שיתוף פלטפורמות ורכיבים כפועל יוצא מהרצון לחיסכון, לצד הניסיון לקלוע למכנה משותף רחב ככל הניתן הפך את תעשיית הרכב בשני העשורים האחרונים לתעשייה שהולכת על בטוח. כזו שבה מותגים מבטיחים לנו אופי שונה וחווית נהיגה אינדיווידואלית, למרות שבפועל קשה באמת לחרוג מגבולות הגזרה, לפרוץ דרך ולהמציא משהו חדש לחלוטין. בפרט שאותם רכיבים בסיסיים משמשים מגוון גדול של דגמים.
הדבר בולט במיוחד בקבוצות הרכב הגדולות ומרובות המותגים, בהן מותגים שונים מתחרים באותה קטגוריה על קהל יעד חופף ברובו, מה שיוצר מאבק פנימי ואף קניבליזציה. לא כל המותגים מצליחים לפתח עצמות וזהות אישית מובחנת, בטח אם הם חוסים בצילו של מותג אב גדול ודומינטי. כמו פולקסווגן למשל.
סקודה הצליחה ליצור לעצמה בחוכמה רבה את המקום שלה בקבוצת פולקסווגן, עם קו מוצרים נרחב הנאמן לתפישת דרך מסוימת תוך שימוש ברכיבים המוכרים ולתרגם אותו להצלחה במכירות. את כל זאת עשו הצ’כים בזהירות ורגישות מבלי לדרוך על האצבעות של הפטרונים מוולפסבורג. חוץ מבמקרה אחד שקוראים לו סופרב.
זה לא המקום להיכנס ליחסים הסבוכים וההיסטוריים בין הגרמנים לצ’כים, אבל למרות שהיא לא מדינה גדולה במיוחד צ’כיה הייתה מדינה תעשייתית מובילה באירופה של תחילת המאה ה-20 עם תעשיית רכב שניצבה בחזית, בין היתר הודות לטטרה וסקודה. אותה סקודה הציעה את הסופרב המקורית כאחת המכוניות המרשימות והאיכותיות שהוצעו לאנשים מבוססים ואמידים בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה. אחר כך היא שקעה מאחורי מסך הברזל, ויצאה ממנו בתחילת שנות ה-90 כאשר נרכשה על ידי פולקסווגן.
במקור יעדה פולקסווגן את סקודה להיות המותג העממי והנגיש בארסנל שלה, אבל לסקודה היו תוכניות אחרות. אחרי שכבר הציגה דגמים עדכניים על בסיס פלטפורמות מודרניות של פולקסווגן השתעשעו הצ’כים ברעיון להחזיר עטרה ליושנה עם מכונית סאלון גדולה ומהודרת. אלא שבדיוק בשביל זה יש את אאודי. הסופרב המודרנית נולדה כפרויקט צידי כמכונית שרד עבור נשיא צ’כיה על בסיס גרסה מוארכת של הפאסאט. מהר מאד היא הפכה לדגם בפני עצמו שהדור הרביעי שלו הוצג לקראת 2024.
מי שהחלה את דרכה כפאסאט בתחפושת זכתה להצלחה גדולה מהצפוי, אפילו בישראל שבה הפכה למכונית השרים בדור השני והתקבעה כסמל סטאטוס בקרב קהלים שונים בדור השלישי. הדור הרביעי כבר סוגר מעגל כשהוא תופס את מקומה של פולקסווגן פאסאט סדאן בשוק האירופאי. זה הרבה מעבר למה שציפו לו בסקודה לפני 20 שנה.
מי שאחראית ללא מעט מהמהפך התדמיתי שביצעה סקודה סופרב הייתה גרסת לורן&קלמנט המהודרת על שמם של שניים ממייסדי יצרנית האופניים שהפכה ברבות הימים להיות סקודה. שילוב של סקודה עם דיפוני עור ועץ לא נתפסו כמשהו טבעי לפני שני עשורים. היום זה כורח המציאות. וכשגרסת לורן&קלמנט של סוקדה סופרב החדשה הגיעה לידנו אי אפשר שלא היה לתהות האם היא מצליחה לשמר את המעמד אותו בנתה.
