במונחים של תעשיית הרכב סובארו נחשבת יצרנית קטנה יחסית. למרות אי אילו שיתופי פעולה בעבר ובהווה, ובעלות חלקית של טויוטה, סובארו עדין נחשבת לחברה עצמאית. זה לא עניין של מה בכך בתעשייה כל כך תחרותית שמשתנה בקצב מהיר. מה שעזר לסובארו להישאר עצמאית הוא הדגשת הייחודיות שלה וההתמקדות שלה בנישות ספציפיות, ואין כמו סובארו פורסטר כדי להמחיש זאת.
מערכת ההנעה הכפולה הקבועה של סובארו נמצאת איתנו מאז שנות ה-70 אז התקינה אותה בדגמי הסטיישן שלה והקדימה בשני עשורים את אופנת רכבי הכביש-שטח. כיוון שהייתה ייחודית בנוף, הלכה וצברה לעצמה סובארו לקוחות נאמנים באזורים ושווקים גיאוגרפיים בהם להנעה הכפולה היה יתרון מוחץ גם עבור מי שלא מחפש לטייל בשטח אלא רק להתנייד ביום-יום.
הדור הראשון של הפורסטר נולד בדיוק כאשר הביקוש לרכבי SUV היה בשיא ואף אחד עוד לא ידע להגות את המילה “קרוסאובר”. סובארו לקחה את האימפרזה הפופולארית בגרסת הסטיישן, הגביהה אותה במעט, העניקה לה איפור שטח אופנתי ואפילו הציעה גרסת טורבו שרירית. הפורסטר היה נמוך בהרבה מרכבי SUV, אבל גם הרבה פחות מגושם מהם, התנהג הרבה יותר טוב על הכביש ועדין הציע יכולת תנועה נאותה על שבילים שהיא הרבה מעבר למה שרוב לקוחות רכבי הכבישטח באמת הזדקקו לו.
עשור לאחר מכן קראו לזה קרוסאובר, ורכבים מוגבהים על בסיס מכוניות נוסעים רגילות, אפילו ללא הנעה כפולה, הלכו וכבשו את שווקי הרכב בכל פינה על גבי הגלובוס. והפורסטר? הוא פחות או יותר שמר על אותה נוסחה כללית, קנה לעצמו קהל מעריצים אדוק והפך לדגם המצליח ביותר של סובארו בארה”ב, מה שאומר שסובארו לא יכולה להמר יותר מידי. מצד שני, אי אפשר להישאר מאחור מול התחרות העזה.
מתכון מוכר
הדור החדש והשישי במספר של סובארו פורסטר הוצג בתחילת השנה ונחת די מהר בישראל. במבט ראשון הפורסטר החדש נראה שונה. תפוח יותר, עם קווי גוף רבועים מבעבר וחזית מודגשת ושרירית. הכוונה של המעצבים ברורה, והיא לנסות לשוות לפורסטר מראה קשוח יותר של SUV, מה שממשיך את מגמת ההתרחקות ממראה הסטיישן הקליל והמוגבה שאפיינה את הדורות הראשונים. הפורסטר החדש מצליח להיראות עדכני ושונה, אבל גם להסתיר את העובדה שהוא מתבסס על הדור היוצא, כפי שמסגיר בסיס הגלגלים שאורכו נותר על 267 ס”מ. גם נתון הגובה של 173 ס”מ נותר ללא שינוי, כך שהוא עדין גבוה מרוב המתחרים בסגמנט, אבל זה גם מה שמאפשר לו להתהדר במרווח גחון לא שגרתי של 22 ס”מ.
סביבת הנהג מיישר קו עם זה של הקרוסטראק המחודש. זה אומר בראש ובראשונה מסך מולטימדיה אנכי וגדול המרכז בתוכו את רוב פונקציות התפעול, כולל אלו של בקרת אקלים, אך בסובארו הותירו את הפיקוד עליה קבועה בתחתית המסך ועדין שמרו על מתגים פיזיים לשינוי הטמפרטורה. גרפיקה אמנם מעט מיושנת אבל הממשק ברור ולא מתחכם כשהוא מצטרף להנדסת אנוש פשוטה למדי, כזו שלקוחות סובארו חוזרים יכולי להתמצא בדור החדש בלי בעיה. עם זאת, לוח המחוונים האנלוגי בשילוב מסך קטן במרכזו כבר נראה מיושן. תא הנוסעים משדר תחושה מהודקת אבל לא מהודרת במיוחד למרות המושבים דמויי העור, יותר שימוש בחומרים רכים ושילוב הצבעים הדו-גווני. משהו במרקמים וריבוי סוגי הפלסטיק עדין מרגיש פשוט מידי. כיוון שהמידות לא השתנו כך גם מרחב הפנים נותר מוצלח עם תנוחת ישיבה גבוה גם ליושבים מאחור.
