סקודה אוקטביה RS: נהיגה ראשונה

סקודה אוקטביה RS היא התגלמות מוטורית מוצלחת לביטוי זאב בעור כבש. הגרסה הבכירה של האוקטביה תמיד הייתה כזו, ובגרסת הקומבי בכלל.

נושא קצת סבוך קצת יותר הוא הגדרת מכונית משפחתית ספורטיבית. מה הופך סתם מכונית למכונית ספורטיבית ובמה נבדלת ספורטיבית מספורט. זה דיון מעניין שלא נכנס אליו עכשיו.

במקום זה, בואו נראה עם מה יש לנו עסק כאן. מה התחדש, השתנה והתווסף. האם האוקטביה הזו היא באמת משפחתית ספורטיבית או גרסה סופר מאובזרת ומבצעת של המשפחתית המוצלחת של סקודה.

מה חדש?

לא מעט והדבר שבולט ראשון לעין הוא המנוע. ה-2.0 ליטר המוגדש והמוכר מקבל שדרוג בתפוקה, עם 245 כ”ס בין 5,000 ל-6,700 סל”ד ו-37.6 קג”מ בין 1,600 ל-4,300 סל”ד. הכוח עובר בישראל לתיבה רובוטית כפולת מצמדים חדשה בעלת 7 יחסי-העברה. מעבר לים יש אופציה ידנית עם 6 יחסי-העברה. רק שתדעו כן?

גם שם וגם כאן מקבלת סקודה אוקטביה RS דיפרנציאל אלקטרו-מכאני מלפנים שמחליף את הסידור נסמך בלמים שהיה לדור הקודם. כמו בכל אוקטביה יש כאן מתלי מק’פרסון מלפנים וסידור רב-חיבורי מאחור. להבדיל מהן, סקודה אוקטביה RS מונמכת ב-15 מ”מ כשהמפשק מאחור צומח ב-30 מ”מ לעומת ה-RS הקודמת.

עוד בחדשות, דיסקים קדמיים שצמחו לקוטר 340 מ”מ וגם בולמים אדפטיביים. כל זה יושב על חישוקים מרהיבים בקוטר 19 אינץ’. מעבר לתוספות הקטנות והמרומזות מבחוץ, יש עוד חדש בתא הנוסעים. בעיקר יימשכו את תשומת הלב כאן הם משטחי האלקנטרה, התפרים האדומים וצמד מושבי הספורט התומכים. האבזור המקורי האמור רב ונאה ומחירה של סקודה אוקטביה RS עומד על 220,000 שקלים.

איך זה מרגיש?

זו אוקטביה אז היא מרווחת מאוד, מאובזרת בצורה מרשימה (גם מבחינת מערכות בטיחות מתקדמות) ומציעה שימושיות משפחתית מוכחת.

היא פשוט יופי של דיילי. ואני אסביר. המראה מצוין לטעמי. הנגיעות הקטנות מבחוץ לא מסגירות לסביבה מה מסתתר כאן מתחת למכסה המנוע או שאר חלקי המרכב. זו גם מכונית נעימה מאוד לסתם נסיעה. הפנים איכותי, מאובזר, מתוקתק. אין ספק, סקודה אוקטביה RS היא מכונית משפחתית משובחת. ריג’קט אחד בנושא האיכות שנרשם במבחן – כשנשמע לפרקים רשרוש מקורה A, לא מתאים או תואם את האווירה הכללית המוצקה והאיכותית ואני מקווה שזו תקלה באקזמפלר הספציפי בו נהגתי.

נוחות הנסיעה הפתיעה אותי. צמיגים במידות 35\225 על חישוקי ה-19 אינץ’ האמורים, לא אמורים להצטיין בנוחות או בספיגה. במהלך נסיעת המבחן הפגינה סקודה אוקטביה RS שיכוך מהמורות נאה למכונית מסוגה. זה מבלבל מאוד ואמור לפגוע בצד הספורטיבי של המשוואה הזו. ואז נזכרתי שיש כאן בולמים אדפטיביים, כאלו שניתן להקשיח בלחיצת כפתור. אז לוחצים על כפתור RS והמכונית משתנה, מעט.

