עם כל הכבוד לגל המכוניות החשמליות ששוטף אותנו לאחרונה, עבורנו, חובבי הנהיגה הן לא מהוות תחליף אמיתי לרכבי סוף השבוע. אלו שממתינים לנו, או אנחנו לו, כל השבוע רק בשביל לקחת אותו לסיבוב, משוחררים מכל הפקקים והלחצים של היומיום. אחד החלקים החשובים ביותר לבדל את החוויה ברכבים הללו היא תיבת הילוכים ידנית. כן, אותה תיבה שמצריכה תזמון מדויק של יד ימין בין ההגה לידית בשילוב הדוושה השלישית.
אמנם יש כמה וכמה רכבים ידניים חדשים שמוצעים למכירה בישראל ישירות מהיבואן לצרכן, אבל רובם זולים, חלשים ולא מרגשים (או סתם מדובר ברכבים מסחריים). מעטות המכוניות הספורטיביות שעדין מציעות תיבה שכזו, שתיים מהם הגיעו לכאן ממש בשבועיים האחרונים (סובארו BRZ החדשה והונדה סיוויק טייפ R), אבל לצערנו הן ממש לא מדגם מייצג. עם זאת, למרות שתעשית הרכב הולכת ומוותרת על התיבה הידנית, עדין ישנם בחו״ל יש עוד הרבה דגמים שונים שהיינו שמחים לראות ביבוא סדרתי. אספנו כמה מהם ברשימה לפניכם, ואתם מוזמנים לשתף אותנו בדגמים שאתם עוד דגמים תשמחו לראות פה.
כרטיס כניסה – פולקסווגן Up! GTI
אף אחד לא אמר שכיף צריך לעלות הרבה כסף, גם אם מדובר ברכב חדש, ואין רכב שמדגיש זאת כמעט טוב יותר ממכונית המיני הקטנה של פולקסווגן. בבסיסה, זאת אותה מכונית שהוצגה אי אז ב-2011 והגיעה לארץ במספרים קטנים עם סמל פולקסווגן, ובמספרים יותר גדולים בתור סקודה סיטיגו ו/או סיאט מיי.
גרסת ה-GTI הצטרפה ב-2018 והציעה לא רק ביצועים עדיפים, אלא גם כיול מחדש להתנהגות במטרה להפוך אותה ל-GTI אמיתית. היא מצוידת במנוע ה-1.0 טורבו המוכר של היצרן עם 115 כ״ס שאמנם נשמעים מעט, אבל עם משקל עצמי של 995 ק״ג בלבד היא עדין יכלה להאיץ ב-8.8 שניות ל-100 קמ״ש. היא גם קיבלה את כל הסממנים העיצובים של דגמי GTI כך שאי אפשר לפספס במה מדובר. אמנם היא נמצאת לקראת סיום הייצור אבל במחיר של פולקסווגן פולו בסיסית זאת יכלה להיות מכונית ספורטיבית ראשונה עבור לא מעט חובבי נהיגה. אגב, אחת כזאת עשתה עליה ארצה ביבוא אישי.
ממש לא ליסינג – טויוטה קורולה GR
בניגוד למה שנראה בארץ, ישנם לא מעט דגמי משפחתיות ספורטיביות שלא ניתן לקנות בישראל. דוגמא ראשונה טובה היא משפחת דגמי N של יונדאי. אבל אחת הדוגמאות המפתיעות היא טויוטה GR קורולה. בהשראת האחות הקטנה יאריס GR, יצרה טויוטה וחטיבת גאזו רייסינג גרסה ספורטיבית גם לקורולה ששמה לא ממש מתקשר להגדרה מכונת נהיגה, ונועד לספק מענה עבור השוק האמריקאי שהיאריס קטנה מידי עבורו.
חלק ניכר מהמכלולים הגיעו מהיאריס, שפותחה כדי לעמוד בתקנות ההומולוגציה כדי להשתף באליפות הראלי העולמית. לכן יש לקורולה הנעה כפולה, עם אפשרות לשנות את חלוקת הכוח בין הסרנים, .מנוע טורבו תלת צילינדרי בנפח 1.6 ליטר המפיק 300 כ”ס מ-3 בוכנות בנפח קטן יחסית של 1.6 ליטר. מה שהככי חשוב הוא שכמו היאריס, גם קורולה GR מגיעה עם תיבה ידנית בלבד. המחיר התחלתי גבוה ביחס למתחרות, אבל זה הגיוני כיוון שקורולה GR מכוונת לנהגי הרדקור.