קטגוריית המשפחתיות הגדולות הולכת ומצטמצמת בעולם. זה אומר שמצד אחד המכירות יורדות, כשמצד שני המתחרות, גם אלו המבוססות והוותיקות נעלמות. ע”ע פולקסווגן פאסאט. במציאות הנוכחית אין לסופרב יותר מידי מול מי להתחרות בז’אנר שלה, ואצלנו זה אומר בעיקר טויוטה קאמרי ויונדאי סונטה. מצד שני ישנה התעוררות בקטגוריית דגמי הסדאן הגדולים דווקא בז’אנר החשמלי. אבל למרות שכולן מסתובבות באותו טווח מחיר, הסופרב ממש לא משחקת במגרש של טסלה ושלל הדגמים החשמליים הגנריים מסין.
סקודה סופרב ניסתה מאז ומעולם להראות שהיא יותר סאלון מאשר משפחתית גדולה, וזה ניכר בעיקר בממדים ובהגשה. הדור החדש של הסופרב מתבסס על קודמו תחת שינויים היקפיים מרובים. אותו מתכון לחיסכון שראינו גם בקודיאק החדש. המידות נותרו גדולות. בסיס גלגלים של 284 ס”מ ורוחב של 185 ס”מ הם המפתח למרחב פנים משובח לארבעה מבוגרים בכל ממד. עם אורך של 491 ס”מ הסופרב היא מכונית ארכה ברמה של מכונית סאלון מדור קודם.
מעצבי הדור החדש ניסו לתת לה מראה קצת יותר אתלטי בעיקר בחרטום בזכות התפיחות על המכסה המנוע והקימורים בכנפיים המשתלבים בקו הכתפיים. התוצאה אלגנטית, מוצלחת ואפילו רעננה משהו בצבע הירקרק של רכב המבחן, אם כי החלק האחורי עדין נראה מעט מגושים מידי, גם מפני שהסופרב מחויבת לאחד מכלי הנשק העיקריים שלה והוא תא המטען העצום שנפער עם פתיחת הדלת החמישית, שמצליח להיות עוד יותר עצום מתמיד עם 645 ליטרים ושלל פטנטים לאכסון.
תא הנוסעים החדש לחלוטין מצליח לשלב מראה עדכני עם אווירה מהודרת. המסך הגדול במרכז נותן את הטון כמתבקש בימים אלו, אבל בסקודה השכילו לרכז את הפונקציות חיוניות של בקרת האקלים, חימום/קירור המושבים ומציב הנהיגה בחוגות פיזיות. מה שעדין נמצא על המסך נגיש מהמקובל בזכות קיצורי דרך ותצוגות ויזואליות שמצמצמות את השימוש בתפריטים מעיקים. גם הגישה המהירה מגלגל ההגה למערכות הבטיחות היא צעד מבורך. בורר ההילוכים עבר אל מאחורי גלגל ההגה כדי לפנות מקום בקונסולה המרכזית וגם מקומם של הפטנטים השימושים לא נזנח עם תמיכות מתקפלות במשענות הראש מאחור ומעמד לטאבלט במשענת היד המרכזית.
השילוב של דיפוני העור והעץ עם תאורת האווירה ורמת ההרכבה הגבוהה מעניקים את תחושת האיכות המתבקשת והנדרשת, אבל מפתיע לגלות שבסקודה חסכו בכמה מקומות לא צפויים. הפאנל המרושת מאחוריו מסתתרים פתחי המיזוג נראה טוב עד שנוגעים בו ומגלים שהו עשוי פלסטיק זול, החוגות הפונקציונליות פלסטיות וחסרות משקל וגם מתגי החלונות מרגישים פשוטים, בטח בעידן בו כל סינית פרימיום טק מציעה מתגים מתכתיים שנראה שפוסלו ביד אומן. זה אולי קצת קטנוני, אבל לא היינו נדרשים לכך אלמלא היה מדובר בגרסת הדגל.
