מכוניות הסופרמיני המודרניות שנולדו בראשית שנות ה-70 הביאו לעולם את הבשורה שמכוניות קטנות לא חייבות להיות רק פתרון זול וחסכוני, והן יכולות לשלב אופנתיות עם שימושיות ועל הדרך לשמש אפילו צרכים משפחתיים. קטנות גדולות בקיצור. מכוניות הסופרמיני הפכו לפופולארית במיוחד באירופה, אלא שעם השנים דברים השתנו.
מה שהחל עם מכוניות באורך כ-3.5 מטרים כמו רנו 5 ופיאט 127 הלך השתכלל ותפח עם השנים, כאשר המכוניות הסופרמיני המודרניות כבר גדולות ובעיקר כבדות ממכוניות האצ’בק משפחתיות של תחילת המילניום, כשהדרישה לעמידה בתקני בטיחות וזיהום אוויר, כמו גם אימוץ מיטב אביזרי הנוחות, הולכת ומייקרת אותן עם הזמן. במקביל, באו לעולם הקרוסאוברים הקטנים המבוססים על אותן מכוניות סופרמיני שנוגסים באופן עקבי במכירותיהן.
סוזוקי סוויפט היא אחת ממכוניות הסופרמיני הוותיקות בקבוצתה, והשם סוויפט מתגלגל בעולם מאז שנת 1983. בסוזוקי מתעקשים משיקולי יחסי ציבור שהדור החדש שלה שהוצג השנה הוא הרביעי במספר מאז הולדת הדגם ב-2004. מעשית ישנן לסוויפט שני דורות נוספים ששווקו ברחבי העולם בשמות שונים תחת מותגים שונים, מסובארו ועד שברולט, אך באירופה ואצלנו תחת השם סוויפט.
ההתפלפלות ההיסטורית הזו לא הייתה רלוונטית אלמלא העובדה שעם הדור החדש שהוצג השנה ממשיכה סוזוקי לשמר את הנוסחה הבסיסית והקלאסית להגדרה של מכונית “סופרמיני”. סוזוקי ידועה כמומחית למכוניות קטנות מצד אחד, ומצד שני כזו שקצב הפיתוח וההתקדמות שלה איטי מאשר היצרניות המובילות את תעשיית הרכב. התפיסה של סוזוקי שדוגלת בפשטות ואבולוציה מתונה ועקבית באה לידי ביטוי בדור החדש של הסוויפט, שמצליח להתבלט לא רק על רקע המתחרות אלא בשוק הרכב בכלל.
קודם כל, סוזוקי סוויפט היא עדין מכונית קטנה. היא קצת יותר ארוכה מבעבר, אבל עדין נמצאת מתחת לרף ה-4 המטרים אותו חצו רוב נציגות הסגמנט, וכיוון שהיא מתבססת על פלטפורמת הדור היוצא היא בעלת בסיס גלגלים של 245 ס”מ שקצר ב-10 ס”מ מהממוצע של המתחרות. זה לא ממש מפריע בתא הנוסעים. כבר אמרנו שסוזוקי מתמחה במכוניות קטנות והודות לאריזה נכונה וגג גבוה יחסית יש מספיק מקום לנהג והנוסע מלפנים. מאחור המצב סביר עבור שני מבוגרים ממוצעים, הספסל שטוח כדי לאכלס תאורטית נוסע שלישי, אבל עדיף לוותר על הרעיון. סוזוקי אפילו הצליחה להגדיל במעט את תא המטען ל-265 ליטרים, אך הוא עדין נוטה יותר לגזרת הסופרמיני. זה המחיר שצריך לשלם כדי לשמור על מידות שפויות ועדין להציע מרווח סביר לנוסעים.
השמירה על המידות הצנועות יחסית משתלב היטב עם העיצוב, שהוא אבולוציה נוספת לקווים של הסוויפט שהוצגה ב-2004, עם מכסה מנוע בסגנון צדפה, שבכה קדמית מחייכת ורחבה וגג גבוה יחסית שנראה “צף” מעל קו החלונות העליון. סוזוקי סוויפט נראית דחוסה, צעצועית משהו אבל לא חוטאת כמו קטנות אחרות בעומס עיצובי וניפוחי מרכב בנסיון ליצור מראה גדול עוד יותר. אפילו הצמיגים הצנועים יחסית ברוחב של 185 נראים נכונים.
בתא הנוסעים המצב קצת יותר מורכב. ברכות למעצבי סוזוקי שגילו סוף סוף שפלסטיק לא חייב להיות שחור בלבד, כשהבחירה בגוון בהיר לרוחב לוח המכשירים ודיפוני הדלתות תורם לתחושת המרחב. ניתן לברך גם על מסך המולטימדיה בגודל הנכון (אך מותקן על הפאנל הקדמי בסגנון של “שכחנו שצריך לשים כאן מסך”) עם ממשק פשוט למדי ובטח על העובדה שיש מתגים פיזיים ומתכתיים לתפעול בקרת האקלים שנראים ומרגישים איכותיים.