מכונית ספורט קלאסית – ניסאן Z
ההגדרה הבסיסית ביותר למכונית ספורט היא מרכב קופה, מנוע חזק, תיבה ידנית והנעה אחורית. קטגוריה שהצטמצמה בשנים האחרונות, אך עדין כעוללת לא מעט דגמים מעניין שרובם לא מגיע אלינו. אחת המכוניות המעניינות היא טויוטה סופרה שזכתה לאחרונה סוף סוף גם לתיבה ידנית, אבל אנחנו בחרנו בניסאן Z החדשה שממשיכה שושלת מפוארת של דגמים ספורטיביים מאז שנות ה-70..
ניסאן Z החדשה עדין מתבססת על פלטרפורמת קודמתה, אבל קיבלה עיצוב עם נגיעות מדגמי העבר בסדרה והחליפה את המנוע האטמוספרי במנוע מוגש עם 400 כ”ס. ההנעה אחורית כמובן ויש אופציה לתיבה ידנית. אי אפשר לטעות עם המתכון הקלאסי הזה.
שרירים אמריקאים – שברולט קאמרו
החוליגן שבך יודע למה אני מתכוון עוד לפני שאני בכלל מפרט. הנוסחה פשוטה – המון סמ״ק, המון כ״ס והמון עשן מהצמיגים האחוריים. אמריקה במיטבה. מכוניות השרירים שמות לעצמן מטרה להציע מקסימום כח במחיר נגיש, ובדורות האחרונים הן אפילו יודעות לפנות לא רע. בניגוד למה שמקובל לחשוב בגלל המוצא, פורד מוסטאנג, שברולט קאמרו ודודג’ צ’אלנג’ר מוצעות גם עם אופציה לתיבת הילוכים ידנית. אנחנו היינו הולכים על שברולט קאמרו SS שתרד מפס הייצור בשנה הבאה, עם מנוע V8 בריא בנפח 6.2 המספק 455 כ”ס. מה צריך יותר מזה?
פשוט בשטח – פורד ברונקו
עם עליית מחירי המכוניות החדשות אין ספק שחלק מהחלומות מתרחקים מאיתנו. אם אתם חובבי שטח אין לכם יותר מידי אופציות לרכב שטח כמו פעם, כזה שיכול לתקל לא רק מדרכות עירוניות. כל הכבוד לסוזוקי שממשיכה להציע ביבוא סדיר את הג׳ימני גם עם תיבה ידנית במחיר יחסית נגיש, אבל עבור מי שצריך/רוצה משהו קצת יותר מרווח הבחירה צריכה ללכת לכיוון גרסאות הבסיס העירומות של ג’יפ רנגלר או פורד ברונקו לא מגיעות לישראל. ברונקו בסיסי, עם מנוע 2.3 ליטר, תיבת הילוכים ידנית וחישוקי ברזל אמור לעלות קצת יותר מרבע מליון שקלים.זה עדין המון כסף, אבל כמעט 150 אלף ש”ח פחות מברונקו ממוצע, שמשאירים תקציב לשיפורים שקיימים בעולם בשפע.
בונוס – GMA T50/T33
חייבים מכונית-על אחת ברשימה, הבעיה שכמעט כולם עושות שימוש היום בתיבות הילוכים רובוטיות או אטומטיות סופר יעילות בשביל לקצץ עוד עשירית שניה בתאוצה. אבל יש גם יוצאות מן הכלל, ואין דוגמא טובה מאשר GMA. זוהי חברה יחסית חדשה ופירוש שמה גורדון מארי אוטומוטיב. כן אותו מהנדס שאחראי על מקלארן F1.
בניגוד לשאר רכבי-העל GMA בחרו לייצר את חווית הנהיגה הטהורה ביותר. יש להם 2 דגמים, ה- T33 לעשירים מאוד וה-T50 לעשירים עוד יותר. שתיהן מתהדרות במשקל עצמי נמוך ברמה מגוכחת (1,090 ק״ג ו-982 ק״ג בהתאמה) ומנוע V12 אטמוספרי שחברת קוסוורת׳ פיתחה במיוחד עבורן עם(615 כ״ס ו-650 כ״ס בהתאמה וקו אדום מעבר ל-11 אלף סל”ד. משהו שמוכר רק בעולם של פורמולה 1 או בעולם הדו-גלגלי. ל-T50 סידור מושבים ייחודי עם מושב הנהג במרכז הקבינה, כמו המקלארן F1, וזוג מושבים, אחד בכל צד, וזה לא מפריע לצייד אותה בתיבת הילוכים ידנית. רק תיבת הילוכים ידנית. אז נכון שכל המכוניות של GMA כבר מכורות אבל אם הייתי צריך לבחור רכב מודרני אחד שמשמר את מהות הנהיגה לא הייתי מסתכל למקום אחר.