מבחינת יחידת ההנעה אין הפתעות. גרסת לורן&קלמנטשל סקודה סופרב מגיעה אלינו רק בגרסה החזקה ביותר של הסופרב עם מנוע 2.0 ליטר מוגדש המספק 265 כ”ס ומערכת הנעה כפולה. גרסת הפלאג-אין עדיין לא איתנו, אבל זה לא שאנחנו מרגישים בחסרונה כיוון שמדובר במערכת הנעה יעילה שהפכה בדור החדש ליעילה עוד קצת יתר. למעט רעידה קלה ביציאה מהמקום תיבת ההילוכים מתפקדת נהדר, יש די והותר כוח לכל תרחיש. לא כוח מתפרץ מהסוג החשמלי אבל כזה שמאפשר התנהלות נעימה וזריזה בידיעה שתמיד יש רזרבות כוח זמינות. למעשה זהו אותו מנוע שנמצא גם בגולף GTI העדכנית אבל במפתיע הסופרב הכבדה משמעתית מאיצה ל100 ב-5.7 שניות, הודות ליעילות של ההנעה הכפולה. זה רק מבהיר שבעת הצורך הגבירה הנכבדה יודעת להציג גם צד אתלטי. תגבור היברידי לא תמצוא כאן כמו בגרסת ה-1.5, אך צריכת הדלק סבירה למדי והסתכמה ב-11.5 ק”מ לליטר בימי המבחן.
היעילות של מערכת ההנעה מגובה גם ביעילות מההיבט הדינאמי. איזון זה שם המשחק והסופרב משלבת בין ריסון מרשים ונונשלנטי של המרכב ורמת שיכוך טובה על פני רוב סוגי המפגעים. השימוש במתלים אדפטיביים, שהם ציוד שיש רק ללורן&קלמנט, מאפשר לנהג לתעדף יותר דיוק על פני נוחות ולהפך. יחד עם הגיבוי של ההנעה הכפולה מתקבלת מכונית בטוחה, צפויה ובידיים הנכונות גם מאד מהירה עם אפשרות גם בפרובוקציה לנער קצת את הזנב באלגנטיות מדודה. לא שזה ראוי למובילת שרים נכבדת במעמדה.
סקודה לא מחפשת להפתיע, והסופרב החדשה נאמנה גם היא לתפישה הזו. הדור החדש לקחה סקודה את הבסיס המוכר, ליטשה אותו עוד קצת, העניקה לו מראה עדכני וממשק תפעול מודרני, אך כזה שלא מעיק על הנהג. נקודות החוזק של הסופרב נשמרו. רף היעילות הורם עוד קצת, ודווקא בגלל זה קצת מאכזב שדווקא ברמת הגימור הבכירה, שנהנית משילוב מנוע-גיר מצויין, ישנם כמה עיגולי פינות שמבדילות את הסופרב ממדרגת היוקרה הגבוהה.
במציאות הנוכחית לגרסת לורן&קלמנט של סקודה סופרב אין מתחרות ישירות אמיתיות. כך שהיא מוצאת את עצמה נאבקת מול הגרסאות המאובזרות של דגמי ה”פרימיום” טק החשמליים מהמזרח שאולי ירשימו את קהל היעד שלהן עם גימיקים מוחצנים וביצועים מסחררים, אבל רחוקים מלהציע את מה שמאפיין מכונית שרוצה להגדיר את עצמה יוקרתית (עם אם יש לה סמל עממי). את האיזון בין האיכויות הללו סקודה סופרב לורן&קלמנט ממשיכה להציע גם בדור הרביעי.
סקודה סופרב 2.0 לורן&קלמנט – תעודת זהות
מנוע: 1,984 סמ”ק, טורבו-בנזין, הספק: 265 כ”ס ב-5,000-6,500 סל”ד, מומנט: 40.8 קג”מ ב-1,650-4,350 סל”ד, תמסורת: כפולת מצמדים, 7 יחסי העברה. הנעה כפולה, בסיס גלגלים: 284 ס”מ, משקל: 1,808 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 5.7 שניות, מהירות מרבית: 250 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 12.8 ק”מ לליטר, מחיר: 284 אלף שקלים
