אם אתם חובבי פורשה 911 קלאסיות וגם אם לא, בוודאי נחשפתם במהלך העשור האחרון לאחת היצירות של סדנת סינגר. סינגר היא אחת מני רבות של סדנאות המשפרות ומשביחות דגמי פורשה 911 קלאסיים, אבל היא מבין הסדנאות הבודדות שעוסקות רק בפורשה 911 – ובהתאם לכך שמה לעצמה מטרה להגיע בכל פעם מחדש לרמות וסטנדרטים של רסטורציה ושדרוג, תוך שמירה על הסממנים הקלאסיים של הדגמים.
עד כה במהלך שנותיה ביצעה סינגר ארבעה פרויקטים עיקריים של שדרוג לדגמי ה-911, בכמויות ייצור מצומצמות שרק הפכו אותן לעוד יותר אקסקלוסיביות ונחשקות. הפרויקט האחרון של הסדנה נחשף לפני שנתיים, עם שתי יחידות בלבד שנוצרו כמחווה לפורשה 934/5 – גרסת המרוצים של פורשה 911 טורבו המקורית. בימים אלו חושפת סינגר יצירה חדשה שצפויה להיות קצת יותר המונית, אבל לא פחות נחשקת.
את הפרויקט החדש מכנה הסדנה “911 קאררה קופה מחודשת על ידי סינגר”. הבסיס שנבחר לביצוע הפרויקט הוא סדרת ה-964 שהופיע בשנת 1989 (הדור השלישי של ה-911 מקוררת האוויר) בגרסת הקאררה האטמוספרית. בכך חוזרת סינגר לשחזר דגמי 911 אטמוספריים לאחר שבשנים האחרונות התמקדה בפיתוח ואבולוציה לדגמי הטורבו הקלאסיים, בהם התמקדה לאחר שהחלה את דרכה בשחזורים על בסיסי הדור המקורי של ה-911. ה-964 הנפוצה יחסית, ממנה יוצרו למעלה מ-60 אלף יחידות, מאפשרת זמינות גדולה יותר של רכבים שיכולים לשמש בסיס לשדרוג. זאת גם הסיבה שבסניגר מתכוונים לייצר 100 יחידות מהקאררה קופה שלהם – כמות גבוה יחסית ביחס להיקפים המצומצמים של המכוניות אותן היא בונה.
אבל זה לא אומר חלילה שה-911 הזו תהיה פחות ייחודית, אקזוטית או נחשקת. כמקובל בסינגר המכונית נבנתה כולה מאפס, כאשר השלדה עברה שיקום וחיזוקים להגברת הקשיחות. המרכב עצמו יוצר מחדש מסיבי פחמן עם שינויים עיצוביים המדגישים את המראה הקלאסי, עם נגיעות מתבקשות ומודרניות ליחידות התאורה, לפגושים ולכונסי האוויר. ההברקה העיצובית של סינגר הפעם באה לידי ביטוי עם צמד פנסי ערפל עגולים ונשלפים החוצה ממכסה החרטום, שמזכירים דווקא את הפנסים של פורשה 928.
סינגר תציע את ה-964 הזו ללקוחות בשני מפרטים בסיסיים שונים, שעל גביהם יוכלו כמובן לבצע התאמות אישיות לפי הטעם ועומק הכיס. התצורה הראשונה היא תצורת טורינג שלה ספויילר קטן מעל כונס האוויר האחורי, כשבתא הנוסעים מושבים המתאימים לנסיעה יום-יומית וצמד המושבים מאחור לנוסעים מזדמנים. התצורה השניה היא תצורת ספורט שבה מבחינים מבחוץ בכונסי אוויר גדולים יותר וסינר בפגוש הקדמי, כנף אחורית בסגנון זנה לוויתן של דגמי הטורבו, כשתא הנוסעים המינימליסטי יותר מוותר על המושבים האחוריים ועל דיפונים שונים לטובת מושבים קרביים וקשת התהפכות.
את שתי התצורות מניע מנוע שישה צילינדרים בנפח שהוגדל ל-4.0 ליטרים, כשהוא זוכה מערכת קירור מים לראשי הצילינדרים ככשהבלוק ושרוולי הצילינדרים נותרים בקירור אוויר. המנוע קיבל גם ראש עם ארבעה שסתומים לצילינדר ומערכת תזמון שסתומים משתנה שפותח בשיתוף סדנת קוזוורת’ – לראשונה במכונית סינגר ללא טורבו. יחד עם מערכת יניקה וסעפות מסיבי פחמן ומערכת פליטה חדשה מטיטניום מפיק המנוע 420 כ”ס כשהוא מסוגל לטפס ליותר מ-8,000 סל”ד. תיבת ההילוכים היא ידנית בעלת שישה יחסי העברה קצרים עם מנגנון הלינקג’ החשוף והיפיפה המוכר של הסדנה.
עוד ניתן למצוא במכונית מתלים שנבנו ותכוננו מחדש בגאומטריה משופרת בשילוב בולמי זעזועים מתכווננים ונשלטים אלקטרונית. מערכת הבלימה כוללת בלמים קרמיים הנמצאים מאחורי חישוקי 18 אינץ’ קלים ורחבים במראה קלאסי עם הברגה מרכזית. ליתר ביטחון ישנן מערכות ABS ובקרת יציבות של בוש שישמרו על הלקוחות קרוב למגבלות. לטובת הנוחות, מערכת מיזוג אוויר, קישורית BT עם CarPlay ומערכת ניווט מובנית מותקנות בתא הנוסעים מבלי לפגוע במראה הקלאסי. לא שציפינו למשהו אחר מסינגר.