שבילים מוכרים
גם מתחת מכסה המנוע לא מביא הפורסטר החדש בשורה מהותית. תמצאו שם את אותו מנוע בוקסר אטמוספרי בנפח 2.5 ליטר מהדור הקודם בשידוך לתיבת הילוכים רציפה. בלי שום סיוע חשמלי כלשהו. השילוב הזה עדין לא רע, בעיקר בזכות תיבת הילוכים שלמרות הססנות קלה ממקמת את המנוע בסל”ד בו יש לו מה להציע. המחיר הוא כמובן רעש, אך נדמה שבידוד הרעשים מוצלח מבעבר וכבר אין את צליל “מכונת הכביסה” מהתמסורת תחת עומס. הביצועים מספקים, גם אם אין תחושה נמרצת למדי ונותר רק להצטער שבסובארו ויתרו על גרסאות הטורבו. צריכת הדלק לא הרשימה במיוחד, כ-10 ק”מ לליטר.
על הכביש אין הפתעות. הפורסטר מכוון לשוק האמריקאי ומביא איתו רכות בסיסית אך לא מוגזמת, עם יכולת ספיגה טובה למדי של רוב מפגעי הכביש. ישנן זוויות גלגול קלות תחת עומס וההגה מדויק יחסית אך לא מהיר במיוחד כשאת עיקר הביטחון לנהג מייצרת מערכת ההנעה הכפולה המספקת שפע של אחיזה. תפקוד מערכות הבטיחות האקטיביות מוצלח, ובקרת השיוט האדפטיבית בסיוע שמירת הנתיב עוזרים להפוך את הפורסטר לבן לוויה נינוח לנסיעות ארוכות.
אותה מערכת הנעה כפולה היא נכס עבור הפורסטר שיחס עם מרווח הגחון מביא איתו גם שני מצבי נהיגת שטח במערכת ה-X Mode המתאימה את העברת הכוח ותפקוד בקרות האחיזה ומערכת בקרת ירידה במדרון. כל התכונות הללו לא הופכות את הפורסטר לרכב שטח קשוח שלועס סלעים בכל סוף שבוע, אבל הן בהחלט מעניקות לו יכולת שטח גבוהה בהרבה מהמוצע הקטגוריה גם בקרב מתחריו המועטים שעוד מעזים להציע הנעה כפולה. עם מיגון גחון יעיל, צמיגים בעל פרופיל קרבי יותר ונהג מיומן הפורסטר יוכל להגיע רחוק כל עוד לא ידרש להתמודד עם אתגרים שהם מעבר למגבלות הטבעיות שמציבים לו זוויות המרכב ומהלך המתלים.
בחזרה ליער
אם אהבתם את הפורסטר הקודם אין שום סיבה שלא תאהבו את הדור החדש שלו שמביא איתו מראה עדכני, אם כי פחות סטיישני, ממשק מולטימדיה מודרני יותר ומערך בטיחות משופר. היה מצופה מסובארו להציע יחידת הנעה יעילה יותר ולבצע שדרוג מהותי יותר באיכות את הנוסעים, שהיו משדרגים מהותית את החבילה הכוללת, ועדין הפורסטר ממשיך להציע את מה שתמיד הצטיין בו: שילוב של שימושיות, נוחות ויכולת שטח שאין למתחרים.
דווקא לאור השינויים הקלים’ קשה להתעלם גם מכך שבהיעדר גרסת כניסה מוזלת הפורסטר כבר דורש סכום של יותר מ-200 אלף שקלים במידה שאתם רוצים קרוסאובר משפחתי יעיל שאפשר גם לטייל איתו בשטח. קהל הלקוחות המסורתי לא יתרגש מכך, כי הפרוסטר ימשיך להוביל אותם בשבילים האהובים עליהם ביער.
סובארו פורסטר ספורט – תעודת זהות
מנוע: 2,498 סמ”ק, בוקסר 4 צילינדרים, הספק: 180 כ”ס ב-5,800 סל”ד, מומנט: 24.6 קג”מ ב-3,700 סל”ד, תמסורת: אוטומטית רציפה, הנעה כפולה, בסיס גלגלים: 267 ס”מ, משקל: 1,619 ק”ג, מ-0 ל-100 קמ”ש: 9.4 שניות, מהירות מרבית: 204 קמ”ש, צריכת דלק ממוצעת (יצרן): 12.5 ק”מ לליטר, מחיר: 219 אלף שקלים