הכפתור האמור מכניס את כל המערכות הרלוונטיות למצב דרוך יותר. זה מורגש על הגז, על ההגה, בישבן ובאוזן. המנוע על צלילו הבשרני מגיש כוח ברור מכ-2,500 סל”ד וממשיך לרוץ חלק ומהר עד ל-6,750 סל”ד. התיבה שמעבירה הילוכים בצורה מהירה אך נינוחה בד”כ, הופכת במצב הזה למהירה יותר, משחררת את הכוח חזק יותר, על גבול החבטה.

השילוב של שני אלו מייצר ביצועים זמינים מאוד. משוך כל הילוך אל הקו האדום ובסופו של רביעי אתה כבר עמוק-עמוק בכלא. תגובת הדוושה קצת מושהית אבל למרות זו, התחושה נמרצת. לזנק מהמקום עם 245 כ”ס האלו על אספלט לא מושלם זה סיפור לא פשוט. סקודה אוקטביה RS משפרת בכמה עשיריות שניה את נתון המיאוץ הקלאסי של קודמתה. יש בקרת זינוק, שמציבה את המנוע על 3,750 סל”ד לפני הזינוק. התוצאה היא סבסוב גלגלים מאסיבי בראשון לתוך ההילוך השני. צריך רגש והיכרות בשביל לשגר את המכונית הזו מהמקום.

אם הרושם שנוצר הוא של מכונית פרועה כשאתה עם גז פתוח לרווחה על אספלט דל-אחיזה, זה רושם נכון. כמה שהיא יודעת להיות נינוחה בתפעול רגיל, באים החשק והרצון וקצת מבלבלים אותה. זה מורגש גם בכביש המפותל.

סקודה אוקטביה RS ניגשת לחלק הספורטיבי בתפקידה עם רמת אחיזה גבוהה ואדישות להעברות משקל. היא מרגישה יציבה מאוד, הדוקה בחלקה האחורי, לא מסוג המכוניות שמגיבות לכל שינוי קטן במפלס הדוושות. ההיגוי מהיר ומדויק, נטול רגש כמקובל וקל מדי לטעמי. כשאתה נוהג אותה מהר היא צייתנית, מדויקת, יעילה. השליטה של הבולמים בגוף מצוינת, יש מעט מאוד זוויות גלגול והבלמים משובחים.

פעולת הדפרנציאל הקדמי מורגשת בייחוד במקומות צפופים בהילוכים הנמוכים. אבל, ככל שתדרוש יותר התגובות של יחידת ההנעה הופכות רהוטות פחות, תחושות של משיכה מכאן ודחיפה משם שלא מרגישות טבעיות או נעימות. לרשימת המינוסים לחוליגן ההגה המצוי אפשר להוסיף את בקרת היציבות שלא ניתנת לניתוק. בסופו של המבחן רשמה סקודה אוקטביה RS צריכת דלק של 9.8 ק”מ/ל’. תוצאה נאה בהתחשב באופי הנסיעה.

שורה תחתונה

סקודה אוקטביה RS הזכירה לי שפעם היו כאן לא מעט משפחתיות-ספורטיביות. אני מתכוון לשלוש קופסאות עם ניחוח דינאמי. האוקטביה היא כזו, סדאן (מבחינתי, למרות הדלת החמישית) עם פלפל. אם נקפוץ כמה עשורים לאחור נגלה שהיו כאן לא מעט כאלו, מאלפא, ב.מ.וו, סיטרואן, לנצ’יה ועוד.

היום הסגמנט הזה כמעט ולא קיים. מי שרוצה יכולת דינאמית עם שימושיות, יכול לקנות קומפקטית לוהטת. מי שרוצה מטען וישבן לא יכול לקנות כלום. כמעט. המתחרות מגרמניה חלשות ויקרות יותר. באיטליה אפשר למצוא אולי יותר כוח מהגרמניות אבל מחיר בסיסי גבוה יותר. משפחתיות ספורטיביות נגישות? נראה שלא נשארו כאלו.

ולכאן משתחלת באלגנטיות סקודה אוקטביה RS. עם ביצועים מצוינים, קצב נאה בכביש המפותל ואבזור שופע. היכולת הספורטיבית על הקצה, לא משלהבת והיא לא העיקר כאן. השורה התחתונה כאן היא תמורה, כי סקודה אוקטביה RS היא המון רכב בלא הרבה כסף. התמורה הזו לצד היכולת הופכת אותה למשפחתית יום-יומית משובחת. כזו שיכולה לתת לאבא גם קצת שעשועים בשבת בבוקר.