צרוף ממלא אותך, כמויות מטורפות של אדרנלין מופרשות לחלק הפסיכי הזה שיושב לך בעורף, משם הוא שט לו בוורידים עד שהוא מגיע לכל תא וכל נים בגוף. רק התחלנו את השוונג ורגע לפני שמגיעים לגב זרחן, השיירה נעצרת, אחד הכלים שבר משולש קדמי. זה אומר שאחד הגלגלים הקדמיים באופסייד. יכולת האלתור שלך בשטח חייבת להיות לפחות כמו יכולת האלתור האפית של מק’גיוור. אחרת אין סיכוי שתשרוד. צחי המובייל מחליף את המשולש ברצועה שהוא קושר בין הגלגל לבולם וכך השיירה נוסעת למפעלי צין כדי למצוא רתכת.
אחרי טבילה קצרה בגב זרחן המשכנו לעין אום-תינה, משמעות השם בעברית היא “אם התאנה”, מי המעיין, יחד עם המי השיטפונות הזורמים בנחל, ממלאים בריכה עגולה ויפה, המוקפת במצוקים נמוכים. על המצוק שמעל הבריכה, ממש מעל המים, גדל עץ תאנה קטן. הגב היה מלא ואפשר היה אפילו לשחות בו. הטבילה מרעננת את הגוף והנשמה. מכאן המשכנו דרך בקעת צין לגב נסתר שצחי המובייל השביע אותי לא לנקוב בשמו או מיקמו, אלא רק לקרוא לו “גב מדהים”, למען יישאר כקלף הפתעה לטיולים הבאים. הנסיעה במאווריק מהירה מאוד, יכולת השיכוך וההחזרה של הבולמים יחד עם זווית גישה ונטישה מרשימות, המאווריק מגהץ קילומטרים במהירות שיא, שום דבר לא עוצר את המאווריק, רק צריך לתת גז, בניגוד לכל אינסטינקט בסיסי כשנתקלים במכשול או במעבר קשוח, במקום לשים ברקס, צריך לתת גז, אם חשבתם שתפילה תציל אתכם מצרה, אז זהו שלא, גז יציל אתכם מכל צרה.
הרעב התחיל לקרקר לו בבטן ומאום-תינה שמנו פעמינו לכיוון הערבה דרך בקעת אבו טרפה, רק שבדרך היינו צריכים לעבור את מעלה מרזבה, הפעם מהצד של הירידה. מעלה מרזבה ממוקם בערוץ נחל מרזבה, בסמוך למפגש עם נחל נקרות מעלה מרזבה הינו מעלה קשה מאוד, בתחילת המעלה יש דרדרת של אבנים וסכנת שיפוע צד מפחידה. גם בירידה, כדאי למצוא את האלוהים שלך ולהתפלל חזק. צחי צועק בקשר, לא לשים ברקס, לשים גז. הישיבה במאווריק מאוד גבוהה והראות מלפנים טובה מאוד, כמעט ואין שטחים מתים, ניתן לראות את המיקום של הגלגלים הקדמיים ולכוון אותם בדיוק למקום הרצוי, את הירידה המאווריק צולח בלי בעיה. שוב פעם, רק לתת גז.
אחרי ארוחת הצהריים חזרנו למעלה מרזבה והפעם בעליה. וואלה, פחד אלוהים. אפשר להיכנס לשיפוע צד בקלות. צחי מחליט לנסות לעלות, לאחר כמה ניסיונות, גם צחי וגם המאווריק נכנעים, אחד אפס למעלה מרזבה. מצאנו דרך עוקפת ושעטנו בחזרה לשדה בוקר, המאווריק נותן תחושה בטוחה שאפשר לדחוף אותו למהירויות גבוהות. , put the pedal to the metal המהירות מטפסת לקצה הסקאלה והמחוג מראה שאנו נוסעים ב-130 קמ”ש, המאווריק מרגיש כמו נסיעה על האוטובאן בגרמניה. היכולת של הבולמים לשכך את המהמורות של הדרך היא מדהימה, זה ממש כמו לנהוג בטרופי טראק קטן. בתרגול נכון ניתן להיכנס לסיבובים החדים בדריפט שמפרפר את הגלגלים האחוריים ובכך לשמור על קצב גבוה בלי עצירות. כל הארגונומיה של המאווריק יושבת לך בול, הפקדים וההגה יחד עם כיסא נוח ותומך יוצרים סביבת נהג סופר נוחה.
השמש כבר הראתה סימנים של עייפות ועוד רגע נעלמה במערב. אחרי שעות של נהיגה אין תחושת עייפות. לקראת הדמדומים כל כוחותינו שבו בשלום. המדבר אולי גרם לי לעצור את הנשימה, אבל השילוב בין המדבר למאווריק X3 גרם לי להחסיר כמה וכמה פעימות.