מצד שני, כמעט כל יתר המתגים והמנופים הגיעו מרשימת המק”טים של סוזוקי בלאנו המקורית והפלסטיקה מורכבת אמנם היטב (למעט באזור בורר ההילוכים), אך עדין קשיחה ולא מזמינה למגע. ידית בלם יד מכאנית “כמו פעם” לא באמת מפריעה, בטח לא כמו תפעול מחשב הדרך ותפריטי מערכות הבטיחות על ידי מחט שברירית היוצאת מלוח המחוונים כמיטב תוצרת יפן של שנות ה-90. גם המחוונים האנלוגיים כבר יכולים להיכנס לקטגוריית קלאסיקה יפנית. ועדין יש משהו שובה בפשטות הזו של הנדסת האנוש כשכל הפונקציות החיוניות לנהג נגישות, פשוטות ולא קבורות במעמקי הממשק של מערכת המולטימדיה.
הפשטות ממשיכה אל מתחת מכסה המנוע. יש אמנם מנוע חדש, עדין אטמוספרי, שהבשורה העיקרית שלו הוא צילינדר אחד פחות בנפח דומה של 1.2 ליטר. יש גם מערכת היברידית קלה שתורמת כ-3 כ”ס זניחים ולא מורגשים ותיבת הילוכים רציפה. שום דבר שיגרום למוסכנים להזיע. המתכון הזה טוב לאמינות, קצת פחות לביצועים. 82 כ”ס ומומנט צנוע של 11 קג”מ עשו רושם אולי כשהסוויפט נולדה. מצד שני, הסוויפט היא מהמכוניות הבודדות כיום השוקלת פחות מטון – וזה לאחר השמנה קלה של הדור החדש בעקבות תוספת חומרי בידוד ושיפור רמת הבטיחות.
בזכות התגובה הראשונית המהירה של התיבה מתקבלת תחושה זריזה ביציאה מהמקום או בעקיפה במהירויות ביניים, אבל תחושת התאוצה מתמתנת די מהר וגם אם תשלחו את המנוע לרוץ ב-5,000 לא תקבלו יותר כוח, רק יותר רעש. אם כי בידוד רעשי המנוע השתפר משעותית לעומת הדור הקדום, לצד רעשי כביש שנותרו מחושיים במהירויות גבוהות. ואם כבר הזכרנו, אז בהחלט אפשר לשייט בנינוחות יחסית בסוויפט במהירות תלת ספרתיות נמוכות, אבל מעבר לכך אין רזרבות כוח לעקיפה. אמנם סוזוקי סוויפט לא באמת היברידית, אבל צריכת הדלק הפתיעה לטובה וגם במבחן מאומץ עם רגל ברצפה רשמה נתון של 16.5 ק”מ לליטר.
זה קצת חבל כי עם משקל קליל יחסית, בסיס גלגלים קצר והיגוי מדויק למדי הסוויפט מעניקה תחושה שמזכירה את הסופרמיני של פעם, במובן הטוב של המילה. פונה בקלות ובזריזות דובקת בקו הפניה ואפילו מגיבה באופן מדוד להרמת רגל מהדוושה, גם אם לא באמת מהוקצעת ומתקשרת כמו הקטנות ההן. אם רק היה לה מנוע הולם ותיבת הילוכים ידנית… בעצם לפחות התיבה הידנית היא אופציה שאפילו משווקת בישראל באופן יוצא דופן. אבל בסופו של דבר הסוויפט מצטיינת בעיקר במקום שהיא מיועדת אליו וזה בעיר, עם קוטר סיבוב קטן, ראות טוב ויכולת השתחלות עכברית. נוחות הנסיעה לעומת זאת עדין סבירה בלבד. מוצקה מבעבר ולא מתרסקת, אבל גם לא מגהצת לחלוטין.
מי שאוהב מכוניות קטנות לא יכול שלא לאהוב את הסוויפט שמסמנת V על כל הסעיפים החשובים למכונית שכזו. זריזת תנועה, קלה לנהיגה, חסכונית וגם נראית לא רע בכלל. השיפור בדור החדש בכל הקשור לאיכות הנסיעה מורגש ויש גם מערך עדכני של מערכות בטיחות אקטיביות (אם כי רק 3 כוכבים במבחני הריסוק), כך שניתן לסלוח על הביצועים הלא משכנעים כל עוד דובקים בייעודה העירוני של הסוויפט.
אלא שבמחיר של 127 אלף שקלים לגרסה האוטומטית (יש גם גרסה ידנית שתחסוך לכם 9,000 שקלים ותיתן תחושה באמת של סופרמיני קלאסית), הסוויפט יקרה מידי בפני עצמה כדי לפצות על חסרונותיה, ויקרה בהשוואה למתחרות שמציעות ביצועים ומרווח עדיפים לצד איכות נסיעה שלמה יותר. במחיר הנכון סוזוקי סוויפט הייתה יכולה להיות תשובה הגיונית, נכונה ואפילו מהנה למי שמחפש מכונית קטנה, אך במחירה הנוכחי הסופרמיני שהשמינו יתנו תמורה טובה יותר.
סוזוקי סוויפט – תעודת זהות
מנוע: 1,197 סמ”ק, 3 צילינדרים, תגבור היברידי, הספק: 82 כ”ס ב-5,700 סל”ד, מומנט: 11 קג”מ ב-4,500 סל”ד, תמסורת: אוטומטית רציפה, הנעה קדמית, בסיס גלגלים: 245 ס”מ, משקל: 957 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 11.9 שניות, מהירות מרבית: 170 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 20.8 ק”מ לליטר, מחיר: 127 אלף שקלים
